סעי' יד' – אין מדליקין נר של הדיוט מנר בית הכנסת. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הכל בו שאסור להדליק מנר בית הכנסת אפילו לכתוב או ללמוד. והנמוקי יוסף בשם ספר המנהגות כתב שדוקא בעוד שהם דולקים למצוותן אסור להדליק לצורך דבר של חול אבל כשצריך לכבותן מותר וכל נר של מצוה בין של שבת בין של חנוכה בין לצורך תלמוד תורה בין לצורך חולה שיש בו … להמשך קריאה

סימן תרפב – דין "על הנסים" בחנוכה – ערוך השולחן

——– א כל שמונת ימי חנוכה אומר "על הנסים" בברכת המזון בברכת הארץ. והיינו: שמתחיל "נודה לך" ואומר עד "ובכל שעה", ואחר כך אומר "ועל הנסים" עד "לשמך הגדול". ואחר כך אומר "ועל הכל ד' אלקינו אנחנו מודים לך…" וכן בתפילה אחר "מודים" עד "קוינו לך": "ועל הנסים" עד סופו, ואחר כך אומר "ועל כולם… … להמשך קריאה

סימן תקפו – דיני שופר של ראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפו – דיני שופר של ראש השנה א שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה א מִצְוָתוֹ בְּשֶׁל אַיִל וְכָפוּף; וּבְדִיעֲבַד, כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִים, בֵּין פְּשׁוּטִים בֵּין כְּפוּפִים, וּמִצְוָה בִּכְפוּפִים יוֹתֵר מִבִּפְשׁוּטִים; וְשֶׁל ב פָּרָה פָּסוּל בְּכָל גַּוְנָא; וְכֵן קַרְנֵי רֹב הַחַיּוֹת שֶׁהֵם עֶצֶם אֶחָד וְאֵין לָהֶם מִבִּפְנִים זַכְרוּת, פְּסוּלִים. { וְכֵן שׁוֹפָר מִבְּהֵמָה } ג { … להמשך קריאה

הריגת עכברים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח רעל במקום מסויים, כדי להרעיל עכברים. שהרי זו "מלאכה שאין צריך לגופה" שאסורה רק מדרבנן כנ"ל, וגם אינו עושה מעשה בידיים אלא גרמא. [מה גם שאין שום וודאות שהעכבר יאכל את הרעל.] (שבת ה קיח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

סימן תקפז – דין התוקע לתוך הבור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפז – דין התוקע לתוך הבור א הַתּוֹקֵעַ בְּתוֹךְ א הַבּוֹר אוֹ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, אוֹתָם הָעוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְהַמְּעָרָה יָצְאוּ; וְהָעוֹמְדִים בַּחוּץ, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ, יָצְאוּ, וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמְעוּ, לֹא יָצְאוּ; וְכֵן הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ ב חָבִית גְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע, יָצָא, וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע, לֹא יָצָא. ב אִם … להמשך קריאה

הריגת נמלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– היו נמלים בדרכו, טוב שילך בצד שלא ידרוך עליהם. ואם אין אפשרות כזו, הולך כדרכו אף שבודאי ימותו. שהרי "פסיק רישיה שלא נוח לו בדרבנן", מותר, { כדלהלן בהלכות בישול בשבת. (שבת ה קכד)} ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

סימן תרפג – דין שגומרים הלל בחנוכה – ערוך השולחן

——– א בחנוכה גומרין את ההלל, משום דבכל יום נעשה בו נס בפך השמן. ועוד: דבכל יום חלוק בנרותיו, לפי המהדרין מן המהדרין, והוי כסוכות שחלוקים בקרבנות וגומרין את ההלל. ועוד: שהרי קורים בנשיאים, ובכל יום נשיא של יום זה חלוק משל חבירו. אם כן כל נשיא צריך לגמור ההלל על קרבנותיו (בית יוסף). ועוד: … להמשך קריאה

סעי' טו' – התנה שיקבל חלקו בס"ת כשיעזוב המקום, והוקר הספר, מקבל חלקו כפי מה שנתן מעיקרא. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מצאתי כתוב אשר שאלת על בני כרך שקנו ס"ת בששים דינרים והתנו יחד שאם ילך אחד מן הכרך להתיישב במקום אחר שהנשארים יתנו לו חלקו ועתה רוצה אחד לצאת ושאל חלקו לפי מה שהוקרו הספרים מאשר בתחלה והנשארים אומרים שלא ליתן אלא כמו שנתנו תחלה כך דעתי נוטה כי לא התנו אלא … להמשך קריאה

הריגת חרקים באסלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אף אם ישנם חרקים בחלל האסלה בבית הכסא, מותר להוריד את המים. (שבת ה קכה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת … להמשך קריאה

סימן תקפח – זמן תקיעת שופר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפח – זמן תקיעת שופר א זְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה; וּמִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת הָנֵץ הַחַמָּה וָאֵילָךְ, וְאִם תָּקַע מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא. וְאִם שָׁמַע מִקְצָת תְּקִיעָה קֹדֶם שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּמִקְצָתָהּ אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, לֹא יָצָא. { הַגָּה: וְאִם הָיָה שִׁעוּר תְּקִיעָה בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע בַּיּוֹם, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ז סָעִיף ג'. } ב … להמשך קריאה

סימן תרפד – סדר קריאת התורה בחנוכה – ערוך השולחן

——– א וקורין בתורה בחנוכה בכל יום ב"נשא" בפרשת קרבנות הנשיאים. דאיתא בפסיקתא הטעם: משום דמלאכת המשכן נגמר בעשרים וחמישה בכסלו, כמו שכתבתי בסימן תרע. ומתחילין ב"ויהי ביום כלות משה", שהוא ראש העניין. ויש מקומות שמתחילין בברכת כהנים, לפי שהנס נעשה על ידי הכהנים החשמונאים, ומנהג יפה הוא (טור). אבל אין נוהגין כן, לפי שאינו … להמשך קריאה

הריגת כינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המוצא כינה בראשו בשבת, מותר להורגה. לפי שהכינה אינה נוצרת מזכר ונקבה אלא מהזיעה ואינה נחשבת כבריה. (סימן שטז ס"ט. שבת ה קכח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

סעי' א' – יצא מבית הכנסת לבית המדרש ויקבע עת ללמוד. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואחר שיצא מב"ה ילך לבית המדרש קודם שילך לעסקיו ויקבע עת ללמוד דאמר רבא בשעה שמכניסין האדם לדין אומרים לו קבעת עתים לתורה נשאת ונתת באמונה וקביעות העת צריך שיהא קבוע ותקוע בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה. וכתב הב"י אף שבשבת לא. אומרת הגמרא ששואלים אותו קודם נשאת … להמשך קריאה

סימן תרפה – סדר ארבע פרשיות – ערוך השולחן

——– א חכמינו ז"ל תקנו לקרות ארבע פרשיות באדר הסמוך לניסן. והיינו: שאם היתה שנה מעוברת – קורין אותם באדר השני. הראשונה היא פרשת שקלים, לזכרון מצות מחצית השקל. שהיה על כל אחד מישראל ליתן בכל שנה לתרומת הלישכה, לקנות בהם תמידין וכל קרבנות ציבור. השנייה היא פרשת "זכור", כדי להסמיך מחיית עמלק למפלת המן, … להמשך קריאה

סימן תקפט – מי הם הראוים לתקיעת שופר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפט – מי הם הראוים לתקיעת שופר א כָּל שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן. ב חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן פְּטוּרִים; וְחֵרֵשׁ, אֲפִלּוּ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ א שׁוֹמֵעַ, אֵינוֹ מוֹצִיא דְּכֵיוָן דְּאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא. { הַגָּה: אֲבָל שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן } (בֵּית יוֹסֵף). ג אִשָּׁה פְּטוּרָה מִשּׁוּם … להמשך קריאה

סעי' ב' – טוב שיאכל פת שחרית קודם שילך לבית המדרש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ומ"מ קודם שילך לבה"מ יכול לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו כדאמרינן בעלמא כדטעים בר בי רב ועייל לכלה [פרש"י בגמ' סוכה כו. בבוקר כשהולכים לבית המדרש ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה: ] וטוב שירגיל בו כדאמרינן [ בסוף פרק החובל (ב"ק צב:) ובפרק המקבל (ב"מ קז:) ] … להמשך קריאה

הוצאת דם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המוציא דם מגופו בשבת חייב מהתורה [משום נטילת נשמה או מפרק]. ומכל מקום אם נתחב לו קוץ בבשר, מותר להוציאו במחט, ואם יצא דם, לא עבר איסור. שכיון שאינו צריך את הדם, הרי זה רק מדרבנן, ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן, מותר, כדלהלן. (שבת ג עד) ——– … להמשך קריאה

סימן תקצ – סדר הראוי לתקיעת שופר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצ – סדר הראוי לתקיעת שופר א כַּמָּה תְּקִיעוֹת חַיָּב אָדָם לִשְׁמֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, תֵּשַׁע; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: תְּרוּעָה בַּיּוֹבֵל וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה ג' פְּעָמִים, וְכָל תְּרוּעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ, וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל תְּרוּעוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי אֶחָד הֵן, בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל, תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין בְּכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם: תר"ת, … להמשך קריאה

סימן תקצא – סדר תפלת מוסף ביחיד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצא – סדר תפלת מוסף ביחיד א יִתְפַּלְּלוּ הַצִּבּוּר בְּלַחַשׁ תְּפִלַּת מוּסָף ט' בְּרָכוֹת, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן עִמָּהֶם בְּלַחַשׁ. ב הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל בְּנֵי סְפָרַד שֶׁאֵין מַזְכִּירִין פְּסוּקֵי קָרְבַּן מוּסָף כְּלָל. { הַגָּה: וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בְּאַשְׁכְּנַז וּבִגְלִילוֹת אֵלּוּ לוֹמַר פְּסוּקֵי מוּסָף רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵין אוֹמְרִים פְּסוּקֵי מוּסָף רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶלָּא אוֹמְרִים: מִלְּבַד … להמשך קריאה

סימן תרפו – דין תענית אסתר – ערוך השולחן

——– א כתבו הטור והשולחן ערוך דבחנוכה ופורים – מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. עד כאן לשונם. כלומר: אף על גב דקיימא לן דלעניין חנוכה ופורים לא בטלה מגילת תענית, כמו שכתבתי בסימן תקעג, ובמגילת תענית כתוב דכל הכתוב בה – אסור גם לפניהם ולאחריהם להתענות; ומכל מקום מותר להתענות, משום דלעניין לפניהם ולאחריהם – גם … להמשך קריאה

סימן תרפז – דיני חיוב מקריאת המגילה – ערוך השולחן

——– א חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה בקריאה ביום, שנאמר: "למען יזמרך כבוד ולא ידום, ד' אלקי לעולם אודך" (ד א). כלומר: דמקודם דריש מקרא ד"אלקי" אקרא "יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". ופסוק זה הוא במזמור ד"אילת השחר", דנדרש על אסתר ביומא (כט א). וכיון שהם היו צועקין יום ולילה – … להמשך קריאה

סימן תקצב – תפלת מוסף בקול (רם) וסדר התקיעות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצב – תפלת מוסף בקול (רם) וסדר התקיעות א מַחֲזִיר שְׁלִיחַ צִבּוּר א הַתְּפִלָּה, וְתוֹקְעִין ב עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת לְמַלְכֻיּוֹת תשר"ת פַּעַם אַחַת, וּלְזִכְרוֹנוֹת תש"ת, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר"ת; וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לִתְקֹעַ לְמַלְכֻיּוֹת תשר"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, לְזִכְרוֹנוֹת תש"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר"ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹקְעִים } ג { תשר"ת לְמַלְכֻיוֹת פַּעַם אַחַת, … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המסיר שיער או צמר מעור בהמה עד שמחליקו, כדי לעשות ממנו קלף או עור לנעליים וכיוצא, עובר על מלאכת ממחק. (רמב"ם הלכות שבת פי"א ה"ה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' א' – יעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י תנן (פ"ב דאבות מ"ב) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטרך לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפילו לקבוע עתים לתורה וגם יגרום לו עוון כי העוני יעבירנו על דעת קונו: ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר כמו שמצינו בחסידים הראשונים. בראש פרק כיצד מברכין (לה:): וכ"פ מרן אח"כ … להמשך קריאה

ממרח – תולדת ממחק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בימים עברו, כדי לסגור מכתב במעטפה, טפטפו שעוה מסביב למעטפה, ומרחוה והחליקוה וחתמו עליה, ובזה היה ניכר אם נפתחה. כמו כן, כשרצו לסגור חבית היטב לזמן ממושך, היו מורחים טיט על המכסה ומחליקים אותו. פעולה זו נקראת "ממרח" – תולדת מלאכת ממחק. על כן, המורח משחה עבה על … להמשך קריאה

סימן תקצג – אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצג – אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו א בְּרָכוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה א וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֻּלָּם ב לֹא יֹאמַר מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ מֵהֶם, אֶלָּא לֹא יֹאמַר כְּלוּם. ב וְכֵן תְּקִיעוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ; וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶלָּא מִקְצָת הַסִימָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ מִקְצָת שֶׁיּוֹדֵעַ, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן