מַהֵם עִקְּרֵי תִּקּוּנֵי פְּגַם הַבְּרִית?

——– א. מִקְוֶה – זְהִירוּת בִּטְבִילַת הַמִּקְוֶה – וּמוֹעִיל בִּתְנַאי שֶׁיִּשָּׁמֵר מִלְּהִסְתַּכֵּל בַּאֲנָשִׁים עֲרוּמִים וּבִפְרָט בְּמִילָתָם, כִּי אִם בָּא לִידֵי הִרְהוּר יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא הָיָה הוֹלֵךְ. ב. פִּדְיוֹן פ"ד תַּעֲנִיּוֹת – תִּקּוּן לְזֶרַע לְבַטָּלָה, לְמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצוּם, שֶׁיָּצוּם יוֹם אֶחָד וּבְאוֹתוֹ יוֹם יַעֲשֶׂה פִּדְיוֹן תַּעֲנִיּוֹת, וְסֵדֶר הַפִּדְיוֹן שֶׁאִם חָטָא בְּאוֹתוֹ עָווֹן הַרְבֵּה פְּעָמִים דַּי … להמשך קריאה

לסימן מ"ז אחר אות ה' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וכשפוגמין בֶּאֱמֶת בִּכְלָלִיּוּת הַגְּוָנִין עַל-יְדֵי-זֶה בָּאִים לַעֲנִיּוּת וְהִצְטַרְכוּת לַבְּרִיּוֹת בְּחִינַת בּוּשָׁה שֶׁהִיא גַּם-כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגַּוְנִין כַּמַּאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ כוּ' [אָמַר הַמַּעְתִּיק מִזֶּה מוּבָן מַה שֶּׁעַכְשָׁו רֹב אַנְשֵׁי אֶרֶץ- יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נִצְרָכִים לַבְּרִיּוֹת כִּי עַכְשָׁו נִפְגַּם בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל] וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל פֵּרוּשׁ זֶה עַל הַתְּפִלָּה כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּצְרַךְ לַבְּרִיּוֹת תְּפִלָּתוֹ … להמשך קריאה

הַמֵטִיל עַיִן הָרָע בַּחֲבֵרוֹ מֵאַיִן נוֹבַעַת מִדָּה זוֹ, וְכֵיצַד לְהִגָּמֵל מִמֶּנָּה?

——– המטיל עין הרע בחבירו הוא מתוך שצר לו בראותו הטוב אשר לחבירו, והוא פשוט גדר של קנאה, ועיין לעיל בדברינו בארוכה בנושא "הקנאה", עצות ודרכים כיצד להיגמל ממדה זו. ועוד יש לידע, על המטיל עין הרע בחבירו נחשב הוא ל"מזיק". שהרי עין הרע מזיק, וכן היה אומר הגר"י לוינשטיין שבעל העין הרע נחשב למזיק … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יט – חק לישראל

——– (ו) רַ&#1453בִּים יְחַלּ&#1443וּ פְנֵֽי-נָדִ&#1425יב וְכָל-הָ&#1437רֵ&#1431עַ לְאִ&#1443ישׁ מַתָּֽן: סַגִיעֵי דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָם רַבָּא וְדִלְבִישִׁיןיָהֵיב מוּהַבְתָּא: רבים יחלו פני נדיב וכל הרע . הכל נעשים רעים : לאיש מתן . יש לפותרו בנותני צדקה ויש לפותרו במרביצי תורה : (ז) כָּ&#1445ל אֲחֵי-רָ&#1448שׁ | שְֽׂנֵאֻ&#1431הוּ אַ&#1444ף כִּ&#1443י מְ&#1453רֵעֵהוּ רָחֲק&#1443וּ מִמֶּ&#1425נּוּ מְרַדֵּ&#1430ף אֲמָרִ&#1443ים (לא)-לוֹ-הֵֽמָּה: כֻּלְהוֹן רָחֲמוֹי דְמִסְכְּנָא סָנְיָן לֵיהּוְאַף … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עד – חק לישראל

——– (ג) הָרִ&#1443ימָה פְ&#1453עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא&#1443וֹת נֶ&#1425צַח כָּל-הֵרַ&#1430ע אוֹיֵ&#1443ב בַּקֹּֽדֶשׁ: אֲרֵים אִסְתַּוְרָךְ לְמִשְׁוַק אוּמַיָא לְעַלְמִיןדִבְּכָל חֵילֵיהּ אַבְאֵישׁ בְּעֵל דְבָבָאבְּקוּדְשָׁא: הרימה פעמיך למשואות נצח . הגבה פעימות ובהלות שלך שיהו לאויביך למשואות נצח על כל אשר הרע האויב בבית המקדש , כן חברו מנחם עם ותפעם רוחו , למשואות לשון חורבן כמו שאיה ( שם ו' ) … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עז – חק לישראל

——– (ו) חִשַּׁ&#1443בְתִּי יָמִ&#1443ים מִקֶּ&#1425דֶם שְׁ&#1437נ&#1431וֹת עוֹלָמִֽים: מְנִיתִי יוֹמִין טָבִין דְמִן לְקַדְמִיןשְׁנַיָא טָבַיָא דְמִן עַלְמִין: חשבתי ימים מקדם . לזכור החסדים שעשית עם אבותינו : (ז) אֶֽזְכְּרָ&#1445ה נְגִינָתִ&#1431י בַּ&#1451לָּ&#1445יְלָה עִם-לְבָבִ&#1445י אָשִׂ&#1425יחָה וַיְחַפֵּ&#1445שׂ רוּחִֽי: אֶדְכַּר תּוּשְׁבַּחְתִּי בְּלֵילְיָא עִם הִרְהוּרֵילִבְּבִי אֲמַלֵל וְיִבְלַשׁ נִסַיָא מַנְדַעדְרוּחִי: אזכרה נגינתי בלילה . בימי הגלות הזה הדומה ללילה אני זוכר את נגינותי … להמשך קריאה

הַמִּתְיַהֵר נוֹפֵל – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, ה': וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ח' ע"א.))) נִתְעַלְּמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. וְכָאן נִפְרַע עַל שֶׁנָּטַל עֲטָרָה לוֹמַר *(((דברים א', י"ז.))) "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי". הִזְהִירוּנוּ חֲזַ"ל: *(((אבות ב', ח'.))) אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה – אַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, שֶׁאַף *(((עיין כל המעשה בגמרא מסכת תענית (כ' … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לב – חק לישראל

——– (טז) וָאֶתְפַּלֵּ&#1430ל אֶל-יְהוָ&#1425ה אַחֲרֵ&#1444י תִתִּי&#1433 אֶת-סֵ&#1443פֶר הַמִּקְנָ&#1428ה אֶל-בָּר&#1445וּךְ בֶּן-נֵרִיָּ&#1430ה לֵאמֹֽר: וְצַלֵיתִי קֳדָם יֻי בָּתַר דִּיהָבִיתיַת שִׁטְרָא דִזְבִינֵי לְבָרוּךְ בַרנֵרִיָּה לְמֵיִמָר: (יז) אֲהָהּ&#1454 אֲדֹנָ&#1443י יְהוִה&#1426 הִנֵּ&#1443ה | אַתָּ&#1443ה עָשִׂ&#1431יתָ אֶת-הַשָּׁמַ&#1433יִם&#1433 וְאֶת-הָאָ&#1428רֶץ בְּכֹֽחֲךָ&#1433 הַגָּד&#1428וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ&#1430 הַנְּטוּיָ&#1425ה לֹֽא-יִפָּלֵ&#1445א מִמְּךָ&#1430 כָּל-דָּבָֽר: קַבֵּל בָּעוּתִי יְיָ אֱלֹהִים הָאאָתְּ עֲבַדְתָּא יַת שְׁמַיָּא וְיָתאַרְעָא בְּחֵילָךְ רַבָּא וּבְדַרְעָךְ מְרַמְמָאלָא יִתְכַּסֵי מִן קֳדָמָךְ כָּלפִּתְגָּם: … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁמִינִי [שט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁמַגִּיעַ זְמַן עֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר נִרְאֶה לָעַיִן שֶׁמַּאֲפִיל קֹדֶם שֶׁיָּאִיר, כָּךְ אוֹר הֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁכָּתוּב עָלָיו "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" וגו' (ישעיה ל, כו), כְּשֶׁיִּקְרַב זְמַנּוֹ לְהָאִיר יֵחָשֵׁךְ בָּרִאשׁוֹנָה מִקּוֹרוֹת הַזְּמַן וְגַם יַאֲפִיל מֵהֶעְדֵּר הָאוֹרָה הָאֲמִתִּית, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתוֹלִין (קלח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה, אָמְרוּ: עֲתִידָה תוֹרָה … להמשך קריאה

מַהִי הַגְדָּרַת "עַיִן הָרָע"? וּמַדּוּעַ כֹּחוֹ לְהַזִּיק?

——– הגדרת עין הרע היא אינה דוקא כשבאה היא מצרות עין וקנאה, כל התפעלות שמתפעל האדם ורגשותיו יוצאין מגדרן מחמת התפעלות שראה, בכך מטיל הוא עין הרע, ואם כן יכול להיות שיטיל אדם עין הרע גם בבנו, או אפילו בעצמו כשמתפעל הוא מעצמו, וכדמצינו בחז"ל בביאור עין הרע. והביאור לכך, שהרי כל התפעלות בעצם יש … להמשך קריאה

לסימן מ"ט אות ט' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן סִפְרִי פָּרָשַׁת שְׁלַח וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כוּ' שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם וּבַגְּמָרָא ר"י רָמִי תְּכֶלְתָּא וְכֵן הַרְבֵּה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי … להמשך קריאה

סעי' ז' – אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר ש"צ, ויהא כעונה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כא: שאינו פוסק בתפלה לאמן יהא שמיה רבא וכו' ולא לקדושה וקדיש, וכתב ר"ח שישתוק ויכוין למה שאומר ש"צ ויהא כעונה וכן פירש"י בסוכה לח: בשם בה"ג. אבל ר"ת ור"י כתבו שאין לו לשתוק דכיון דשומע כעונה הוה ליה הפסק וכ"כ הגאונים: וכתב הב"י שה"ר יונה (יג: ד"ה ויש) והרא"ש … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-פ

——– [איוב פרק-יד-טו]&nbsp תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף: [שיר השירים פרק-א-יא]&nbsp תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף … להמשך קריאה

ט"ל מלאכות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לפניך לשון המשנה (מסכת שבת פ"ז מ"ב) בה הובאו כל 39 אבות מלאכות האסורות בשבת: (((אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אָחָת: הַזּוֹרֵעַ. וְהַחוֹרֵשׁ. וְהַקּוֹצֵר. וְהַמְעַמֵּר [אוסף גידולי קרקע תלושים למקום אחד]. הַדָּש [חובט על השיבולים לפרק מהן את גרעיני החיטים]. וְהַזּוֹרֶה [מפריד את התבואה מהמוץ באמצעות רוח]. הַבּוֹרֵר … להמשך קריאה

מנין הפסוקים

——– במנחה של שבת ובשני וחמישי, קוראים בתורה לפחות עשרה פסוקים, ואם טעה וקרא תשעה פסוקים, יצאו ידי חובתם. ואף אם דילג פסוק אחד באמצע, אם בסך הכל קרא עשרה פסוקים, יצאו, כיון שישלים אותו בשבת הבאה, אבל אם קרא רק תשעה פסוקים [שלשה פסוקים לכל עולה], חוזר לקרוא את הפסוק שדילג ועוד שני פסוקים … להמשך קריאה

אֱלוֹקֵי הָרוּחוֹת – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, ט"ז: יִפְקֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא ישן פרשת פינחס פרק א'.))) אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ דַּעְתּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. מַנֵּה עֲלֵיהֶם מַנְהִיג שֶׁיְּהֵא סוֹבֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ. כָּךְ הִיא תַּבְנִית מַרְאִיתוֹ שֶׁל מַנְהִיג … להמשך קריאה

מָתַי לְהִתְיַחֵס לְטֻמְאַת מִקְרֵה לַיְלָה?

——– מִקְרֵה לַיְלָה יֶשְׁנוֹ מִכַּמָּה סִבּוֹת. בְּחֶלְקָם אֵין מַה לְּהִתְיַחֵס לַמִּקְרֶה כְּעָווֹן כְּלָל. כְּגוֹן: א. מֵחֲמַת אֲכִילָה מְרֻבָּה. (אלא שמזה צריך להזהר לכתחילה שלא יבוא לידי כך). ב. מֵחֲמַת טֹרַח וַעֲיֵפוּת הַדֶּרֶךְ. ג. מִסִּבַּת חֹלִי וְחֻלְשָׁה. מִקְרֵה לַיְלָה הַמַּאֲחִיז טֻמְאָה בָּאָדָם וְיֵשׁ לְתַקְּנוֹ הוּא מִסִּבּוֹת דִּלְהַלָּן: א. רְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת בְּנָשִׁים וְכַדּוֹמֶה. ב. דִּבּוּרִים אֲסוּרִים כְּלָשׁוֹן … להמשך קריאה

משנה נדרים פרק א – חק לישראל

——– א. כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כַּנְּדָרִים, וַחֲרָמִים כַּחֲרָמִים, וּשְׁבוּעוֹת כַּשְּׁבוּעוֹת, וּנְזִירוּת כַּנְּזִירוּת. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, מֻדְּרַנִי מִמָּךְ, מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ, מְרֻחֲקַנִי מִמָּךְ, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ, אָסוּר. מְנֵדְּה אֲנִי לָךְ, רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחְמִיר כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה. כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים, לֹא אָמַר כְּלוּם. כְּנִדְבוֹתָם, נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן: (א) כל כנויי נדרים … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (יז) אֲ&#1453נִי (אהביה) אֹהֲבַ&#1443י אֵהָ&#1425ב וּ&#1437מְשַׁחֲרַ&#1431י יִמְצָאֻֽנְנִי: אֲנָא רָחֲמָא רָחֲמַי וְאִלֵין דִּמְקַדְּמִיןלִי יִשְׁכְּחֻנַנִי: אהב . כמו אאהב : אהבי . אהביה כתיב אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן : ימצאנני . נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו : (יח) עֹֽשֶׁר-וְכָב&#1445וֹד אִתִּ&#1425י ה&#1445וֹן עָ&#1437תֵ&#1431ק וּצְדָקָֽה: עֻתְרָא וִיקָרָא … להמשך קריאה

סימן תצו – דין יום טוב שני של גלויות – ערוך השולחן

——– א בגולה, שעושין שני ימים טובים – חמור היום השני כהיום הראשון לכל דבריו, לבד במת וחולה כמו שיתבאר. והמזלזל ביום טוב שני, חשבו הרמב"ם בפרק ששי מתלמוד תורה שזהו אחד מעשרים וארבעה דברים שמקללין אותו, עיין שם. וכן הוא בפרק רביעי דפסחים (נב א). ואם הוא צורבא מדרבנן – אין מחמירין עליו לקללו, … להמשך קריאה

תיט. מצות תלמוד תורה. – ספר החינוך

מצות עשה ללמד חכמת התורה וללמדה, כלומר כיצד נעשה המצות, ונשמר ממה שמנענו האל ממנו, ולדעת גם כן משפטי התורה על כוון האמת, ועל כל זה נאמר (דברים ו ז) ושננתם לבניך, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי שם) בניך אלו תלמידיך, וכן אתה מוצא שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר (מלכים ב ב ג) ויצאו בני הנביאים, … להמשך קריאה

משנה כתובות פרק ה – חק לישראל

——– א. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה, אִם רָצָה לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ מֵאָה מָנֶה, יוֹסִיף. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מִן הַנִּשּׂוּאִין, גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. מִן הָאֵרוּסִין, בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה, שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכָנְסָהּ. רַבִּי … להמשך קריאה

סימן שצט – במה מודדין התחומין ומקום המדידה ומי הוא המודד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצט – במה מודדין התחומין ומקום המדידה ומי הוא המודד א אֵין מוֹדְדִין תְּחוּם הָעִיר אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה, לֹא פָּחוֹת שֶׁהוּא נִמְתָּח בְּיוֹתֵר, וְלֹא אָרֹךְ יוֹתֵר מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִמְתָּח כָּרָאוּי. ב אִם יֵשׁ א נָהָר לְפָנָיו לְסוֹף ע"ה אַמָּה, לְאַחַר שֶׁמָּדַד חֲמִשִּׁים אַמָּה, חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו כ"ה אַמָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַחֶבֶל … להמשך קריאה

משנה גיטין פרק ט – חק לישראל

——– א. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. וְאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל: (א) המגרש. רבי אליעזר מתיר. טעמא דר"א, דכתיב (ויקרא כ"א). ואשה גרושה מאישה … להמשך קריאה

גמרא נדרים דף ז ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי חָנִין אָמַר רַב: הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ וְאִם לֹא נִדָּהוּ הוּא עַצְמוֹ יְהֵא בְּנִדּוּי. שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה שָׁם עֲנִיּוּת מְצוּיָה וַעֲנִיּוּת כְּמִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד) כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים. וְתַנְיָא: כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עֹנִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא: הֲוָה קָאֲמִינָא קָמֵיהּ דְּרַב הוּנָא … להמשך קריאה

לסימן נ"ד אות ה' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ זוּ תּוֹרָה וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אֵלּוּ תְּפִלִּין כִּי תְּחִלָּה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַצִּמְצוּם וְאַחַר-כָּךְ לְהָבִין הָרְמָזִים וְעַיֵּן סִימָן ל"ח: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative … להמשך קריאה

דילוג לתוכן