אוהב ישראל, כי תשא ג׳

א

עוד בגמ' שבת הנ"ל. אמר הקב"ה וגו' מתנה טובה יש לי וגו'. י"ל קצת באופן אחר. דלכאורה הלא כל שנותן הש"י לישראל הכל המה מתנות טובות וחמודות הן דברים גשמיים כגון פרנסה ושפע רב והון יקר. וכן דברים רוחניים היינו שכל ומדע ללימוד התורה ועשיית מצותיו וקריאת חגים ומועדים לששון ולשמחהאשר נתן ה' אלהינו אלינו. כולם מתת ה' הוא. המשמחים לבבות בני אישי הישראלי אשר זכו למתנה זאת. וא"כ למה דוקא נק' שבת קודש מתנה טובה ולא זולת. אמנם י"ל כי כל המתנות אשר זיכה ה' את בני האדם כולם המה מתנה ע"מ להחזיר. עד"מ אם יתן ה' לאדם. שפע פרנסה ועושר גדול אז הוא מצווה ומחויב ליתן צדקה ולעשות בממונו ג"ח. וכן אם יש לו שכל ומדע מחויב להיות עמל בתורה ומצות. וגם בחגים וזמנים צריכין אנו לעסוק בהמצות השייכים אליהם ובהם. וע"י עסקינו בהם וע"י תפלתינו אנו ממשיכין קדושה ויחודים לעולמות עליונים הקדושים. וכמחז"ל ישראל אינהו דאקדשינהו להזמנים. ועי"ז אנו ממשיכין מלמעלה ג"כ השפעות טובות להכנ"י לתתא. והכל הוא בבחי' אור ישר ואור חוזר. אך מצות שבת קודש הוא באמת רק מתנה טובה שנתן לנו הש"י שלא על מנת להחזיר. כי בש"ק יש עלייה לכל העולמות הק' ומתייחדין ומתקשרין. ומקבלין דין מן דין השפעות טובות וכל טיבו וחדו ונהורין עילאין קדישין וכל בוצינין טבין. וזהו נעשה גם בלתי עסק עבודתינו ותפלתינו רק ע"י עבודתינו ותפלתינו אנו ממשיכין ומקבלין קדושה והשפעות טובות וכל ברכאין מקדושת ש"ק מעולמות עליונים קדישין להכנ"י לתתא. וזהו ודאי מתנה טובה וחמודה. אין ערוך אליה. והכל הוא לגודל עוצם אהבתו ית' ונועם חיבתו לזרע ישראל והרוממות שרמם עם קדושו. והבן היטב: