תיג. שלא נקח כפר ממחיב גלות לפטרו מן הגלות. – ספר החינוך

שלא נקח כפר מהמחיב גלות מחמת שהרג שוגג לפטרו מן הגלות, שנאמר (במדבר לה לב) ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ. ולפי משמעות זה לפי הדומה יהיה לנוס פעול, כלומר, לא תקחו כפר על מי שהוא ינוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ מגורי אבותיו. שרש אסור לקיחת הכפר בהורג שוגג … להמשך קריאה

ספרי רפואה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש מתירים לקרוא בספרי רפואה בשבת. אולם בודאי שראוי לכל אדם לעסוק בדברי תורה וקדושה ביום השבת, ורק בשהותו בבית הכסא [שירותים] שאסור להרהר בדברי תורה, יקרא בספרים אלו. (שבת ג לא. ספר חסידים תתקמט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

סימן שצג – דין ערוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשות לערב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצג – דין ערוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשות לערב א אֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְאִם שָׁכַח וְלֹא עֵרֵב מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְחָלוּ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי, יְעָרֵב בְּיוֹם טוֹב עַל תְּנַאי א שֶׁיֹּאמַר: אִם הַיּוֹם חֹל יְהֵא זֶה עֵרוּב, … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה הָיָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, עַל כֵּן הֵכִין עוֹלָם מָלֵא מִכָּל טוּב קֹדֶם שֶׁבָּרָא אָדָם. מָשָׁל לְאָדָם הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לִבְנוֹ וְהֵכִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ קֹדֶם הִכְנִיסוֹ לַחֻפָּה. וְגַם כָּל הָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִבְדִּילוֹ מִכָּל הָאוּמוֹת, וְכַוָּנַת רֵאשִׁית הָעוֹלָם הָיָה בַּעֲבוּרָם, דִּכְתִיב: "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" (ירמיה … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵדַע הָאָדָם שֶׁנִּכְנָס הוּא בְּשַׁעֲרֵי תשובה?

——– בְּ"שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" מֵבִיא סִימָן לְכָךְ. וְהוּא אִם עוֹלִים לָאָדָם בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל מִינֵי עֲבֵרוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, שֶׁזְּמַן רַב לֹא חָשַׁב עֲלֵיהֶם, וּבִשְׁעַת תְּשׁוּבָתוֹ עוֹלִים וְצָצִים כֻּלָּם לְהַזְכִּירוֹ עֲלֵיהֶם לָשׁוּב מֵהֶם, זֶהוּ סִימָן שֶׁמִּן הַשָּׂמִים חֲפֵצִים בִּתְשׁוּבָתוֹ וּמְסַיְּעִים לוֹ לְתַקֵּן אֶת הַנִּסְתָּרוֹת מִמֶּנּוּ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

התורה אגוני מגנא ואצולי מצלא – תפארת ישראל

——– מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסק בתורה ובגמילות חסדים. חבלי משיח, שאנו מקוים בבטחה שאכן זו תקופתנו, מתבטאים בב' קשיים, קשי גשמי וקשי רוחני, ומשניהם התורה מצלת. ונבארם אחת לאחת. א. חבלי משיח במובן הגשמי חז"ל מזהירים אותנו, הימים האלה הנם ימי סכנה, ימים שמדת הדין תובעת את שלה ונמתחת היא על … להמשך קריאה

משנה שבת פרק ט – חק לישראל

——– א. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא כַּנִּדָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל) תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ. מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא: (א) אמר רבי עקיבא מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא. איידי דאיירי לעיל באסמכתא גבי חרס נקט נמי להני קראי דאסמכתא, וקרא דתזרם כמו דוה הוא סמוך … להמשך קריאה

גמרא שבת דף קמ"ב ע"ב – חק לישראל

——– מָעוֹת שֶׁעַל הַכָּר וכו'. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַשֵּׁי אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אֲבָל לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ מְטַלְטְלוֹ וְעוֹדָן עָלָיו. אָמַר רִבִּי אוֹשַׁעְיָא שָׁכַח אַרְנְקִי בֶּחָצֵר מַנִּיחַ עָלֶיהָ כִּכָּר אוֹ תִינוֹק וּמְטַלְטְלָהּ. אָמַר רִבִּי … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יְתַקֵּן הָאָדָם מִדָּה זוֹ שֶׁל הַהַעֲבָרָה עַל הַמִּדּוֹת וַהֲסָרַת הַהַקְפָּדָה מֵחֲבֵרָיו?

——– עצות נפלאות נותן לנו על כך הרב מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 243-245), ונצטט דבריו: איך נגיע למידה זו, שבכוחה לטהרנו מכל טומאותינו? דרך פשוטה יש: להתרגל להביט על חברנו באופן שהוא מביט על עצמו. כל הכעס, כל השנאה, המריבות והקטטות באים משום שכל אחד רואה את עצמו במבט שונה, וממאן לראות את עצמו בעיני … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כח – חק לישראל

——– (יז) אָ&#1453דָם עָשֻׁ&#1443ק בְּדַם-נָ&#1425פֶשׁ עַד-בּ&#1445וֹר יָ&#1437נ&#1431וּס אַל-יִתְמְכוּ-בֽוֹ: בַּר נָשָׁא דְחָשֵׁשׁ בִּדְמָא דְנַפְשָׁאעַד גּוּבָא נֶעְרוֹק לָא נְצוּרוּנֵיהּ: אדם עשוק בדם נפש . ( שיש עליו עושק דם ) הוא המחטיא את חבירו ואבדה נפשו על ידו : עד בור ינוס . עד יום מותו ינוס לעזרה שיתכפר לו : ואל יתמכו בו . משמים להספיק … להמשך קריאה

לסימן ל"ח אות יוד – נִקְרָא אֶרֶז – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן שַׁבָּת קי"ח. וְנָטַעתִּי ה' אֲרָזִים וְעַיֵּן מַהַרְשָׁ"א. וּלְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל לא קָשֶׁה מִידֵי דְּבְּלַאו הָכִי דְּבָרָיו צְרִיכִים עִיּוּן דְּהָאֱמֶת מְשַׁנִּי עַיֵּן שָׁם: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן … להמשך קריאה

סימן שצד – ספק ערוב מה דינו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצד – ספק ערוב מה דינו א סְפֵק עֵרוּב, כְּגוֹן סָפֵק אִם הָיָה קַיָּם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִם לָאו, מֻתָּר; וְהוּא שֶׁהָיָה לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁם וְאֵרַע בּוֹ סָפֵק, אֲבָל אִם לֹא הָיָה לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת, כְּגוֹן סָפֵק אִם הֻנַּח שָׁם אִם לָאו, לֹא. ב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הָעֵרוּב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לִטְּלוֹ, … להמשך קריאה

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם שֶׁהִתְמַרְמְרוּת הַתשובה מְבִיאָתוֹ לְעַצְבוּת?

——– יַקְצִיב זְמַן מְסֻיָּם לַתשובה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יְהֵא בְּהִתְמַרְמְרוּת עַל עֲווֹנוֹתָיו וְיֶתֶר הַיּוֹם יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב. אֲבָל חָלִילָה לִמָּנַע מֵהִרְהוּרֵי תשובה מֵחֲמַת עַצְבוּת, כִּי אוֹתָהּ עַצְבוּת נוֹבַעַת מִכֹּחַ הָרָע הַמִּתְנַתֵּק מִמְּךָ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתְךָ, וְלָכֵן יֶשְׁנָהּ מִין הַרְגָּשַׁת רֵיקָנוּת, מַה נִּשְׁאַר לִי בָּעוֹלָם, הֲרֵי הַתַּעֲנוּגוֹת אֲסוּרוֹת וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל כָּאן סוֹד … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קא ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רַבִּי יוֹסֵי תְּנָן (ויקרא ט"ז) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּרָלוֹת אִי הָכִי יְקָרָא הִיא דַּעֲזָאזֵל חֲמִיתּוּן עַבְדָּא דְּשָׁדֵי עַדְבִין בְּמָארֵיהּ אָרְחֵיהּ דְּעָלְמָא דְּעַבְדָּא לָא נָטַל אֶלָּא מַה דְּיָהִיב לֵיהּ מָארֵיהּ. אֲבָל בְּגִין דְּסַמָּאֵל זַמִּין הַאי יוֹמָא בְּדִילָטוֹרָא וּבְגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ פִּטְרָא יָהֲבִין לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַאי וְהַאי עַדְבָא מִגַּרְמֵיהּ הוּא דְּסָלִיק בֵּיהּ … להמשך קריאה

משנה עירובין פרק ח – חק לישראל

——– א. כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּתְּחוּמִין, מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר, הֲרֵי זֶה לְכָל בְּנֵי עִירִי, לְכָל מִי שֶׁיֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. וְכָל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר. מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, אָסוּר, שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ: (א) לכל מי שילך לבית האבל וכו'. דמילי דמצוה נינהו, וקיימא לן אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה: וכל מי שקבל … להמשך קריאה

סעי' א' – מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו; ומלך גוי, אם אפשר לו שיאמר תחלת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו, יקצר; או אם אפשר לו שיטה מן הדרך, יטה. ואם אי אפשר לו, יפסיק. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ממשנה ברכות ל: ולא יפסיק בתפלתו ואפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. ובגמ' שם לב: וה"מ מלך ישראל אבל מלכי עו"ג פוסק מפני הסכנה אם א"א לו לקצר, אבל אם אפשר לו לקצר, יקצר. ופירש רבנו יונה איך מקצר, יאמר תחלת הברכה וסופה באופן שיוכל לסיים קודם שיגיע אליו. וכתבו רבנו יונה … להמשך קריאה

כיבוד אב

——– אב שעולה לתורה, צריך בנו לעמוד לכבודו במשך כל זמן עלייתו, ואם האב ממתין לעולה אחריו, רשאי הבן לשבת, אך כשחוזר האב למקומו, שוב יעמוד. ואם עלה האב לעליית מפטיר, די לעמוד בקריאת הפסוקים שבתורה, ואין צריך לעמוד גם בקריאת ההפטרה. ויעמוד גם לסבו, לחמיו, לדודו ולאחיו הגדולים. (ה"ע ח קסג, קסד, קסז) {ועיין … להמשך קריאה

קריאה המצערת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לעיין בשבת בעלונים המחולקים לרבים, ובהם קריאת הרבנים לתרום למשפחה במצוקה, ומתארים את גודל הצער והיגון, כיון שבקריאה זו נגרם צער לקורא בשבת. וכבר כתב בספר חסידים, שאסור להזכיר בשבת מאוהב שלו שמת. וכמו כן, אסור לקרוא סיפורים המצערים את האדם, כמאורעות חורבן בית המקדש ומאורעות השואה … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ נִבֵּא עַל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁעָתִיד לְהַגְלוֹתָם בַּעֲוֹנָם עַל יְדֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. וּלְבַסּוֹף נֶעֱנַשׁ, לְפִי שֶׁחָשַׁב לִשְׁלֹחַ יָדוֹ עַל יְרוּשָׁלַיִם. וּזְכוּתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֵגֵן עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַםִ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צד, ב): וְכִי מֵאַחַר שֶׁבִּרְשׁוּת אָזַל מַאי טַעְמָא אִעָנַשׁ? כִּי אִינְבֵּי אַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אִינְבֵּי וְאִיהוּ יָהִיב דַּעְתֵּיהּ אַכּוּלֵיהּ יְרוּשָׁלַיִם, כְּדִכְתִיב: "כִּי … להמשך קריאה

זוהר תשא דף קפ"ח ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (ישעיה מ"א) הֵן יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ וְגוֹמֵר. זַמִּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְיִשְׂרָאֵל כָּל אִינוּן טָבָאן דְּקָאמַר עַל יְדֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט וְיִשְׂרָאֵל סַבְּלוּ עֲלֵיהוֹן כַּמָּה בִישִׁין בְּגָלוּתֵיהוֹן. וְאִלְמָלֵא כָל אִינוּן טָבָאן דְּקָא מְחַכָּאן וְחָמָאן כְּתִיבִין בְּאוֹרַיְיתָא לָא הֲווֹ יָכְלִין לְמֵיקָם וּלְמִסְבַּל גָלוּתָא אֲבָל אַזְלִין לְבֵי מִדְרָשׁוֹת פַּתְחִין סִפְרִין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-י

——– [שמואל ב פרק-כב-לז]&nbsp תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי: [ישעיה פרק-מג-כ]&nbsp תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי: [ירמיה פרק-יח-כב]&nbsp תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי כָרוּ (שיחה) שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי: [תהילים פרק-יז-ה]&nbsp תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי: [תהילים פרק-יח-לז]&nbsp … להמשך קריאה

גמרא שבת דף פ"ט ע"ב – חק לישראל

——– כַּשָׁנִים (ישעי' א') כַּשָּׁנִי מִבָּעֵי לֵיהּ אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים הַלָּלוּ שֶׁסְדוּרוֹת וּבָאוֹת מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וְעַד עַכְשָׁיו כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. דָּרַשׁ רָבָא מָאי דִּכְתִיב (שם) לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' לְכוּ נָא בּוֹאוּ נָא מִבָּעֵי לֵיהּ. יֹאמַר ה' אָמַר ה' מִבָּעֵי לֵיהּ. לְעָתִיד לָבֹא יֹאמַר … להמשך קריאה

בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ"א: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : תְּרוּעָה – מִלְּשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת. *(((תהלים ל"ד, י"ג. ועיין במצודת דוד שם שפירש: חיי עולם הבא.))) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, לִזְכּוֹת לְגַדֵּל וּלְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו וַחֲנִיכָיו בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְשֶׁ*(((משלי כ"ב, ו'.))) גַּם כִּי יַזְקִין לֹא … להמשך קריאה

שלום הבית וברכתו, תלויה בקביעת עתים לתורה – תפארת ישראל

——– וחובה זו של למוד תורה מטלת על הנשים, להיות להן קשר עם עסק התורה, כמאמר הגמרא: במה זכותן של הנשים? בכך שמשדלין את בעליהן לעסק בתורה. בימינו מצוי לדאבוננו רבות נשים המתלוננות שסובלות מחסר אמונים של בעליהן הרועים את עיניהם בשדות זרים. הלא תבין אותה אשה, שפעמים רבות ידה במעל הזה, והיא סובלת מעוונות … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף ר"י ע"א – חק לישראל

——– רִבִּי חִיָּיא פָּתַח (ישעי' ס"ו) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָה כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ וְגוֹמֵר תָּא חֲזֵי כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא וְגָרְמוּ חוֹבִין וְאִתְגְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא אִסְתַּלַק קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְעֵילָא לְעֵילָא וְלָא אַשְׁגַח עַל חַרוּב בֵּי מַקְדְשָׁא וְעַל עַמֵּיה דְאְתְגְלִי וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִתְגַלְיָיא עִמְּהוֹן כַּד נָחַת אַשְׁגַּח עַל בֵּיתֵיהּ דְאִתּוֹקַד. אִסְתַּכֵּל עַל … להמשך קריאה

ספר דברים – ספר החינוך

הקדמה לספר אלה דברים כתב הרמב"ם (צ"ל הרמב"ן) זכרונו לברכה (בפירושו לספר דברים בתחילה) ענין הספר הזה ידוע שהוא "משנה התורה" יחזור בו משה רבנו עליו השלום, לדור הנכנס לארץ. רב מצות התורה הצריכות לישראל, ויזהיר אותם עליהם אזהרות מרבות, ויפחידם הרבה בענשים, ופעמים יוסיף בהן באור בקצתם, אבל בכל מצות הכהנים, לא ידבר ולא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן