סעי' ז' – הכוסס את האורז מברך אדמה ונפשות, בשלו או אפאו לפת מזונות ונפשות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לו: לרב ושמואל לא מברך על אורז ודוחן מזונות, כיון שאינם מחמשת מיני דגן. ודחו דבריהם מברייתא הכוסס את האורז מברך בורא פרי האדמה, טחנו אפאו ובישלו אע"פ שהפרוסות קיימות בתחילה מברך מזונות, וברכה אחרונה ולא כלום. ופירש"י ולא כלום בורא נפשות רבות, ולא מברך כלום מברכת פירות הארץ. וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש … להמשך קריאה

יולדת עד שלושה ימים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יולדת בתוך שלושה ימים ללידתה, היא בגדר חולה שיש בה סכנה, ומחללים עליה שבת לכל צרכיה. ואפילו אם אומרת שאינה צריכה, וגם הרופא אומר שאינה צריכה, אין שומעים להם, שכך קיבלו חז"ל, שאם לא יעשו לה כן, יש חשש שתבוא לידי סכנה, ואסור לה להחמיר בדבר [ומה שאומרת … להמשך קריאה

בהמשך – אורז מעורב בשאר דברים מברכים ברכת הרוב. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואם עירב ממנו בתבשיל אחר והתבשיל האחר הוא הרוב מברך עליו כברכת התבשיל שאינו חשוב לגרר התבשיל אחריו כיון שאינו מה' המינין. וכתב הב"י שכתב הרי"ף שמה שאמרו רב ושמואל שכל שיש בו מחמשת המינים מברך עליו בורא מיני מזונות לאפוקי תבשיל שנתבשל בו אורז שאינו מברך עליו בורא מיני מזונות. וכתב … להמשך קריאה

יולדת עד שבעה ימים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מיום הרביעי ללידה עד היום השביעי – הדבר תלוי בהרגשתה: אם אמרה שאינה צריכה שיחללו עליה את השבת, אין מחללים. אבל אם שתקה או שאמרה איני יודעת, ונראה שיש צורך בכך, כגון שקריר בחדר, מחללים, אלא אם כן הרופא או חברותיה אומרים שאינה צריכה. ואם אמרה שצריכה, אפילו … להמשך קריאה

סעי' ח' – על פת דוחן ושאר קטניות מברך שהכל ונפשות. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שעל פת דוחן לדעת הרי"ף והרמב"ם ברכתה שהכל וכתב רבנו יונה שטעם החילוק בין האורז לדוחן שבאורז מצינו דעת רבי יוחנן בן נורי שהוא מין דגן ולא מצינו כן בדוחן מכאן שאין דינם שווה שעל פת אורז מברך מזונות ושל דוחן שהכל. ולדעת הרא"ש כיוון שדוחן מזין וסועד הלב כמו אורז מברך … להמשך קריאה

סעי' ט' – ערב שישית קמח דגן עם קמח קטניות, עשה פת מברך המוציא וברכת המזון. תבשיל- מזונות ועל המחייה. ופחות משישית, על פת {{{ – }}} המוציא ועל המחייה, תבשיל {{{ – }}} מזונות ונפשות. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם האורחות חיים בשם בעל האשכול וכ"כ האבודרהם, שאם ערב קמח חיטים או שעורים בקמח דוחן או שאר קטניות אם עשה ממנו פת מברך המוציא וברכת המזון ואם עשה ממנו תבשיל מברך מזונות ועל המחייה. וכתב רבנו יונה דדוקא שיש באותו קמח מאחד מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת … להמשך קריאה

יולדת עד שלושים יום

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מיום השמיני ללידה עד יום השלושים – דינה כחולה שאין בה סכנה, שיתבאר להלן. ומכל מקום ברור שאם יש איזה חשש סכנה, מחללים עליה את השבת, אפילו לאחר שלושים יום, וככל חולה שיש בו סכנה. (שבת ג שלג, שלז) יולדת השוכבת בבית החולים, וצריכה לרדת ממיטתה כדי לצאת … להמשך קריאה

חלב אֵם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כבר התבאר לעיל במלאכת "דש", שהמפריד דבר ממקום גידולו, עובר על איסור מפרק שהוא תולדת מלאכת דש, כגון החולב בהמה בשבת, שמפרק את החלב מעטיני הבהמה. והוא הדין שאסור לאשה לחלוב לכלי, כי מפרקת את החלב ממנה. [ומה שמותר לאשה להניק את בנה, הוא מפני שזו דרך גדילתו … להמשך קריאה

סעי' י' – נוסח ברכת מעין שלוש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' מד. אמר ליה אביי לרב דימי ברכה אחת מעין ג' מאי היא א"ל על חמשת מינין הוא אומר בא"י אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן … להמשך קריאה

עודף חלב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מינקת הסובלת מעודף חלב ומצטערת, מותר לה לשאוב בידיה או במשאבה לתוך כלי, ובלבד שקודם שתחלוב, תתן בכלי דבר הפוגם את החלב כמי סבון וכדומה. וטעם ההיתר בזה, שהואיל והחלב הולך לאיבוד, הרי זו "מלאכה שאין צריך לגופה", דהיינו שאינו צריך את החליבה כדי להשתמש בחלב (כמבואר לעיל … להמשך קריאה

בהמשך – על פירות חו"ל חותם על הארץ ועל הפירות ושל הארץ ועל פירותיה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' מד. ובחוצה לארץ חותמין בפירות על הארץ ועל הפירות ובני א"י חותמין על הארץ ועל פירותיה. וכתב הב"י שלדעת רבנו יונה אם הביאו פירות מהארץ לחו"ל יברך עליהם על הארץ ועל הפירות, אולם לדעת הרשב"א יברך על פירותיה. וכ"פ מרן כדעת הרשב"א בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם … להמשך קריאה

סעי' יא' – ביין המנהג לסיים על הארץ ועל פרי הגפן, אמר על הארץ ועל הפירות יצא. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ועל היין חותמין על הארץ ועל פרי הגפן ולא כאותם שחותמין על הגפן ועל פרי הגפן. וכתב הב"י שכן כתבו רבנו יונה והרא"ש והראב"ד שבכולם צריך להזכיר הארץ. ולדעת הרמב"ם התוספות והסמ"ג ביין מסיים על הארץ ועל הפירות כיוון שבגמ' לא נזכר מה חותם על היין לכן יחתום כברכת הפירות. ולדעת רבנו … להמשך קריאה

שאיבה קודם השבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אשה שבנה אינו יונק ישירות ממנה, תשאב קודם השבת [ותשמור אותו במקרר או במקפיא], ותתן לו בשבת. ואם אין לה אפשרות לשאוב כמות מספקת מערב שבת, אם הוא ניזון מתחליפי חלב אֵם, תתן לו תחליפים כהרגלו. אבל אם אינו ניזון מתחליפים, מותר לה לשאוב בשבת, לצורך אכילתו בשבת. … להמשך קריאה

תינוק פג

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תינוק פג הנמצא באינקובאטור, מותר לאם לחלוב בשבת לכלי ולהאכילו. ואפילו אם נולד עתה ועדיין לא הורגל לחלב אם, מותר לחלוב עבורו בשבת, הואיל וזהו המזון הטבעי שלו, ואין צורך להרגילו בתחליפים שונים. וטוב שתחלוב עם עוד אשה, כי מלאכת שבת שיכול אחד לעשותה ועשאוה שניים, איסורם מדרבנן. … להמשך קריאה

סעי' יב' – מזכיר מעין המאורע במעין שלוש בשבת יו"ט ור"ח אבל לא בחנוכה או בפורים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שהתוספות בדף מד. כתבו בשם הירושלמי שצריך להזכיר מעין המאורע בברכת מעין שלוש, וכתבו מיהו לא נהגו העולם כן. וכ"כ הסמ"ג והרשב"א והראב"ד, שלא נהגו להוסיף מעין המאורע. אולם הרא"ש הרמב"ם ורבנו יונה והרוקח והתשבץ בשם מהר"מ, כתבו כדברי הירושלמי להזכיר בה מעין המאורע. וכתב בהגהומ"י שבחנוכה ובפורים לא צריך להזכיר בה … להמשך קריאה

סוג משאבה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אשה שמותר לה לשאוב חלב בשבת, נכון שתשתמש במשאבה חשמלית המופעלת על ידי שעון שבת. כי במשאבה ידנית, בכל לחיצה במפוח עוברת על מלאכת מפרק, לא כן במשאבה חשמלית, מניחה את המשאבה עליה ונעשית השאיבה בדרך אחידה. ואף שפעמים מתעייפת מלהחזיק ומוציאה ומחזירה, בכל זאת אין זה כמפוח … להמשך קריאה

בהמשך – כשכולל הכל בברכה אחת מקדים על המחיה, ואח"כ גפן, ואח"כ פרי העץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב בה"ג שאם אכל פירות מז' המינין ואכל מיני מזונות ושתה יין שיכלול הכל בברכה אחת ויאמר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה וחותם בא"י על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות ולא הוי חתימה בשתים שהארץ מוציאה המחיה … להמשך קריאה

בהמשך – סעי יג' – רק ברכת על העץ פוטרת גם פירות העץ שאינם משבעת המינים, אבל לא פוטרת פרי האדמה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שאם אכל פירות מז' המינין ואכל עמהם תפוחים שא"צ לברך בורא נפשות על התפוחים שגם הם פרי העץ הם אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בנ"ר על התפוחים וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינין שצריך לברך על כל … להמשך קריאה

מַפֶּלֶת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אשה שהפילה לא עלינו אחרי 40 יום מהריונה, דינה כיולדת כנ"ל, לשלושה, לשבעה ולשלושים יום [והוא הדין אם יש ספק אם עברו 40 יום מתחילת ההריון]. (שבת ג שלו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

סעי' יד' – ברכת היין לא פוטרת הענבים, לא בברכה ראשונה ולא באחרונה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שאחיו הרב יחיאל רצה לומר שאם מברך על היין בורא פרי הגפן פוטר בסתמא הענבים שרוצה לאכול. וכן בברכה אחרונה שמברך על הגפן פוטר בברכה אחרונה של הענבים ולא צריך לכלול ולהוסיף ועל העץ ועל פרי העץ, כמו שתפוחים נכללים בברכת על העץ כך הענבים נכללים בברכת על הגפן ועל פרי הגפן … להמשך קריאה

הגדרת חולה שאין בו סכנה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אדם שחלה כל גופו, או שנפל למשכב מחמת חולי, או שכואב לו מאוד, ואין חשש סכנה בחוליו, הרי הוא בגדר "חולה שאין בו סכנה". אבל אם כואב לו מעט הראש או הבטן, והולך ובא כאדם בריא, אין לו דין חולה. ואם יש ספק אם הוא בגדר חולה או … להמשך קריאה

סעי' טו' – בדיעבד ברכת היין פוטרת הענבים בין בברכה ראשונה ובין בברכה אחרונה, אם נתכוון לפטור. – ספר מנחת שי

——– כתה הטור שמכל מקום הסכים הרא"ש שאם ברך על הענבים בורא פרי הגפן יצא כמו שאם ברך על פרי העץ בורא פרי האדמה שיצא. וכתב הב"י שרק לכתחילה לא הסכים הרא"ש לרבי יחיאל שאם ברך על היין צריך לברך על הענבים אבל אם בדיעבד ברך על הענבים עצמם בורא פרי הגפן מסכים שיצא. וכתב … להמשך קריאה

סעי' טז' – ברכת היין פוטרת המים בין מברכה ראשונה ובין מברכה אחרונה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם הרא"ש כשם שהיין פוטר כל מיני משקים בברכה ראשונה מפני חשיבותו כך פוטר המשקים מברכה אחרונה. וכתב הב"י שכן הלכה כדעת הרא"ש שמסתבר טעמו ולא כסמ"ק שנסתפק בזה. וכ"פ מרן שתה יין ומים, אין לו לברך על המים בורא נפשות, שברכת היין פוטרתן כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל מיני משקים. … להמשך קריאה

מלאכות המותרות והאסורות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חולה שאין בו סכנה, אסור לחלל עליו שבת במלאכות האסורות מן התורה [ועל ידי גוי, מותר, כדלהלן]. אבל מלאכות האסורות מדרבנן – מותר לעשותן בשינוי. ואם אי אפשר בשינוי, מותר לעשותן כדרכן ללא שינוי. (סימן שכח סי"ז. שבת ג תטז) טלטול מנורה – חולה שאינו יכול לישון לאור … להמשך קריאה

לקיחת תרופות – "גזירת שחיקת סממנים"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מי שיש לו מיחוש אך לא נפל למשכב, אין לו לקחת תרופות בשבת. אבל אם הוא בגדר חולה שאין בו סכנה כנ"ל, רשאי לקחת תרופות. מאחר והתרופות נעשות על ידי שחיקת סממנים [טחינת סמי וצמחי מרפא], והשוחק סממנים בשבת, עובר על איסור תורה של מלאכת טוחן, לכך חששו … להמשך קריאה

סעי' יז' – ברכת המזון לא פוטרת דייסא אבל פוטרת יין ותמרים אפילו ברכת הזן לבד. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם רבנו יונה שכתב בשם רבני צרפת שאם אכל דייסא וברך ברכת המזון לא יצא י"ח. ואפילו אכל בסוף הסעודה קודם ברכת המזון שדברים הבאים לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. וכתב רבנו יונה שביין ותמרים ברכת המזון פוטרתם ועל יין הביא ראיה מגמ' לה. שלא מברכים על יין ברכת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן