בהמשך – סעי יג' – רק ברכת על העץ פוטרת גם פירות העץ שאינם משבעת המינים, אבל לא פוטרת פרי האדמה. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שאם אכל פירות מז' המינין ואכל עמהם תפוחים שא"צ לברך בורא נפשות על התפוחים שגם הם פרי העץ הם אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בנ"ר על התפוחים וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינין שצריך לברך על כל אחד ואחד ע"כ. וכתב הב"י שכן דעת הרמב"ם, וההגהות בשם סמ"ק כתבו שגם אם מברך על היין פטר את התפוחים, אולם הרשב"א חילק אם חתם על הארץ ועל הפירות, פטר את התפוחים אבל אם חתם על הארץ ועל פרי הגפן, לא פטר התפוחים ואפילו פירות שהם משבעת המינים לא פטר. כתב במרדכי שברכת בורא נפשות לא שייכת למעיין שלש לכן לא נפטרת במעיין שלש וגם אי אפשר לכלולה במעין שלש שאין חותמים בשתיים, וכתב הב"י שכל הפוסקים חולקים עליו ואין לסמוך על דבריו, (כוונתו שבאופן הנ"ל שאכל תפוחים שברכתם נפשות נפטרים בברכת מעין שלוש באופן שאכל פירות שבעת המינים שמברך על הארץ ועל הפירות. ובדרכי משה כתב שאפשר שגם המרדכי יודה באופן זה שפוטר וכל כוונתו באופן שאכל מזונות וגם פרי שכשמברך על המחיה לא פוטר נפשות). עוד כתב הטור ואני הייתי רוצה לומר דה"ה אם אכל מיני לפתן ואכל עמו מה' מינין שא"צ לברך על הלפתן שברכת על המחיה פוטרתו דאף הוא זיין ולא הודה (הרא"ש) לדברי. וכתב בב"י מיני לפתן מיקרו בשר ודגים וכיוצא בהם מדברים שמלפתים בהם את הפת. והטעם שלא הודה הרא"ש לדבריו נראה שהוא משום דמיני ליפתן אף על גב דמיזן זייני לא סעדי אבל מיני דגן מיסעד סעדי הילכך לא שייכי אהדדי: (אין הכוונה כשאכל מזונות ומלפת בבשר ודגים שפשוט שעל המחיה פוטרת מדין עיקר וטפל, אלא מדובר שאכל כל אחד לבדו בלא קשר זה לזה, אין ברכת על המחיה פוטרת נפשות של בשר ודגים וכיוצא בזה).

וכ"פ מרן אם אכל פירות מז' המינים ואכל תפוחים, א"צ לברך על התפוחים בורא נפשות, שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פה"ע הם; אבל אם אכל תפוחים ושתה יין, צריך לברך בורא נפשות על התפוחים; וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין, או אכל מז' המינים שצריך לברך על כל אחת ואחת; וה"ה אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים, אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים.

וכתב המ"ב (ס"ק סב') שדווקא על העץ מוציא את ברכה אחרונה שצריך לברך על התפוחים, כיון שגם הם בכלל ברכת העץ, אבל מעין שלוש לא מוציא נפשות, וכן נפשות לא מוציא מעין שלוש.

עוד כתב (ס"ק סג') שאם סחט פרי וברך על העץ לא פטר את המשקה כיון שאינו בכלל פרי. (כ"כ בהלכה ברורה אות נא' וכתב ונכון שיכוין בפירוש בברכת על העץ שלא לפטור המיץ).

עוד כתב (ס"ק סד') שלדעת המ"א אם שתה יין אף לפוסקים שמסיים על הארץ ועל הפירות לא פוטר תפוחים שאכל כיון שפתח על הגפן ולא על העץ, ויש מהאחרונים שכתבו שיצא, על כן כתב המ"ב שלא יכנס לספק ויסיים על פרי הגפן ויברך נפשות. או יברך תחילה נפשות ואח"כ על הגפן ויכול לסיים על הארץ ועל הפירות. (אולם בב"י הביא רשב"א מפורש בזה שאם חתם על הארץ ועל הפירות על היין מוציא התפוחים. ובהלכה ברורה אות נ' כתב שבדיעבד פוטר את התפוחים אפילו סיים על הגפן, כיון שלדעת רבינו פרץ כל שאמר ועל תנובת השדה פוטר שהתפוחים בכלל תנובת השדה, ואמרינן סב"ל נגד דעת מרן. וכן בדיעבד פוטר הירקות).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5