——–
א', כ"ב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וַיַּחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֵין דֶּרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ עַקְמִימוּת.
*(((משלי י"ד, י"ב.))) יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת! לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם בְּדַרְכֵי הָעֲלִיָּה בַּעֲבוֹדַת ה', יֶשְׁנָן מְבוֹאוֹת עֲקַלְקַלּוֹת מֵהֶן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר לֹא לִפּוֹל בְּפַח יוֹקְשִׁים: הַשְׁקָפוֹת זָרוֹת *(((כי כן אמרו רבותינו הקדושים: שונה היא התורה ממעשי בני האדם, בעוד שמעשי בני האדם נאים ומשובחים רק בעת שנתחדשו, ואחר כך משנתיישנו הנה ישן מפני חדש תוציאו, אבל התורה הקדושה היא אהובה ויקרה לעולמים, ודווקא יושנה הוא פארה, כיין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, שככל שמתיישן משתבח. כך כידוע ככל שדברי תורה קדמוניים ועתיקים כך חשיבותם מרובה, וההתייחסות לדבריהם היא יותר בכובד ראש ("ספר המדות" למהר"ל מפראג, שער הדעת פרק י"ג). ועל כך המליץ בצחות מרן החתם סופר זיע"א את מאמר חז"ל (ערלה ג', ט'): חדש – אסור מן התורה! ))) וַחֲדָשׁוֹת הָאֲסוּרוֹת מִן הַתּוֹרָה, שִׁיטוֹת שֶׁאֵינָן לְרוּחָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל מִינֵי *(((עירובין נ"ג ע"ב. כי כן דורנו דור ה"אינסטנט" אוהב בדרך כלל הכל מהר, ובקלות, בדרך הקצרה ביותר (אוכל מוכן, בית מוכן, רק חסר שנבקש ילדים מוכנים…), מה שהתורה מלמדתנו להיפך: לך בדרך הארוכה, שהיא באמת הקצרה!))) דְּרָכִים קְצָרוֹת שֶׁהֵן אֲרֻכּוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם *(((מגילה כ"ג ע"א. וכך שגור בפי העם: מה שבא מהר – הולך מהר…))) מְמַהֲרִים לָבוֹא וּמְמַהֲרִים לָצֵאת. וּלְצַעֲרֵנוּ, כַּיּוֹם רַבִּים הֵם הַמִּתְפָּרְצִים *(((שמות י"ט, כ"א.))) לַעֲלוֹת אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב, *(((אבות דרבי נתן פרק ל"ט, א.))) וְהַלְוַאי וְהָיְתָה יְצִיאָה כְּבִיאָה.
לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִוָּעֵץ עִם רַבּוֹתָיו אֵיזוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְהַמַּתְאִימָה בִּשְׁבִילוֹ, כִּי לֹא תָּמִיד מַה שֶּׁטּוֹב וְנָכוֹן לָאֶחָד הוּא גַּם טוֹב וְנָכוֹן לַשֵּׁנִי, וּלְכָךְ נוֹעֲדוּ הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5