שיחות עבודת לוי ק״א

א

שבועות

ב

מאמר ק"א – רפיון ידים מן התורה

ג

א) רפיון ידים – ענוה פסולה

ד

ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (בשלח י"ז, ח'). איתא במס' סנהדרין (ק"ו א'), "מאי לשון רפידים וכו', רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה", ור"ל שסיבת ביאת עמלק היתה רפיון ידיהם של בני ישראל מן התורה. וכעין זה איתא במכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דעמלק פרשה א'), "אין רפידים אלא רפיון ידים, לפי שרפו ישראל ידיהם מדברי תורה לכך בא שונא עליהם, לפי שאין השונא בא אלא על רפיון ידים מן התורה". ויש לשאול, מה היתה סיבת התרשלותם בלימוד התורה, ומה גרם לרפיון הידים?

ה

ונראה לבאר, שמה שלא התלהבו מלימוד התורה היתה מחמת שחשבו שאינם ראויים לקבל את התורה. ואע"פ שהקב"ה כבר עשה להם הרבה נסים, אעפ"כ היצר הרע הטיל בהם ענווה פסולה, ומתוך כך היו חסרים הערכה עצמית. ובאמת מדה מגונה זו מצויה בינינו גם היום, שהרבה בני תורה מתרשלים בלימודם מחמת שאינם מחשיבים את לימודם, שחושבים שלימוד התורה של אנשים קטנים כמונו אין לו שום ערך. זו היא טעות מוחלטת, ובני תורה צריכים הרבה חיזוק להתגבר על זה.

ו

ב) רפיון ידים – עצלות

ז

יש סיבה נוספת לרפיון ידים, והיא מדת העצלות. וכן כתב האור החיים הק' (בשלח י"ז, ח'), "'ויבא עמלק וגו", להיות שנתעצלו בתורה וכו'". הרבה חיזוק נצרך כדי להתגבר על מדת העצלות וללמוד בהתמדה, וכדאיתא בברכות (ל"ב ב'), "ארבעה צריכין חיזוק, ואלו הן תורה ומעשים טובים תפילה ודרך ארץ". ואיתא עוד בברכות (ס"ג ב'), "מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר (חקת י"ט, י"ד) 'זאת התורה אדם כי ימות באהל'".

ח

וכבר אמר שלמה המלך במשלי (כ"ב, י"ג) "אמר עצל ארי בחוץ, בתוך רחובות ארצח", ופירש רש"י, "אמר עצל ארי בחוץ, איך אצא ללמוד תורה".

ט

ובענין גנות לימוד התורה מתוך עצלות, יעוין במס' שבת (פ"ח ב'), "למיימינים בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא", ופירש רש"י (בדף ס"ג ב' ד"ה למשמאילין) ש"משמאילים" היינו "שאין יגעים בה כל צרכן". ומבואר שלימוד התורה שלא ביגיעה ככל הצורך נחשב כסם המות!

י

ג) כחו של היצר הרע

יא

טעם נוסף לצורך חיזוק בלימוד התורה הוא משום שעיקר התנגדות של היצר הרע היא ללימוד התורה, וכמו שמסופר על הגאון ר' יוסף פריימר זצ"ל, הנקרא רבי יוסלה סלוצקר, שבבחרותו למד בישיבת וואלאזין והיה חביב מאד אצל ראש הישיבה הג"ר חיים מוואלאזין שהיה בטוח בו שעתיד להיות אחד מגדולי הדור. פעם אחת נתקבל מכתב אצל הגר"ח מביתו של רבי יוסלה שעסקו של אביו של רבי יוסלה אינו עולה יפה והם מבקשים ממנו לחזור לבית לעזור למשפחתו בבית המסחר. הגר"ח הטמין את המכתב ולא מסרו לרבי יוסלה. אחרי חצי שנה הגיע מכתב נוסף שעסקו של אביו נסגר, והמשפחה גורשה מביתם, והם גרים בחוץ ללא אוכל, ומפצירים בו שיחזור לבית. הגר"ח הטמין גם את המכתב הזה. עברה עוד חצי שנה, והגיע עוד מכתב שאביו של רבי יוסלה נפטר, ושוב הטמין הגר"ח את המכתב ולא הראהו לרבי יוסלה. לאחר זמן הרבה, לקח הגר"ח את כל המכתבים ומסרם לרבי יוסלה, והזדעזע רבי יוסלה מכל הצרות שעברו על משפחתו. ואז אמר לו הגר"ח, שמזה רואים עד היכן מגיע כחו של היצר הרע, שיכול לגרום למשפחה כל הצרות האלו רק מפני שרצה שרבי יוסלה לא ילמוד תורה ולא יצמח להיות גדול בתורה.

יב

וכעין זה אמר החפץ חיים להג"ר אלחנן וואסרמאן (מובא בקובץ מאמרים עמ' פ"ח), "דעם יצר הרע ארט ניט א יוד זאל פאסטען און וויינען און דאוונען א גאנצען טאג אבי ניט לערנען" (תרגום: לא איכפת לו ליצה"ר שיהודי יתענה ויבכה ויתפלל כל היום ובלבד שלא ילמוד). היצר הרע איכפת לו רק שיהודים לא ילמדו תורה, ולכן מי שרוצה ללמוד תורה צריך להתגבר מאד על היצר הרע שכל התענינות שלו הוא לעכבו מלימוד זה. כל זה שייך לכל השנה, אבל הוא נוגע בפרט בזמן הזה בימי הספירה שהוא הזמן של הכנה לקבלת התורה.