——–
בגמ' לו: לרב ושמואל לא מברך על אורז ודוחן מזונות, כיון שאינם מחמשת מיני דגן. ודחו דבריהם מברייתא הכוסס את האורז מברך בורא פרי האדמה, טחנו אפאו ובישלו אע"פ שהפרוסות קיימות בתחילה מברך מזונות, וברכה אחרונה ולא כלום. ופירש"י ולא כלום בורא נפשות רבות, ולא מברך כלום מברכת פירות הארץ. וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שמברך לבסוף בורא נפשות. וכתב הב"י שבברייתא כתוב טחנו אפאו ובשלו מברך מזונות. ונראה שגם אם אפאו ולא בשלו מברך מזונות שהרי אם הפרוסות קיימות כאילו לא נתבשל כלל, וכן מפורש בגמ' הביאו לפניו פת אורז מברך עליו כמעשה קדירה. וכן אם בשלו בלא אפיה מברך מזונות שהרי אם אפאו ובשלו והפרוסות לא קיימות שמשמע מהברייתא שמברך מזונות לא עדיף מתבשיל העשוי מאורז עצמו. וכך הם דברי הרמב"ם הרשב"א והרא"ש אלא שהרא"ש כתב שבשלו ועשאו כעין דייסא, וכתב הב"י שכך נראה שנתמעך האורז רק אז מברך מזונות, שאל"כ דומה לכוסס, כמו בכוסס חיטה אמרנו לעיל סעי' ד' מברך אדמה אפילו שלוק הוא הדין באורז, וגם רבנו יונה שכתב שמברך על האורז מזונות אפילו כשהוא שלם אין כוונתו שלא צריך שיתמעך אלא כוונתו שאפילו אינו כתוש מברך מזונות ולעולם צריך שיתמעך. ולבסוף כתב הב"י ומיהו יש לחלק בין חטין לאורז שדרך האורז לבשלו כשהוא שלם בלא שום כתישה והילכך אף כשלא נתבשל הרבה לא תשתנה ברכתו מה שאין כן בחטין שאין דרך לבשלם אלא חלוקים או כתושים כגון הריפות והילכך כשמבשל אותם שלמים בלא כתישה הוי כאילו כוסס אותם חיים: (ובשו"ע לא חילק וכתב אם בשלו מברך מזונות, שמשמע גם בלא נתמעך, כמו שסיים כאן הב"י). עוד כתב הרא"ש שיש ספרים שכתבו בשם בה"ג שמברך על האורז שהכל, ודחה דברים אלו הרא"ש שאף שהאורז לא מין דגן הוא כרבנן עכ"פ הוא מזין ולכן ברכתו מזונות. והגהו"מ בשם ראבי"ה וכן הגהו"מ בעצמו סוברים כדעת בה"ג, אבל הר"מ וס"ה כתבו כדברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכן דעת הרשב"א והכי נקטינן לברך מזונות.
וכ"פ מרן הכוסס (פי' האוכל) את האורז, מברך עליו בפה"א ואחריו בורא נפשות; ואם בשלו הגה: עד שנתמעך (ב"י בשם הרא"ש והר"י), או שטחנו ועשה ממנו פת, מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות;
וכתב המ"ב (ס"ק כד') הכוסס פרוש שאכלו כשהוא חי.
עוד כתב (ס"ק כה') שיש מפרשים שהאורז שדיברה בו הגמ' הוא הדוחן שלנו וכפירוש"י לז. ד"ה אורז. ואף שלהלכה אינו כן עכ"פ יש מחמירים שעל שניהם אם נתמעכו לאוכלם בתוך הסעודה, או שמברכים עליהם שהכל מחמת ספק. אולם להלכה סוגיין דעלמא שאורז הוא האורז שלנו, וברכתו מזונות.
עוד כתב (ס"ק כו') שלדעת הרמ"א שדוקא אם נתמעך מברך מזונות, מספיק שיתמעך מעט על ידי הבישול ואם הם שלמים מברך אדמה. והאורז שלנו שמסירים ממנו הקליפה אפשר שלא נקרא שלם וברכתו מזונות ואם ברך עליו אדמה יצא.
עוד כתב (ס"ק כח'-כט') שפת או תבשיל מאורז עדיף משאר מיני קטניות, שהאורז משביע וסועד הלב לכן ברכתו מזונות, אך אין הפת שלו חשוב כמו לחם לברך עליו המוציא. ולבסוף מברך נפשות, ולא מברך מעין שלוש שרק על חמשת המינים מפני חשיבותם מברך מעין שלוש. וכתב בביה"ל (ד"ה עד שנתמעך) שהב"י נסתפק אם צריך באורז שיתמעך כדי לברך עליו מזונות כמו בחיטים, או כיון שזה דרכו אפילו על שלמים מברך מזונות. ונחלקו בזה הרבה אחרונים, ופסק הביה"ל שצריך שיתמעך כדי לברך מזונות כיון שהרא"ש כתב שעשאו כמין דיסא, ושכן הוא ברי"ו ותו"ס רבנו יהודה והאור זרוע והריא"ז והובא בשלטי גיבורים. ואם הסירו מהם הקליפה כמו באורז שלנו כתב הפמ"ג שיש לצדד לברך מזונות אפילו לא נתמעכו, שלא נחשבים לשלמים, וכתב הביה"ל שהמברך עליהם מזונות לא הפסיד. (ובחזו"ע עמוד קפד' כתב שמסקנת הב"י שמכיון שדרך האורז לבשלו ולאוכלו כשהוא שלם, אפילו לא נתבשל הרבה ברכתו במ"מ. ולכאורה באורז מלא שלא הוסרה ממנו הקליפה. לדעת המ"ב שלא מברך מזונות בשלמים שלא הוסרה הקליפה, יברך אדמה. וגם לדעת מרן הב"י כל טעמו לברך על אורז שלם מזונות כיון שהדרך לבשלו ולאוכלו כשהוא שלם א"כ זה דווקא באורז רגיל שכך היא הדרך משא"כ באורז מלא שאין מבשלים כן אלא יחידים, חזר להיות דינו כחיטה, וברכתו אדמה. שו"ר בהלכה ברורה אות כד' שכתב שאין לחלק בזה בין אורז לבן לאורז מלא שהוא חום, ובכל אופן מברך מזונות גם אם נשארו הגרגירים שלמים).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5