פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ה

——– [בראשית פרק-מט-לא]&nbsp שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה: [שמות פרק-יג-ו]&nbsp שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: [שמות פרק-כג-יד]&nbsp שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: [שמות פרק-כג-יז]&nbsp שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה: [שמות פרק-כה-לג]&nbsp שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים … להמשך קריאה

גמרא חולין דף פ"ד ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יַעֲסוֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב (דברים ז') וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כַּסָּא דְחַרְשִׁין וְלֹא כַּסָּא דְפוֹשְׁרִין. וְהָנֵי מִילֵי בִּכְלִי מַתֶּכֶת אֲבָל בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֵית לָן בָּהּ. וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת נָמֵי לָא אֲמָרָן אֶלָּא דְלֹא שָׁדֵי בְּהוּ צִיבְיָא אֲבָל שָׁדִי בְּהוּ צִיבְיָא לֵית לָן … להמשך קריאה

סימן שע – דיני שתוף בערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שע – דיני שתוף בערוב א הַדָּר א בְּבֵית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת שֶׁבֶּחָצֵר, אֵינוֹ אוֹסֵר עַל בְּנֵי הֶחָצֵר, ב שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים דִּירָה. אֲבָל הַדָּר בְּבֵית הַתֶּבֶן, בְּבֵית הָעֵצִים, בְּבֵית הַבָּקָר וּבְבֵית הָאוֹצָרוֹת, אוֹסֵר. ב בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה בָּתִּים בֶּחָצֵר וְהִשְׁאִילָן, אוֹ הִשְׂכִּירָן, לַאֲחֵרִים וְיֵשׁ לוֹ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִטָּלִים בְּשַׁבָּת … להמשך קריאה

סעי' ד' – התפלה צריך שתהא דוגמת הקרבן והמתפלל דוגמת הכהן המקריב. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור התפלה היא במקום הקרבן דכתיב ונשלמה פרים שפתינו (הושע יד) וכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכי יש עבודה בלב אלא איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה ולכך צריך ליזהר שתהה דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא דעבודה דכתיב לעמוד לשרת והשוואת הרגלים … להמשך קריאה

זוהר תצוה דף קפ"ג ע"א – חק לישראל

——– תְּרֵין נַהֲמֵי אַכְלוּ יִשְׂרָאֵל חַד כַּד נַפְקוּ מִמִּצְרַיִם אָכְלוּ מַצָה לֶחֶם עוֹנִי וְחַד בְּמַדְבְּרָא לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם (חַד בַּפֶּסַח וְחַד בַּשָּׁבוּעוֹת) דִּכְתִיב (שם ט"ז) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם וְעַל דָא קָרְבָּנָא דְיוֹמָא דָּא נַהֲמָא אִיהוּ. וְעַל נָהֲמָא אִתְקְרִיבוּ כָּל שְׁאַר קָרְבְּנִין. דְּנַהֲמָא אִיהוּ עִיקָר דִּכְתִיב (ויקרא כ"ג) וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעָה כְבָשִׂים … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רפו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נִגְזְרוּ עַל דְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בִּזְמַנִּים יְדוּעִים. וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ שֶׁיִּתְעַנּוּ בָהֶם וְיִדְאֲגוּ וְיֵאָנְחוּ עֲלֵיהֶם. כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יח, ב): תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וְאֵין אֲנִי דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ וְזֶה אֶחָד מֵהֶם: צוֹם הָרְבִיעִי הֲרֵי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ … להמשך קריאה

לסימן י"ב אות ג' – בְּלא דַּעַת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אֶלָּא לְהִתְיָהֵר וּלְקַנְטֵר וְתַלְמִיד חָכָם כָּזֶה נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוֹ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מלחמת ה"רשות" המלחמה גם בדברי התר – תפארת ישראל

——– והשליחות של יהודי בעולם היא לאו דוקא בעניני אסור, אלא גם בדברים המתרים, וכמו שכותב רש"י בעניננו, במלחמת הרשות הכתוב . מדבר, ופרשו צדיקים דהינו המלחמה בעניני רשות והתר, כי השליחות העליונה היא אפלו במתר. וכמו שכתב הרב הקדוש ר' מנדל מויטעבסק זי"ע ב"פרי הארץ": שכל הנאה גשמית אפלו בדברים המתרים שיהודי נהנה היא … להמשך קריאה

תענית – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תענית יא, א) כל המתענה נקרא קדוש. וכתב מוהרי"א בספר צפרן שמיר, סימן יא, וזה לשונו, אשריו מי שיוכל להתענות על חטאתיו, ורבו סגלות התענית, ומהם, כי הסטרא אחרא אין בה כח לדבק במי ששרוי בתענית. על ידי תענית יבוא לידי ענוה, כי יכיר מה הוא האדם, שבמניעת מעט פת יתש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה דף כט עג הַבָּא בְּעָרְמָה וְדִבְרֵי מִרְמָה לִמְנֹעַ טוֹב מִבְּעָלָיו לְהַעֲבִיר הַטּוֹבָה אֵלָיו לֹא לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְלֹא לְחָמְסוֹ. אֲבָל יִתֵּן עֵינוֹ בַּטּוֹבָה הָעֲתִידָה לָבֹא לִידֵי חֲבֵרוֹ. וְצוֹדֶה אוֹתָהּ לְקַחְתָּהּ אֵלָיו בְּשֶׁקֶר מִלָּיו אוֹ יְסַבֵּב בִּשְׁקָרָיו לוֹ אֲשֶׁר יִתֵּן לְחֲבֵרוֹ מַתָּת וְעִקַּר עָנְשׁוֹ עַל הַשֶּׁקֶר. אָכֵן יִגְדַּל עֹנֶשׁ הַשֶּׁקֶר כַּאֲשֶׁר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ה א. כָּל תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה הֲרֵי זֶה רָשָׁע שׁוֹטֶה וְגַס רוּחַ וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי ז') כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה. וְכֵן חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה הֲרֵי זֶה מוֹנֵעַ תּוֹרָה וְנוֹתֵן מִכְשׁוֹלוֹת לִפְנֵי הָעִוְרִים וְעָלָיו נֶאֱמַר (שם) וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹא הִרְבּוּ תּוֹרָה כָּרָאוּי וְהֵם … להמשך קריאה

הַמְּעִידוֹת מֵהַנִּסְיוֹנוֹת – רַבִּים הֵמָּה, כֵּיצַד לְהִתְמוֹדֵד עַל אַף הַנְּפִילוֹת?

——– לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁתֵּכֶף שֶׁחוֹזֵר אָדָם בִּתְשׁוּבָה יִתָּבַע מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם לֹא לִפֹּל שׁוּב, שֶׁהֲרֵי שֹׁרֶשׁ הָרָע עֲדַיִן בְּתָקְפּוֹ, וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא שֶׁהַשָּׁב עָתִיד לִפֹּל שׁוּב וּבְכָל זֹאת צִוָּה אוֹתָנוּ עַל הַתשובה, כִּי בְּעֶצֶם זֶהוּ מַהֲלַךְ הַתשובה שֶׁהַכִּשְׁלוֹנוֹת הוֹלְכִים וְנִפְחָתִים, וְאִם נִכְשׁלְתָּ בַּתְּחִלָּה פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לְהַבָּא יְהֵא הַכִּשָּׁלוֹן פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם … להמשך קריאה

אין חיים אלא תורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. יערף כמטר לקחי (לב.ב) פירש רש"י – זו היא העדות, שתעידו שאני אומר בפניכם תורה שנתתי לישראל שהיא חיים לעולם, כמטר הזה שהוא חיים לעולם. ויל"ע, הרי תורה צריך ללומדה, ומה קשורה היא ל"חיים לעולם"? ב. יערף כמטר לקחי (לב.ב) איתא בתענית (ז.) – כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות, … להמשך קריאה

סימן תסח – שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות – ערוך השולחן

——– א תנן (נ א): מקום שנהגו לעשות מלאכה בערב פסח עד חצות – עושין. מקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין. ולמה נהגו שלא לעשות? כדי שלא ישכח ביעור חמצו, ושחיטת הפסח, ותיקון מצה לצורך הלילה (רש"י). ועד חצות תלוי במנהג, אבל לאחר חצות – מדינא אסור כדמפרש בירושלמי שם, משום דמחצות הוי זמן … להמשך קריאה

סעי' ה' – אל יחשוב: ראוי הוא שיעשה הקב"ה בקשתו כיון שכוונתי בתפלתי. – ספר מנחת שי

——– בגמ' (ר"ה טז:) שלושה דברים מזכירין עוונותיו של אדם וחד מינייהו עיון תפילה ופירשו רש"י והתוספות (ד"ה ועיון) דהכי פירושו שמתאמץ לכוין לבו ובוטח שתהא תפילתו נשמעת וע"י כך מפשפשים במעשיו לומר בוטח הוא בזכיותיו: וכ"כ הסמ"ק והטור ואל יחשוב ראוי הוא שיעשה הקב"ה את בקשתי כיון שכוונתי בתפלתי דאדרבה זהו המזכירו עונותיו אלא … להמשך קריאה

רוֹדֵף שָׁלוֹם – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, י"ב: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ק"י ע"א.))) מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחְלֹקֶת, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם לְהַשְׁלִימָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם. שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם! עַד כַּמָּה אֲהוּבָה וַחֲשׁוּבָה הִיא מִדַּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁבַּעֲבוּרָהּ גְּדוֹל יִשְׂרָאֵל, *(((כמו שכתוב (דברים ל"ד, י'): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה…".))) אֲבִי … להמשך קריאה

כי תצא לצאת מהכל להתפנות למלחמה בלבד – תפארת ישראל

——– ועוד מרמז באמרו "כי תצא", שהיוצא למלחמה הזאת עליו לצאת מעצמו לגמרי, הינו שיצא מכל מציאותו וישתחרר מטבעיותו ומכל תכונות נפשו, כלשון הרמב"ם (הל' מלכים פ"ז הט"ו): על היוצא למלחמה, שישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. והוא הדין ביוצא … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רפז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֵׁם שֶׁגָּזְרוּ צוֹמוֹת אֵלּוּ, עַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לַאֲבוֹתֵינוּ, כָּךְ תִּקְּנוּ כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶרֶץ, אוֹ מְדִינָה, אוֹ עִיר, אוֹ יְחִידִים, שְׁרוּיִים בְּצַעַר אוֹ בְצָרָה, אוֹ יִרְאוּ שֶׁהִגִּיעוּ הַזְּמַנִּים הַצְּרִיכִים בָּהֶם גְּשָׁמִים וְלֹא יָרְדוּ, שֶׁיִּתְעַנּוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיָרִיעוּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לִבָּם וִיפַשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, לְמַעַן יְרַחֵם עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עֲלֵיהֶם. … להמשך קריאה

זוהר אמר דף צ"ו ע"א – חק לישראל

——– וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְגוֹמֵר (במדבר כ"ח). רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (ד"ה א' ט"ז) אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי דְיַדְעִין אָרְחוֹי דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְאִתְאַחֲדָן בִּשְׁמֵיהּ (כָּל יוֹמָא) וַוי לְאִינוּן דְּלָא מִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא דְהָא לֵית … להמשך קריאה

לאות ד' – מַחֲלוֹקֶת עַל צַדִּיקִים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אַל יִקְשֶׁה לְךָ אֵיךְ מַנִּיחַ הַתּוֹרָה אֶת הַלַּמְדָן שֶׁיֵּלֵךְ בְּרִשְׁעָתוֹ. תְּשׁוּבָה עַל-זֶה וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הֵיאַךְ נִתָּן לִרְכֹּשׁ מִדָּה זוֹ שֶׁל הַהִסְתַּפְּקוּת, וּבִפְרָט לְמִי שֶׁהָיָה רָגִיל בְּרַחֲבוּת?

——– ראשית היא ההתבונות באפסיות העולם הזה שאינו אלא מעבר ופרוזדור לעולם הבא, והנוסע לרגל עסקיו לא יקפיד על קלה כבחמורה בצרכי חומריותו, ועוד יבין שהנאות העולם הזה יפתוהו ויוליכוהו ערום לקברו, וכשם שנולד ערום מהמצוות כן ישוב, להיות שהחומר הוא היפך הגמור ממטרת ביאת האדם לעולם. הקב"ה בראו לאדם במטרה שיעמוד בפיתויי העולם ויבין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ו

——– [בראשית פרק-יד-ד]&nbsp שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ: [שמות פרק-יב-ה]&nbsp שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: [שמות פרק-טז-כו]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ: [ויקרא פרק-כג-לו]&nbsp שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת … להמשך קריאה

קול באשה

——– אסור לשמוע קול שיר של אשה זרה [אבל אשתו, אמו, בתו ואחותו, מותר]. ובפרט יש להזהר בזה כשיושבים בשלחן שבת, ונמצאים אורחים כחתני המשפחה, דודים וכיוצא, שאסור לנשים לשיר בפניהם. (סימן עה ס"ג, ד תרעג. פסקי תשובות תרט) בנות קטנות שלא הגיעו לגיל מצוות [12 שנים], מן הדין מותר לשומען כשהן שרות, ובלבד שלא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הל' ק"ש פרק ג' א. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד צוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם עַד שֶׁיַּרְחִיק כַּךְ אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד הָעֶרְוָה עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. אֲפִלּוּ נָכְרִי אוֹ קָטָן לֹא יִקְרָא כְּנֶגֶד עֶרְוָתָן וַאֲפִלּוּ מְחִיצָה שֶׁל זְכוּכִית מַפְסֶקֶת שֶׁהוֹאִיל וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ אָסוּר לִקְרוֹת עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. וְכָל גּוּף הָאִשָּׁה עֶרְוָה לְפִיכָךְ לֹא יִסְתַּכֵּל בְּגוּף הָאִשָּׁה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספרי חסידים סי' ל"ה ל"ו כָּל חָסִיד יִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים לְעֵת מְצֹא זוּ אִשָּׁה שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִשָּׁה טוֹבָה כִּי מַה' אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת בְּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם הָאִישׁ כָּרוּךְ אַחַר הָאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַחְאָב אֲשֶׁר הֵסַתָּהּ אוֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ. וּמַעֲשֵׂה בְּחָסִיד אֶחָד (ב"ר פי"ז וע"ש כל. המעשה) שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה חֲסִידָה גְמוּרָה לְיָמִים … להמשך קריאה

שצא. שלא לבטל שמירת המקדש. – ספר החינוך

שלא לבטל שמירת המקדש ללכת סביבו תמיד בכל לילה, שנאמר (במדבר יח ה) ושמרתם את משמרת הקדש. וידוע שלשון שמירה עומד במקום לאו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (עירובין צו, א) כל מקום שנאמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. ואמרו במכלתא ושמרו את משמרת אהל מועד אין לי אלא בעשה, ומנין בלא תעשה? תלמוד לומר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן