מערכת אתר אשובה

א וצריך אדם לקבוע תמיד תפלתו בבית הכנסת או בבית המדרש, שכל המתפלל עם הצבור תפלתו נשמעת לפני הב"ה יותר מן המתפלל בינו לבין עצמו. כדגרסינן בפרק קמא דברכות אמ' ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אימתי עת רצון, בשעה שהצבור מתפללין. אמ' ליה ר' יצחק לרב נחמן, … להמשך קריאה

א בענין התפלה ב ידידי יה שאו משאות תהלה ותושבחות לצור נורא עלילה ג שאו עין לכס עוזו ולבב והעתירו בניב לשון ומלה ד רצונו בקשו כל יום וירצה תפלתכם כמו מנחה ועולה ה אמונים הללו את שם ה' אשר על כל אלהים רם ועולה ו לקבץ את נפוצותיכם ימהר וגם יסמוך גאולה לתפלה. ז … להמשך קריאה

א מדבר בצדקה רב להושיע ב יהיר כילי סורה אלי שימה מלי על לב חוקה ג שבע נא נפש נענה אותה אל נא תשיב ריקה ד רב לך מהון למה תקפוץ יד מנפש השוקקה ה אחרוש תלם מיטב כרם מיטב שדה מיטב חלקה ו לכן בשדה טוב ותרומות בו זרעו לכם לצדקה. ז זרעו לכם … להמשך קריאה

א קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר. כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי. נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. פניך האר בעבדך הושיעני בחסדך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. יהי לבי תמים בחקך למען לא אבוש. עבדך אני הבינני … להמשך קריאה

א בשם ה' אל עולם. ב בשם אלקי אשר לו הגבורה ולשמו נאוה הלל וזמרה ג אצלצל פעמון כנור רנני ואשמע נעים שבח ושירה ד ובו אבטח ולא תמעד אשורי ולא אירא ביום זעם ועברה ה אנתק מוסרי כסלי וכסלי וכסלי בו ויהיה לי לעזרה ו אגדל מחלפות שכלי וסכלי אגלח בתער השכירה ז נתיב … להמשך קריאה

א מאמר עלבונה של תורה ב איתא באבות אריב"ל בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואם כה היה בזמנם שהיו עמלים על התורה רבבות אנשים במסירות נפש בקדושה וטהרה והיו מוסרים נפשם על קיום כל דבר מן התורה אעפ"כ לא יצאו ידי חובה לכבודה של … להמשך קריאה

א מה שהשבתי לעיר אחת ב הנה שמעתי שבעיר כתה"ק חושבים איזה אנשים מבעלי צורה לקבוע שם ישיבה, אכן רוצים שיסכימו לזה רבנים דמדינתנו. ואפלא על זה. הדבר כזה צריך הסכמה, הלא ידוע לכל את הכריתות ברית שכרת ד' אתנו להקים את התורה וקבלנו שם זה עלינו ועל דורותינו הבאים אחרינו [ודבר כזה להחזיק ישיבות … להמשך קריאה

א מאמר עת לעשות ב כתיב עת לעשות לד' הפרו תורתיך ופירשו חז"ל דבזמן שהפרו תורתיך הוא עת לעדות. והכוונה פשוטה דבזמן שנמצאו מפרי תורת ד' הפורקים מעליהם עול מלכות שמים חוקיו ומצותיו לעיני הכל, אז החיוב על הנשארים באמונתם השלמה להתחזק עצמם לעמת זה לעשות למען כבוד מלכו של עולם כל מה שבידם להתחזק … להמשך קריאה

א בו יבואר שצריך האדם להתחזק בתורה ומצוות בעודו בחייו אפילו בדבר שאין השכל מחייב שעל ידם יהיה ניזון מזיו השכינה לנצחכתיב בתורה בפרשה ואתחנן ויצוינו ד' אלקינו לטוב לנו כל הימים וגו'. הורה לנו הכתוב שבעשיית חוקי התורה נזכה שייטב לנו כל הימים, והיינו לעולם הבא. והוא משום שבעשיית החוקים, דהיינו דבר שאין השכל … להמשך קריאה

א בו יבואר שצריך האדם להתחזק ביותר בלימוד התורה ובקיום מצוותיה ואז הדור הבא אחריו יהיה מאושרכתיב בקרא על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו. וביאורו לילה הוא מרמז על הקבר. והנה בעת שהאדם חי בעולם הזה כל תשוקתו ואהבתו הוא למלאות כל חפצי הגוף ועל ענייני הנפש אינו חושב כלל. אבל … להמשך קריאה

א בו יבואר קצת מענייני תשובהכתוב בפרשת הגאולה כי תשמור לעשות את כל המצוה הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. הורה לנו הכתוב כי מתי נוכל לחשוב בנפשנו כי נזכה לעשות כל מצוות התורה כאשר נתחזק לשוב אל ה' בכל לב ובכל נפש. ועל כן היא קודמת בזמן. … להמשך קריאה

א בו יבואר שיתבונן האדם בנפשו במדרגה שעומד אצלו עניני עבודת ד'והנה כל זה דיברנו איך שצריך האדם להתנהג לקיים מה שכתוב אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה וגו', אבל כשיחשוב האדם היטב בנפשו ימצא שלבד שאינו מחפש אחר תורת ה' ומצותיה כמטמונים אלא שאינו מייגע עצמו אחר עבודת ד' אפילו כמי שיש לו חנות קטנה … להמשך קריאה

א בו ידובר עוד הרבה עניינים בעבודת ד'עוד נכלל בפסוק הזה עניין נשגב והוא כמו כשמבקש איזה סחורה לקנות כדי להרויח כסף הוא מתבונן היטב אם יהיה לו ריוח או הפסד חס וחלילה, וכן אם היה לו הספד מתבונן היטב את הסיבה שהביאה לזה אולי יוכל לתקן ההספד ועל כל פנים כדי לידע איך להשמר … להמשך קריאה

א עוד מעניין זהודע דבכתוב היה נכלל עוד כמה עניינים ונפרטם אחד לאחד. כי יש מין אנשים שאינם משתדלים להשיג ידיעת התורה ומטילים האשמה על אבותיהם שלא נתנום לבית הספר ללמוד אי אם עד חומש ולא יותר. ובאמת הוא טעות, דכי אם אביו לא הורישו כסף אין משתדל בעצמו להרוויח כסף. וכן נמי בענייננו, מלבד … להמשך קריאה

א בו יבואר איך שצריך האדם לעשות כל השתדלות להשיג תורה ויראת השם יתברךהנה הכתוב אומר אם תבקשנה ככסף וכו' אז תבין יראת ד' ודעת אלהים תמצא. הורה לנו שכל זמן שאין אדם מבקש יראת ד' ותורה ככסף וכמטמונים אינו מבין מהו יראת ד'. ועל כן נצרך לנו לבאר אופן בקשת העולם בזה. וממנו נקיש … להמשך קריאה

א בו יבואר שצריך האדם להתבונן בימי חייו על מעשיו כדי שלא יודח למעלה ממקום הקדושההנה אנו אומרין תמיד ומשננין בפינו מה שיתנהג אתנו לעולם הבא שאנו אומרין כל יום ראשון בשבוע מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו [שידוע שבית המקדש שלמטה מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה, ועל כן כשם שפה יש הר … להמשך קריאה

א עוד מעניין לימוד התורהוהנה אנחנו אומרים בכל יום בערב אהבת עולם וכו' על כן ד' אלקינו בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתיך וכו' כי הם חיינו וכו'. אנו מזכירין שני שמות הקדושים ונשמח בדברי תורתו. ואיה השמחה שלנו אם באמת אנו שמחים בדברי תורתו מפני שהם חיינו היה לו לאדם לפעול בעצמו כשהוא … להמשך קריאה

א בפרק זה יבואר איזה הנהגה טובה בענין ד"ת.אמנם באמת מן הנכון שכל אחד יהיה בקי באיזה מסכת או איזה סדר משניות ויהיה זה לתועלת לכמה דברים. ב א. ראשון לכל שבזה יתקיים מה שאמר הכתוב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, דפשוטו הוא שיהיה דברי תורה חרות על לבו. ונאמר בישעיה … להמשך קריאה

א בו יבואר טעם מה שאמרו חז"ל שהקב"ה מצטער על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.אמרו חז"ל (חגיגה דף ה'): תנו רבנן על ג' הקב"ה בוכה בכל יום על שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק וכו'. היינו שהקב"ה שהוא היודע באמת אושר המגיע לנפש האדם מלימוד התורה [שזולתו יתברך לא ראה ולא ידע אותה … להמשך קריאה

א יבואר בו עוד סיבת רפיון הלימוד בביתעוד יש ארבעה שגורמין רפיון גדול ללימוד התורה וסימנו מ"ר הע"ת. ב א. שאומר מ"ותר, דהיינו שמה שיושב בטל בביתו כל היום אינו מחשב לעוון כלל. ג ב. ר"גיל, דהיינו שנעשה רגיל בעניין זה כמה שנים וקשה לו לשבר הרגלו. ד ג. ה"פקר, דהיינו שרואה שדבר זה הוא … להמשך קריאה

א בפרק זה יבואר אחת מסיבות הדברים שנעשה זה כהפקר בעיני הרבה בני אדםועתה נדבר אודות הסיבות מה שנעשה זה כהפקר בעיני אנשים, ובעונותינו הרבים אף בהרבה בעלי תורה לישב בבית בטל כמה שעות מדברי תורה. ואען ואומר, ידוע הוא כי מן הדין היה אסור ללמוד תורה שבעל פה [היינו הש"ס כולו וכל ספרי הקודש … להמשך קריאה

א עוד מעניין זה.והנה ידוע מה דאיתא בגמרא סנהדרין צ"ט כל אדם לעמל נברא שנאמר אדם לעמל יולד. איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה … להמשך קריאה

א בו יבואר מה שהטיל השי"ת על האדם לדבר בד"ת אף בשבתו בביתו ובלכתו בדרך:כתיב בתורה ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. האי קרא דושננתם לבניך קאי על דברי תורה, כמו שאחז"ל שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד [וכן הפרשה … להמשך קריאה

א ומה שאינו חפץ לקבל עליו האחריות, בטענה שהאחריות מכביד יותר על העובד, זהו טעות. והבי׳ בזה, כי מצינו בתו׳ שמשה רבנו בקש מהקב״ה עוזרים, ואמר לא אוכל אנכי לבדי לשאת וכו׳, ואמר לו הקב״ה אספה לי שבעים איש וכו׳ ואצלתי מן הרוח אשר עליך וכו׳ (במדבר י״א:י״ז), והוא תמוה, הלא כוונתו בשאלתו שיתן לו … להמשך קריאה

א ומה שרוצה להבין הכרת בני אדם קודם המעשה, ג״כ מופרך מהכא. כי אם נשאל שאלה איך יהי׳ משפט הנער שלומדים עמו חמשים פעמים ואינו משיג, אם שוב יש לו תקנה? הלא השכל מחייב כי הוא ספק גדול, וכמעט שההכרעה על צד השלילה, ולפי זה אם לומדים עמו מאה פעמים ואינו מבין, כ״ש שקשה להאמין … להמשך קריאה

א ומה שמפחד שמא יהי׳ סתירה לעבודת עצמו יש לנו מראי׳ מרבי פרידא אשר מזה גופא זכה להיות ״רבי פרידא״, כמבואר בחז״ל (עירובין נ״ד): רבי פרידא הוי לי׳ ההוא תלמידא דהוו תני לי׳ ארבע מאה זימני וגמר, יומא חדא בעיוה למילתא דמצוה תנא לי׳ ולא גמר, א״ל האידנא מאי שנא, א״ל מהאי שעתא דאמרו לי׳ … להמשך קריאה