מערכת אתר אשובה

א מִדַּת הָאַהֲבָה ב הַשַּׁעַר הָא' מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי נְדַבֵּר בּוֹ עַל מִדַּת הָאַהֲבָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא יִמָּלֵט מִן הַמִּקְרֶה שׁוּם אָדָם אֶלָּא מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ מוֹשֵׁל עַל טִבְעוֹ וְזֶה נִמְצָא מְעָט וּכְשֶׁיִּמָּצֵא הוּא מִן הַחֲסִידִים מִבְּלִי סָפֵק. וְהַחֵשֶׁק מֻרְכָּב בְּטֶבַע הָאָדָם וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת גְּבִיר וְאָדוֹן יַרְחִיק הַמִּדָּה הַזֹּאת וְאַל יִתְנַהֵג בָּהּ וְיִלְעַג לָהּ כִּי הִיא … להמשך קריאה

א מִדַּת הָעַזּוּת ב הַשַּׁעַר הַד' בְּמִדַּת הָעַזּוּת מַה שֶּׁסִּפַּרְנוּ מִשִּׁבְחֵי מִדַּת הַבֹּשֶׁת וּמַעֲלוֹתֶיהָ יִמְעַט כְּנֶגֶד גְּנוּת מִדַּת הָעַזּוּת וּמַה מְגֻנָּה הִיא מְאֹד שֶׁמִּי הוּא בַּמִּדָּה הַזֹּאת הוּא מְגֻנֶּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וּכְמוֹ אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (יִרְמְיָה ה. ג) חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע, וְאָמַר הֶחָכָם בְּעַז (מִשְׁלֵי י"א ב) בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן ר"ל כִּי כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּר … להמשך קריאה

א מִדַּת הַבֹּשֶׁת ב הַשַּׁעַר הַג' נְדַבֵּר בּוֹ עַל עִנְיָן הַבֹּשֶׁת. נִשְׁאַל לֶחָכָם: מַה הוּא הַשֵּׂכֶל? אָמַר: הַבֹּשֶׁת. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ הַבֹּשֶׁת? אָמַר: הַשֵּׂכֶל. ג וְהַמִּדָּה הַזֹּאת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵעֵין הַשִּׁפְלוּת מַעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אָחוֹת לַשֵּׂכֶל וְכָל חֲכַם לֵב יוֹדֵעַ מַעֲלַת הַשֵּׂכֶל וְשֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה בְּמָשְׁלוֹ עַל טִבְעוֹ וּמָנְעוֹ … להמשך קריאה

א מִדַּת הַשִּׁפְלוּת ב הַשַּׁעַר הַב' נְדַבֵּר בּוֹ עַל הַשִּׁפְלוּת. זֶה הַשַּׁעַר הוּא קָרוֹב אֶל הַטּוֹבָה מִן הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁמִּי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּדָּה הַזֹּאת כְּבָר הֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ וּמָנַע אוֹתָהּ מִדְּרוֹשׁ הַתַּאֲווֹת וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת הַנִּכְבֶּדֶת יֻשְׁלְמוּ לוֹ הַמַּעֲלָלִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בָּאָדָם. וְהִיא מִדָּה נֶחְמֶדֶת עַד מְאֹד לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִנְחֹל שֵׁם טוֹב. ג וַהֲלֹא תִּרְאֶה … להמשך קריאה

א מִדַּת הַגַּאֲוָה ב הַשַּׁעַר הָא' מִן הַחֵלֶק הָא' נְדַבֵּר עַל מִדַּת הַגַּאֲוָה וּמַה טּוֹב שֶׁנִּזְדַּמֵּן בַּשַּׁעַר הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה תְּחִלָּה לְכָל שַׁעֲרֵי הַסֵּפֶר כְּפִי חִיּוּב הָעֵרֶךְ וְהַמִּסְפָּר. ג וְאוֹמַר כִּי רָאִיתִי הַרְבֵּה מִן הַחֲכָמִים מִתְנַהֲגִים בַּמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ וְהֵם מַעֲלִים אוֹתָהּ עַל שְׁאָר מִדּוֹתָם עַד שֶׁנָּהֲגוּ בָּהּ הַפְּתָאיִם וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לָהֶם … להמשך קריאה

א מאמר קי"ז – במלאות מאה שנה להסתלקותו של אדמו"ר הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצוק"ל – כ"ה שבט תשמ"ג ב א) אין לנו שום השגה מגדולתו ג היום הוא היארצייט של הג"ר ישראל סלנטר זצ"ל, ולכן יש להתבונן בגדולתו ומה אנו יכולים ללמוד ממנו. והנה יש גדולי עולם שבני התורה יודעים קצת מגדולתם, ולמשל בני … להמשך קריאה

א מאמר קט"ז – הספד על הרה"ג מוהר"ר יעקב קמינצקי זצ"ל ב א) והבאתי השמש בצהרים ג אנו באים היום להספיד אדם גדול בענקים, מרביץ תורה, ראש ישיבה בישיבת תורה ודעת הרבה שנים, גדול בכל מקצועות התורה בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבעל פה, גאון וצדיק, מדקדק במצוות שחי קרוב למאה שנה, ויש בפטירת אדם … להמשך קריאה

א מאמר קט"ו – הספד על הרה"ג מוהר"ר יצחק הוטנר זצ"ל ראש ישיבת רבינו חיים ברלין ב א) הפלא ופלא ג בימים אלו נסתלק אחד מגדולי הדור, שהיה מרביץ תורה ברבים וממנהיגי הדור. אבידה היא לכלל ישראל ואין לה תמורה. באנו להספידו כדי שנבין את גודל החסרון והחלל שנתהווה בפטירתו. ד לכן הנני יוסף להפליא … להמשך קריאה

א מאמר קי"ד – הספד על האדמו"ר מסאטמאר הרה"ג מוהר"ר יואל טייטלבוים זצ"ל ב א) המתעצל בהספדו של חכם ג איתא במס' שבת (ק"ה ב'), "המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו, שנאמר 'ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש' (יהושע כ"ד, ל'), מלמד שרגש עליהן הר להורגן (שלא הספידו … להמשך קריאה

א מאמר קי"ג – הספד על הרה"ג מוהר"ר יוסף אליהו הענקין זצ"ל ב א) טעם גוזמאות בהספדים ג איתא בשו"ע יו"ד (שד"מ סעיף א'), "ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי, אלא מזכירין מדות טובות שבו, ומוסיפין בהם קצת, רק שלא יפליג". וצריך ביאור, למה מותר לגזם בשבחו של מת, שאע"פ שמגזימים רק במקצת, אבל הלא גם … להמשך קריאה

א מאמר קי"ב – סיום הש"ס וכינוס לזכר נשמת המשגיח הרה"ג מוהר"ר דוד קראנגלאס זצ"ל ב [י"א טבת תשל"ז] ג א) שנים שעשו ד בני הישיבה למדו את כל הש"ס ולכן אנו חוגגים את הסיום, אלא שיש להעיר שכל אחד למד רק מסכתא אחת, וא"כ איך שייך לעשות סיום אם אין כאן אחד שסיים את … להמשך קריאה

א מאמר קי"א – זכרונות על מרן המשגיח הרה"ג מוהר"ר דוד קראנגלאס זצוק"ל ב [כינוס ליארצייט י' טבת תשל"ו] ג א) "מִיָמַי" ד איתא במס' מגילה (כ"ז ב'), "שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים, אמר להם מִיָמַי לא עשיתי קפנדריא לבית הכנסת וכו'". וכן מובא שם אצל הרבה תנאים ואמוראים שנשאלו … להמשך קריאה

א מאמר ק"י – הספד על מרן המשגיח הרה"ג מוהר"ר דוד קראנגלאס זצוק"ל ב [לאחר שלושים] ג א) חכמה היא למעלה משכל האנושי ד איתא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח, מסכתא דויהי, פתיחתא ד"ה ויקח משה), "'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' (בשלח י"ג, י"ט), להודיע חכמתו וחסידותו של משה, שכל ישראל עוסקין בביזה ומשה עוסק … להמשך קריאה

א מאמר ק"ט – הספד על מרן המשגיח הרה"ג מוהר"ר דוד קראנגלאס זצוק"ל ב [תוך שבעה] ג א) שלשה לבכי ד איתא במועד קטן (כ"ז ב'), "'אל תבכו למת ואל תנדו לו' (ירמיה כ"ב, י'), אל תבכו למת יותר מדאי, ואל תנדו לו יותר מכשיעור, הא כיצד, שלשה ימים לבכי, ושבעה להספד, ושלשים לגיהוץ ולתספורת, … להמשך קריאה

א מאמר ק"ח – שיחה שמסר בועידה של אגודת ישראל בשנת תשכ"ד ב א) סעודת מלוה מלכה היא כמו השעה אחת שאחר התפלה ג איתא בברכות (ל"ב ב'), "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת". והנה הכל מבינים למה שהו לפני התפילה, שהרי האדם צריך להכין את עצמו להתפלל … להמשך קריאה

א מאמרים והספדים ב מאמר ק"ז – שיחה שמסר בכנסיה הגדולה בארץ ישראל – שנת תש"מ ג א) המעלה של ציבור ד כתוב בספה"ק בשם אחד מגדולי עולם בדורות הקודמים שאם יתקבצו עשרה יהודים ביחד בכוונה אחת וברצון אחד, אע"פ שאינם עוסקים בדברי תורה אלא שאינם עוסקים בדברים בטלים, יש שם השראת השכינה, ואפילו המלאכים … להמשך קריאה

א מאמר ק"ו – כח הציבור בקבלת התורה ב א) נעשה בלא נשמע ג כתוב בפרשת יתרו (י"ט, ז'-ח'), "ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה'; ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה'". ד ועוד כתוב בפרשת משפטים … להמשך קריאה

א מאמר ק"ה – מעמד הר סיני ב א) אילו קרבנו לפני הר סיני ג איתא בהגדה של פסח, "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו". ומבואר מזה שיש תועלת בקירבה לפני הר סיני אפילו לפני קבלת התורה. וצריך ביאור, מה מדרגה השיגו בני ישראל בשעה שקרבו לפני הר סיני? ד … להמשך קריאה

א מאמר ק"ד – ביטול תורה ב א) וותרנותו של הקב"ה ג אמרו חז"ל (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז, איכה רבה פתיחתא ב'), "וויתר הקב"ה על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים, ולא וויתר על ביטול תורה". ומשמע שהקב"ה מוותר על שאר עבירות שבתורה ואפילו על עבירות חמורות, אלא שיש חטא אחד שהקב"ה אינו מוותר … להמשך קריאה

א מאמר ק"ג – רות וערפה ב א) טעם קריאת מגילת רות בחג השבועות ג איתא בבבא בתרא (י"ד ב'), "למה נקרא שמה רות, שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות". וכתב בספר בכור שור (בב"ב שם), "עי' מגן אברהם סי' ת"צ (ס"ק ח') שנתן טעם בשם הילקוט למה קורין רות בחג השבועות, ולענ"ד הטעם … להמשך קריאה

א מאמר ק"ב – עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני ב א) המלאכים התנגדו לנתינת תורה שבעל פה לישראל ג עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני – פיוט מתפילת מוסף ביום א' של שבועות. והנה מה שאמר הפייטן ש"עליונים ששו" ר"ל שהמלאכים ששו במה שהתורה ניתנה לבני ישראל. ד ויש לתמוה … להמשך קריאה

א שבועות ב מאמר ק"א – רפיון ידים מן התורה ג א) רפיון ידים – ענוה פסולה ד ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (בשלח י"ז, ח'). איתא במס' סנהדרין (ק"ו א'), "מאי לשון רפידים וכו', רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה", ור"ל שסיבת ביאת עמלק היתה רפיון ידיהם של בני ישראל מן התורה. … להמשך קריאה

א מאמר ק' – מיתת תלמידי רבי עקיבא ב א) תמיהה על סיבת מיתת תלמידי רבי עקיבא ג איתא ביבמות (דף ס"ב ב'), "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום … להמשך קריאה

א ספירת העומר ב מאמר צ"ט – ימי הספירה – הכנה לקבלת התורה ג א) טעמי מצות ספירת העומר ד כתב בספר החינוך (מצוה ש"ו), "משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה וכו' והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה וכו', וענין גדול הוא להם, … להמשך קריאה

א פסח ב מאמר צ"ח – חג המצות ושמחה של מצוה ג א) ריבוי המצוות בליל הסדר ד חג הפסח ממשמש ובא, ואנו צריכים להיות בשמחה גדולה על האושר שלנו שאנו זוכים לקיים את המצוות החשובות של חג הפסח. בליל הסדר אנו זוכים לקיים מצות אכילת מצה שהיא מצוה חשובה עד מאד, ובתורה נקראת היום … להמשך קריאה

א מאמר צ"ז – הדור קבלוה בימי אחשורוש ב א) תמיהה על שדור המדבר לא קיבלו את התורה ברצון ג איתא בשבת (פ"ח א'), "'ויתיצבו בתחתית ההר' (יתרו י"ט, י"ז), אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו … להמשך קריאה