בהר יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (נג) כִּשְׂכִ&#1445יר שָׁנָ&#1435ה בְּשָׁנָ&#1430ה יִהְיֶ&#1443ה עִמּ&#1425וֹ לֹֽא-יִרְדֶּ&#1445נּוּ בְּפֶ&#1430רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ: כַּאֲגִיר שְׁנָא בִּשְׁנָא יְהֵי עִמֵהּלָא יִפְלַח בֵּהּ בְּקַשְׁיוּ לְעֵינָיךְ: לא ירדנו בפרך לעיניך. כלומר ואתה רואה: (נד) וְאִם-לֹ&#1445א יִגָּאֵ&#1430ל בְּאֵ&#1425לֶּה וְיָצָא&#1433 בִּשְׁנַ&#1443ת הַיֹּבֵ&#1428ל ה&#1430וּא וּבָנָ&#1445יו עִמּֽוֹ: וְאִם לָא יִתְפָּרַק בְּאִלֵין וְיִפּוֹקבְּשַׁתָּא … להמשך קריאה

תמג. שלא לאכל מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים. – ספר החינוך

שלא לאכל מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים. שנאמר (דברים יב יז) לא תוכל לאכל בשעריך וגו'. ותירשך. כל ענין מצות אסור התירוש כענין מצות הדגן, אין צרך להאריך בה הדבור. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות בעל ספר החינוך האתר כולו … להמשך קריאה

משנה פרה פרק יא – חק לישראל

——– א. צְלוֹחִית שֶׁהִנִּיחָהּ מְגֻלָּה, וּבָא וּמְצָאָהּ מְכֻסָה, פְּסוּלָה. הִנִּיחָהּ מְכֻסָה וּבָא וּמְצָאָהּ מְגֻלָּה, אִם יְכוֹלָה הַחֻלְדָּה לִשְׁתּוֹת הֵימֶנָּה, אוֹ נָחָשׁ לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אוֹ שֶׁיָּרַד. בָּהּ טַל בַּלַּיְלָה, פְּסוּלָה. הַחַטָּאת אֵינָהּ נִצוֹלָה בְּצָמִיד פָּתִיל. וּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין נִצוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל: (א) צלוחית. של מי חטאת: ובא ומצאה מכוסה פסולה. שאני אומר אדם נכנס לשם … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שכז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁאָדָם מִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי מִצְוָה וּגְמִילוּת חֶסֶד וְשָׁלוֹם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁד בַּחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. וְגַם מִן הַשָּׁמַיִם מְשַׁלְּחִין לוֹ שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבָּא אוּמְנָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ (תענית כא, ב): אַבָּא אוּמְנָא הֲווּ מַיתוּ לֵיהּ שְׁלָמָא מֵרְקִיעָא כָּל … להמשך קריאה

סעי' ז' – הזיד ולא התפלל אין לו תשלומין, ואם רצה יתפלל אותה נדבה, ואינו צריך חידוש אם מתפלל אותה בתפלה הסמוכה לה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמרא שם כו. והא דיש לתפילה תשלומין דוקא בשטעה או נאנס אבל אם הזיד מעוות שאינו יכול לתקון הוא. וכתב שם הרא"ש (פ"ד סי' ב) בשם גאון מעוות שאינו יכול לתקון הוא ולית ליה אלא שכר רחמי דרשות בעלמא, אבל שכר מצוה לית ליה. משמע דאם רוצה לחזור ולהתפלל שתים לתשלומין שביטל … להמשך קריאה

החופר ואינו צריך לגומה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין החופר גומה עובר על איסור תורה, אלא כשחופר על מנת להשתמש בגומה, כגון לזרוע בה או לקלוע לתוכה גולות כמשחק הילדים, אבל אם אינו משתמש בה, אלא כל מטרתו לקחת את העפר לכסות בו משהו, עובר על איסור דרבנן. (שבת ד נז) והביאור בזה, כי כלל גדול … להמשך קריאה

משנה נגעים פרק ח – חק לישראל

——– א. הַפּוֹרֵחַ מִן הַטָּמֵא, טָהוֹר. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס. מִן הַטָּהוֹר, טָמֵא. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, עַד שֶׁתַּחֲזוֹר בַּהַרְתּוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה: (א) הפורח מן הטמא טהור. טמא שנחלט באחד מן הנגעים ואחר כך פרחה בכולו, טהור: חזרו בו ראשי אברים. אם לאחר הפריחה חזרו ונתגלו אפילו ראשי אברים … להמשך קריאה

סימן תכא – קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכא – קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה א נוֹהֲגִין בְּאַשְׁכְּנָז שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם שַׁחֲרִית אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד. וּבִסְפָרַד אֵין נוֹהֲגִין לְאָמְרָהּ, לְפִי שֶׁעֲתִידִין לִקְרוֹת אוֹתָהּ בַּסֵפֶר תּוֹרָה. באר היטב – סימן תכא – קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה וּבוֹ סָעִיף אֶחָד מגן אברהם תכ״א – סימן תכא – קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה … להמשך קריאה

מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה – דובב שפתי ישנים

——– א', ט': וָאֹמַר אֲלֵכֶם בְּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֶפְשָׁר אָדָם שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרִיד אֶת הַמָּן, וְהֵגִיז אֶת הַשְּׂלָו, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדוּנָם? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: הַקָּבָּ"ה נָטַל אֶת הָעֹנֶשׁ מִכֶּם וּנְתָנוֹ עַל הַדַּיָּנִים. וְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: אִם חִיַּבְתִּי מָמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין – … להמשך קריאה

הפטרת בהר – ירמיה לב – חק לישראל

——– (ו) וַיֹּ&#1430אמֶר יִרְמְיָ&#1425הוּ הָיָ&#1445ה דְּבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: (ז) הִנֵּ&#1443ה חֲנַמְאֵ&#1431ל בֶּן-שַׁלֻּם&#1433 דֹּֽדְךָ&#1428 בָּ&#1445א אֵלֶ&#1430יךָ לֵאמֹ&#1425ר קְנֵ&#1443ה לְךָ&#1431 אֶת-שָׂדִי&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר בַּעֲנָת&#1428וֹת כִּ&#1445י לְךָ&#1435 מִשְׁפַּ&#1445ט הַגְּאֻלָּ&#1430ה לִקְנֽוֹת: (ח) וַיָּבֹ&#1443א אֵ&#1440לַי חֲנַמְאֵ&#1448ל בֶּן-דֹּדִ&#1436י כִּדְבַ&#1443ר יְהוָה&#1454 אֶל-חֲצַ&#1443ר הַמַּטָּרָה&#1426 וַיֹּ&#1443אמֶר אֵלַ&#1441י קְנֵ&#1443ה נָ&#1440א אֶת-שָׂדִ&#1448י אֲשֶׁר-בַּעֲנָת&#1436וֹת אֲשֶׁ&#1443ר | בְּאֶ&#1443רֶץ בִּנְיָמִ&#1431ין כִּֽי-לְךָ&#1438 מִשְׁפַּ&#1447ט הַיְרֻשָּׁ&#1435ה וּלְךָ&#1445 הַגְּאֻלָּ&#1430ה קְנֵה-לָ&#1425ךְ וָאֵדַ&#1429ע כִּ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה הֽוּא: … להמשך קריאה

לסימן קכט אות ג – קיצור ליקוטי מוהר"ן

צְרִיכִין שֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ יֹאכַל אֶת הַגּוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲכִילָה שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לְגוּף הַנִּזּוֹן: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב … להמשך קריאה

משנה מקואות פרק ט – חק לישראל

——– א. אֵלוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם, חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵינָם חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶם: (א) אלו חוצצין חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות. שהבנות מקלעות בהן שער שבראשן, והן מהודקות בשער שבראש ומונעות המים מליכנס בשער: של צמר ושל שער אין חוצצים. ואין הלכה כר' … להמשך קריאה

סעי' ח' – היה סבור שישאר לו זמן אחר שיגמור איזה עסק ועברה לו השעה, וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד, וכן מי שהוא שכור ולא התפלל, כולם חשובים אנוסים, ויש להם תשלומין. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בנמוקי יוסף פרק כיצד הרגל (י: דבור ראשון) שהרמ"ה כתב לענין נזקין שאדם אנוס לגבי שכחה. וכתב דלדברי הרמ"ה נראה ברור דמי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה שאינו נקרא … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [שכח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הֶרְגֵּל הַיְּשִׁיבָה וְהַלְּוָיָה עִם הַחֲבֵרִים הִיא סִבָּה לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה בֵינֵיהֶם. וְאִם יַרְגִּילוּ דִבּוּרָם בְּדִבְרֵי תוֹרָה תִּהְיֶה הָאַהֲבָה יְתֵירָה. וְגַם כְּשֶׁיִּפָּטְרוּ לְדַרְכָּם כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ יְדַבְּרוּ בִּדְבַר הֲלָכָה וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִזְכְּרֶנּוּ וְיַתְמִיד הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (לא, א): תָּאנֵי מַר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: לְעוֹלָם אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵדַע הָאָדָם מַה תִּקּוּנוֹ וְעַל מַה בִּמְיֻחָד בָּא לָעוֹלָם.

——– בְּחֵלֶק הַתּוֹרָה, יִלְמַד מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ בִּמְיֻחָד וְיַרְבֶּה בּוֹ כִּי זֶהוּ תִּקּוּנוֹ דַּוְקָא וְלֹא יָשִׂים לֵב לַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ שֶׁיִּלְמַד זֶה אוֹ זֶה, אֶלָּא יִרְאֶה לְמַה שֶּׁלִּבּוֹ נוֹטֶה בִּמְיֻחָד, הֲלָכָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ, סוֹד, וְכוּ'. וְיֵדַע שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּנוֹ, וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁמִּשְּׁאָר הַלִּמּוּדִים יֶחְדַּל לְגַמְרֵי אֶלָּא שֶׁאֶת עִקַּר לִמּוּדוֹ יָשִׂים בַּמֶּה שֶׁלִּבּוֹ חוֹשׁקוֹ. וּבְעִנְיַן … להמשך קריאה

גמרא נדה דף לא ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלשָה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלֹּבָן שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפָּרְנַיִם וּמֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְלֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אֹדֶם שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וּשְׂעָרוֹת וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּקְלַסְתָּר פָּנִים וּרְאִיַּת הָעַיִן וּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן וְדִבּוּר פֶּה וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר … להמשך קריאה

גרירת חפצים כבדים בעפר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לגרור על העפר שולחן, מיטה, כסא וספסל, אף כשהם כבדים ובודאי יהיה חריץ וגומה. כיון שאינו מתכוין לעשות חריץ. ואף שבודאי יהיה חריץ, מכל מקום מאחר ועשיית חריץ בדרך זו שלא על ידי מחרשה או כף, אסורה רק מדרבנן, הרי זה בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה … להמשך קריאה

סימן תקכא – דין שלשול פירות ביום טוב – ערוך השולחן

——– א מי שיש לו פירות, וראה מטר שבא, ומתיירא מפני ההפסד – התירו לו חכמים שישלשל הפירות דרך ארובה שבגג, שיורידם למטה בחבל והן נופלין לארץ, או שזרקן כך לארץ. ואף על פי שיש בזה טירחא ועובדא דחול, מכל מקום התירו מפני ההפסד. אבל שלא מפני ההפסד לא התירו. ואפילו מפני ההפסד לא התירו … להמשך קריאה

גמרא נדה דף כ"ג ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן הַמַּפֶּלֶת גּוּף אָטוּם אֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. וְאֵיזֶהוּ גוּף אָטוּם רִבִּי אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. וְכַמָּה יִנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת רִבִּי זַכַּאי אוֹמֵר עַד לְאַרְכּוּבָה רִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר עַד לִנְקָבָיו רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יְהוֹשֻׁעַ עַד מְקוֹם טַבּוּרוֹ בֵּין רִבִּי זַכַּאי לְרִבִּי יַנַּאי אִיכָּא בֵינַיְיהוּ טְרֵפָה חַיָּה … להמשך קריאה

גמרא נדה דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– אֵיזֶהוּ אָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה. מָאי כְּדַם הַמַּכָּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּדַם שׁוֹר שָׁחוּט וְלֵימָא כְּדַם שְׁחִיטָה אִי אָמַר כְּדַם שְׁחִיטָה הֲוָה אֲמֵינָא כְּכֻלָּהּ שְׁחִיטָה קָא מַשְׁמַע לָן כְּדַם הַמַּכָּה בִּתְחִלַּת הַכָּאָה שֶׁל סַכִּין. עוּלָא אָמַר כְּדַם צִפּוֹר חַיָה. אִיבָּעִיא לְהוּ חַיָּה לַאֲפוּקֵי שָׁחוּט אוֹ דִילְמָא לַאֲפוּקֵי כָּחוּשׁ תֵּיקוּ: שור דמו אדום כדאמר … להמשך קריאה

תרומות לבית הכנסת

——– כתב מרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן רמח ס"ח): הרוצה לזכות לעצמו, יכוף יצרו הרע וירחיב ידו, וכל דבר שהוא לשם שמים יהיה מהטוב והיפה. אם בנה בית תפילה, יהיה נאה יותר מבית ישיבתו. האכיל רעב, יאכיל מהטוב והמתוק שבשולחנו. כיסה ערום, יכסה מהיפה שבכסותו. הקדיש דבר, יקדיש מהיפה שבנכסיו. וכן הוא אומר: "כל … להמשך קריאה

תמד. שלא לאכל מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים. – ספר החינוך

שלא לאכל מעשר שני של יצהר (פרוש שמן) חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב יז) לא תוכל לאכל בשעריך וגו' ויצהרך. כל ענין היצהר כענין הדגן והתירוש. ושעור אכילת השמן לחיב עליו הוא בכזית, לפי מה ששמעתי ממורי ישמדו אל, ואף על פי שהוא משקה לאכילה הוא עומד לכל בני אדם, ואם ידענו כי מקצת מן … להמשך קריאה

כַּת הָאֶפִּיקוֹרְסִין. – דובב שפתי ישנים

——– א', י"ב: אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנאים.))) מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אַפִּיקוֹרְסִין: הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת – אָמְרוּ מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֵחֵר לָצֵאת – אָמְרוּ מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים, יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת. כָּךְ כָּל … להמשך קריאה

סימן תכב – סדר התפלה והלל בראש חדש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכב – סדר התפלה והלל בראש חדש א עַרְבִית, שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל י"ח בְּרָכוֹת וְאוֹמֵר א יַעֲלֶה וְיָבֹא בִּרְצֵה. וְאִם לֹא אֲמָרוֹ בְּעַרְבִית, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, { וּבְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁזוֹכֵר שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר ע"ל } ב { סִימָן רצ"ד סָעִיף ד' וְה', } בֵּין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד בֵּין שֶׁהוּא שְׁנֵי יָמִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין … להמשך קריאה

דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ – דובב שפתי ישנים

——– א', כ"ב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וַיַּחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֵין דֶּרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ עַקְמִימוּת. *(((משלי י"ד, י"ב.))) יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת! לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם בְּדַרְכֵי הָעֲלִיָּה בַּעֲבוֹדַת ה', יֶשְׁנָן מְבוֹאוֹת עֲקַלְקַלּוֹת … להמשך קריאה

סימן תכג – סדר קריאת התורה בראש חדש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכג – סדר קריאת התורה בראש חדש א אוֹמֵר קַדִּישׁ א תִּתְקַבַּל וְכו' וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִים בּוֹ ד', אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶם וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם וְאֵין מַפְטִירִין בְּנָבִיא. ב וְקוֹרֵא הַכֹּהֵן ג' פְּסוּקִים שֶׁהֵם: וַיְדַבֵּר, צַו, וְאָמַרְתָּ. וְלֵוִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא וְאָמַרְתָּ וְקוֹרֵא אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְיִשְׂרָאֵל קוֹרֵא עוֹלַת תָּמִיד עַד וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן