——–
כתב הטור שעל פת דוחן לדעת הרי"ף והרמב"ם ברכתה שהכל וכתב רבנו יונה שטעם החילוק בין האורז לדוחן שבאורז מצינו דעת רבי יוחנן בן נורי שהוא מין דגן ולא מצינו כן בדוחן מכאן שאין דינם שווה שעל פת אורז מברך מזונות ושל דוחן שהכל. ולדעת הרא"ש כיוון שדוחן מזין וסועד הלב כמו אורז מברך עליו מזונות וכן דעת רבנו יונה אלא שהוא סובר שיש חילוק בין אורז לדוחן שאורז אפילו שהוא שלם מברך מזונות כיוון שהדרך לאוכלו כך, ובדוחן רק אם הוא אינו שלם מברך מזונות אבל שלם שאין דרכו בכך לא מברך עליו מזונות. ולדעת בה"ג מברך על פת דוחן. אדמה. ולעניין שאר קטניות לדעת הרא"ש מברך על הפת או התבשיל שהכל. ופירש הב"י למה יברך על תבשיל של קטניות שהכל ולא אדמה כיון שמדובר באופן שנתבשלו עד שנתמעכו ואין דרך לאוכלם כך לכן לא מברכים עליהם אדמה . (ולפי"ז מה שפסק מרן בסימן רב' סימן ז' ובסימן רד' סעי' יא' שעל דבר המרוסק מברך את הברכה שלו זה דווקא שיש דרך לאוכלו כך אבל שאין דרכו בכך מברך שהכל). עוד כתב הטור שלדעת "גאון" כדעת הרא"ש שמברך על פת דוחן מזונות ועוד יותר שעל כל דגן שמזין מברך מזונות כמו פינג"ו, וכתב הב"י שכן דעת רבנו יונה. והסתפק הב"י אם גם הרא"ש יסבור כן שכיון שהוא מין המזין דינו כאורז ודוחן לברך מזונות או שנאמר שלא הוזכר בבריתא רק אורז ודוחן ולא שאר מינים. ועל פת שעושים משאר קיטניות כמו פולין כתב רבנו יונה שברכתה שהכל. עוד כתב הב"י שנחלקו רש"י והתוספות מהו אורז לתוספות הוא רי"ש והוא האורז שלנו ולרש"י הוא מי"ל שהוא הדוחן שלנו וכתב הב"י דסוגיין דעלמא כפירוש התוספות.
ופסק מרן כדעת הרי"ף והרמב"ם. על פת דוחן ופליז"ו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות. הגה: העושה תבשיל משאר מיני קטניות, אם נשארו שלמים, וטובים מבושלים כמו חיין, מברך בורא פרי האדמה; ואם נתמעכו לגמרי או שאינן טובים מבושלין כחיין, מברך שהכל (וכן פירש הב"י דברי הטור).
וכתב המ"ב (ס"ק לג') מה שלא מברך על פת קטניות אדמה כתב רבנו יונה ב' טעמים, האחד כיון שנשתנה למעליותא ויצא מתורת פרי ובא לתורת פת א"א לומר עליו בורא פרי האדמה וגם מזונות א"א לומר כיון שאינו מין דגן לכן כיון שאין לו ברכה מברכים עליו שהכל. ועוד טעם שאין דרך אכילתו בכך לעשות ממנו פת לכן ברכתו שהכל. ולפי טעם זה במדינות שדרכן לעשות פת מקמח תירס יברכו עליו אדמה (פמ"ג). אבל החת"ס הסתפק לברך על פת העשויה מתירס מזונות דשמא הוא בכלל אורז. וע"כ הנכון לכתחילה לאוכלה בתוך הסעודה. וכתב בביה"ל (ד"ה על פת דוחן) שהרבה ראשונים סוברים שעל פת דוחן מברך מזונות והם, גאון, רבנו יונה, הרא"ש, הראב"ד, האשכול, אור זרוע בשם רבנו יהודה שירליאון, שבולי הלקט בשם רש"י, הרא"ה, הריא"ז, הגהו"מ, הרוקח, והאבודרהם. וכתב שהב"י שפסק כדעת הרי"ף והרמב"ם לברך שהכל אולי לא ראה את הראשונים הנ"ל לכן מי שרוצה לברך מזונות אין מוחין בידו. ומי שמברך שהכל בודאי יש לו על מי לסמוך. (ואפשר שרה את הראשונים הנ"ל אלא שהב"י כתב בהקדמתו במקום ששנים מעמודי ההוראה מסכימים לדעת אחת נפסוק ההלכה כמותם, אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקין על הדעת ההיא ולכן פשט המנהג בהיפך. ע"כ. משמע שבמקום שלא פשט המנהג בהיפך לא הולך מרן הב"י אחר רוב ראשונים נגד שני עמודי הוראה, וכן משמע מהמשך דבריו בהקדמה עיי"ש). ולעניין שאר מיני קטניות שמזינים כמו פליז"ו יש כמה ראשונים שסוברים לברך על הפת העשויה מהם מזונות, והם תר"י בשם גאון והסכים גם הוא לזה. והרא"ש בתוספותיו על ברכות [והב"י שהסתפק בדעת הרא"ש לא היה לפני אור עיניו תוספי הרא"ש] והמברך על מינים אלו כשעשה מהם פת שהכל יש לו על מי לסמוך, וכן הדין על פת העשויה מקמח תירס שהזכיר במ"ב. (ובהלכה ברורה כתב לברך שהכל ונפשות על פת דוחן או שאר קטניות. הנה נשאלתי על הפת שנהגו לאכול יהודי אתיופיה הנקראת אינג'רה העשויה ממין קטניות הדומה לדגן הנקראת טף בלשונם, ושמעתי שחקרו אנשי המדע על קטנית זאת והסכימו שאינה ממין דגן, מה ברכת פת זו. שלפי דברי האוכלים פת זו אומרים שהיא משביעה ומזינה ויש בה כמה מעלות טובות עד שיהודי אתיופיה הנמצאים כאן בארה"ק משתוקקים לפת זו. ומידי פעם מגיעה אוניה מהתם להכא מלאה מזו הקטנית ומיד קונים הכול יהודי אתיופיה במחיר יקר יותר מחיטה ושאר דגן, ועושים ממנו פת לאכילת ימות החול ובשבת עושים פת מחיטה כנהוג. ולכאורה פשוט כיון שנתאמת במחקר שאין קטנית זו מין דגן לית מאן דפליג על ברכה אחרונה שלה שהיא נפשות דלא תקנו ברכת המזון ומעין שלוש רק על חמשת המינים בלבד, ואפילו אורז שברכתו הראשונה מזונות לכ"ע לאחריו מברך נפשות. ועל ברכה ראשונה על פי הנ"ל יש ג' צדדים, צד א' ברכתה שהכל כדעת פסק מרן כהרי"ף והרמב"ם ולפי הטעם הראשון שכתב רבנו יונה כיון שנתעלה לפת לא יכול לומר עליו בורא פרי האדמה. צד ב' יברך אדמה גם לדעת מרן, לפי הטעם השני שמברך על פת קטנית שהכל כיון שאין דרך קטנית לעשות ממנה פת, ושאני קטנית זו שזו דרכה וגידולה לשם כך ולכן יברך עליה אדמה לפי טעם זה. וצד ג' מי שרוצה לברך מזונות אין מוחין בידו, לדעת המ"ב. על כן לדעת מרן כיון דהוי ספק אדמה ספק שהכל כל בכה"ג מברכים שהכל כמ"ש הב"י סו"ס רד'. וגם לדעת המ"ב שחשש לראשונים שסוברים לברך מזונות, סיים וכתב ומכל מקום מי שמברך שהכל על דוחן וכל אלו בודאי יש לו על מה לסמוך. ושו"ר בספר ברכות אליהו שכתב בטבלה מס' 38 אינג'רה: אם עשוי מחמשת מיני דגן ברכתו מזונות ועל המחיה. ואם עשוי מטף ברכתו שהכל ובורא נפשות רבות).
עוד כתב המ"ב (ס"ק לה') שלא רק על פת אלא גם על תבשיל העשוי מקמח של שאר מיני קטניות מברך שהכל. (כמו שכתב הב"י כיון שאין דרך אכילתם בכך).
עוד כתב (ס"ק לז') שאם עשה תבשיל קטניות ולא נתמעכו לגמרי מברך עליהם בורא פרי האדמה.
עוד כתב (ס"ק לח') שאם נתמעכו הקטניות לגמרי שאמרנו שמברך שהכל היינו דווקא שאין דרך אכילתם כך. אבל אם בישל הקטניות שלמים ואח"כ מיעך אותם בכף מברך אדמה כיון שכך הם דרך אכילתן, ועוד שממשן קיים קצת. (ולפי"ז במחית ירקות או פירות שנתרסקו לגמרי כמו "גרבר" כיוון שאין דרך לאוכלו כך ברכת המחית שהכל חוץ מרסק תפוחי עץ שיש דרך לאוכלו כך).
עוד כתב (ס"ק מ') שבדיעבד אם ברך על קטניות מעוכים לגמרי אדמה יצא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5