דבר יבש בכלי שני

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי שני אינו מבשל בין דבר לח כמרק ובין דבר גוש ויבש כאורז, בשר וכדומה. על כן, מותר לערות מרק צונן על אורז רותח שבכלי שני, וכן מותר לתת פלפל שחור על ביצה או תפוח אדמה רותח. { כן מוכח מהרי"ף, הרמב"ם, תוספות, הריטב"א, הר"ן, רבנו דוד בונפיד, … להמשך קריאה

מצקת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מצקת שהוציא בה מרק מכלי ראשון, דינה ככלי שני שאינו מבשל. אבל אם השהה את המצקת בתבשיל עד שעלו בה רתיחות, יש להחשיבה ככלי ראשון, ולא יערה ממנה על מאכל שאינו מבושל, שהרי עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה וכנ"ל. (שבת ד שסב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

קלי בישול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גם מאכלים שהם "קלי הבישול" [שטבעם שמתבשלים בקלות], מותר ליתנם בכלי שני, כי כלי שני אינו מבשל. אמנם לא יתן ביצה חיה בכלי שני, כיון שברור שמתבשלת בו. (ה"ע ד נ) כלי שני לא מבשל אפילו בקלי הבישול, { כמבואר בראשונים: הר"ן, סמ"ג, אוהל מועד, הטור ועוד. וכתב … להמשך קריאה

סעי' א' – שינה מקום אכילתו אם צריך לברך שוב. – ספר מנחת שי

——– בגמ' פסחים קא: שינה מקום האכילה מבית לבית צריך לחזור ולברך. אבל ממקום למקום באותו בית אין צריך לחזור ולברך. ופירוש ממקום למקום היינו מפינה לפינה באותו חדר כ"כ הרמב"ם הרא"ש התוספות והר"ן. ודלא כרש"י שפירש ממקום מקום מבית לעליה. (בסימן רעג' מבואר דעת התוס' גבי קידוש שמחדר לחדר באותו בית וכן מבית לעליה … להמשך קריאה

משקה לתוך כלי שני

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גם לבני אשכנז שמחמירים בקלי בישול, מותר לתת כל סוג משקה לתוך כלי שני, כיון שהמשקים אינם נחשבים לקלי בישול. על כן, מותר לסחוט לימון לתוך כוס תה רותח. (הגר"ז, פמ"ג, חבלים בנעימים למהרי"ל גרויברט, בדי השלחן, חזון איש, מנחת יצחק, אז נדברו ועוד. שבת ד שכב, שלו) … להמשך קריאה

סעי' ב' – הניחו מקצת חברים וחזר לא יברך שנית. – ספר מנחת שי

——– בגמ' פסחים קא: בבריתא בני חבורה שהיו מסובים לשתות ועקרו רגליהם לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהם יוצאים אין טעונים ברכה למפרע וכשהם חוזרים אין טעונים ברכה לכתחילה, במה דברים אמורים שהניחו שם זקן או חולה אבל אם לא הניחו שם זקן או חולה כשהם יוצאים טעונים ברכה למפרע וכשהם חוזרים טעונים ברכה … להמשך קריאה

עלי נענע. פלח לימון.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת עלי נענע או פלח לימון לתה חם שבכלי שני, כיון שכלי שני אינו מבשל. וכמובן יש להקפיד שעלי הנענע יהיו נקיים מחשש תולעים. (שבת ד של, שלד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

סעי' ג' – ברך במקום שאינו מוקף מחיצות, כל מקום שרואה בשעת ברכה נחשב אותו חדר, ומקום שאינו רואה נחשב מחדר לחדר. ואם הוא גן אחר נחשב מבית לבית. ומקום המוקף מחיצות נחשב חדר אחד, ואף מקום שלא רואה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הירושלמי אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך. וכך פסק הרמב"ם. ופירש הב"י היכן שיש מחיצות מזוית לזוית לא נחשב שינוי מקום כיון שהכל מקום אחד, אבל כשהמקום פתוח כל שרואה מקומו הראשון נחשב מקום אחד וכשלא רואה נחשב מקום אחר לכן כשהתאנה מפסקת נחשב לשני מקומות. והוסיף … להמשך קריאה

סעי' ד' – אכל בשני מקומות מברך ברכת המזון במקום השני – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הטור בסימן קפ"ד בשם רבינו פרץ דהא דטעונים ברכה לאחריהם במקומם דוקא כשאין לו עוד מאותו המין לאכול במקום השני אבל אם יש לו עוד מאותו המין לאכול שם יאכל שם מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה וזה כדעת הפוסקים כרב חסדא דאילו לדעת הפוסקים כרב ששת כיון שאינו … להמשך קריאה

תבלינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת חתיכות בצל או כורכום ותבלינים, בתבשיל חם שבכלי שני. אבל בכלי ראשון אף שאינו על הפלאטה, לא יתן, וכמבואר לעיל. (שבת ד של) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' ה' – דברים הטעונים ברכה במקומם הם מיני דגן. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י דלדעת הרמב"ם והרשב"ם כל שבעת המינים נחשבים לדברים הטעונים ברכה במקומם. אולם לדעת הרא"ש הרי"ף והתוס' דווקא מין דגן. ובהגה"מ כתב דווקא פת שמברכים עליה ברכת המזון וכתב הב"י שפת וברהמ"ז לאו דווקא אלא כל מין דגן ואפי' שברכתם על המחיה. וכ"פ מרן בויש בתרא י"א ששבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם, … להמשך קריאה

עירוי מכלי שני

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מן הדין מותר לתת שקית תה לתוך כלי שני [שהמיחם הוא כלי ראשון, והכוס שמזג אליה היא כלי שני], אבל נהגו להחמיר, להניח את שקית התה בכוס אחרת, ולערות לתוכה את המים החמים שבכלי שני, כי עירוי מכלי שני מותר לגמרי. (שבת ד שעח) כתב בשו"ת אגרות משה, … להמשך קריאה

סעי' ו' – תפילה בסעודה לא הוי הפסק. – ספר מנחת שי

——– התוס' בפסחים קב. הביאו דעת הרב יו"ט ב"ר יהודה, שאם התפלל בתוך הסעודה צריך לחזור וליטול ידיו ולברך ברכת המוציא היות ואי אפשר להתפלל ולאכול יחד. ודחו התו"ס את דבריו שרק ברהמ"ז הוא סילוק והסיח הדעת מהאכילה אבל תפילה לא. וכ"כ הרא"ש והוסיף אפילו אם חייב להפסיק ולהתפלל בתוך הסעודה שאל"כ יעבור הזמן בכל … להמשך קריאה

מקור ההלכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– במסכת שבת (קמה ע"ב) מסופר על רבי אבא שהיה מבשל תרנגולת קודם שבת, וחוזר ומניח אותה בשבת במים חמים בכלי ראשון כדי שתתחמם. ולא חשש לאסור משום בישול, כיון שכלל בידינו: "אין בישול אחר בישול", פירוש, מאכל שהתבשל קודם השבת כל צרכו [לגמרי], ועתה הוא קר, אין איסור … להמשך קריאה

סעי' ז' – שינת עראי בסעודה לא הוי הפסק. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתב הרא"ש בשם הראב"ד שאם ישן באמצע הסעודה נחשב להיסח הדעת וצריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל וברכה ראשונה על מה שרוצה להמשיך לאכול. אולם לדעת הרא"ש שינת עראי בתוך הסעודה לא נחשבת להפסק והיסח הדעת, ומה שכתוב בתוספתא שאם קראו חברו לדבר עמו אין צריך ברכה למפרע, הפליג, צריך ברכה … להמשך קריאה

"מֶחְזֵי SOנראהSC כמבשל"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– היתר זה לחזור ולחמם את המאכל, הוא רק בתנאי שמחמם על אש מכוסה, אבל על אש גלויה, אסור לחממו, משום "מֶחְזֵי כמבשל". דהיינו, שכשהאש גלויה, נראה כמבשל בשבת מחדש, אבל כשהאש מכוסה, אינו נראה כמבשל, מאחר ואין דרך העולם לבשל כך. [כמפורש ברשב"א: "ואין מחזי [נראה] כמבשל, אלא … להמשך קריאה

סעי' א' – נטל מים אחרונים אסור לאכול עד שיברך ברכת המזון. – ספר מנחת שי

——– בברכות מב. שלוש תכיפות הן תיכף לנטילה ברכה וכו'. ופירש רש"י כל זמן שלא נטל מים אחרונים מותר לאכול ומשנטל אסור לאכול. ובגמרא פסחים קג. כיון דאמירתו הב לן ונבריך איתסר לכו למשתיה. ופרש"י עד אחר ברכת המזון, משמע שגם אם יברך הגפן אסור לשתות עד אחר ברכת המזון, שהב לן וניבריך שוה לנטילת … להמשך קריאה

תבשיל יבש או רובו יבש ותבשיל לח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– היתר זה לחזור ולחמם את המאכל, הוא דוקא בתבשיל יבש כאורז ובורקס או בתבשיל שרובו יבש כדגים או בשר עם רוטב וכיוצא, אבל בתבשיל לח כמרק או שרובו לח, אסור לחממו, כי "יש בישול אחר בישול בלח". רבותינו הראשונים נחלקו בהיתר זה של חימום התבשיל בשבת, האם הוא … להמשך קריאה

סעי' ב' – אורח שאמר הב לן ונברך לא הוי היסח הדעת. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות מב. רבא ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, לבתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו דיסתנא (מנה של בשר) מבי ריש גלותא, רבא אכיל ורבי זירא לא אכיל, א"ל לא סבר לה מר סלק אסור מלאכול, א"ל אנן אתכא דריש גלותא סמכינן. וכתב התו"ס והא דאמרינן כי אמר הב לן ונבריך אסור למשתה … להמשך קריאה

צינורית המיחם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מיחם חשמלי שיש בצידו צינורית המראה את גובה המים, מותר להשתמש בו, אף שבפתיחת הברז נכנסים המים שבצינורית למיחם ומתבשלים. (שבת ד תיד) ואף שאסור לחזור ולבשל דבר לח? מכל מקום לפי המבואר לעיל בדין דוד שמש, שכל מעשה שכתוצאה ממנו בודאי תעשה מלאכה שאסורה מהתורה ונוח לו … להמשך קריאה

סעי' ג' – לא אמר הב לן ונברך, משנטל הכוס לברך הוי היסח הדעת. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מדברי רבינו ירוחם (נתיב ט"ז ח"ז קמט.) נראה שאם לא אמר הב לן ונברך משנטל הכוס לברך הוי היסח הדעת: וכ"פ בשו"ע אם לא אמר הב לן ונברך וגם לא נטל ידיו משנטל הכוס לברך, הוי היסח הדעת. וכתב במ"ב (ס"ק יב' יג') שנטילת הכוס לברך עדיפה מהב לן ונבריך ודינה כמו … להמשך קריאה

שימוש שמביא למצב רתיחה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מיחם שהמים שבו חמים מאוד אך לא רותחים ממש [מצב שבת], ואם ישתמשו בו הרבה, יתמעטו המים ויגיעו למצב רתיחה, בכל זאת מותר להשתמש בו. (ג קעג) וכיוצא בזה, תבשיל מבושל כל צרכו שרובו מרק, ומונח על פלאטה או על אש מכוסה, מותר להזיזו למקום חם יותר בשטח … להמשך קריאה

סעי' ד' – המקבל כוס מחבורות שונות מברך על כל כוס. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתב הכל בו (הל' סעודה סי' כד יח ע"ג) בשם הר"ם (תשב"ץ אות ש) כשאדם נכנס לבית חבירו ויש שם חבורות הרבה שאוכלים וכל אחד מושיט לו כוסו מברך על כל חד וחד בורא פרי הגפן כי בכל פעם הוא נמלך ע"כ: וכ"פ בשו"ע כשאדם נכנס לבית חבירו ויש שם חבורות הרבה … להמשך קריאה

הוספת מים לחמין שלא ישרף

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם מבחין בשבת שהתאדו הנוזלים שבחמין [טשולנט] והוא נחרך ומצטמק, אסור להוסיף לתוכו מים חמים רותחים מהמיחם במטרה שלא ישרף, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (רנג ס"ד) וזו לשונו: "יש למחות ביד הנוהגים להטמין קודם השבת קומקום של מים חמים, ונותנים אותם לתוך הסיר בשבת כשהתבשיל מצטמק". ומקורו … להמשך קריאה

עצות למניעת חמין שעומד להשרף בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– א. יתן מחבת ריקה בין הפלאטה לסיר, וכך יתמעט חום הפלאטה ולא ישרף החמין. (סימן רנג ס"ג) ב. ישפוך את החמין לסיר אחר, שאז הוא כלי שני, יוסיף בו מעט מים חמים, כי כלי שני לא מבשל, ויחזירהו לפלאטה כדין תבשיל שרובו יבש. (תשובה בכתב יד ממרן הראשון … להמשך קריאה

סעי' ה' – אורח לא צריך לברך על כל מין ומין. – ספר מנחת שי

——– עוד כתב הכל בו שלדעת המהר"מ כשאוכל פירות והביאו לו עוד מה שלא היה לפניו צריך לברך עליהם שוב. ורבנו פרץ כתב שבאורח לא צריך לברך שוב ודי בברכה אחת על כל המינים שיביאו לו, שדעתו על כל מה שיביא לו בעה"ב. וכתב הב"י שלדעת הטור גם בבעה"ב שהביאו לו עוד פירות מאותו המין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן