——–
בגמ' מא: אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם. לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. ופירשו התוס' והרא"ש שכל שרגילים לקבוע עיקר סעודה עליהם ולאכול בהם את הפת הוי דברים הבאים מחמת הסעודה כגון בשר ודגים וירק ודייסא, ואפילו אוכל אותם בלא פת בתוך הסעודה לא מברך עליהם שברכת המוציא פוטרתם. ודברים שלא באים מחמת הסעודה כמו פירות מברך עליהם ברכה ראשונה, וברכת המזון פוטרתם מברכה אחרונה. וכל מה שאוכל לאחר הסעודה אחר שסילק השולחן טעון ברכה ראשונה ואחרונה. וכן פירשו בה"ג והמרדכי והסמ"ג והגהות מימוניות ורבנו יונה. אולם רש"י פירש מחמת הסעודה דברים שמלפת בהם את הפת אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. ודברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה פירוש שלא מלפת בהם את הפת כמו דייסא טעונה ברכה לפניה ולא לאחריה שברכת המזון פוטרתה שהרי היא באה למזון. (לכאורה דייסא לאו דוקא וה"ה אורז או אטריות וכיוצ"ב שלא מלפתים בהם הפת). ודברים הבאים אחר הסעודה שהם מיני פירות שלא באים למזון ואוכלם בסעודה טעונים ברכה לפניהם ואחריהם. וכתב הגאון מהר"י אבוהב שיש לחוש לדברי רש"י וכשיביאו לפניו דייסא יאכל עמה פת בתחילה ובסוף. וכן יש להזהר בפירות הבאים בתוך הסעודה שלא לאוכלם בלא פת. (לכאורה אם יאכל הפירות עם פת לא יברך עליהם גם ברכה ראשונה שהרי נטפלים לפת, וא"כ הוי חומרא דאתי לידי קולא שהרי לדעת הסמ"ג והגהות מימוניות שהביא הב"י לקמן בפשטות דבריהם צריך לברך על הפירות אם אוכלם באמצע הסעודה עם פת. ואולי לזה כיון הב"י שלאחר שכתב דברי המהר"י אבוהב כתב בבדק הבית דברי הרשב"ש שהאוכל פירות בקינוח סעודה אפילו אכלם בפת טעונים ברכה. ע"כ. ובפשטות דעת הרשב"ש כדעת הסמ"ג והגמ"י הנ"ל. ולפי זה אם באנו להחמיר יש להחמיר שלא לאכול פירות כלל בסעודה ואפילו אוכלם עם פת. שאם אוכלם בלא פת נכנס לספק ברכה אחרונה שהרי לדעת רש"י צריך לברך עליהם ולשאר פוסקים לא צריך לברך. ואם אוכלם עם פת לדעת הסמ"ג והגה"מ בפשטות דבריהם והרשב"ש צריך לברך עליהם ברכה ראשונה, כשלא קובע סעודה עליהם, ולשאר פוסקים לא מברך כדלקמן).
ופסק מרן כשאר פוסקים ודלא כרש"י וגם לא הזכיר חומרת מהר"י אבוהב. דברים הבאים בתוך הסעודה, אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת, כגון: בשר, ודגים, וביצים, וירקות, וגבינה, ודייסא ומיני מלוחים, אפי' אוכלם בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם, דברכת המוציא פוטרתן; ולא לאחריהם, דברכת המזון פוטרתן.
וכתב המ"ב (ס"ק ב') שאם אוכל כזית פת רק כדי לפטור שאר דברים הבאים מחמת הסעודה כתבו האחרונים להסתפק אם אפשר בכה"ג לומר ששאר דברים נטפלים למה שלא חפץ לאוכלו, וכל שכן אם אוכל פת פחות מכזית, או דילמא כיון שדרך העולם לקבוע עליו פוטר בכל גווני, לכן כתבו שעדיף שלא לאכול פת באופן כזה אלא יברך על כל דבר ודבר, חוץ משבת שנחשבת אכילה חשובה מחמת המצוה. (ובהלכה ברורה אות ח' כתב רק כשאוכל כזית פוטר מיני תבשיל שאוכל בלא פת). כתב בביה"ל (ד"ה ללפת בהם) שכל דבר שבא בסעודה למזון ולשובע לדעת התוס' והרא"ש ורבינו יונה אף שלא בה ללפת הפת לא מברך עליהם שהפת פוטרתם וכמו דייסא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5