ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
מי שיש לו מיחוש אך לא נפל למשכב, אין לו לקחת תרופות בשבת. אבל אם הוא בגדר חולה שאין בו סכנה כנ"ל, רשאי לקחת תרופות. מאחר והתרופות נעשות על ידי שחיקת סממנים [טחינת סמי וצמחי מרפא], והשוחק סממנים בשבת, עובר על איסור תורה של מלאכת טוחן, לכך חששו חכמים שאם יתירו לקחת תרופות, שמא יטעו ויכינו את התרופות בשבת. וזו היא: "גזירת שחיקת סממנים". אבל על חולה ממש, לא החמירו. (שבת ג שנו, שסח)
כשם שאסור לקחת תרופות, כך אסור לאכול ולשתות מאכל ומשקה שאין דרך הבריאים לאוכלו, ולוקחו למטרת רפואה. (סימן שכח סל"ז)
מי שיש לו מיחוש ולא נפל למשכב, אם התחיל לקחת תרופות קודם השבת, רשאי להמשיך בשבת, כל שאם יפסיק, יחזור לו החולי או יגרם לו צער רב אחר כך. (ד קלה)
החש בעיניו, רשאי לתת טיפות עיניים. כי יש להיזהר בכאבי עיניים ביותר, כי גידי העין מחוברים ללב. ובצירוף שיש מקילים בזמנינו בלקיחת תרופות, כיון שאין אנו בקיאים בעשייתם. (שבת ג רלג)
חוקן – הסובל מעצירות ויש לו צער רב, טוב שיעשה חוקן בשינוי, אך אם אי אפשר בשינוי, יעשה כדרכו. (שבת ג שסט)
אדם בריא – מותר לאדם בריא לקחת תרופות או מאכל שאין דרך הבריאים לאוכלו, אף שכוונתו לרפואה. כי גזירת "שחיקת סממנים", לא גזרוה חז"ל על אדם בריא, שכיון שאינו בהול על התרופה כמו אדם חולה, לא חששו שיטעה ויכין בשבת. על כן, שליח ציבור המתרגש בתפלתו או רב המתרגש בדרשתו לפני קהל רב, רשאי לקחת אקמול, כדי להסיר ממנו את ההתרגשות. { כמבואר בשלחן ערוך (שכח סל"ז) ובבית יוסף, וכן דעת המגיד משנה, המאירי, המרדכי, נבחר מכסף, היעב"ץ, מאורי אור, מנורה הטהורה, זכור ליצחק הררי, תורת שבת, תהלה לדוד, הרדב"ז, חמד משה, גדולות אלישע, אגלי טל, אגרות משה, באר משה, משנת יעקב, ציץ אליעזר, אור לציון ועוד. (שבת ג שסג, שסה)}
מי שנצרד וניחר גרונו, רשאי לגמוע ביצה חיה כדי שקולו יהיה צלול. (שבת ג שסג)
יום טוב – מותר לקחת תרופות ביום טוב, אף אם אינו חולה ויש לו מיחוש בלבד. (חזו"ע יו"ט כג)
פתיחת הגלולות – מותר לקרוע את הנייר העוטף את הגלולה. ואף אם נקרע במקום האותיות, אין בזה איסור מוחק. (ד קלב. ח"ג תתטז)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5