——–
מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסק בתורה ובגמילות חסדים.
חבלי משיח, שאנו מקוים בבטחה שאכן זו תקופתנו, מתבטאים בב' קשיים, קשי גשמי וקשי רוחני, ומשניהם התורה מצלת. ונבארם אחת לאחת.
א. חבלי משיח במובן הגשמי
חז"ל מזהירים אותנו, הימים האלה הנם ימי סכנה, ימים שמדת הדין תובעת את שלה ונמתחת היא על כל ראש וראש, וצריך זכיות רבות להנצל ממנה, וכמה טעות לחיות בתקופה שכזו בשאננות – "שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך". מי לא רואה ושומע את קשי הסבל והצער שסובלים בני האדם אחד לאחד. וראה קטע מהספר הקדוש "אילימה" להרב הקדוש רבנו משה קורדובירו זיע"א, גדול המקבלים מתקופת האר"י הקדוש, מלפני כ – 500 שנה המנבא על תקופתנו ובו מבאר חובת קבלת היסורים באהבה, בפרט בדורות הסמוכים לביאת משיח צדקנו. וכן מובאים הדברים בספר "חסד לאברהם" (סבו של החיד"א)
בסוף גלותנו זה, קרוב לזמן גאלתנו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החזוק, וייצר להם, ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו, מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פנה. ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים. וכל מי שמצא עצמו לו לשלל, גבור נוצח יקרא.
והטעם ששכינה תדין את ביתה ויביאם על המסרת הברית, כדי לזככם אל הגאלה ואל הטוב המבטח לנו על ידי הנביאים. והטוב הוא לא יכילהו שכל ורעיון, עד שלא תזכר גאלת מצרים והנסים ההם לפני גאלת ישראל והנסים והנפלאות, כאמור (ירמיה טז, יד-טו) "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה" וגו', והיו הנסים וגלוי השכינה לישראל לפלא, ויאמרו כלם אשר יזכו אליה: "הנה אלקינו זה קוינו לו" (ישעיה כה, ט), ממש מורה באצבע על גלוי השכינה ומי ומי הזוכים לזה. לכן באותם הימים ירבו הצרות לצרף את ישראל כפי הדין, וכל אחד ואחד כפי חובו יצטער, וכל מי שיקשה ערפו ולא ישוב – יאבד, ומי שיתן צוארו בעל התשובה וקבלת הצרות בסבר פנים יפות ויתן שכמו לסבל – יצטרף ויזכה.
והענין הוא, שהגיע עת הקלפות לבטל מן העולם, וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזים בהם, היאך אפשר שיתבטלו החיצונים ורשעים עדין ברשעתם, והקדוש-ברוך-הוא בעל הדין והמשפט בישר ובאמונה אין עול?! ולכן יצטרפו צרוף אחר צרוף עד שיהיו כסף נקי וטהור. והנהגה זו תהיה בתכלית קשי הדין, והקלפה גובה כל חלק חובה מכל מקום.
ובימים ההם ובעת ההוא יכתתו גוי אל גוי חרב איש ברעהו, וישראל יהיו ביניהם בצער גדול, וכל אחד ואחד ירצה לבזז את הרחלה הזאת ולכל בשרה, והקדוש-ברוך-הוא ירחם על עם ה' בזכות שלשה אבות הקדושים, ויצטרפו ויתלבנו מתוך הצרות. ומתוך הדין הזה יפיל הקדוש-ברוך-הוא זרע עמלק ויכלהו מן העולם וימחהו מתחת השמים. עד כאן לשונו.
ובמדרש שוחר טוב מובא, ג' שלישים של יסורים חלק הקדוש-ברוך-הוא לעולמו, שליש נטלו אבות העולם [כולל גלות מצרים], שליש נטלו כל דורות השמד [חרבן בית ראשון ושני ואחריהם], שליש לדורו של משיח. נורא נוראות, כאותה כמות יסורים שבעבר התפרשה על פני מאות בשנים, תתרכז ברכוז נורא ומחריף בזמן קצר של דורו של משיח [וכנראה שחרבן השואה זה היתה התחלת שליש זה של דורו של משיח].
והזהירונו חז"ל, שהעצה היחידה להנצל, רק עסק התורה ועסק
גמילות חסדים, ודקדקו בלשונם לומר לשון עסק, דהינו כמו שמתנהג האדם בעסקיו כן ינהג בקביעות תורתו, וכשיצרו אומר לו: "עיף אתה" "רעב אתה" "לא ישנת" "לא אכלת" הכיצד תלך ללמד תורה? או מסבת טרדה אחרת, תכף ימדד עצמו ויאמר: האם היתה סבה זו עומדת לי לפני לכתי לעסק, האם הייתי עוצר בשבילה את הליכתי לעסק להרויח כסף לרב?! אם כן, יתכן וזו סבה מצדקת, ואולם אם לאו, ידע כי בנפשו הדבר, שמעדיף את עסקו במשא ומתן על עסקו בתורה, שהיא ורק היא הדרך היחידה להנצל מחבלי משיח הנוראים.
כיצד לא נפקח עינים על גדל הגזרות הנוראות השוטפות את העולם יום יום, תאונות דרכים, דקירות, רציחות, מחלות, צער פרנסה, צער שלום בית, צער גדול ילדים, מי יכול להנצל מהמים הזדונים האלו מבלי עסק התורה כראוי?!
ב. חבלי משיח במובז הרוחני
הכיצד לא נחרד בראותנו דברי "האור החיים" הקדוש, שבאחרית הימים ירשה שער ה- 50 של הטמאה להוציא את געלו, ויתרבו הנסיונות של הכפירה והמינות, ומה שלא נתן רשות עד עתה לכח הטמאה ינתן לה עתה הורמנא, לטשטש את העולם ולבלבלו בכח רשע וטמטום וטמאה שלא היתה מעולם. וזהו מה שרואים אנו, מלכות ערב רב שונאים לתורה ולחכמיה, חציפות ופריצות ללא שום בושה ברחובות עיר, והכל בפרהסיא כחיות ובהמות יער, ואין פוצה פה ומצפצף, ולא די שאין פוצה פה, אלא הפוצה פה או מוחה נענש ונאסר, וכח הרע משתלט לפתות בגרויים תקיפים ותכופים, שמעטים מעטים המה המצליחים לעבר לשלום את מלחמת קיום זו של מרכבת הקדשה לעומת הטמאה.
ואם כן, מה יכול להועיל ולהגן עלינו מפני כח הרע הזה, אם לא התורה שהיא תבלין בפני היצר הרע.
וזאת לדעת, התורה היא מזון הנשמה, וכשם שהאדם שאינו אוכל ושותה אפלו יום אחד, הרגשתו היא חלשה רעדה חסר יציבות גוף ונפש, כמו כן יום שאין האדם עוסק בתורה, יום זה נשמתו חלשה מלקום להלחם ביצריה.
ולכן, יתכן אדם שהיום יצא לעבודתו ויראה שכחו במתניו, לעמד נגד יצריו ולבלתי להתפתות לתאותו ורצונו, ואלו למחר אין הוא יודע מה היה לו, לבו נמשך לרע, מתאוה למה שעיניו רואות, אולם אחת התשובות היא – שלשום שעסקת בתורה – נתנה התורה כחה לך, ולכן אתמול יכלת עמד בפני כל רע, אתמול שלא עסקת בתורה – היום הרגש אצלך זאת שרפו ידיך מהאמונה ומהקדשה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5