שיחות עבודת לוי ק״ז

א

מאמרים והספדים

ב

מאמר ק"ז – שיחה שמסר בכנסיה הגדולה בארץ ישראל – שנת תש"מ

ג

א) המעלה של ציבור

ד

כתוב בספה"ק בשם אחד מגדולי עולם בדורות הקודמים שאם יתקבצו עשרה יהודים ביחד בכוונה אחת וברצון אחד, אע"פ שאינם עוסקים בדברי תורה אלא שאינם עוסקים בדברים בטלים, יש שם השראת השכינה, ואפילו המלאכים אינם יכולים לעמוד שם. ממילא אסיפה זו שהיא קיבוץ של אלפי יהודים שבאו לכאן מכל קצוי הארץ, בודאי יש בה השראת השכינה, וכל אחד צריך להרגיש את הקדושה ולהבין את התועלת הגדולה שיוצאת מאסיפה זו.

ה

גם מהמשנה בברכות אפשר ללמוד את הקדושה של קיבוץ הרבים, דאיתא במשנה (מ"ט ב'), "כיצד מזמנין, בשלשה אומר נברך וכו', בעשרה אומר נברך אלקינו וכו', במאה הוא אומר נברך ה' אלקינו וכו', ובאלף הוא אומר נברך לה' אלקינו אלקי ישראל וכו', ברבוא אומר נברך לה' אלקינו אלקי ישראל אלקי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו". למדים אנו ממשנה זו שהזכרת שם שמים תלויה בגודל האסיפה, שככל שהקיבוץ גדול כך מרבים להזכיר את שם שמים. ונראה שהטעם לזה הוא שאם יש יותר אנשים אז יש ריבוי בכבוד שמים, שהרי יש כאן יותר אנשים ההולכים בדרכי ה'. וממילא באסיפה זו שנתקבצו במקום אחד אלפי אנשים ההולכים בדרך ה' בודאי יש כאן קדושה והשראת השכינה, וכל שכן באסיפה זו שתפקידה היא להרבות בכבוד שמים.

ו

והנה מדברי חז"ל מבואר שעשרה יהודים נקראו "עדה" וכמבואר במגילה (כ"ג ב') ובשאר מקומות. ונראה שמבואר מזה שעשרה יהודים אינם רק אנשים בודדים שנמצאים במקום אחד, אלא שקיבוץ של עשרה אנשים הם מציאות חדשה, דהיינו שעכשיו נחשבים כ"ציבור". אלא שנראה שהשם "עדה" או "ציבור" שייך רק אם נאספים לתכלית אחת, שאז יש להם הצטרפות זה עם זה.

ז

ב) תשעה וארון מצטרפים

ח

ונראה לבאר בזה את דברי הגמ' בברכות (מ"ז ב'), "אמר רב הונא, תשעה וארון מצטרפין, אמר ליה רב נחמן, וארון גברא הוא?! אלא אמר רב הונא תשעה נראין כעשרה מצטרפין". ומבואר כאן שיש הוה אמינא שאפילו תשעה נחשבים כעשרה אם נמצאים הם בבית הכנסת שיש שם ארון הקודש, אלא שהגמ' תמה על זה שארון הקודש אינו בן אדם ולכן לא שייך להחשיבו כהאיש העשירי. והדבר תמוה, מה היתה ההוה אמינא של הגמ' לומר שהארון נחשב כמו האיש העשירי?

ט

ונראה לומר בזה שמה שעשרה יהודים נחשבים כציבור היינו משום שהם מתאחדים ביחד בכוונה אחת וכמו שנתבאר, אלא שלפעמים קשה מאד לאחד את האנשים הבודדים, אבל אם יש שם ארון הקודש אז קל הוא לאחד אותם, שהרי ארון הקודש מזכירם להתאחד זה עם זה בשביל התורה, ולכן יש הוה אמינא שאם יש שם ארון הקודש הם מצטרפים אפילו אם הם רק תשעה.

י

והנה באסיפה זו בודאי כולנו באים לכאן במחשבה אחת וברצון אחד, דהיינו להרים את קרן התורה ולהתחזק בתורה ויראת שמים, ולתקן מה שראוי לתקן בשביל שמירת התורה והמצוות, ולכן בודאי אנו מצטרפים ביחד להיות עדה קדושה, ושוב אין אנו אנשים בודדים לבד, אלא שאנו מתרוממים להיות ציבור אחד.

יא

ג) ולא למדתי ממעשיו הרעים

יב

והנה כיון שתפקידה של אסיפה זו היא להתחזק בתורה, אנו צריכים לדעת שחיים של תורה אינו רק שמירת תרי"ג מצוות, שהרי אפילו יהודי ששומר את כל התרי"ג מצוות אפשר לו להיות מושפע מהשפעות זרות, ובזה עלול להכשל בהנהגות ובמעשים שאינם ראויים לבן תורה כגון מותרות בחתונות, אע"פ שאינו עובר בשום אחת מן התרי"ג מצוות.

יג

ובזה יש לבאר את דברי רש"י על התורה, דהנה כתוב "ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה" (וישלח ל"ב, ה'). וכתב רש"י, "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים".

יד

ויש להעיר שתי הערות על רש"י. חדא, למה איכפת לעשו אם יעקב אבינו שמר את תרי"ג מצוות או לא? ועוד, למה סיים רש"י "ולא למדתי ממעשיו הרעים", והלא כבר כתב רש"י שיעקב אבינו שמר את התרי"ג מצוות כשהיה בבית לבן, וא"כ פשוט הוא שלא למד ממעשיו הרעים של לבן.

טו

והנה על ההערה הראשונה יש לבאר בפשיטות שעשו חשב שהברכות שקיבל יעקב אבינו מיצחק אבינו לא יתקיימו, שהרי בודאי יעקב הושפע לרעה מלבן ולא שמר את התורה ובזה אבד יעקב אבינו את הברכות, ח"ו. ולכן יעקב הגיד לו שאינו כן, אלא ששמר את התרי"ג מצוות בעודו בבית לבן, ועדיין הוא זוכה בברכות. אלא שההערה השניה עדיין קשה, למה הוסיף רש"י לכתוב "ולא למדתי ממעשיו הרעים"?

טז

ונראה לומר שמה שכתב רש"י "ולא למדתי ממעשיו הרעים" היא מדרגה נוספת, שהרי אפשר לאדם להיות שומר את כל התרי"ג מצוות ועדיין יתנהג באופן שאינו ראוי לבן תורה, ולכן יעקב אבינו אמר לעשו שלא זו בלבד ששמר את כל התרי"ג מצוות, אלא שיש בו מעלה נוספת שלא הושפע כלל ממעשיו הרעים של לבן, ולכן כל מעשיו הם כפי מה שראוי לאדם שחי על פי התורה.

יז

בעזהשי"ת, כולנו נקבל השפעה של חיזוק בתורה מאסיפה זו, ובודאי השכינה שורה על מעשה ידינו כיון שאנו מתאחדים ביחד למען הקב"ה ותורתו, ונזכה להתנהג כמו בני יעקב אבינו שלא בלבד שהם שומרים את התרי"ג מצוות, אלא שעוד הם נקיים מהשפעות מן החוץ, כי"ר.