סעי' יח' – לא יכלול על הספק שום תוספת בברכת מעין שלוש. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם תרומת הדשן דלא שפיר דמי למעבד הכי שיכלול על הספק שום נוסח אחר בברכה דמעין שלש אף על פי שאינו מוסיף שם ומלכות: כגון אם שתה משקה שספק ברכתו על הגפן ספק נפשות, ורוצה לאכול דבר משבעת המינים שברכתו העץ ולכלול בתוך הברכה על הגפן ועל פרי הגפן, לא יעשה כן. … להמשך קריאה

כדורים לבריאים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כדורי שינה – הסובל מנדודי שינה, רשאי לבלוע כדורי שינה. וכן הרוצה להיות ערני, רשאי לבלוע כדורי מרץ להפגת השינה. (שבת ג שסז. ד קמד) כדורי הריון – אשה הזקוקה לבלוע כדורים כדי שתוכל להתעבר, מותר לה לבולעם. כיון שלבריאים מותר לקחת תרופות. ויש אומרים שהעובדה שאינה מצליחה … להמשך קריאה

מאכל בריאים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאכל בריאים, אף שכוונתו לאוכלו לרפואה, מותר. על כן, החש בגרונו, ישתה תה עם לימון או דבש. והחש בבטנו, יאכל צנימים. והסובל מעצירות, יאכל פירות המשלשלים כשזיפים, תמרים וסלק. והסובל מצרידות, ימצוץ סוכריות דבש. והסובל מצרבת, יאכל מלפפון חי, וכן כל כיוצא בזה. (שבת ג שנו, שסט) ——– … להמשך קריאה

סעי' א' – ב' – טעה בברכה אזלינן לקולא בין אם היתה כוונתו נכונה בשעה שהזכיר שם ומלכות בין אם סוף הברכה היתה כהוגן ובין אם תיקן הלשון אחר הברכה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' יב. פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשיכרא הוא ופתח ובריך אדעתא דשיכרא וסיים בדחמרא יצא דאי נמי סיים בדשיכרא יצא דתנן על כולם אם אמר שהכל יצא. אלא נקיט כסא דשיכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשיכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלינן. ולא … להמשך קריאה

מאכל מוקצה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאכל שהוא מוקצה, כגון פרי שנשר מהעץ בשבת או חלב שחלבו גוי בשבת [באופן שיהודי רואה את הגוי חולב, כי אם אינו רואהו, החלב אסור בשתיה אפילו בחול,] והחולה זקוק לו, ואין פרי או חלב אחר לתת לחולה, מותר להאכילו לחולה. כי לא החמירו באיסור מוקצה כשיש בו … להמשך קריאה

סעי' ג' – ספק ברכות להקל חוץ מברכת המזון. – ספר מנחת שי

——– כתב הרמב"ם, כל הברכות אם נסתפק בהם אם בירך לא חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף מפני שהם מדברי סופרים, וברכת המזון שהיא מדאורייתא אם מסתפק צריך לחזור ולברך. וכתב הטור שגם ברכת מעין שלוש היא מדאורייתא ומספק צריך לחזור ולברך, וכתב הב"י שכן דעת הרשב"א וכן משמע מהרא"ש. אבל מדברי הרמב"ם נראה שמעין … להמשך קריאה

כאב שיניים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מי שיש לו כאב בשיניו, רשאי לשתות ערק ולהעבירו בתוך פיו על השן הכואבת, ובלבד שיבלע ולא יפלוט [כי כשפולט, מוכח שעושה לרפואה]. אך אין לתת על השן צמר גפן הטבול בערק, וכן לא יתן ציפורן טחונה [הנקרא קרונפול] או ספירט כדי להשקיט את הכאב. ואם כואב לו … להמשך קריאה

חניכיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם יש ריבוי מוגלה בחניכיים, יתייעץ עם רופא, כי פעמים יש סכנה בזה. (ד קסא) תינוק שיש לו כאבים בחניכיים מחמת בקיעת שיניו, מותר למרוח לו משחה סביב החניכיים כדי להרגיעו, ובלבד שימרח היטב עד שתבלע בחניכיים. (שבת ג שפו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' א' – על אכילה פחות מכזית ושתיה פחות מרביעית לא מברך ברכה אחרונה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, ברכה ראשונה אין לה שיעור שעל כל הדברים מברכים לפניהם בכל שהו, שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. וכתב הב"י שכן כתבו התוס' והרא"ש והרמב"ם והרשב"א, דלא כרבינו יונה שכתב שעל פרי פחות מכשיעור מברך עליו שהכל. ודלא כהכל בו שהביא בשם רב אחא משבחא שעל פחות מכשיעור לא מברך אפילו … להמשך קריאה

כאבי מתניים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– החושש במתניו, אין לו למרוח שמן מעורב בחומץ, שהרי זו תרופה, אבל אם כואב לו מאוד או שנפל למשכב, מותר, כמבואר לעיל. (שבת ג שנז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

בהמשך – נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית. – ספר מנחת שי

——– על מעשה דר' יוחנן הנ"ל שאכל זית מליח ובירך ברכה אחרונה והעמדנו שאכל זית גדול ופחות הגרעין נשאר זית בינוני. אולם בירושלמי תרצו שבירך עליו ברכה אחרונה אע"פ שלא אכל שיעור כזית שהרי הוציא את הגרעין, עכ"פ בירך כיון שאכל בריה וכן אם אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון מברך … להמשך קריאה

טחורים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הסובל מטחורים, מותר לו לשבת בגיגית עם מים חמים, כדי להקל ממכאוביו. כיון שאין רפואה זו על ידי סממנים. וגם כאבים אלו, דינם קרוב למי שחלה כל גופו, שמותר בתרופות. והוא הדין מי שעל פי הוראת רופא צריך לשבת בגיגית מים קרים בקומו משנתו בבוקר, שרשאי לעשות כן … להמשך קריאה

לב טהור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– החש כאב בלבו ואין חשש סכנה, מותר לו לינק חלב ישירות מבהמה טהורה לרפואה. כי מלאכת 'מפרק' בשינוי אסורה מדרבנן, ובמקום חולי לא אסרו, אבל אם עושה כן כדי להשקיט את צער רעבונו, אסור. (שבת ג שעג) וסגולה נגד כאבי לב, לבשל אתרוג שברכו עליו בחג הסוכות עם … להמשך קריאה

סעי' ב' – הטועם את התבשיל עד רביעית אינו צריך לברך, ואפילו בולע. – ספר מנחת שי

——– בגמ' יד. מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום, רבי אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעית. וכתבו התוס' והסמ"ג והרא"ש בשם רבינו חננאל שטועם ופולט לכן לא טעון ברכה ומותר בתענית. וכתב הרא"ש שלגבי תענית עד רביעית טועם ופולט אבל יותר מרביעית לא, שנחשב להנאה לענין תענית, אבל לענין ברכה … להמשך קריאה

בקבוק מים חמים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– החש בבטנו, רשאי להניח עליה בקבוק גומי עם מים חמים, ויקפיד לסגור את הבקבוק היטב, שלא ישפכו עליו המים. וכתב המאירי, שאין בזה גזירת שחיקת סממנים, כיון שאינה רפואה עם סממנים שנגזור בה משום שחיקתם. ועוד, שגם הבריאים לפעמים מרגישים קרירות ועושים כן להתחמם, וכמו שאדם לובש בגד … להמשך קריאה

תחבושת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לחבוש מכה בתחבושת ללא תרופה או משחה, אף במיחוש בלבד. ואם התחבושת ארוכה, לא יחתוך את החלק המיותר אלא יחבוש בכולה. (ד קעד, קעה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' א' – בברכות שוות מין שבעה קודם לחביב ובאינם שוות מברך על איזה שירצה. – ספר מנחת שי

——– במשנה מ: היו לפניו מינין הרבה רבי יהודה אומר אם יש בניהם מין שבעה עליו הוא מברך. וחכמים אומרים על איזה מהם שירצה מברך, ובגמ' אמר עולא מחלוקת בשברכותיהן שוות דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה. … להמשך קריאה

סעי' ב' – ולרמב"ם לעולם מקדים החביב עליו עכשיו, ושוים בעיניו יקדים מין שבעה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שלרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו מחבירו בין שברכותיהם שוות בין שאינן שוות בין שיש ביניהם ממין שבעה בין שאין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב, שפוסק כרבנן שסוברים חביב עדיף ממין שבעה. ואם אין ביניהם מין שחביב יותר מחבירו ויש ביניהם מין שבעה יברך עליו שאם אין חביב גם רבנן מודים … להמשך קריאה

נקע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לחבוש יד או רגל שנקעה בתחבושת אלסטית. וכן אם כואב לו מאוד, רשאי לעשות קומפרסים, דהיינו שיניח על המכה מטלית נקיה רטובה במים, אך יזהר שלא לסוחטה. ואין בזה איסור מלבן, כיון שהבגד נקי. (שבת ג שפג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

פלסטר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להדביק פלסטר [אגד מדבק] על מכה, שאין זה מרפא אלא רק שומר על המכה שבגדיו לא יסרטוה. ומותר לקרוע את הנייר העוטף את הפלסטר, ולהסיר את הנייר הדבוק בצדדי הפלסטר, [כיון שלא הודבק לקיום]. וכן מותר להסיר את הפלסטר הדבוק על המכה, ואין לחוש לתלישת השערות. (שבת … להמשך קריאה

סעי' ג' – ברכת העץ או אדמה קודמת לשהכל, העץ ואדמה איזה שירצה יקדים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לט. במעשה דתלמידי בר קפרא. שלא נחלקו באופן שיש לו שלקות שברכתם אדמה ופרגיות שברכתם שהכל, שמברך על האדמה קודם, ואח"כ שהכל. אע"פ שהפרגיות חביבות עליו יותר. וכתבו רש"י והתוס' טעם לזה כיון שברכת בורא פרי האדמה מבוררת יותר לכן חשובה יותר משהכל שהיא ברכה כללית. וכ"פ הרשב"א והמרדכי. ולעניין בורא פרי האדמה … להמשך קריאה

מוגלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פצע שבתוכו מוגלה ומצערו, מותר לבקעו בציפורן או במחט, כדי להוציא את המוגלה, אף אם יוצא עימה דם. ולאחר שיצאה המוגלה, לא ילחץ על איזור הפצע להוציא דם. (סימן שכח סכ"ח. שבת ג תב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

סעי' ד' – כל הקודם בפסוק לארץ קודם לברכה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מא. כל הקודם בפסוק ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש קודם לברכה. וכתב הטור אפילו אם המאוחר חביב עליו יותר. (זה דוקא כשברכותיהם שוות, שאם אינם שוות הא אמרינן בריש הסימן איזה שירצה יקדים ולא אזלינן בתר מין שבעה). וכתב הב"י שזה לפוסקים הלכה כרבי יהודה שמין שבעה עדיף … להמשך קריאה

מנוזל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הסובל מנזלת חריפה, רשאי להריח במשחה הנקראת 'ויקס' וכדומה, כיון שמשחה זו אין עיקרה לרפואה, אלא לפתוח דרכי הנשימה לזמן קצר, על ידי ריחה החזק והחריף. ומכל מקום אין לטפטף טיפות אף, אלא אם כן חלה כל גופו, וכדין כל תרופה. ובנזלת קשה, רשאי לטפטף על ידי גוי, … להמשך קריאה

סעי' ה' – הכוסס את החיטה שברכתה אדמה לא קודמת לברכת העץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, כתב בה"ג הא דחיטה ושעורה קודמין דוקא כשעשה מהן תבשיל או פת אבל כוסס החיטה שברכתו בפה"א אינה קודמת לברכת בפה"ע והוא הולך לשיטתו דמיחשב בפה"ע טפי מברכת בפה"א אבל לסברת א"א ז"ל שהן שוות אפשר דאיירי אף בכוסס החיטה: ע"כ. ומה שהסתפק הטור בדעת הרא"ש כיון שסובר שאין מעלה בברכת העץ … להמשך קריאה

סעי' ו' – תבשיל של קמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון קודם לשבעת המינים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתבו הגהות מיימון בפרק ח' (אות ש) שאם היה לפניו תבשיל שיש בו קמח כוסמין או שיפון ושבולת שועל, וגפן ותאנה ורמון נראה לי דכיון דמברך על התבשיל בורא מיני מזונות דברכתו קודמת אף על גב דהני ממין שבעה ואיהו לאו ממין שבעה מכל מקום כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברכי עלייהו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן