מערכת אתר אשובה

א ומה שמסתפק אם מחויבים לפשפש כ״כ בכל מילי של הצעירים ולעיין בכל צורך מצרכיהם, יש לנו לברר כי דבר זה מחויב ומוכרח וכן מצינו בחז״ל (תענית כ״ד): ב ״רב איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתי מיטרא, נחית קמי׳ שליחא דצבורא אמר משיב הרוח אתי זיקא אמר מוריד הגשם אתי מיטרא. אמר לו מאי … להמשך קריאה

א ומה ששואלים אם יכול היחיד לפעול על כל העולם כולו בלי שום אמצעים מצלצלים, כי אם בחייו האמתיים? נוכל להתפעל ולראות בחוש יכולת הדבר הזה, ממה שספרו לנו חז״ל (ילקוט ש״א): אלקנה ואשתו ובניו ואחיותיו וכל קרוביו הי׳ מעלה עמו לרגל ובאים ולנים ברחובה של עיר, והיתה המדינה מרגשת והיו שואלים אותם להיכן תלכו, … להמשך קריאה

א ועד כמה תובעת התורה מן העובד שיפקיר מנוחתו להיות גולה ממקום למקום להרביץ תורה ויראה, אנו רואים ממה שספרו לנו חז״ל (תב״א פי״א): ושמא תאמרו אותן שבעין אלף איש שנהרגו בגבעת בנימן מפני מה נהרגו, לפי שהיו להם לסנהדרי׳ גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס הי׳ להם לילך ולקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגבי׳ בגדיהם … להמשך קריאה

א ועל השאלה אם יש אחד שיכול לפטור את עצמו מלעבוד עבודת הרבים אם לאו, יש בזה שני אופנים. כי עבודת הרבים נחלק לשתי מדרגות. ב א) יש דרך להחזיר לבות בני אדם אל התורה ע״י פלפולא חריפא, והעמקה נפלאה והבנה ישרה, אשר לב בעלי שכל נמשכים אחריהם. והחיוב הזה מוטל על גדולי וגאוני הדור. … להמשך קריאה

א ואם נסתכל עוד במעשה רבי חייא נמצא, הלא הי׳ יכול למצוא בנקל גדולי תורה שיש בכרמו כל שיתא מתניתא וילמדו עם כלם יחד ולמה הי׳ לו לעשות בענין שיהא ״אתנו אהדדי״ ולעשות כ״א מתלמידיו לראוי ומחויב ללמוד עם חבירו וכן חבירו אליו? וע״כ צריכים אנו לאמר כי רק ע״י שיעשה את כולם למחויבים אז … להמשך קריאה

א ועוד יותר יש להתפעל, הלא רבי חייא שהי׳ מיסודי הש״ס, איך לא חס על כבודו ועל זמנו למסור כ״כ לעבודת הרבים, ע״י שהי׳ יפה לו גם לעשות עובדות גשמיות, כמו לצוד צביים והאכיל הבשר לינוקא ועשה קלפין וכתב פרשיות. ואנו רואים כי פה הי׳ עיקר חידושו. כי רק הוא הי׳ הראשון שחתר בשכלו הדרך … להמשך קריאה

א איתא במחז״ל, כי הוו מינצי רבי חנינא ורבי חייא אמר לו רבי חנינא לרבי חייא בהדי דידי קא מינצית, ח״ו אי משתכחת תורה מישראל מהדרנא לה בפלפולי. א״ל רבי חייא לרבי חנינא בהדי דידי קא מינצת דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל, מאי עבידנא אזלינא ושדינא כיתנא, וגדלינא נשבי, וציידנא טבי, ומאכילנא בשרייהו ליתמי, ואריכנא … להמשך קריאה

א ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. (דניאל י״ב:ג׳). ב כשם בשעה שהאדם מכיר את חסרונו, אז לפי מדרגת הכרתו יתעורר לבקש דרך לתקן חסרונו, ועושה כל ההשתדלות שמקרבין המטרה ועומד על זה, כן וכל כאשר מכיר האדם את החסרון הגדול שיש בהעולם מסכנת החינוך של הדור הצעיר, אשר רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי׳, צריך … להמשך קריאה

א אלו הם הגדרים שאני שלמה בן הקדוש ר' יצחק בן צדוק זצו"זל גודר על עצמי. כל זמן שאהיה בריא ובלא אונס שלא אוכל בכל יום עד שאלמוד דף אחת מתלמוד או מאחד מחבוריו כל זמן שאהיה זכור. ואם אעבור על זה מדעת שלא אשתה יין אותו היום או שאפרע חצי זהוב לצדקה. ושאקרא בכל … להמשך קריאה

א יבואר בו גודל שכר מעלת התמימות, והמחזיק במדת האמת. ב ואחרי אשר דברנו בפרקים שעברו בגודל איסור המרמה ובכובד עונשו, נסיים עתה בגודל שכר התמימות. ונעתיק בזה מה שכתב בספר מעלת המידות וזה לשונו: בואו ואלמדכם מעלת התמימות. דעו בני כי מעלת התמימות היא מעלה גדולה ויקרה, שכל מי שהולך בתמימות הקדוש ברוך הוא … להמשך קריאה

א יבואר בו גנות האוחזים במדת השקר ב ועתה נחזור לדברינו הנ״ל בפרק ג׳, שכתבנו שם שהרוצה להינצל ממרמה, יתבונן גם כן תמיד בגודל איסור השקר ועל ידי זה ממילא ינצל ממרמה גם כן. ואען ואומר, כמה צריך האדם תמיד לחזק את עצמו שלא להוציא דבר שקר מפיו, כי אפילו אם אין מרמה טמונה בו, … להמשך קריאה

א יבואר בו שתי סיבות גלויות, המביאות את האדם לידי גזל וחמס. ב והנה כל זה אמרנו והזהרנו למי שעדיין אינו רגיל מה החטא, ונקל לו להירפא ברפואות קלות אבל מי שהורגל חס ושלום בזה החטא של איסור גזל רחמנא ליצלן, וקשה לו לפרוש ממנו, תקנתו שידרוש בנפשו מאין בא למחלה קשה זו. והנה לעון … להמשך קריאה

א יבואר בו עונש גזל וחמס לעתיד לבא ב והנה בפרקים שעברו ביארנו קצת עונש גזל וחמס בעולם הזה. ועתה נבאר מקצת מגודל העונש לעתיד לבא, אם לא יראה לתקן את העון בחייו, דהיינו להשיב את ממון העול, או לפייסו עד שימחול לו. ג הנה ידוע שעל עון הגזל, וכן כהאי גוונא בכל עונות שבין … להמשך קריאה

א יבוארו בו הסיבות המביאות לידי מרמה ב והנה אם נבוא לחשוב סיבות הענין של עון מרמה, שנעשה כהפקר לאיזה אנשים, רבות הנה. אך אלקט את הסיבות העיקריות המביאות לידי זה. ג והוא, שנעשה מתחלה הפקר אצלו איסור גזל ואיסור שקר, ועל ידי זה ממילא הופקר אצלו אח״כ עון מרמה ג״כ, שהוא על ידי שיתוף … להמשך קריאה

א יבואר בו כמה גדול עונש המרמה ב בא וראה עד כמה גדול כח המירמה, שהוא מקצר ימיו של אדם, כמו שנאמר אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם וגר. גם בעודו בחייו, יתבזה לבסוף לעיני הכל עבור זה, כי מדת הקב״ה לפרסם לעיני הכל את המרמה הטמונה בלב אנשי המרמה, כמו שכתוב (במשלי י׳:ט׳) הולך … להמשך קריאה

א הנה עד כאן ביארנו גדר איסור לשה״ר ועתה נבאר בעזה״י את סוף הפסוק מה שאמר ושפתיך מדבר מרמה ויש בזה שבעה פרקים בעונשו ובשכר השומר עצמו מזה והולך בתמימות וע״ש זה קראתי הקונטרס הזה בשם שפת תמים ולקטתיו מפי סופרים וספרים ובפרט מס׳ שערי תשובה לר״י. ב יבואר בו מה היא מרמה ושצריך האדם … להמשך קריאה

א נכון שיבקש בקשה זו בבוקר אחר התפלה וגם ממילא*ודוגמא לזה מצינו בספרי פרעה תצא על הפסוק זכור את אשר עמה ד׳ אלהיך למרים וז״ל יכול בלבבך כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות הרי שמירת הלב אמור [מעון המביא לידי צרעת] הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך עכ״ל הספרי. בזכירתו בפה … להמשך קריאה

א הנה עד כה דיברנו בענין העשרה דברים שנאמר שם בדרך כלל ועתה נבאר הלכות פרטיות ששייך ג״כ לענינים ההם. וזה החלי בעז״ה. ב הנה העתקנו שם עשרה דברים והנחנו בהם סימן – א׳ך ג׳מ׳ר ה׳ח׳ש׳מ׳ל – [א׳ך] אונאת דברים, כעס – [ג׳מ׳ר] גאוה, מספר לשה״ר, רכילות – [ה׳ח׳ש׳מ׳ל] הלבנת פנים, חניפה, שקר, מחלוקת, ליצנות … להמשך קריאה

א בפתיחה יבואר מה שאמר הכתוב נצור לשונך לזרז לאדם שיהי׳ שומר פיו כמו מי שיש לו כרם ראשית תיקונו ששוכר לו שומר טוב – עוד שע״י דיבורים האסורים ממשיך במשאה על השפתיים – אנו מבקשים נצור לשוני מרע כע״כ צריך לזרז עצמו בתחלה לנצור ואח״כ לבקש מה׳ שיעזור – גם דשמירת הלשון מרע כולל … להמשך קריאה

א ועתה נסיים הקונטרס במה שפתחנו בו – הנה אנו אומרין בכל יום ושמתם את דברי אלה על לבבכם רעל נפשכם שהוא קבלת עול המצות כמו שאחז״ל והוא כולל כל המצות בין הדברים התלויים במעשה ובין הדברים התלויין בדיבור ובין הדברים התלויין במחשבה כמו שכתוב בפרשה נצבים כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. … להמשך קריאה

א בו יבואר שפי האדם דומה לפתח וצריך ליזהר שלא יהיה פתוח תמיד רק בעת שצריך לו – גם שהיצה״ר רובץ על פתחי פיו ואורב שם להחטיאו: ב אחז״ל [בחגיגה דף ה׳] נשמתו של אדם מעידה בו לעוה״ב שנאמר משוכבת חיקך שמור פתחי פיך רמז לנו הכתוב שפי האדם דומה לפתח וכשם שפתח הבית צריך … להמשך קריאה

א בו יבואר שע״י חטא הלשון נתעורר עליו הדין למעלה ומלאכי השרת מלמדין עליו חובה ולהיפך כשמדבר טוב ע״ה מלמדין עליו זכות למעלה ועוד כמה ענינים: ב הנה מדרך האדם כשיש עליו איזה משפט במלכותא דארעא היא משתדל בכל יכולתו לדחות המשפט לזמן אחר פן בתוך כך ימצא לו זכות לנקות עצמו ובמלכותא דשמיא ג״כ … להמשך קריאה

א בו יבואר שהקב״ה מזרז להאדם שיתן בכוד למצותיו וגם ביאור הכתוב בז לדבר יחבל לו: ב כתוב כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו וכבוד להקב״ה נקרא כשחביב אצל האדם מצותיו של הקב״ה ונזהר בהן שבזה הוא מכבד להקב״ה וכדאיתא בתנחומא פרשה ויגש אמר רשב״י אמר הקב״ה היו מכבדין את המצות שהן שלוחי ושלוחו של אדם … להמשך קריאה

א בו יבואר שיהיה לו עת קבוע ללימוד הלכות והמוסרים, השייכים לזה גם שיתוסף לו עי״ז כמה אלפים מליצי יושר עבורו: ב ודע עוד דעיקר השמירה לא נעשה בקבלת הלב לבד כ״א שיהיה לו עת קבוע בכל יום אם מעט ואם הרבה ללמוד ההלכות*אחרי שהאדם משתמש בלשונו לדבר יותר ממה שהוא משתמש בכל האברים לעניניהן … להמשך קריאה

א בו יבואר שעומדין עליו מלמעלה ומונין דיבוריו – גם יבואר בו כמה פרשיות בתורה המדברות בזה: ב יתבונן האדם בעשה שהוא מדבר הלשה״ר לפני איזה איש אל יחשוב שבבית אין שום בריה כ״א הוא וחבירו אלא מלמעלה עומדין אצלו ומונין כל דיבור מהוציא מפיו וכדאיתא במ״ר פרשה תצא על הפסוק אל תאמר לפני המלאך … להמשך קריאה

א בו יבואר מאמר הגמרא מאן בעי חיי מאן בעי חיי וגם הפסוק אוהב ימים יראות טוב: ב אמרינן בעכו״ם דף י״ח מכריז ר׳ אלכסנדרי מאן בעי חייא מאן בעי חייא אכנף כו״ע ואתי לגבי א״ל הב לן חייא א״ל מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע וגו׳, לכאורה מה חידש … להמשך קריאה