סימן תצז – דין צידה והכנה בחיה ועוף, וספק מוכן – ערוך השולחן

——– א תנן בריש פרק שלישי: אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב. כלומר: לא מיבעיא לצוד מן הנהר, אלא אפילו כשהם מכונסים כבר בביבר, והן בריכות של מים (רש"י) שמאספין שם דגים (ערוך), ומשם אין יכולין לברוח – מכל מקום הוי צידה, ואסור ביום טוב. וכמו שבארנו לעיל סימן שטז סעיף ה דדעת התוספות … להמשך קריאה

סימן ת – מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן ת – מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו א מִי שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ לִכָּנֵס לָעִיר וְיָשַׁב בַּדֶּרֶךְ לָנוּחַ, וְחָשְׁכָה לוֹ, וְלֹא יָדַע שֶׁהוּא בִּתְחוּם הָעִיר וְאַחַר כָּךְ מָצָא עַצְמוֹ בִּתְחוּמָהּ, קָנָה שְׁבִיתָה בָּעִיר, וְנִכְנָס לְתוֹכָהּ בְּשַׁבָּת, וּמְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. אֲבָל אִם לֹא … להמשך קריאה

משנה יבמות פרק ט – חק לישראל

——– א. יֵשׁ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיבָמֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לִיבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וַאֲסוּרוֹת לָאֵלוּ וְלָאֵלוּ, וְאֵלוּ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיבָמֵיהֶן, כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁרָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְרָאֵל, מֻתָּרוֹת … להמשך קריאה

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי [שי] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּאוּ גָּלֻיּוֹת וְצָרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, הָאֵל הָרַחֲמָן הוּא מְרַחֵם תָּמִיד עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַף גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם" וגו' (ויקרא כו, מד) וְנֶאֱמַר: "וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי" וגו' (שם שם, מב). וְאִם שָׂמְחוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ" (איכה א, כא), אֵל נְקָמוֹת ה' יִנְקֹם מֵהֶם נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בְּאֵיכָה רַבָּתִי, עַל פָּסוּק "תָּבֹא … להמשך קריאה

מַלְכֵּנוּ בְּרֹאשֵׁנוּ – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, י"ז: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי זוטא.))) לֹא כְּדֶרֶךְ מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם וּמְשַׁלְּחִים אֶת חֵילוֹתֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי, שֶׁנִּלְחַמְתִּי בְּסִיחוֹן וּבְעוֹג, וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: *(((שמואל א', י"ח, ט"ז.))) … להמשך קריאה

גמרא גיטין דף צ' ע"א – חק לישראל

——– רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִילוּ מָצָא אַחֶרֶת בְּמָאי קָא מִיפְלְגִי בִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: אִי, דִלְמָא, אֶלָּא, דְהָא. בֵּית שַׁמַּאי סַבְרֵי כִּי מָצָא בָּהּ עֶרְוַת דָּבָר דְּהָא מָצָא בָּהּ עֶרְוַת דָבָר. וְרִבִּי עֲקִיבָא סָבַר כִּי מָצָא בָּה עֶרְוַת דָבָר אִי נָמֵי מָצָא בָּה עֶרְוַת דָּבָר אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְרָבָא … להמשך קריאה

סעי' ח' – אחר שסיים י"ח ברכות, קודם אלהי נצור, יכול לענות קדושה וקדיש וברכו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הטור בסימן קכ"ב ולאחר שיסיים י"ח ברכות קודם אלהי נצור יכול לענות קדושה קדיש וברכו שאלהי נצור אינו אלא מתחנונים שלאחר התפילה: וכ"פ מרן אחר שסיים י"ח ברכות, קודם אלהי נצור, יכול לענות קדושה וקדיש וברכו (וע"ל סימן קכ"ב). וכתב המ"ב (ס"ק ל') היינו שאמר גם יהיו לרצון קודם אלקי נצור … להמשך קריאה

גמרא כתובות דף ס"ד ע"ב – חק לישראל

——– וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן וְאִלּוּ יַיִן לֹא קָתָּנֵי מְסַיְיעָא לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֵין פּוֹסְקִין יֵינוֹת לְאִשָּׁה. וְאִם תֹּאמַר (הושע ב') אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נוֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי דְּבָרִים שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עֲלֵיהֶן וּמָאי נִינְהוּ תַּכְשִׁיטִין. דָּרַשׁ רִבִּי יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹרַיָּא וְאַמְרֵי לָהּ אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹר חַיִל מְנַיִן שֶׁאֵין פּוֹסְקִין … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כח – חק לישראל

——– (כא) הַֽכֵּר-פָּנִ&#1445ים לֹא-ט&#1425וֹב וְעַל-פַּת-לֶ&#1437&#1431חֶם יִפְשַׁע-גָּֽבֶר: מִסַב בְּאַפֵּי לָא טָב וְעַלפִּתְּתָא דְלַחְמָא נְחוּב גַבְרָא: יפשע גבר . המטה משפט : נבהל להון . ממהר להרבות הון וגוזל תרומותיו ומעשרותיו : כי חסר יבואנו . חסרון יבא לו שהמארה משתלחת במעש' ידיו : (כב) נִֽבֳהָ&#1445ל לַה&#1431וֹן אִ&#1453ישׁ רַ&#1443ע עָ&#1425יִן וְלֹֽא-יֵ&#1437דַע כִּי-חֶ&#1445סֶר יְבֹאֶֽנּוּ: דְּמִסְתַּרְהַב לְמַזָלָא גַבְרָא דְבִישׁ … להמשך קריאה

תכ. מצות קריאת שמע שחרית וערבית. – ספר החינוך

שנצטוינו לקרות בכל יום ערבית ושחרית פסוק אחד מן התורה שבסדר זה, וזהו (דברים ו ד) שמע ישראל יי אלהינו יי אחד, ועל פסוק זה נאמר (שם) ודברת בם בשבתך בביתך בשכבך ובקומך, ובא הפרוש על זה (ברכות י, ב) בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם קמים, וקא משמע להו לרבנן (שם), שבשעה שבני … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-צ

——– [דברים פרק-ד-יח]&nbsp תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: [תהילים פרק-מה-יז]&nbsp תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ: [איוב פרק-לז-ג]&nbsp תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ: [קהלת פרק-יא-ב]&nbsp תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

היכן מפסיקים בקריאה

——– בתורה ישנן פרשיות פתוחות ופרשיות סתומות, ופרשיות אלו מסומנות בין הפסוקים שבחומש באות פ' [פתוחה] ובאות ס' [סתומה]. ועל הקורא לשים לב שלא לסיים לעולה פסוק אחד או שניים לפני פרשה פתוחה או סתומה. והטעם בזה, כי אם יצא עתה משהו מבית הכנסת, יוכל לטעות ולחשוב שהעולה אחריו יקרא רק שני פסוקים שנשארו עד … להמשך קריאה

מַהוּ תִּקּוּן מִקְרֵה לַיְלָה?

——– רֵאשִׁית שֶׁלֹּא לְהִתְעַצֵּב וְלִדְאֹג מִזֶּה, כֵּיוָן שֶׁהָעֶצֶב וְהַדְּאָגָה מִמִּקְרֵה לַיְלָה מַגְבִּירוֹת אֶת הִתְגָּרוּת הַחִיצוֹנִים לְהַחְטִיא. אֶלָּא יִפְעַל לְתַקֵּן בִּמְקוֹם לִדְאֹג, וְעִקַּר הַתִּקּוּן בְּנָקֵל הוּא – אִם נַעֲשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם דַּוְקָא. א. לְהִזָּהֵר לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל הַמִּקְרֶה, וְיַקְדִּים הַטְּבִילָה כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. ב. לִתֵּן צְדָקָה. ג. תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַמְפֻרְסָם למוהר"ן מִבְּרֶסְלַב. (טהרת הקודש) ——– … להמשך קריאה

אבות ותולדות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נמצא אפוא ששלושים ותשע מלאכות שהיו בבניית המשכן, נאסרו לעשותן בשבת, ובלשון חז"ל הן נקראות: "שלושים ותשע אבות מלאכות". ולכל "אב מלאכה", ישנן כמה "תולדות", שהן מלאכות אחרות הדומות ברעיונן ובמטרתן לאב המלאכה, וגם אותן אסרה התורה לעשות בשבת. למשל: מלבד מה שאסרה התורה אב מלאכת זורע, נאסרו … להמשך קריאה

סימן תצח – דיני שחיטה ודיני כיסוי ביום טוב – ערוך השולחן

——– א ביורה דעה סימן יח נתבאר דצריך כל טבח להראות סכינו לחכם קודם השחיטה, מפני כבודו של חכם. ואמרו חכמינו ז"ל בביצה (כח ב) דביום טוב לא יראיהו סכינו. ופירש רש"י הטעם: דמיחזי כעובדין דחול, דאוושי מילתא שדעתו למכור באטליז; עיין שם. והרמב"ם בפרק רביעי כתב הטעם: שמא ימצאנה פגומה, ויאמר לו שהוא פגום, … להמשך קריאה

מלאכות דומות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מלאכה הדומה ממש לאב המלאכה, אינה נחשבת תולדה אלא אב. ולכן, הנוטע אילן הוא בכלל אב מלאכת זורע. וכמו כן, באב מלאכת "אופה" נכללים גם: מבשל, צולה או מטגן בשמן וכיוצא, שכולם בכלל אב מלאכה הם, וכן כל כיוצא בזה. מאחר ורוב המלאכות אינן מצויות למעשה אצל כל … להמשך קריאה

גמרא יבמות דף כ"א ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רָבָא רֶמֶז לַשְּׁנִיּוֹת מִן הַתּוֹרָה מְנַיִן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ח) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ. הָאֵל קָשׁוֹת מִכְּלַל דְאִיכָּא רַכּוֹת וּמָאי נִינְהוּ שְׁנִיּוֹת וּמָאי מַשְׁמַע דְּהָאֵל לִישְׁנָא דְקָשֶׁה הוּא דִּכְתִיב (יחזקאל י"ז) וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. לֵימָא פְלִיגָא דְרִבִּי לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי לֵוִי קָשֶׁה עוֹנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יוֹתֵר מֵעוֹנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת. … להמשך קריאה

אֶת מִי מְנַסֶּה הַיֵּצֶר לְהַחְטִיא בְּמִקְרֵה לַיְלָה?

——– דַּוְקָא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן אֶת פְּגָמֵי בְּרִית שֶׁלּוֹ, אוֹתוֹ מְנַסֶּה הַיֵּצֶר לְהַפִּיל בְּמִקְרֵה לַיְלָה לְיָאֲשׁוֹ וּלְעַצְּבוֹ, וְלָכֵן הָעִקָּר שֶׁלֹּא לִדְאֹג וּלְהִתְעַצֵּב מִזֶּה, וְגַם אִם קוֹרֶה לוֹ זֹאת לַיְלָה אַחַר לַיְלָה, יַעֲשֶׂה תִּקּוּנִים הַנַּ"ל וְלֹא יֵחַת כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא מִכָּאן מוּכָח שֶׁנִּכְנַס הוּא בְּדַרְכֵי הַתשובה, כִּי אִלּוּ לָרְשָׁעִים שֶׁפּוֹגְמִים בְּמֵזִיד אֶת נַפְשָׁם אֵין יוֹדְעִים אֲפִלּוּ … להמשך קריאה

מַשְׁפִּיעַ וְנִשְׁפָּע – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, כ': וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי.))) מֵהוֹדְךָ, וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין: פְּנֵי מֹשֶׁה כַּחַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כַלְּבָנָה. בּוֹרֵא הָעוֹלָם, בִּהְיוֹתוֹ הַיּוֹצֵר הַגָּדוֹל וְהַמַּעֲנִיק שֶׁפַע וְחַיּוּת מַתְמֶדֶת לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְלִבְרִיּוֹתָיו, הִטְבִּיעַ בְּעוֹלָמוֹ מַעֲרֶכֶת שֶׁל "מַשְׁפִּיעַ וְנִשְׁפָּע", שֶׁכָּל דָּבָר טוֹב שֶׁמַּגִּיעַ לָעוֹלָם – לֹא יַגִּיעַ אֶלָּא … להמשך קריאה

לסימן נ"ד אות ו' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

בְּפֶרֶק הַשׁוּתְּפִין בָּא שָׂטָן וְנַשְׁקֵי לְכַּרְעֵיה בִּשְׁבִיל שֶׁדָּרַשׁ דְשָׂטָן וּפְנִינָה לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתַכַּוְּנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲפִלּוּ בִלְשׁוֹן הָרָע כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל-א א): בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ וְכֵן בַּשָׂטָן שֶׁהוּא הַקֵּץ כָּל בָּשָׂר גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ רָצוֹן הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא עִנְיָן שֶׁרַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה מְלֻבָּשִׁין בְּכָל הַדְּבָרִים לְכַךְ נַשְׁקֵיה אַכַּרְעֵיה לְרַמֵּז לוֹ עִנְיָן זֶה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא … להמשך קריאה

פֶּרֶק עֲשִׂירִי [שיא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לִגָּלוֹת מֻבְטָח לָנוּ שֶׁעָתִיד לְהַחֲזִיר מַלְכוּת שֶׁל דָּוִד לְיָשְׁנָהּ וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וְיִחְיֶה זְמַן רַב. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁמֶלֶךְ אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ מִזֶּרַע דָּוִד, יַקְדִימֶנּוּ וְיֵהָרֵג, וּקְרָאוּהוּ מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק הֶחָלִיל (נב, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מָשִׁיחַ שֶׁעָתִיד לִגָּלוֹת בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁאַל מָה … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף ר"ט ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח וְאָמַר (שיר ד) כְּמִגְדַל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים. כְּמִגְדַל דָּוִד מַאן מִגְדַל דָּוִד דָּא מִגְדַל דָּוִד וַדָּאי דְּבָנָה לֵיהּ דָוִד וְסַלִּיק לֵיהּ גוֹ יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא כְּמִגְדַל דָּוִד דָּא יְרוּשָׁלַםִ דִּלְעֵילָא דִּכְתִיב בֵּיהּ (משלי יח) מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָב. מָאן נִשְׂגָב אֶלָּא הַהוּא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ק

——– [תהילים פרק-קיט-קעב]&nbsp תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק: [איוב פרק-ל-י]&nbsp תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי וּמִפָּנַי לֹא חָשְׂכוּ רֹק: [איוב פרק-לז-יח]&nbsp תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

טעות בברכות

——– אם שכח העולה לומר "ברכו" והתחיל מיד בברכה, אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה', יאמר: "לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ", שֶׁיֵּרָאֶה כאומר פסוק (תהלים קיט יב): "בָּרוּךְ אַתָּה ה', לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ", ויחזור לברכו. וכמו כן, אם אמר ברוך אתה ה' אלוקינו, ונזכר, ימשיך: "כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחוֹרֵב", שֶׁיֵּרָאֶה כאומר פסוק (דברים ה ב): "ה' אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ … להמשך קריאה

סימן תא – מי שישן בדרך וחשכה לו, קונה אלפים אמה לכל רוח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תא – מי שישן בדרך וחשכה לו, קונה אלפים אמה לכל רוח א מִי שֶׁיָּשַׁן בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ, קָנָה שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמוֹ וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְדַוְקָא בְּאָדָם, מִשּׁוּם דְּהוֹאִיל וְאִם הָיָה נֵעוֹר הָיָה קוֹנֶה יָשֵׁן נָמֵי קוֹנֶה; אֲבָל חֶפְצֵי הֶפְקֵר אֵינָם קוֹנִים שְׁבִיתָה וְהֵם א כְּרַגְלֵי הַזּוֹכֶה בָּהֶם תְּחִלָּה שֶׁיָּכוֹל לְהוֹלִיכָן לַמָּקוֹם … להמשך קריאה

משנה קידושין פרק ג – חק לישראל

——– א. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ, מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן אוֹ בַּת כֹּהֵן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן