נביאים – עמוס – פרק ב – חק לישראל

——– (יב) וַתַּשְׁק&#1445וּ אֶת-הַנְּזִרִ&#1430ים יָ&#1425יִן וְעַל-הַנְּבִיאִים&#1433 צִוִּיתֶ&#1443ם לֵאמֹ&#1428ר לֹ&#1430א תִּנָּבְאֽוּ: וְאַטְעִיתוּן יָת מַלְּפֵיכוֹן בְּחַמְרָא וְעַלנְבִיַּיָּא פַּקֵּידְתּוּן לְמֵימָר לָא תִתְנַבּוּןנְבוּאָה: ותשקו את הנזירים יין . שלא יורו אתכם שהשיכור אסור להורות , ותשקו את הנזירים יין , תרגם יונתן ואטעיתון ית מלפיכון בחמר : לא תנבאו . לעמוס צוה כן אמציה כהן בית אל חוזה ברח … להמשך קריאה

משנה שבת פרק כא – חק לישראל

——– א. נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, וְכַלְכָּלָה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וּמְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחֻלִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדֻמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה: (א) נוטל אדם את בנו. בחצר: והאבן בידו. ולא אמרינן דמטלטל לאבן: כלכלה. סל: והאבן בתוכה. והוא שיהיו פירות בסל, שאם אין בו פירות נעשה בסיס לדבר האסור … להמשך קריאה

סימן שצב – דיני ערובין לעיר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצב – דיני ערובין לעיר א עִיר שֶׁהָיְתָה א קִנְיַן יָחִיד, אֲפִלּוּ נַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים, מִשְׁתַּתְּפִים כֻּלָּם שִׁתּוּף אֶחָד וִיטַלְטְלוּ בְּכָל הַמְּדִינָה. וְכֵן אִם הָיְתָה שֶׁל רַבִּים וְיֵשׁ לָהּ פֶּתַח אֶחָד, מִשְׁתַּתְּפִים כֻּלָּם שִׁתּוּף אֶחָד. אֲבָל אִם הָיְתָה שֶׁל רַבִּים, וְיֵשׁ לָהּ שְׁנֵי פְּתָחִים שֶׁהָעָם נִכְנָסִים בָּזֶה וְיוֹצְאִים בָּזֶה, אֲפִלּוּ נַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד ב … להמשך קריאה

משנה ביצה פרק ה – חק לישראל

——– א. מַשִׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת, וּמְכַסִים פֵּרוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת: (א) משילין פירות דרך ארובה. מי שיש לו פירות או תבואה שטוח על גגו להתיבש, וראה גשמים ממשמשים ובאים, התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארוכה שבגג והם נופלים לארץ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ח

——– [דברים פרק-יט-ג]&nbsp תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ: [תהילים פרק-טז-יא]&nbsp תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: [משלי פרק-ו-יד]&nbsp תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ חֹרֵשׁ רָע בְּכָל עֵת (מדנים) מִדְיָנִים יְשַׁלֵּחַ: [משלי פרק-ט-ט]&nbsp תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח: ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

סימן תפט – דיני ספירת העומר, שמתחיל בליל שני – ערוך השולחן

——– א בליל שני של פסח מתפללין ערבית כדאתמול. ואחר התפילה מתחילין לספור ספירת העומר, כדכתיב: "וספרתם לכם ממחרת השבת". ותנו רבנן במנחות (סה ב): "וספרתם לכם" – שתהא ספירה לכל אחד ואחד. מדלא כתיב כמו ביובל "וספרת לך" דאבית דין קאי, אלא "וספרתם לכם" – שמע מינה דעל כל אחד ואחד ישראל קאי (תוספות … להמשך קריאה

מוּבָא בַּסְּפָרִים לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה קֹדֶם כָּל לִמּוּד וּתְפִלָּה, מַה תּוֹעַלְתּוֹ שֶׁל הִרְהוּר בְּעָלְמָא?

——– אָמְנָם נָכוֹן, כְּדֵי לְהִבָּדֵל מֵהָרַע לְגַמְרֵי צָרִיךְ תשובה גְּמוּרָה, אָמְנָם יֶשְׁנָהּ הִבָּדְלוּת זְמַנִּית מֵהָרַע, וּבְהִרְהוּר תשובה לְפָחוֹת נִבְדָּל הָאָדָם מֵהָרַע זְמַנִּית וְיֶשְׁנָהּ עֲלִיָּה לְתוֹרָתוֹ וּלְלִמּוּדוֹ. לָכֵן אַל יְזַלְזֵל בְּהִרְהוּר תשובה בֶּאֱמֶת – קֹדֶם כֹּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי בְּכָךְ תַּעֲלֶה תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ (שומר אמונים). ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

תיב. שלא לקח כפר להציל ממות הרוצח. – ספר החינוך

שלא לקח כפר, כלומר פדיון, ואפילו כל ממון שבעולם להציל נפש הרוצח שלא להרגו, שנאמר (במדבר לה לא) ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות. שרש מצוה זו ידוע, שאם הרשו אדוני הארץ לקח כפר מיד הרוצח, נמצא שכל הגדול מחברו ועשיר ממנו יהרגנו אם יחרה אפו עליו ויתן כפרו, ונמצא חרב איש … להמשך קריאה

סעי' ג' – המתעטש בתפלתו מלמטה, סימן רע לו; מלמעלה, סימן יפה לו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כד: המתעטש בתפלתו למטה סימן רע לו למעלה סימן יפה לו שכשם שעושין לו נחת רע למטה שהעיטוש הוא נוח לאדם כך עושין לו נחת רוח למעלה: וכ"פ מרן המתעטש בתפלתו מלמטה, סימן רע לו; מלמעלה, סימן יפה לו. וכתב המ"ב (ס"ק י') י"א דדוקא כשמפיח בקול והמ"א חולק דה"ה … להמשך קריאה

מנין העולים

——– מנין העולים לספר תורה בשני וחמישי הוא שלשה. בראש חודש וחול המועד ארבעה, אין להוסיף עליהם ואין לפחות מהם. ביום טוב עולים חמשה. ביום כיפור ששה. ובשבת שבעה מלבד המפטיר, אין לפחות מהם, אבל מותר להוסיף עליהם. אף אם יש שני חתני בר מצוה, או בעלי ברית וכיוצא בשני וחמישי, אין לעלות עולה נוסף … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּיִסּוּרֵי רַבִּים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

הַאִם יֶשְׁנָהּ עֵצָה קַלָּה וּפְשׁוּטָה לְהִטַּהֵר מִטֻּמְאוֹתֵינוּ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּדּוֹת מִבְּלִי מַפְרִיעַ, וּלְהִדָּבֵק בַּה' בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה?

——– בהחלט יש עצה כזו, והיא להיות "מהמעבירין על מדותיהן". והנה לך בזה דבריו הנפלאים של הרב "מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 243): מי ממנו לא היה רוצה לשוב אל ה' בלבב שלם ולהימנות בין הצדיקים ליאור באור החיים בזה ובבא? אבל דא עקא: לכאורה אין זה בידינו, כי טומאת עבירותינו מכבדת עלינו ומונעת ממנו את … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (יג) יִֽרְאַ&#1443ת יְהוָה&#1454 שְֽׂנֹ&#1451את רָ&#1445ע גֵּ&#1432אָ&#1444ה וְגָא&#1448וֹן | וְדֶ&#1443רֶךְ רָ&#1453ע וּפִ&#1448י תַהְפֻּכ&#1452וֹת שָׂנֵֽאתִי: דְּחַלְתָּא דַייָ סָנְיָא בִישְׁתָּא גֵאוּתָאוְרָמוּתָא וְאָרְחָא בִישְׁתָּא וּפוּמָא הֲפִיכָאסָנְיָא אֲנָא: יראת ה' שנאת רע . זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות : (יד) לִֽי-עֵ&#1453צָה וְתוּשִׁיָּ&#1425ה אֲנִ&#1445י בִ&#1437ינָ&#1431ה לִ&#1443י גְבוּרָֽה: דִּי לִי הִיא תַרְעֵיתָא וּמִלְכָּנָאוּבְיוּנָא וְגִבָּרוּתָא: (טו) בִּ&#1453י מְלָכִ&#1443ים יִמְלֹ&#1425כוּ וְ&#1437רוֹזְנִ&#1431ים יְחֹ&#1443קְקוּ צֶֽדֶק: … להמשך קריאה

קביעת עתים לתורה – תפארת ישראל

——– חיב אדם לעסק בתורה בת המלך מלכו של עולסי בכל שעותיו הפנויות, בה יבלה זמנו, ועליה יתן דעתו, כראוי לבת מלך ושעשועיו. וגם הטרוד בעסקיו ובפרנסת בני ביתו, חיב לקבע עתים לתורה יום יום, ולתת דעתו על התורה. ואם לא כן, ענשו חמור ביותר, על היותו בז לאוצר היקר שנתן לו. וראיתי ב"כף החיים" … להמשך קריאה

בּוֹצֵעַ בֵּרֵךְ… – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ': הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַמְהַלֵּל וּמְבָרֵךְ אֶת הַגּוֹזֵל, וְאוֹמֵר אַל תִּירָא כִּי לֹא תֵּעָנֵשׁ, שָׁלוֹם יִהְיֶה לְךָ – מַרְגִּיז הוּא לְהַקָּבָּ"ה. וְכַמָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר בִּהְיוֹתָם *(((ירושלמי דמאי פרק ג' סוף ה"א.))) מְחַזְּקִים יְדֵי עוֹבֵר עֲבֵרָה, הַמֵּשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ שֶׁ"עָבַד" עַל חֶבְרַת הַבִּטּוּחַ, וְ"עָקַף" אֶת בַּעַל … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לב – חק לישראל

——– (יב) וָאֶתֵּ&#1438ן אֶת-הַסֵּ&#1443פֶר הַמִּקְנָ&#1431ה אֶל-בָּר&#1443וּךְ בֶּן-נֵרִיָּה&#1454 בֶּן-מַחְסֵיָה&#1426 לְעֵינֵי&#1433 חֲנַמְאֵ&#1443ל דֹּדִ&#1428י וּלְעֵינֵי&#1433 הָֽעֵדִ&#1428ים הַכֹּתְבִ&#1430ים בְּסֵ&#1443פֶר הַמִּקְנָ&#1425ה לְעֵינֵי&#1433 כָּל-הַיְּהוּדִ&#1428ים הַיֹּשְׁבִ&#1430ים בַּחֲצַ&#1445ר הַמַּטָּרָֽה: וִיהָבִית יַת שִׁטְרָא דִזְבִינֵי לְבָרוּךְבַּר נֵרִיָּה בַּר מַחְסֵיָה לְעֵינֵיחֲנַמְאֵל אַחֲבִי וּלְעֵינֵי סַהֲדָיָא דִכְתִיבִיןבְּשִׁטְרָא דִזְבִינֵי לְעֵינֵי כָּל יְהוּדָאֵידְּיַתְבִין בְּדָרַת בֵּית אֲסִירַיָּא: לעיני חנמאל דודי . ועד עכשיו קראו בן דודי שמא שנים היו ואם אין … להמשך קריאה

דברי שחוק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מליצות ודברי חול של ליצנות והבל, אסור לקרותם או לדבר בהם אפילו בחול, והקורא או המדבר בהם, פסק מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז) שעובר משום מושב לצים, ועוד כמה איסורים חמורים יש בקריאתם. וברוך ה' לא חסרה היום ספריה תורנית העוסקת בדברי קדושה כסיפורי צדיקים, וסיפורים … להמשך קריאה

משנה פסחים פרק ח – חק לישראל

——– א. הָאִשָׁה בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָה וְשָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, תֹּאכַל מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. הָלְכָה רֶגֶל רִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ, תֹּאכַל בִּמְקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפֹּטְרוֹפְּסִים, יֹאכַל בִּמְקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין, לֹא … להמשך קריאה

לסימן ל"ז אות ז' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ (יְשַׁעְיָה ס"ו): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

סימן תצ – סדר תפילת יום שני, ותפילת חול המועד – ערוך השולחן

——– א ביום שני מתפללין כביום ראשון, ו"משיב הרוח" כבר פסקו ממנחה של אתמול. וקורין בתורה ב"אמור": "שור או כבש" עד אחר "וידבר משה". ומפטירין במלכים בפסח יאשיהו, מ"וישלח המלך" עד "ואחריו לא קם כמוהו", והוא במלכים ב' (סימן כ"ג). ויש נוהגין ביום השני להוסיף איזה מאכל טוב בהסעודה, וקורין לזה "סעודת אסתר", מפני שביום … להמשך קריאה

הדיוק בקריאה

——– הקורא בתורה צריך להיות בקי בביטוי האותיות והנקודות וטעמי המקרא היטב, ויזהר שלא להחליף בין אות שיש בה דגש לאות שאין בה דגש וכיוצא. ופעמים שמשתנה המשמעות מחמת כן, למשל בפסוק (בראשית לב יח): "וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר, כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וּשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ", משמעו להיכן תלך, אך אם ידגיש … להמשך קריאה

דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ"א: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק י"ד.))) כְּשֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דְּבָרָיו, אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנִיּוֹת *(((כן פירש ב"שפתי חכמים".))) (אָוֶן, חֵטְא) שֶׁלָּהֶן, וּבַעֲמָלָן שֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דָּתוֹ. יִלְמַד הָעֶבֶד מִמִּדַּת קוֹנוֹ, שֶׁלֹּא לְדַקְדֵּק יֶתֶר עַל הַמִּדָּה עַל … להמשך קריאה

לסימן ל"ח אות ט' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

בִּבְחִינַת תְּפִלִּין וְכֵן בְּקַיִן (עַיֵּן פְנִים) וּמָצָאתִי בְּסֵפֶר שו"ת אֶחָד הֵבִיא מַאֲמַר רַזַ"ל שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְקַיִן קַרְקַפְתָּא דְּלָא מָנַח תְּפִלִּין אָתְּ. וְזֶהוּ וַיָּשֶׂם לְקַיִן אוֹת הַיְנוּ הַתְּפִלִּין (עַיֵּן סִימָן ו' שֶׁמַּה שֶׁדָּנִים לְכַף זְכוּת הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת תְּפִלִּין) גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּהַיְנוּ אוֹת ו' הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תִּקּוּן לְלָשׁוֹן הָרָע כְּדְאִיתָא … להמשך קריאה

גמרא פסחים דף פ"ז ע"א – חק לישראל

——– תֹּאכַל בְּמָקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. שַׁמְעָת מִינָהּ יֵשׁ בְּרֵירָה מָאי רוֹצָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וּרְמִינְהִי אִשָּׁה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן אוֹכֶלֶת מִשֶּׁל אָבִיהָ מִכָּאן וְאִילָךְ רוֹצָה אוֹכֶלֶת מִשֶּׁל אָבִיהָ רוֹצָה מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּרְדוּפָה לֵילֵךְ כָּאן בְּשֶׁאֵינָה רְדוּפָה דִּכְתִיב (שה"ש ח') אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּכַלָּה שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵימָה בְּבֵית חָמִיהָ. וּרְדוּפָה לֵילֵךְ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ט

——– [איוב פרק-מא-כב]&nbsp תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא … להמשך קריאה

גמרא ביצה דף לו ע"ב – חק לישראל

——– לֹא עוֹלִין בְּאִילָן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְלשׁ וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם שְׁמַע מִינָהּ תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְתָא אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתּוֹךְ זְמוֹרָה וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חָבִית שֶׁל שַׁיְיטִין וְלֹא מְטַפְּחִין וְלֹא מְסַפְּקִין וְלֹא מְרַקְּדִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת לֹא דָּנִין. וְהָא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן