בישול בחמה SOבשמשSC

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לבשל בשמש, כגון להניח כוס מים או ביצה נגד השמש שיתבשלו. (שבת ד תא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת … להמשך קריאה

בישול בתולדות חמה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דבר שהתחמם בשמש, הרי הוא: "תולדות חמה", ואסור לבשל בו מדרבנן. למשל: מים שהתחממו והתבשלו מחום השמש, אסור לתת בתוכם ביצה כדי שתתבשל. כמו כן, אסור לשטוח ביצה על גבי פח שהתחמם מאוד מכח השמש. (שבת ד תא) ההבדל בין בישול בחמה לבישול בתולדות חמה הטעם שמותר לבשל … להמשך קריאה

סימן תרצ – דיני קריאת המגלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצ – דיני קריאת המגלה א קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִלָּה בֵּין עוֹמֵד בֵּין א יוֹשֵׁב; אֲבָל לֹא יִקְרָא בְּצִבּוּר, יוֹשֵׁב, לְכַתְּחִלָּה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. { הַגָּה: וְאָסוּר לַחַזָּן לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה עַד } ב { שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: קְרָא, } (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַקוֹרֵא). ב אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, וַאֲפִלּוּ עֲשָׂרָה, יְכוֹלִים לִקְרוֹתָהּ בְּיַחַד וְיוֹצְאִים הֵם וְהַשּׁוֹמְעִים מֵהֶם. … להמשך קריאה

דוּד שמש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש במים חמים שבדוד שמש לשטיפת כלים או לרחיצת פנים, ידים וכדומה, מכיון שמים אלו התבשלו מחום השמש, ובישול בחמה מותר כנ"ל. [אבל אסור לרחוץ את רוב הגוף במים חמים, כמבואר להלן בדיני רחיצה.] (שבת ד תה) ואף על פי שכשפותח את המים החמים שבברז, נכנסים מים … להמשך קריאה

סעי' א' – ברך על הפת פטר את הפרפרת שבתוך המזון – ספר מנחת שי

——– משנה (מב.) ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת. ופרשו התוס' בשם רבנו חננאל שפרפרת היא פת הצנומה בקערה ואין בה תואר לחם ומברך עליה בורא מיני מזונות והיה דרכם לאוכלה לפני הסעודה ולאחריה לאחר שמשכו ידיהם מן הפת … להמשך קריאה

סימן תרצא – דיני כתיבת המגלה ותפירתה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצא – דיני כתיבת המגלה ותפירתה א אֵין כּוֹתְבִין הַמְּגִלָּה אֶלָּא בִּדְיוֹ, עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף, כְּסֵפֶר תּוֹרָה; וְאִם כְּתָבָהּ בְּמֵי עֲפָצִים וְקַנְקַנְתּוֹם, כְּשֵׁרָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִים, פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה א שִׁרְטוּט כַּתּוֹרָה עַצְמָהּ; וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ צָרִיךְ לְעַבֵּד לִשְׁמָהּ; ב וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ עִבּוּד לִשְׁמָהּ. ב הָיְתָה כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר אוֹ עַל … להמשך קריאה

בּוֹיְלֶר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טוב להחמיר שלא להשתמש במים חמים שהתחממו בבוילר, אף שהבוילר מכובה. במה דברים אמורים? כשהמים חמים מאוד, שהיד סולדת בהם [דהיינו, שאי אפשר להחזיק בהם את האצבע מחמת החום], אבל אם אינם חמים כל כך, מותר להשתמש בהם לשטיפת כלים או לרחיצת פניו וכיוצא. (שבת ד תה) הטעם … להמשך קריאה

סימן תרצב – דיני ברכות המגלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצב – דיני ברכות המגלה א הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ ג' בְּרָכוֹת: עַל מִקְרָא מְגִלָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים, א וְשֶׁהֶחֱיָנוּ; וּבַיּוֹם אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ; { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף } ב { בַּיּוֹם מְבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ } (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וְהָרֹא"שׁ וְהַמַּגִּיד), { וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ; וְאֶחָד יָכוֹל לְבָרֵךְ וְשֵׁנִי קוֹרֵא … להמשך קריאה

בהמשך – ברכת המזון פוטרת מה שאכל קודם הסעודה – ספר מנחת שי

——– כתב המ"ב (ס"ק ב') אם אכל דבר שברכתו ודאי מזונות כמו הפרפרת שברכתו מזונות לכ"ע ואכלן קודם הסעודה לתענוג או להשביע קצת יברך עליהם על המחיה קודם הסעודה ואם לא ברך עליהם על המחיה וברך כבר ברהמ"ז שוב לא יברך עליהם. (אולם בילקו"י עמוד ר' כתב שבכל אופן לא יברך על המחיה ואפילו אם … להמשך קריאה

הגדרת "כלי ראשון"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הסיר שבו התבשל המאכל או התחמם על האש או הפלאטה, הרי הוא נקרא: "כלי ראשון". ואף שהוציאוֹ מהאש או הפלאטה, כל זמן שהוא חם מאוד שהיד סולדת בו [דהיינו, שנמנע לאוכלו מחמת חומו, או שאי אפשר להחזיק בתוכו את האצבע מחמת החום], אסור לתת בו מאכל לבשלו, שהרי … להמשך קריאה

סימן תרצג – סדר תפלת פורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצג – סדר תפלת פורים א אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּעַרְבִית, אוֹמֵר: א וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמֵר: ב וִיהִי נֹעַם, קֹדֶם וְאַתָּה קָדוֹשׁ. { הַגָּה: וְאוֹמְרִים: וְיִתֶּן לְךְ, וְקוֹרִים הַמְּגִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַבְדִּילִין } (מִנְהָגִים). ב אוֹמֵר: עַל הַנִּסִים, בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם. { הַגָּה: וְאִם לֹא אֲמָרוֹ, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ } (טוּר). { … להמשך קריאה

סעי' א' – דברים הבאים בסעודה מחמת הסעודה ברכת המוציא וברהמ"ז פוטרתם. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מא: אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם. לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. ופירשו התוס' והרא"ש שכל שרגילים לקבוע עיקר סעודה עליהם ולאכול בהם את הפת הוי דברים … להמשך קריאה

סימן תרצד – דין מעות פורים לעניים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצד – דין מעות פורים לעניים א חַיָּב כָּל אָדָם לִתֵּן לְפָחוֹת א שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים. { הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָּבוּעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמַן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בְּאֲדָר; וּמֵאַחַר שֶׁשְּׁלֹשָׁה פְּעָמִים כָּתוּב תְּרוּמָה בַּפָּרָשָׁה, יֵשׁ לִתֵּן שְׁלשָׁה } (מָרְדְּכַי רֵישׁ פ"ק דִּמְגִלָּה); { … להמשך קריאה

כח עירוי SOשפיכהSC מכלי ראשון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי ראשון, כיון שהתבשיל שבו ודופנותיו חמים מאוד, לכן כל זמן שהיד סולדת בו, בכוח עירויו על מאכל אחר לבשל מעט "כדי קליפה" [דהיינו, השכבה החיצונית מהמאכל שעליו הוא נשפך, בעובי קליפה, מילימטר אחד לערך]. (שבת ד שכב, שכט, שע) על כן, אסור לערות מים חמים מכלי ראשון … להמשך קריאה

בהמשך – דברים הבאים בסעודה שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם. כתבו התוס' והרא"ש והטור דברים שלא באים מחמת הסעודה הם מיני פירות כגון תאנים וענבים, כיון שאינם כבשר ודגים ומיני מלוחים שבאים לעיקר הסעודה, צריכים ברכה לפניהם. אבל אין צריך לברך אחריהם שברכת המזון פוטרת כל מה שאכלו בתוך הסעודה. … להמשך קריאה

סימן תרצה – דיני סעדת פורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצה – דיני סעדת פורים א סְעֻדַּת פּוּרִים שֶׁעֲשָׂאָהּ בַּלַּיְלָה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. { הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם גַּם בַּלַּיְלָה } א { יִשְׂמַח וְיַרְבֶּה קְצָת בִּסְעֻדָּה. } (תְּשׁוּבַת מהרי"ו). ב חַיָּב אִינִישׁ לְבַסוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּכֵּר כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתֶּה … להמשך קריאה

בהמשך – האוכל פירות תחילה וסוף עם פת לא מברך עליהם. – ספר מנחת שי

——– כשעיקר סעודתו של אדם מדברים שמלפתים בהם הפת, וגם אוכל מעט פירות עם פת, כיון שאין עיקר הסעודה מפירות, לא נחשבים הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה, ולכן אם יאכלם בלא פת יצטרך לברך עליהם. כן דעת הסמ"ג והגהות מימוניות לפירוש הב"י. ולדעת הטור ורבינו ירוחם כיון שאכל מהם תחילה עם פת שוב לא מברך … להמשך קריאה

תַתָּאָה SOתחתוןSC גָבַר SOגוברSC

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לערות [לשפוך] מים חמים מכלי ראשון על מים שלא התבשלו, אף שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו. כי כלל גדול בידינו: "תַתָּאָה גָבַר", דהיינו, תמיד המים התחתונים גוברים על העליונים, וכיון שהמים התחתונים הם קרים, הם מצננים את העליונים, ומורידים מהם את הכח לבשל. אבל אם המים … להמשך קריאה

סימן תרצו – דיני הספד ותענית ועשית מלאכה בפורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצו – דיני הספד ותענית ועשית מלאכה בפורים א פּוּרִים מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, א אֵין עוֹשִׂין. { הַגָּה: וְהָאִדָּנָא נָהֲגוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת } (כָּל בּוֹ); וְהָעוֹשֶׂה, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם הוּא בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה, כְּגוֹן: בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ אוֹ אַבּוּרְנְקִי שֶׁל מְלָכִים, דְּשָׁרֵי. … להמשך קריאה

עירוי לכוס רטובה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לערות מים רותחים לכוס שנשארו בה טיפות מים אחר שטיפתה. (כן פסקו החזון איש, זה השלחן, דברי יציב, ציץ אליעזר, שבט הלוי ועוד רבים. יביע אומר חלק ד סימן לג. שבת ד שפב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

סימן תרצז – אין אומרים תחנה בפורים (בי"ד וט"ו שבאדר א', ודין תענית והספד בהן) , – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרצז – אין אומרים תחנה בפורים (בי"ד וט"ו שבאדר א', ודין תענית והספד בהן) , א יוֹם י"ד וְט"ו שֶׁבַּאֲדָר רִאשׁוֹן אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, וַאֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד א וְתַעֲנִית; אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים אֵין נוֹהֲגִים בָּהֶם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית מֻתָּרִים. { הַגָּה: וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. יֵשׁ … להמשך קריאה

סעי' ב' – דברים הבאים לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם ודברים הבאים אחר הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם. וכתבו התוס' שמברך תחילה וסוף אפילו על דברים הבאים מחמת הסעודה כמו בשר ודגים, שהמוציא וברכת המזון אין פוטרים אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה. (וזה דלא כהרשב"א הביאו הב"י בד"ה ודעת הרשב"א, שסובר שדברים הבאים מחמת הסעודה כמו בשר ודגים שהביאום לאחר הסעודה … להמשך קריאה

סעי' ג' – הקובע סעודתו על הפירות לא מברך עליהם אף כשאוכלם בפני עצמם. – ספר מנחת שי

——– כשעיקר הסעודה מפירות דהיינו שמלפת בהם את הפת, ולא אוכל שאר מאכלים, נחשבים הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה ולא מברך עליהם, אפילו כשאוכלם בפני עצמם, ואפילו קודם שהתחיל ללפת בהם הפת. וכדין בשר ודגים שיכול לאכול מהם בלא ברכה אף כשאוכלם לבדם אחר שברך המוציא. כן דעת הרא"ש המרדכי והטור. וכ"כ הרשב"א ודחה דברי … להמשך קריאה

הגדרת כלי שני

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי שני, פירושו, הכלי שלתוכו הועבר התבשיל מהכלי הראשון [הסיר] שבו התבשל המאכל. על כן, אם עירה מים רותחים מכלי ראשון לכוס, הכוס דינה ככלי שני, ואף שהמים שבכוס רותחים מאוד, בכל זאת אין בכוחם לבשל, ומותר לתת בתוכם מאכל שאינו מבושל. שכך קבעו חז"ל (מסכת שבת מ … להמשך קריאה

סעי' ד' – האוכל פירות עם פת לא מברך על הפירות. – ספר מנחת שי

——– כתב התו"ס שאם אוכל פירות עם פת נחשבים הפירות טפלים לפת ולא מברך עליהם. וכ"כ רבנו יונה והרשב"א. וכתב הב"י שלפי שיטה זו אפילו לא קבע סעודתו על הפירות. כשאוכל הפירות עם פת אינם טעונים ברכה כלל וזה דלא כהבנה הפשוטה בהגהות מימוניות והסמ"ג, שגם בכה"ג שאוכל ביחד צריך לברך על הפירות. וכן משמע … להמשך קריאה

סעי' ה' – מה שמגיע מבחוץ בתוך הסעודה צריך ברכה לפניו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י ומיהו היכא שאחר שבירך על הפת שלחו לו מבית אחרים שאינו סמוך עליהם ולא היה דעתו עליו דורון אפילו מדברים שדרכן לבוא ללפת בהם את הפת נראה שצריך לברך לפניהם דהיינו ממש נמלך שקובע ברכה לפניו וכן מצאתי בספר הפרדס (סי' דברים הבאים מחמת הסעודה ע' קפד) אבל לאחריו אין צריך דברכת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן