זוהר אמור דף קא ע"ב – חק לישראל

——– לְרַעְיָא דְּבָעָא לְאַעֲבָרָא עָאנֵי בְּחַד נַהֲרָא אַעֲבַר זְאֵבָא לְקַטְּרְגָא לֵיהּ בְּעָאנֵיהּ רַעְיָא הֲוָה חַכִּים אָמַר מַאי אַעֲבִיד דִּבְעוֹד דַּאֲנָא אַעֲבַר לְטַלְיָא יְקַטְרֵג הוּא בְּעָאנֵי זָקַף עֵינוֹי וְחָמָא בֵּין עָאנָא חַד תְּיָשָׁא מֵאִלֵּין תְּיָשֵׁי בְּרָא דַּהֲוַה רַב וְתַקִּיף אָמַר אַשְׁדִיוּ דָא לְקִבְלֵיהּ וּבְעוֹד דִּמְקַטְרְגֵי דָּא בְּדָא אַעֲבַר לְכָל עָאנָא וְיִשְׁתֵּזְבוּן מִנֵּיהּ. כָּךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא … להמשך קריאה

זוהר תשא דף קפ"ט ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח וְאָמַר (שיר ב') כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. בָּעָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּגוֹוָנָא דִלְעֵילָא וּלְמֶהֱוֵי שׁוֹשַׁנָּה חָדָא בְאַרְעָא כְּגוֹוָנָא עִלָּאָה. וְשׁוֹשַׁנָּה דְסַלְקָא רֵיחָא וְאִתְבְּרִיר מִכָּל שְׁאָר וְורָדִין דְּעָלְמָא לָא הֲוֵי אֶלָּא הַהִיא דְסַלְקָא בֵּין הַחוֹחִים. וְדָא אַרְחַת כִּדְקָא יָאוּת. וְעַל דָּא זָרַע שִׁבְעִין זוּגִין דְּהָווֹ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ וְאָעִיל … להמשך קריאה

תכא. מצות תפלין של יד. – ספר החינוך

לקשור תפלין של יד על היד, שנאמר (דברים ו ח) וקשרתם לאות על ידך. ובא הפרוש על זה המקרא, שנקשר על ידנו מדברי תורה ארבע פרשיות, והן נקראות תפלין כשהן קשורות ברצועות, כמו שבאה הקבלה בהן. ואלו הן ארבע פרשיות אלו, שתים מהן בסוף סדר בא אל פרעה, והן פרשת קדש לי כל בכור עד … להמשך קריאה

גמרא קידושין דף ע' ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת לוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ חֲרָשׁוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּזְרָעוֹ מֶלַח שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ב') אֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא אָמַר רָבָא בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהוּגָנִים. שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ה') בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה?

——– א. יַשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה קֹדֶם שֶׁיִּישַׁן, וְעָדִיף לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת, עֵין יַעֲקֹב, תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ, וְכֹחָם גָּדוֹל לְהַצִּיל מִמִּקְרֵה לַיְלָה. ב. קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בְּכַוָּנָה וּכְמַאֲמַר הַגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת "כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ – מַזִּיקִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ". ג. יִישַׁן בְּשִׂמְחָה וְלֹא מִתּוֹךְ עֶצֶב וּדְאָגָה פֶּן יִקְרֵהוּ אָסוֹן כִּי אָז מִתְגָרִין בּוֹ בְּיוֹתֵר, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פרק ג' א. קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ הָאֲבֵלִים לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים וְכָל הָעָם הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם מִמָּקוֹם הַקֶּבֶר לְמָקוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ הָאֲבֵלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין אִם יְכוֹלִין הָעָם לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר אֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד קוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לְשׁוּרָה יַתְחִילוּ וְאִם לָאו לֹא יַתְחִילוּ אֶלָּא יְנַחֲמוּ אֶת הָאֲבֵלִים וְאַחַר שֶׁיִפְטְרוּ מֵהֶן יַתְחִילוּ לִקְרוֹת. בְּנֵי אָדָם … להמשך קריאה

שמירת השבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גדולה מעלת שמירת השבת, שאמר רבי שמעון בן יוחאי: אם ישמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים. ואמרו חז"ל (מסכת שבת קיח ע"ב): כל השומר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כמו בדור אנוֹש (עיין בראשית ד כו), מוחלים לו, שנאמר (ישעיה נו ב): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה … להמשך קריאה

סימן תצט – דיני מליגה ומליחה ביום טוב – ערוך השולחן

——– א תניא בבכורות (לג א): אין מרגילין ביום טוב, משום דקא טרח טירחא דלא חזי ליה. ופירש רש"י: אין מרגילין – להפשיטו דרך הרגלים כל העור שלם, לעשות מפוח לנפחים או לנודות, עיין שם. וזהו דעת הטור, שכתב שמפשיטין העור שלם כדי לעשות ממנו נאד. אבל הרמב"ם בפרק שלישי כתב: כיצד הוא "מרגיל"? זה … להמשך קריאה

סימן תב – דין חריץ מים בין שני תחומין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תב – דין חריץ מים בין שני תחומין א חָרִיץ מָלֵא מַיִם מְכֻנָּסִים שֶׁהוּא בֵּין שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת, מִקְּצָתוֹ בִּתְחוּם עִיר זֶה וּמִקְּצָתוֹ בִּתְחוּם עִיר אַחֶרֶת, שְׁתֵּי הָעֲיָרוֹת אֲסוּרוֹת לְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, שֶׁהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּחוּם א קוֹנִים שְׁבִיתַת הָעִיר וּמִתְעָרְבִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּסוֹף הַתְּחוּמִין לְהַפְסִיקָן, וַאֲפִלּוּ הִיא תְּלוּיָה … להמשך קריאה

תכב. מצות תפלין של ראש. – ספר החינוך

להניח תפלין על הראש, שנאמר (דברים ו ח) והיו לטטפת בין עיניך. הנה כתבתי במצוה הקודמת מהו ענין התפלין שהוא ארבע פרשיות הכתובות בתורה בסדר "בא אל פרעה", ובסדר "ואתחנן", ובסדר "והיה עקב", ונצטוינו לכתב ארבע פרשיות אלו בקלף ולהניחן על ראשנו בין עינינו, ועל זרוענו כנגד הלב. והענין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה … להמשך קריאה

זוהר וישב דף קפ"ז ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי הַהוּא גּוּפָא מַה כְּתִיב (ישעיה נ"ג) וַיְיָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֳלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח, וַיְיָ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הָאי קָרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ אַמַּאי חָפֵץ בְּגִין דְּיִתְדַכֵּי, אִם תָּשִׂים אָשָׁם אִם יָשִׂים אָשָׁם מִבְּעֵי לֵיהּ מַאי אִם תָּשִׂים אֶלָּא לְנִשְׁמָתָא אַהֲדַר מִלָּה אִי הַהִיא נִשְׁמָתָא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י"ב א. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ תִּיקֵן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בָּרַבִּים בְּשַׁבָּת וּבַשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִּׁי בְּשַׁחֲרִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁהוּ ג' יָמִים בְּלֹא שְׁמִיעַת תּוֹרָה. וְעֶזְרָא תִּיקֵן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כֵּן בְּמִנְחָה בְּכָל שַׁבָּת מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. וְגַם הוּא תִּיקֵן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי שְׁלשָה בְנֵי אָדָם וְלֹא יִקְרְאוּ פַּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים: ב. … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ר

——– [שמות פרק-ה-ט]&nbsp תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר: [ישעיה פרק-ס-טו]&nbsp תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר: [תהילים פרק-מט-כ]&nbsp תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: [תהילים פרק-צ-א]&nbsp תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר: [תהילים פרק-קד-כ]&nbsp תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ … להמשך קריאה

הַתַּפְרִיט – דובב שפתי ישנים

——– כ"ט, ל"ו: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק י"ז.))) לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַכְסְנַאי (אוֹרֵחַ) – יוֹם רִאשׁוֹן מַאֲכִילוֹ פְּטוּמוֹת, לְמָחָר מַאֲכִילוֹ דָּגִים, *(((עיין במדרש רבה במדבר (פרק כ"א) שמופיעה גירסא אחרת לסדר הדברים, וראה בתוספות … להמשך קריאה

סעי' א' – המתפלל שתי תפלות, זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו כדי הילוך ד' אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה. – ספר מנחת שי

——– בברכות ל: כמה ישהה בין תפילה לתפילה רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו. ופירש רש"י שתתחונן דעתו. שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה: שתתחולל. לשון חילוי והיא היא אלא בלישנא בעלמא פליגי. וכתבו התוספות (ד"ה כדי) דהיינו כדי שיהלך ארבע אמות וכן כתב … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ו א. כָּל מַיִם שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהֶן מְלָאכָה נַעֲשׂוּ שׁוֹפְכִין וּפְסוּלִין לִנְטִילַת יָדַיִם. כֵּיצַד מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁהִדִּיחַ בָּהֶן כֵּלִים אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָּהֶן פִּתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקָעוֹת פְּסוּלִין לִנְטִילַת יָדַיִם. הִדִּיחַ בָּהֶן כֵּלִים מֻדָּחִין אוֹ חֲדָשִׁים לֹא פְּסָלָן. מַיִם שֶׁהַנַּחְתּוֹם מְטַבֵּל בָּהֶן אֶת הַכְּעָכִים פְּסוּלִין. וְשֶׁהוּא חוֹפֵן מֵהֶן בִּשְׁעַת … להמשך קריאה

לסימן נ"ד אות י"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵעָה הִלְכוֹת נְדָרִים: נִדּוּהוּ בַּחֲלוֹם צָרִיךְ שֶׁיַּתִּירוּהוּ שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת. כִּי גַם נִדּוּי הוּא בְּחִינַת מִיתָה כַּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסוֹטָה עַל פָּסוּק יְחִי רְאוּבֵן וְזֹאת לִיהוּדָה וְאָמְרוּ: שַׁמְתָא שָׁם מִיתָה וְכֵיוָן שֶׁנָּדוּהוּ בַּחֲלוֹם הוּא בְּחִינַת וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם כְּפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַמְּדַמֶּה בְּכָל הַבְּחִינוֹת לָכֵן תַּקָּנָתוֹ עַל-יְדֵי שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת בִּבְחִינַת וְעַל הִשָּׁנוֹת … להמשך קריאה

חֲתִימָה [שיב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת דָּבָר קַל וְדָבָר חָמוּר, לַיָּחִיד וְלָרַבִּים, כְּשֶׁהִיא נַעֲשֵׂית כְּהִלְכָתָהּ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לִמְשׁוּבָתוֹ. וְזֶהוּ חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַחוֹטְאִים, שֶׁמּוֹחֶה עֲוֹנָם וְלֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ לְעוֹלָם וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמֹר כָּל תְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה. וְיִזָּהֵר אָדָם מֵהַדְּבָרִים הַמְּעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם מֻבְדָּלִים לַחֲמִשָּׁה פָנִים: הַפָּן הָאֶחָד, מִגֹּדֶל הֶעָוֹן, שֶׁהוּא עָנְשׁוֹ שֶׁאֵין … להמשך קריאה

הפסק בקריאה ובברכות

——– מי שעלה לתורה ולא חש בטוב בתוך הקריאה, וכן חתן בר מצוה שהתרגש מאוד ואינו יכול להמשיך, יעלה אחר תחתיו ויחזור לקרוא מתחילת הקריאה שקרא הראשון. ולכתחילה לא יברך ברכה ראשונה, אלא ברכה אחרונה לאחר הקריאה. והמברך, יש לו על מה לסמוך. (ה"ב ז קפב) אחר שברך ברכה ראשונה, אסור לדבר עד אחר הקריאה … להמשך קריאה

טעות בקריאה

——– אם טעה הקורא בטעמי המקרא או בניקוד, יש להחזירו. ואם המשיך בקריאה, אינו חוזר. ואם טעה בביטוי תיבה או אות, יחזירוהו, אך אם המשיך עד שסיים את העלייה, אינו חוזר. וכל זה בטעות שלא משתנה הענין, אבל בטעות שמשתנה הענין, אפילו אם סיים את העלייה וברך, העולה אחריו חוזר מאותו פסוק שטעה זה וממשיך … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ו א. כָּל תַּלְמִיד חָכָם מִצְוָה לְהַדְּרוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה וּמֵאֵימָתַי חַיָּיבִין לַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִשֶּׁיִּקְרַב מִמֶּנּוּ בְּאַרְבָּע אַמּוֹת עַד שֶׁיַעֲבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו: ב. אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו לֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא בְבֵית הַכִּסֵּא שֶׁנֶּאֱמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ קִימָה … להמשך קריאה

סימן תג – דין בקעה שהקיפוה עכו"ם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תג – דין בקעה שהקיפוה עכו"ם א שָׁבַת בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ עַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת מְחִצּוֹת לַדִּירָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בָּהּ אֶלָּא א אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁאֵינָהּ כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁבַת בַּאֲוִיר הַמְּחִצּוֹת, וּמְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ עַל יְדֵי זְרִיקָה שֶׁיָּכוֹל ב לִזְרֹק אֲפִלּוּ חוּץ לְאַלְפַּיִם שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד גָּמוּר הִיא כֵּיוָן שֶׁהֻקַּף לַדִּירָה. { אֲבָל לְטַלְטֵל מַמָּשׁ חוּץ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ד הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת (מלאכי ג) גָּדוֹל הַפְרָשַׁת מַעֲשֵׂר שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחָנוּנִי מִכָּל דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁאָסוּר לְנַסּוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים) לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם. אוֹתוֹ הַמַּעֲשֵׂר הוּא מַעֲשֵׂר עָנִי לָתֵת מַעֲשֵׂר לָעֲנִיִּים מִכָּל אֲשֶׁר יַרְוִיחַ אָדָם הֵן בְּרִבִּית הֵן לְהַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ … להמשך קריאה

הַקְדָּמָה [שיג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁהַשֵּׂכֶל הַנָּאוֹת נֶאֱצָל עַל מִי שֶׁהוּא בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְשָׁלֵם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְרוֹדֵף אַחַר אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם בְּנֵי אָדָם, הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא קָנוּי מִמֶּנּוּ אֵין לוֹ מְנִיעוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ וְיַחֲזֹר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶחְצָב מִשָּׁם, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת לֹא טוֹבוֹת וְאֵינוֹ מַשִּׂיג דְּבָרִים הַנִּקְרָאִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַסֵּק … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתּוּסְרָה הַקִּנְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי' י"א) אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וגו' וְלֹא עוֹד אֶלָּא כִּי אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי מָרוֹם נָפְלוּ מִקְּדוּשָׁתָן עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפִרְקֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל סמ"אל שֶׁהָיָה גָדוֹל מִן הַשְּׂרָפִים שֶׁאֵין לָהֶם רַק שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְהוּא הָיָה לוֹ שְׁתֵּים … להמשך קריאה

זוהר בהר דף ק"ח ע"א – חק לישראל

——– עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּיִרְאָה. מַהוּ בְּיִראָה כְמָה דְאַתְּ אָמֵר (שם קי"א) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ וְדָא מַלְכוּת שָׁמַיִם. וּבְגִין כַּךְ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעַל דָּא הָאי בְקַדְמִיתָא הוּא דְכֹלָא. מָאן אוֹכַח תְּפִלָּה שֶׁל יָד בְּקַדְמִיתָא. בְּגִין דִבְהָאי עַיֵיל לִשְׁאַר קְדושָׁה. וְאִי הָאי לָא אִשְׁתְּכַח לְגַבֵּיהּ לָא שַׁרְיָא בֵיהּ קְדוּשָׁה לְעֵילָא בְגִין כַּךְ (ויקרא ט"ז) … להמשך קריאה

דילוג לתוכן