קונטרס חובת השמירה ג׳

א

בו יבואר שיהיה לו עת קבוע ללימוד הלכות והמוסרים, השייכים לזה גם שיתוסף לו עי״ז כמה אלפים מליצי יושר עבורו:

ב

ודע עוד דעיקר השמירה לא נעשה בקבלת הלב לבד כ״א שיהיה לו עת קבוע בכל יום אם מעט ואם הרבה ללמוד ההלכות^*אחרי שהאדם משתמש בלשונו לדבר יותר ממה שהוא משתמש בכל האברים לעניניהן צריך לידע האסור והמותר בהן כדי שידע איך להתנהג בחן ודוגמת השו״ב שצריך לחזור תמיד הלכות שחיטה עד שיהא בקי כהן בע״פ [כמבואר בח״ד סימן א׳ ע״ש בט״ז] והמוסרים השייכים לענין הלק הדיבור וכמו דאמרו חז״ל על הפסוק וזכרתם את כל מצות ד׳ ועשיתם אותם דזכירת המצות מביא לידי מעשה ועוד אמרו ושמרתם זו המשנה דעל ידי הלימוד שהאדם לומר נשמר הדבר הזה [וכבר הרחיב בזה הגאון הגדול ר׳ בצלאל הכהן ז״ל מווילנא בהסכמתו דעיקר הרפואה לאדם שלא יבוא ללשה״ר הוא בלימוד אלו הלכות ומוסריהן וכן שמעתי מפיו הקדוש שלימוד אלו הענינים הוא בכלל מ״ע דזכור את אשר עשה ד׳ אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים] והנה אפילו אם לא יועיל בתחלה הקבלה של חובת השמירה כ״א למעט את התפלה ולא יהיה רגיל בהם כ״כ ג״כ כדאי הוא העמל בזה כי אפילו אם יחסר עי״ז רק עשרה תיבות של דיבור האסור ביום ג״כ יתקבץ עי״ז במשך שנה הרבה יותר משלשת אלפים וידוע כי כשם שע״י לימוד התורה כל דיבור ודיבור הוא מצוה בפ״ע כן דיבורים האסורים כל דיבור ודיבור הוא עון בפ״ע ומכל עון נברא מקטרג בפ״ע ונמצא כשכבש את יצרו וחיסר ג׳ אלפים דיבורים האסורים חיסר ג׳ אלפים מקטרגים והכניס תחתיהם מליצים וכמאמרם ישב אדם ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. ובפרט לפי מה שידוע שאחז״ל הבא לטהר מסייעין אותו בודאי בהמשך הזמן יעזרהו הקב״ה הרבה בזה ולא יהיה לו תשוקה כלל לדיבורים האסורים כשאר איש כשר שאינו מתאוה לאכילת כשר חזיר כי כאשר האדם מתייגע על איזה דבר בתורה הקב״ה מסיר יצה״ר ממנו [מאותו דבר] כדאיתא במ״ר פ׳ נשא אם יגעת הרבה בדבריהם הקב״ה מסיר יצה״ר ממך.

ג

והנה ידוע ממה שאמר הכתיב ויצוינו ד׳ לעשות וגו׳ לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה והיינו שלהקב״ה אינו נוגע דבר זה כלל וכמו שאמר הכתיב אם צדקת מה תתן לו וכל המצות שבתורה הם רק לטוב לנו כל הימים והקב״ה איננו מקבל מזה רק נחת שעשינו רצונו וכמו שאחז״ל על הפסוק ריח ניחוח לד׳ נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני וא״כ לפי מה שידוע שקיום המצות הוא יותר חשוב מהקרבת קרבנות וכמו שכתוב בשמואל שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים אם יקבל על עצמו חובת השמירה לשמור את פיו מכל דיבור שאסרתו התורה, רכילות, אונאת דברים כו׳ כמה נחת רוח יגיע להקב״ה מזה שציוה לני בתורה על כל זה ונעשה רצונו ולהיפך ח״ו אם אין האדם משים אל לבו אודות דיבורו והוא אצלו כהפקר לפטפט בלשונו כאשר יחפוץ היצר וממילא בודאי עובר בימי חייו על כל אלו הפרשיות שמדברות בעניני חלק הדיבור, כמה מהצער יגיע להקב״ה מזה כשרואה שבני אדם מפקירין מצותיו וע״כ מי שהוא ירא לנפשו יזהר מאוד בזה ואשרי חלקו, והנה ממה שאחז״ל אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו מוכח מזה כי כל אדם פועל במדותיו להשפיע על זולתו וא״כ האדם שמקבל עליו חובת השמירה וזהיר במדותיו מאוד רבים ממכיריו ילמדו ממעשיו להתנהג ג״כ ככה ויקבל שכר גם עבורם.