בהמשך – וישא ויתן באמונה ויזהר מלשבע אפילו באמת ולא ישתתף עם גוי. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה שבכ"מ שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה, ומאד מאד יזהר אדם בענין השבועה שהרבה הפליגו רבותינו בענין שבועת שקר, ואפילו לישבע באמת כמו שאמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו מחמת שבועת אמת, ויזהר מלהשתתף עם העו"ג דשמא יתחייב לו שבועה וישבע בשם … להמשך קריאה

סימן תרפח – דיני כרכים המוקפים חומה מימי יהושע בן נון – ערוך השולחן

——– א איזהו זמן קריאתה? כדתנן ריש מגילה: מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלושה עשר, בארבעה עשר, בחמישה עשר, לא פחות ולא יותר. וילפינן לה מדכתיב: "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם" – זמנים הרבה תקנו להם חכמים. ואלו הן זמני קריאתה: כל עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין … להמשך קריאה

משחה לתינוק וחולה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תינוק שהתאדם עורו בין רגליו, מותר למרוח לו משחה באופן שיבליע אותה בגופו. וכן תינוק שיש לו כאבים בחניכיים מבקיעת שיניו, מותר למרוח לו משחה סביב החניכיים כדי להרגיעו, וימרח היטב עד שתבלע בחניכיים. ואין בזה חשש איסור רפואה, כי תינוק דינו כחולה שאין בו סכנה שצרכי רפואתו … להמשך קריאה

סימן תקצד – יחיד שלא התפלל אין חברו מוציאו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצד – יחיד שלא התפלל אין חברו מוציאו א יָחִיד שֶׁלֹּא תָּקַע, חֲבֵרוֹ יָכוֹל לִתְקֹעַ לוֹ לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָה; אֲבָל יָחִיד שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל ט' בְּרָכוֹת, א אֵין חֲבֵרוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ. { הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דְּאִם לֹא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, חֲבֵרוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בִּתְפִלָּתוֹ } (רַ"ן סוֹף רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי ספ"ג דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה). … להמשך קריאה

סימן תרפט – שהכל חייבין בקריאת המגילה – ערוך השולחן

——– א תניא בתוספתא דמגילה (פרק שני): הכל חייבין במקרא מגילה: כהנים, לוים, וישראלים, ועבדים משוחררים, חללים, נתינים, וממזרים, סריס אדם וסריס חמה, פצוע דכה וכרות שפכה – כולן חייבין, ומוציאין את הרבים ידי חובתן… נשים ועבדים וקטנים – פטורין, ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן. עד כאן לשונו. ואנן קיימא לן דגם נשים חייבות, … להמשך קריאה

סימן תרצ – דיני קריאת המגילה – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (כא א): הקורא את המגילה – עומד ויושב. ופירש רש"י: אם רצה עומד, אם רצה יושב. עד כאן לשונו. מבואר דאפילו לכתחילה יכול לקרות מיושב. אבל בירושלמי פריך: מה בדיעבד אבל לכתחילה לא? ומתרץ דאפילו לכתחילה, עיין שם, משום דגירסת הירושלמי הוא: "עומד ויושב – יצא", וכן כתב הר"ן. וזהו … להמשך קריאה

דאודורנט

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש בדאודורנט נוזלי שיש בראשו גולה [רולר]. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. … להמשך קריאה

סעי' א' – יקבע סעודתו בשעה רביעית, ות"ח לא יאחר מתחילת שישית אם לא טעם משהוא בבוקר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' פסחים יב: ושבת י. וכשתגיע שעה רביעית יקבע סעודתו. דאמר רב פפא שעה רביעית זמן סעודה לכל היא. ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו ימתין עד שעה שישית. דתניא שישית מאכל תלמידי חכמים ומשם ואילך לא יאחר דהוי כזורק אבן לחמת. והני מילי דלא טעים מידי בצפרא, אבל טעים מידי בצפרא … להמשך קריאה

סימן תקצה – מי שאינו בקי לא בתקיעות ולא בתפלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצה – מי שאינו בקי לא בתקיעות ולא בתפלה א מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בַּתְּקִיעוֹת וְלֹא בְּסֵדֶר תְּפִלַּת מוּסָף, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי עֲיָרוֹת בְּאַחַת בְּקִיאִים בַּתְּקִיעוֹת וְלֹא בִּתְפִלַּת מוּסָף וּבְאַחַת בְּקִיאִין בִּתְפִלַּת מוּסָף וְלֹא בַּתְּקִיעוֹת, הוֹלֵךְ לְמָּקוֹם שֶׁבְּקִיאִים בַּתְּקִיעוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל מוּסָף וַדַּאי וְשֶׁל תְּקִיעוֹת א סָפֵק. { הַגָּה: מִיהוּ אִם יָכוֹל לֵילֵךְ לִמְקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וְיֵשׁ … להמשך קריאה

סימן תרצא – דין כתיבת המגילה ותפירתה – ערוך השולחן

——– א מגילה נקראת "ספר", דכתיב: "ונכתב בספר", ולפיכך כתיבתה כספר תורה. וזהו ששנינו במשנה (יז א): היתה כתובה בסם, ובסיקרא, ובקומוס, ובקנקנתום; על הנייר, ועל הדיפתרא – לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית, על הספר, ובדיו. ולכן אין כותבין את המגילה אלא בדיו, על הגויל ועל הקלף כספר תורה. וכן הוא בירושלמי פרק ראשון … להמשך קריאה

סימן תקצו – תשלום תקיעות לאחר התפלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצו – תשלום תקיעות לאחר התפלה א לְאַחַר הַתְּפִלָּה מְרִיעִים תְּרוּעָה גְּדוֹלָה בְּלֹא תְּקִיעָה. { הַגָּה: וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לַחֲזֹר וְלִתְקֹעַ ל' קוֹלוֹת } (מִנְהָגִים יְשָׁנִים); { וּלְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ בָּזֶה, שׁוּב } א { אֵין לִתְקֹעַ עוֹד בְּחִנָּם; אֲבָל קָטָן, אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, מֻתָּר לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּתְקַע } (הַמַּגִּיד פ"ב מֵהִלְכוֹת שׁוֹפָר), { וּמֻתָּר … להמשך קריאה

מריחת מאכלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר למרוח מרקחת [ריבה], שוקולד, חמאה וכיוצא, על פרוסת לחם. וכן מותר לתת סלט חומוס בצלחת ולמורחו ולהחליקו יפה, שאין איסור ממרח במאכלים. (תהלה לדוד, תפארת ישראל, אור לציון, מנוחת אהבה ועוד. שבת ד רסד. שבת ה רכח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

סימן תקצז – אם מתר להתענות בראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצז – אם מתר להתענות בראש השנה א א אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְאֵין מִתְעַנִּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְּשַׁבַּת שׁוּבָה; אָמְנָם לֹא יֹאכְלוּ כָּל שָׂבְעָם, לְמַעַן לֹא יָקֵלּוּ רֹאשָׁם וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פְּנֵיהֶם. ב יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁכָּל מִי שֶׁרָגִיל לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמְשַׁנֶּה רְגִילָתוֹ וְאֵינוֹ מִתְעַנֶּה, אֵינוֹ מַשְׁלִים שְׁנָתוֹ. { הַגָּה: וּמִי … להמשך קריאה

סימן תרצב – דין ברכות המגילה – ערוך השולחן

——– א הקורא את המגילה מברך לפניה שלוש ברכות: "על מקרא מגילה", ו"שעשה נסים", ו"שהחיינו". ולמה אין מברכין "לשמוע מקרא מגילה"? שהרי הקורא הוא רק אחד, וכל העם שומעים, כמו שמברכין "לשמוע קול שופר"? דלא דמי: דהתם השמיעה הוי עיקר המצוה, דאם יתקע ולא ישמיע לאזניו – לא יצא. אבל במגילה אם קרא ולא השמיע … להמשך קריאה

סימן תקצח – – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצח – א רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ, בְּמִנְחָה. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ } (רַ"ן סר"ה וּמִנְהָגִים), { וְכֵן אָנוּ נוֹהֲגִים. } באר היטב – סימן תקצח – וּבוֹ סָעִיף אֶחָד מגן אברהם תקצ״ח – סימן תקצח – אין טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקצ״ח א׳ אומרים צדקתך. … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הכותב שתי אותיות, חייב מן התורה. ואם כתב אות אחת, הרי זה אסור מדרבנן. והוא הדין בכל זה לרוקם אותיות או חורט על כסף או זהב. (שבת ה קלד, קמא, קמו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

סימן תרצג – סדר תפילות פורים – ערוך השולחן

——– א ואחר קריאת המגילה בערבית אומרים "ואתה קדוש". ומהראוי להתחיל "ובא לציון גואל", שהרי זמן גאולה היא. ובאמת בסידור רב עמרם כתוב כן, כמ"ש הטור. אלא שהטור כתב דאנן לא נהגינן כן, משום דאין עיקר הגאולה בלילה, עיין שם. ועניין אמירת "ואתה קדוש": נראה לי דמפני שסיפרנו הנסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא – … להמשך קריאה

סעי' א' – סדר הקדימה בבציעה 'חשנ"ג' חיטים, שלם, נקי, גדול. ואם יש לו פרוסה חיטים וככר שלם שעורים מניח פרוסה תחת השלם ובוצע. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לט : איתמר הביאו לפניהם פתיתים ושלמים אמר רב הונא מברך על הפתיתים ופוטר את שלמים ורבי יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר. אבל פרוסה של חיטין ושלמה מן השעורים דברי הכל מברך על הפרוסה של חיטין ופוטר את השלמה של שעורין. וכו', וירא שמים יוצא ידי שניהם מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע … להמשך קריאה

סימן תרצד – דיני מתנות לאביונים ומעות פורים – ערוך השולחן

——– א מצות עשה דמגילת אסתר ליתן מתנות לאביונים, כדכתיב: "ומשלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים". ודין משלוח מנות יתבאר בסימן הבא. ומדכתיב "ומתנות לאביונים" לשון רבים – לכן חייב לחלק לעניים ביום הפורים, ואין פוחתין מליתן לשני עניים. ונותן לכל אחד מתנה אחת: או מעות, או מיני תבשיל, או מיני אוכלין (רמב"ם). ואין מדקדקין … להמשך קריאה

סימן תקצט, – – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקצט, – א לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אוֹמְרִים: וַתּוֹדִיעֵנוּ. באר היטב – סימן תקצט, – וּבוֹ סָעִיף אֶחָד מגן אברהם תקצ״ט – סימן תקצט, – אין טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקצ״ט א׳ אומרים ותודיענו. אע"ג דר"ה אינו רגל אומרים וחגיגת הרגל דסדר התיקון הוא אומר כמו שמצינו בהבדלה: … להמשך קריאה

סעי' ב' – אחת גדולה ואחת קטנה מברך על הגדולה. – ספר מנחת שי

——– הזכרנו בסעי' א' שגם לרבי יוחנן יש מעלה בגדול אלא שהשלם עדיף. ונפק"מ אם שתיהם שלמות רק שאחד גדול מחברו שמברך על הגדול. וכ"כ המרדכי בשם הר"מ וכ"כ בהגו"מ וכ"פ מרן. אם שתיהם שלמות ממין אחד, אחת גדולה ואחת קטנה, מברך על הגדולה. וכתב המ"ב (ס"ק ו') שמעלת הנקי עדיף מהגדול ולכן אם הקטן … להמשך קריאה

כתיבה מתקיימת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הכתיבה האסורה מהתורה דוקא שהיא מתקיימת, אבל אם אינה מתקיימת, אסורה מדרבנן. על כן, כתיבה במחשב אסורה מדרבנן. וכן כתיבה בעט שלאחר 24 שעות נמחק הכתב מאליו, אסורה מדרבנן. (שבת ה קעח, רה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

סימן תרצה – דיני סעודת פורים ומשלוח מנות – ערוך השולחן

——– א מצוה להרבות בסעודת פורים, דכתיב: "שמחה ומשתה". וכיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר, ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. כן כתב הרמב"ם, ומשמע דבשר וודאי צריך, דבלעדי זה אין חשיבות. אך שארי מאכלים יעשה כמו ביום טוב. ובסעודה אחת ביום – יצא ידי חובתו, ובלילה אינו צריך להרבות בסעודה. וסעודת פורים שאכל … להמשך קריאה

בהמשך – אפשר לחבר בעץ שני חצאים, ואפילו בשבת יכול לחברם. – ספר מנחת שי

——– עוד כתב הב"י בשם הרוקח וכ"כ בשו"ע בזה"ל: אם יש לאדם שני חצאי לחם ואין לו לחם שלם יחברם ביחד בעץ או בשום דבר שלא יהא נראה ודינו כדין שלם, ואפילו בשבת יכול לחברם. וכתב המ"ב (ס"ק ז') שהמג"א כתב שאין צריך להיזהר בזה ביום חול רק בשבת לצורך לחם משנה ולא יקח עץ … להמשך קריאה

סימן תר – ביצה שנולדה בראש השנה, ודיני הקדוש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תר – ביצה שנולדה בראש השנה, ודיני הקדוש א בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, וְכֵן מַה שֶּׁנִּצּוֹד בּוֹ, וְכֵן מַה שֶּׁנִּתְלַשׁ בּוֹ, אָסוּר בַּשֵּׁנִי. { הַגָּה: וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן תקי"ג } (סָעִיף ה') { וְסִימָן תקט"ו. } ב בְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי { יִלְבַּשׁ בֶּגֶד } א { חָדָשׁ } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ' כ"ט … להמשך קריאה

כתיבה במשקים ואדים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לטבול אצבעו ביין וכיוצא, ולכתוב בה על שולחן, אבל מותר לטבול אצבעו במים ולכתוב על שולחן, כי במים אין הכתיבה מתקיימת כלל. ופשוט שמותר לכתוב אותיות באוויר או על שולחן שאין עליו משקה. (שבת ה קמח, קנ, קנא) אסור לכתוב אותיות באצבעו על חול או על אדים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן