תרח. שלא לאכל מעשר שני באנינות. – ספר החינוך

שלא לאכל מעשר שני באנינות, וענין מעשר שני כתבתיו בסדד ראה אנכי (מצוה תעג). וענין האנינות דאוריתא הוא, מי שמת לו אחד מקרוביו שהוא חיב להתאבל עליהם, אותו היום שימות ויקברנו נקרא אונן, ובפרוש אמרו זכרונם לברכה, שיום מיתה וקבורה בלבד הוא עקר האנינות דאוריתא, וביום דוקא ולא בלילה, שנאמר (ויקרא י, יט) ואכלתי חטאת … להמשך קריאה

סעי' ח' – הארון מועיל בו תנאי להשתמש בו אפילו תשמיש חול. – ספר מנחת שי

——– בירושלמי פרק בני העיר וכ"כ הטור הארון וכל מה שעושין לספר תורה מועיל בו תנאי להשתמש בו שאר תשמיש: וכתב המרדכי שאסור להישען על המפה שמניחים עליה הס"ת אם לא התנה עליה, וכן אסור להניח עליה ספרים. וכ"כ הרא"ש וכתב הב"י שהיום נהגו שמניחים על המפה סידורי תפילה וספרים אחרים, וצריך לומר שמאחר שנהגו … להמשך קריאה

סימן תרעז – דין אכסנאי בחנוכה – ערוך השולחן

——– א איתא בגמרא (כג א): אכסנאי חייב בנר חנוכה, אלא שיכול להשתתף בפריטי ביחד עם הבעל הבית. כלומר: מי שאין לו אשה ובית, אלא הוא לבדו ישיבתו קבוע בבית אחר – הרי החיוב עליו להדליק נר חנוכה. ואם אינו רוצה להדליק בעצמו – משתתף עם הבעל הבית, ואחד מהם מברך, והשני עונה "אמן". אבל … להמשך קריאה

סעי' ט' – מטפחת שהונחה על ס"ת, ואח"כ הוקדש הס"ת עם המטפחת, מותר להניח המטפחת על ס"ת אחר. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הר"ן והרשב"א, כיון שהאיבעיא בגמ' כז. אם מותר למכור ס"ת ישן לקנות בו חדש לא איפשטא, פוסקים לחומרא, ולכן מי שהניח בביתו ס"ת עם מטפחת ואח"כ הקדישם, כיון שהמטפחת נעשית על דעת אותו ספר ונשתמש בה אותו ספר, אסור להניחה בס"ת אחר שהרי צריך לעלות בקודש, ולא משנים מקדושה אחת אפילו … להמשך קריאה

סימן תקפא – דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפא – דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה א נוֹהֲגִים לָקוּם א בְּאַשְׁמֹרֶת לוֹמַר סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים ב מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וָאֵילָךְ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. { הַגָּה: וּמִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ מַתְחִילִין } ג { לִתְקֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה שַׁחֲרִית, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁתּוֹקְעִין גַּם כֵּן עַרְבִית; וְעוֹמְדִים בְּאַשְׁמוֹרֶת לוֹמַר } ד … להמשך קריאה

תרט. שלא לאכל מעשר שני. – ספר החינוך

שלא לאכל מעשר שני בטמאה ואפילו בירושלים עד שיפדה (רמב"ם בספבמ"צ ל"ת קנ), שהעקר אצלנו שמעשר שני שנטמא פודין אותו ואפילו בירושלים, כמו שהתבאר במסכת מכות (יט, ב), ועל זה נאמר (דברים כו יד) לא בערתי ממנו בטמא, והוא כאלו אמר לא תבער ממנו בטמא, כלומר לא תאכל ממנו בטמא, כי אחר שהשם צונו, שנאמר … להמשך קריאה

ציפור שנכנסה לבית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ציפור שנכנסה לבית דרך החלון, אסור לסגור את החלון במטרה לצודה, אבל מותר לסגור את החלון מפני הקור, אף שממילא הציפור ניצודת. שכיון שהבית גדול, אין בזה איסור צידה מן התורה, ובמקרה זה שכל כוונתו בסגירת החלון מפני הקור, הרי זה "פסיק רישיה שלא איכפת לו בדרבנן", שמותר. … להמשך קריאה

סימן תקפב – סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפב – סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה א בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט; וְאִם טָעָה אוֹ שֶׁהוּא א מְסֻפָּק אִם הוּא בְּהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, חוֹזֵר לְרֹאשׁ; וְאִם הוּא בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁעָקַר רַגְלָיו, חוֹזֵר לְבִרְכַּת הָשִׁיבָה וְאוֹמֵר מִשָּׁם וָאֵילָךְ עַל הַסֵדֶר; וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁעָקַר רַגְלָיו { … להמשך קריאה

סימן תרעח – נר של שבת קודם לנר של חנוכה – ערוך השולחן

——– א בסימן רסג נתבאר דנר שבת וקידוש היום – נר שבת עדיף אם אין ידו משגת לשניהם, דשלום בית עדיף מכל הדברים. ונר שבת הוי שלום בית, שלא ישבו בחושך ויכשלו בהליכתם, עיין שם. וכל שכן דנר שבת קודם לנר חנוכה, שהרי קידוש היום דאורייתא. ואף שיכול לקדש על הפת, אמנם אם גם פת … להמשך קריאה

תרי. שלא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה. – ספר החינוך

שלא להוציא דמי מעשר שני אלא בצרכי אכילה ושתיה, ועל זה נאמר (דברים כו, יד) ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יי אלהי, כלומר, לא הוצאתי ממנו בדבר שאינו מקים את הגוף. בשרש מצות מעשר שני שכתבתי בסדר ראה אנכי (מצוה תעג) תבין טעם הענין, למה נצטוינו שלא להוציאו כי אם בצרכי אכילה ושתיה, ולא … להמשך קריאה

סעי' י' – מותר לשים כתר תורה בראש חתן תורה, ולא בראש חתן דעלמא. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הרשב"א שמותר לשים עטרות ס"ת בראש הקורא בסיום התורה, שאני אומר לכך התנו עליו בתחילה, ומה שאסר רב האי לשים עטרות בראש חתן דעלמא, כיון שהוא תשמיש הדיוט לכבוד עצמו שבזה אדם לא מתנה, אבל לכבוד התורה אני אומר שלכך התנו עליו מתחילה. וכ"פ מרן הנוהגים להניח עטרות ס"ת בראש הקורא, … להמשך קריאה

סגר חלון ומצא תוכי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הסוגר את חלון ביתו ושוב הבחין שניצוד בו תוכי, אינו חייב לפתוח את החלון ולשחררו, שכיון שלא ידע שהתוכי שם, לא נחשב שעשה מלאכה כלל. כן כתב הרמב"ן שאם ישב לתומו על פתח ביתו ומלאהו, ופתאום נמצא שהיה צבי בבית, מותר לו להמשיך לשבת שם עד מוצאי שבת. … להמשך קריאה

סימן תרעט – כיצד הדלקת נר חנוכה בערב שבת – ערוך השולחן

——– א בערב שבת צריך להקדים נר חנוכה לנר שבת. ולא מיבעיא אם מקבל את השבת על ידי נר שבת, דאז אסור לו להדליק עוד, אלא אפילו אינו מקבל שבת בהדלקתו – מכל מקום אי אפשר להדליק של שבת קודם לשל חנוכה, דלא נאה אחר הדלקת נר של שבת לעשות מלאכת חול. וגם בזמן הש"ס … להמשך קריאה

סעי' יא' – נרות שנתנם לעבודת אלילים אסור להדליקם בביהכ"נ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב רבינו ירוחם נרות שעוה מהגוים שנתנום לעבודה זרה וכיבן הגלח ונתנן או מכרן לישראל אע"פ שמותרין להדיוט כתבו רבותינו שאסור להדליקן בבית הכנסת משום דמאיסי: וכ"פ מרן נרות שעוה שנותנם כותי לעובדי אלילים, וכיבן שמשן ונתנם או מכרן לישראל, אסור להדליקם בבהכ"נ. {הגה: אע"פ שמותרים להדיוט. מומר עובד כוכבים שנתן שעוה … להמשך קריאה

סימן תקפג – דברים שנוהגים לאכל בליל ראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפג – דברים שנוהגים לאכל בליל ראש השנה א יְהֵא אָדָם רָגִיל לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה רֻבְּיָא דְּהַיְנוּ תִּלְתָּן, כַּרְתִּי, סִלְקָא, תַּמְרֵי, קָרָא. וּכְשֶׁיֹּאכַל רֻבְּיָא יֹאמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ; כַּרְתִּי, יִכָּרְתוּ שׂוֹנְאֵינוּ; סִלְקָא, יִסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ; תַּמְרֵי, יִתַּמּוּ שׂוֹנְאֵינוּ; קָרָא, יִקָּרַע גְּזַר דִּינֵנוּ וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ. { הַגָּה: וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל } א { תַּפּוּחַ … להמשך קריאה

תריא. מצוה ללכת ולהדמות בדרכי השם יתברך. – ספר החינוך

שנצטוינו לעשות כל מעשינו בדרך הישר והטוב בכל כחנו, ולהטות כל דברינו אשר בינינו ובין זולתנו, על דרך החסד והרחמים, כאשר ידענו מתורתנו שזהו דרך השם וזה חפצו מבריותיו, למען יזכו לטובו כי חפץ חסד הוא, ועל זה נאמר (דברים כח ט) והלכת בדרכיו, ונכפלה המצוה עוד במקום אחר, שנאמר ללכת בכל דרכיו (דברים י, … להמשך קריאה

סימן תקפד – סדר קריאת התורה בראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפד – סדר קריאת התורה בראש השנה א אֵין אוֹמְרִים א הַלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. { הַגָּה: וְנוֹהֲגִין לוֹמַר } ב { אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עַל הַסֵּדֶר, וְאִם הוּא שַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ } (רַ"ן פ"ב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרִיבַ"שׁ סִימָן תקי"ב). { וּמַאֲרִיכִים בְּפִיּוּטִים וּתְפִלּוֹת עַד } ג { חֲצוֹת } (מַהֲרִי"ל). ב מוֹצִיאִין … להמשך קריאה

הריגת יתושים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור להרוג זבובים ויתושים, וההורגם כאילו הורג גמל (מסכת שבת יב ע"א). ויזהר מאוד שלא להקל ראש בזה מחמת קטנותם. ואף אם היתוש עוקצו, אסור להורגו. (שבת ה קכב) קוטל יתושים – מותר להשתמש בשבת בתרסיס קוטל יתושים, ובלבד שלא ירסס עליהם ממש, וישאיר חלון פתוח שיוכלו גם … להמשך קריאה

תריב. להקהיל כל ישראל בחג הסכות. – ספר החינוך

שנצטוינו שיקהל עם ישראל כלו אנשים ונשים וטף, במוצאי שנת השמטה בחג הסכות ביום שני בחג ולקרא קצת מספר משנה תורה באזניהם, שהוא אלה הדברים, ועל זה נאמר (דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגומר. וזאת היא מצות הקהל הנזכרת בגמרא, כענין שאמרו בראשון של קדושין (לד, א) והרי הקהל דמצות עשה … להמשך קריאה

סימן תרפ – שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת – ערוך השולחן

——– א כתב רבינו הבית יוסף: בליל שבת צריך ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח, בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח הדלת. עד כאן לשונו. וזהו אצלם, שהיו מדליקין על פתח הבית שלצד החצר, ויש שם רוח. אבל אצלינו, שמדליקין בחדרים הפנימים – לית לן בה. ואין לשאול: דאם יש חשש שהרוח יכבה הנרות, … להמשך קריאה

סעי' יב' – עכבר שנמצא בשמן ונמאס השמן אסור להדליקו בביהכ"נ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם רבינו ירוחם שכתב בשם גאון שאם נפל עכבר לשמן אם הוא רותח משערים בשישים ומותר השמן לאכילה והדלקה, ואם הוא צונן לא צריך שיעור שישים רק מסנן את השמן ומותר באכילה. ולגבי נרות בית הכנסת אם הוא מאוס אסור בהדלקה משום הקריבהו נא לפחתך. וכ"כ הר"ן. וכ"פ מרן עכבר שנמצא בשמן … להמשך קריאה

תריג. לכתב כל אחד ספר תורה לעצמו. – ספר החינוך

שנצטוינו להיות לכל איש מישראל ספר תורה (עי' ספהמ"צ להדמב"ם עשה יח), אם כתבו בידו הרי זה משבח ונאהב מאד, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (מנחות ל, א) כתבו כלומר בידו, מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני, ומי שאי אפשר לו לכתבו בידו ישכר מי שיכתבנו לו, ועל זה נאמר (דברים לא, יט) ועתה כתבו … להמשך קריאה

הריגת נחשים ומזיקים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נחש ארסי וכן כלב שוטה וכיוצא בהם, שיש סכנה בנשיכתם, יש להורגם אף בשבת אפילו אם אינם רצים אחריו, מפני חשש פיקוח נפש, שמא יפגעו באדם שהוא. אבל אם מכיר ויודע בבירור שאין הנחש ארסי ואין בנשיכתו חשש סכנה, אלא נזק בלבד, אם הנחש רודף אחריו מותר להורגו, … להמשך קריאה

סעי' יג' – נר של ביהכ"נ מותר לקרות לאורו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם רבינו ירוחם בשם רב נטרונאי גאון, מותר ללמוד לאור נר הדולק בביהכ"נ שהודלק משמן שנדר אדם לביהכ"נ כיון שמכוין הנודר להרבות אורה בביהכ"נ, וכמה שילמדו יותר מקבל שכר יותר. וכתב הב"י שכך מנהג העולם ולא כהכל בו שאוסר משום שהוקצה למצוותו. וכ"פ מרן נר של בהכ"נ מותר לקרות לאורו. וכתב המ"ב … להמשך קריאה

סימן תרפא – במוצאי שבת מה קודם: הבדלה או נר חנוכה? – ערוך השולחן

——– א אין לעשות הבדלה על נרות חנוכה, דכיון שהם אסורים בהנאה, והרי אין מברכין "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו. אמנם יכול מקודם להבדיל עליה, ואחר כך לכבותה ולהדליק בה נר חנוכה (ב"ח). וזה עדיף טפי, דכיון דאתעבידא בה מצוה חדא – לתעביד בה מצוה אחריתי (עיין ט"ז). אך זה תלוי במה שיתבאר: אם … להמשך קריאה

סימן תקפה – דין ברכת השופר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפה – דין ברכת השופר א צָרִיךְ לִתְקֹעַ א מְעֻמָּד. { הַגָּה: וְנוֹהֲגִין לִתְקֹעַ עַל הַבִּימָה בַּמָּקוֹם שֶׁקּוֹרִין. } ב קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע יְבָרֵךְ: ב לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר, וִיבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ; { הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין אִם יְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁכְּבָר יָצָא וּמְבָרֵךְ לְהוֹצִיא } ג { אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ הָכֵי מְבָרֵךְ הַתּוֹקֵעַ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת הַנִּזְכָּרוֹת } … להמשך קריאה

דילוג לתוכן