דיבור אסור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בכל האופנים שמותר לעיין בדרך היתר, לא יאמר בפיו אעשה כך או כך, כפי שיתבאר להלן שדיבור חול אסור בשבת, ורק להרהר במחשבתו, מותר. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

סימן שעא – כשאחד מבני חצר נפרד משם או מת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעא – כשאחד מבני חצר נפרד משם או מת א אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁהִנִּיחַ בֵּיתוֹ וְהָלַךְ וְשָׁבַת בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הָיְתָה סְמוּכָה לַחֲצֵרוֹ, אִם הִסִיחַ מִלִּבּוֹ וְאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹסֵר עֲלֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיִשְׂרָאֵל; אֲבָל בְּעַכּוּ"ם, אֲפִלּוּ הָלַךְ לִשְׁבֹּת בְּעִיר אַחֶרֶת, אוֹסֵר עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּשְׂכְּרוּ מִמֶּנּוּ מְקוֹמוֹ אִם … להמשך קריאה

סימן שעב – דיני שתפי הדירות לערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעב – דיני שתפי הדירות לערוב א גַּגִּין, וַחֲצֵרוֹת, וְקַרְפִּיפוֹת, כֻּלָּן רְשׁוּת אַחַת הֵם לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלָם מִזֶּה לְזֶה אֲפִלּוּ הֵם שֶׁל בְּעָלִים הַרְבֵּה וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד, מֻתָּר לְטַלְטֵל מֵחָצֵר לְחָצֵר אַחֶרֶת, אוֹ לַגַּג, אוֹ לְרֹאשׁ כֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּמִגַּג לְגַג אַחֵר הַסָמוּךְ לוֹ, אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמֵהַגַּג לְקַרְפָּף שֶׁאֵינוֹ יוֹתֵר מִסְאָתַיִם, … להמשך קריאה

צורך מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לעיין בדבר מצוה, אף שניכר שמעיין לצורך חול ומתכוון כדי לתקן. על כן, מותר לעיין בבניית בית הכנסת, כדי לעמוד על התקדמות הבניה, אף שניכר שמעיין לתיקון הבנין. ומותר גם לדבר בענין זה, ובלבד שלא יזכיר סכום כסף. (ב קיז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ח

——– [בראשית פרק-ז-ט]&nbsp שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ: [דברים פרק-טז-טו]&nbsp שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ: [מיכה פרק-ו-ב]&nbsp שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם עַמּוֹ … להמשך קריאה

נצבים ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (ז) &nbspחמישי – במחוברות שלישי&nbsp&nbspוְנָתַן&#1433 יְהֹוָ&#1443ה אֱלֹהֶ&#1428יךָ אֵ&#1445ת כָּל-הָֽאָל&#1430וֹת הָאֵלֶּ&#1425ה עַל-אֹֽיְבֶ&#1445יךָ וְעַל-שֹֽׂנְאֶ&#1430יךָ אֲשֶׁ&#1445ר רְדָפֽוּךָ: וְיִתֵּן יְיָ אֱלָהָךְ יָת כָּללְוָטַיָא הָאִלֵין עַל בַּעֲלֵי דְבָבָךְוְעַל סָנְאָךְ דִי רְדָפוּךְ:(ח) וְאַתָּ&#1443ה תָשׁ&#1428וּב וְשָֽׁמַעְתָּ&#1430 בְּק&#1443וֹל יְהֹוָ&#1425ה וְעָשִׂ&#1448יתָ&#1433 אֶת-כָּל-מִצְוֹתָ&#1428יו אֲשֶׁ&#1435ר אָֽנֹכִ&#1445י מְצַוְּךָ&#1430 הַיּֽוֹם: וְאַתְּ תְּתוּב וּתְקַבַּל לְמֵימְרָא דַיְיָוְתַעְבֵּד יָת כָּל פִּקוּדוֹהִי דִיאֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין:(ט) וְהוֹתִֽירְךָ&#1449 יְהֹוָ&#1448ה אֱלֹהֶ&#1436יךָ … להמשך קריאה

סימן תסט – שלא לומר: "בשר זה לפסח" – ערוך השולחן

——– א דע דבתורה נקרא יום טוב זה "חג המצות". ובלשון חכמים נקרא "פסח", וכן הוא בלשון בני אדם. ואולי מפני שבלשון זה כלול הנס הגדול שנעשה לנו במצרים במכת בכורות, שפסח המקום על בתי בני ישראל, ולכן קראוהו בשם זה. ואמרו חכמינו ז"ל (נג א): אסור לומר "בשר זה לפסח", מפני שנראה כמקדיש בהמתו … להמשך קריאה

כי תצא – הנצחון תלוי באם "תקדים" אתה לצאת למלחמה – תפארת ישראל

——– עוד יש לפרש אמרו "כי תצא", כי הכלל הראשון במלחמה הוא שלא תמתין עד שהוא יתקיף אותך בבחינת פחז עליו יצרו, אלא תקדים ותצא אתה למלחמה עליו. וכמאמר רבותינו הקדושים, "ה' – איש מלחמה", הקדוש ברוך הוא עם איש יהודי היוצא למלחמה עם היצר הרע. וזה שכתבה התורה, "כי תצא למלחמה על איביך", או … להמשך קריאה

פינחס ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (יח) אֵ&#1435לֶּה מִשְׁפְּח&#1445ֹת בְּנֵֽי-גָ&#1430ד לִפְקֻֽדֵיהֶ&#1425ם אַרְבָּעִ&#1445ים אֶ&#1430לֶף וַֽחֲמֵ&#1445שׁ מֵאֽוֹת: (ס) אִלֵין זַרְעֲיַת בְּנֵי גָד לְמִנְיָנֵהוֹןאַרְבְּעִין אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה:(יט) בְּנֵ&#1445י יְהוּדָ&#1430ה עֵ&#1443ר וְאוֹנָ&#1425ן וַיָּ&#1445מָת עֵ&#1435ר וְאוֹנָ&#1430ן בְּאֶ&#1445רֶץ כְּנָֽעַן: בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וּמִיתעֵר וְאוֹנָן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן:(כ) וַיִּֽהְי&#1443וּ בְנֵֽי-יְהוּדָה&#1432 לְמִשְׁפְּחֹתָם&#1426 לְשֵׁלָ&#1431ה מִשְׁפַּ&#1448חַת&#1433 הַשֵּׁ&#1443לָנִ&#1428י לְפֶ&#1429רֶץ מִשְׁפַּ&#1430חַת הַפַּרְצִ&#1425י לְזֶ&#1429רַח מִשְׁפַּ&#1430חַת הַזַּרְחִֽי: וַהֲווֹ בְנֵי יְהוּדָה לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְשֵׁלָהזַרְעִית … להמשך קריאה

אֲבָל בְּכָל זֹאת מֵאַחַר וּבָאתִי לְהִטַּהֵר מָה הַתּוֹעֶלֶת מֵאוֹתָן נְפִילוֹת הַפּוֹקְדִים מֵעוֹנָה לְעוֹנָה?

——– כַּמָּה תּוֹעָלוֹת יֶשְׁנָן בִּירִידוֹת אֵלּוּ: תּוֹעֶלֶת א' לָדַעַת אֶת מְקוֹמְךָ, שֶׁהֲרֵי אִם תֵּכֶף בְּשׁוּבְךָ בִּתְשׁוּבָה יֻפְסְקוּ הַמִּכְשׁוֹלִים לְגַמְרֵי כִּרְצוֹנְךָ, הֲרֵי שֶׁתַּחְשֹׁב אֶת עַצְמְךָ מֻשְׁלָם וּמְתֻקָּן וְהַרְגָּשָׁתְךָ תְּהֵא – מִי כָּמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ, וּבְנָקֵל תָּבוֹא לְגַאֲוָה – תּוֹעֲבַת ד', עָדִיף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר אֶת מְקוֹמְךָ וְתֵדַע שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לְךָ מַה לַּעֲבֹד וְהָרַע … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. חֲמִשָׁה דְבָרִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּפִלָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָה. טָהֳרַת יָדַיִם. וְכִיסוּי הָעֶרְוָה. וְטָהֳרַת מְקוֹם תְּפִלָּה. וּדְבָרִים הָחוֹפְזִים אוֹתוֹ. וְכַוָּונַת הַלֵּב: ב. טְהָרַת יָדַיִם כֵּיצַד רוֹחֵץ יָדָיו בְּמַיִם עַד הַפֶּרֶק וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֶּל. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה וְלֹא הָיָה מַיִם. אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם אַרְבָּעָה … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרְבִיעִי בִּשְׂכַר הַתְּשׁוּבָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' כְּתִיב (דברים כ"ח) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְגוֹ'. כִּי הָעֲבוֹדָה אִם הוּא בְּעִצָבוֹן דּוֹמֶה לְעֶבֶד הָעוֹבֵד לְרַבּוֹ בְּפָנִים עֲצֵבוֹת וְזוֹעֲפוֹת. וּכְתִיב (משלי י') בִּרְכַּת ה' הִיא תַּעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ כִּי הָעִצָבוֹן הוּא נִמְשָׁךְ מִזּוּהֲמַת סמא"ל וְנָחָשׁ שֶׁהִטִּילוּ בְּאָדָם וְחַוָה כְּמוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף ר"ו ע"ב צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל הַכְנָעָה גְדוֹלָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וְאוֹהֲבָיו וְשֶׁיַּעֲבוֹד לוֹ בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה. וְשֶׁיִּירָא מַמָשׁ בְּכָל זְמַן לְפִי שֶׁהוּא לְפָנָיו תָּמִיד וְאֵין דָּבָר נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. וִישַׁבֵּחַ אוֹתוֹ לֵילוֹ וְיוֹמוֹ וְיִזְכּוֹר טוֹבָתוֹ עִמּוֹ בְּסֵתֶר וּבַגָּלוּי וְיָרוּץ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב. וְיִתְחַנֶן לוֹ תָּמִיד לְרַצוֹתוֹ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל … להמשך קריאה

"והיה מחניך קדוש"

——– מהפסוק: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", למדו חז"ל שאסור לומר או להרהר בלב דבר שבקדושה כנגד צואה, וצריך להתרחק ממנה עד שלא יראנה. ואם היא לאחוריו או מצדדיו, יתרחק ארבע אמות [2 מטר] ממקום שנגמר הריח. (ד תרפ) וכתב הרמב"ן (דברים כג יד), שאין הצואה כטומאה שתטמא את מקומה, אבל אסור לראותה בעת התפילה, ובהיות הלב … להמשך קריאה

כל אחד בעבודת ה' המיוחדת רק לו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) יש לדקדק, מדוע יתרה התורה להאריך בלשונה, הרי יכלה התורה לומר: "האזינו השמים והארץ אמרי פי"? ב. עוד יש לדקדק, מדוע נקט קרא "אמרי פי" בלשון רבים, ולא "מאמר פי" בלשון יחיד? ג. יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (לב.ב) לכאורה משמע, כי ישנן ב' … להמשך קריאה

תשובה – ספר פלא יועץ

חובת התשובה מפרש בתורה, שנוי בנביאים ומשלש בכתובים. וכל חכמי ישראל די בכל דר ודר, ראשונים ואחרונים, חדשים עם ישנים, כלם מכריזים על התשובה, כמו שבא מפרש בתלמוד ומדרשים וכל ספרי מוסר ויראת השם. מי האיש החפץ חיים ישקד עליהם יום יום ויכנסו דבריהם באזניו לשמר ולעשות ולקים דרכי התשובה. כי באמת אמרו שהעקר הגדול … להמשך קריאה

שצב. מצות פדיון בכור אדם. – ספר החינוך

לפדות בכור אדם, כלומר, שמצוה על כל איש מישראל, שיפדה מן הכהן בנו שהוא בכור לאמו הישראלית שנאמר (במדבר יח טו) אך פדה תפדה את בכור האדם. ומצאנו במקום אחר, שתלה הכתוב הבכורה בפטר רחם, שנאמר בסדר בא אל פרעה (שמות יג ב) כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא, ופרוש … להמשך קריאה

הֵיאַךְ נִגְמָלִים מִמִּדַּת הַתַּאֲוָה, לָזֶה שֶׁהִנּוֹ חָמְרָנִי בְּיוֹתֵר, וְלֹא יִסְתַּפֵּק בַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ וּלְעוֹלָם יַחְמֹד בֵּית רֵעֵהוּ, אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, וְכָל אֲשֶׁר לְרֵעֵהוּ? הֲרֵי לְכָל הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לַחְטֹא בְּמַעֲשֶׂה, אוּלָם הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְמַתֵּן אֶת כֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה וְשׁוֹאֵף לַחֲמוּדוֹת הָעוֹלָם?

——– הרב, "מכתב מאליהו" שואל שאלה זו, וזה תוכן תשובתו בתוספת ביאור והמחשה. לאדם הצדיק בנקל יש לו מה להשיב לעצמו להקל מדת התאוה, בכך שיבין שיעדו ומטרתו להיות צדיק תהא נכחדת בכך שידבק במידת "הנטילה", ליטול ולרצות מחמודות העולם, ואדרבא, יעדו ומטרתו שהוא להיות צדיק יבוא ליעודו רק בכך שידבק במידת הנתינה, הכוללת שהנו … להמשך קריאה

כַּעַס טָהוֹר – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, ט"ו: וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק ו'.))) נִצְטַעֵר עַד לִמְאֹד. יֵשׁ אָדָם שֶׁחֲרוֹן אַפּוֹ מִתְבַּטֵּא בְכַעַס וּבַהֲרָמַת קוֹל, וּפְעָמִים אַף בִּלְשׁוֹן לֹא נְקִיָּה וּבַאֲלִימוּת, אֲבָל *(((במדבר י"ב, ז'.))) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה, … להמשך קריאה

לסימן י"ג אות י"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מוּבָן בִּפְנִים שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִוָּשַׁע עַל-יְדֵי שֶׁמְּסַפֵּר לִפְנֵי אוֹהֲבוֹ וְרֵעוֹ כָּל תַּעֲלוּמוֹתָיו. וְכַמּוּבָא עֵצָה זוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

תצוה ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כה) וְאֵ&#1448ת שְׁתֵּ&#1444י קְצוֹת&#1433 שְׁתֵּ&#1443י הָֽעֲבֹת&#1428ֹת תִּתֵּ&#1430ן עַל-שְׁתֵּ&#1443י הַֽמִּשְׁבְּצ&#1425וֹת וְנָֽתַתָּ&#1435ה עַל-כִּתְפ&#1445וֹת הָֽאֵפ&#1430ֹד אֶל-מ&#1445וּל פָּנָֽיו: וְיָת תַּרְתֵּין גְדִילָן דְעַל תַּרְתֵּיןסִטְרוֹהִי תִּתֵּן עַל תַּרְתֵּין מְרַמְצָתָאוְתִתֵּן עַל כִּתְפֵּי אֵפוֹדָא לָקֳבֵלאַפּוֹהִי: ואת שתי קצות. של שתי העבותות שני ראשיהם שלכל אחת: תתן על שתי המשבצות. הן הכתובות למעלה (פסוק יד) בין פרשת החשן ופרשת האפוד, ולא … להמשך קריאה

לסימן י"ד אות ח' – שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן אוֹת י"ב. וְהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִרְצֶה גַּם-כֵּן בִּרְצוֹן הַנְּשָׁמָה. מוּבָן בִּפְנִים שֶׁכְּפִי שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט אֶת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי … להמשך קריאה

פינחס יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (מד) בְּנֵ&#1443י אָשֵׁר&#1432 לְמִשְׁפְּחֹתָם&#1426 לְיִמְנָ&#1431ה מִשְׁפַּ&#1448חַת&#1433 הַיִּמְנָ&#1428ה לְיִשְׁוִ&#1429י מִשְׁפַּ&#1430חַת הַיִּשְׁוִ&#1425י לִבְרִיעָ&#1429ה מִשְׁפַּ&#1430חַת הַבְּרִיעִֽי: בְּנֵי אָשֵׁר לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְיִמְנָה זַרְעִיתיִמְנָה לְיִשְׁוִי זַרְעִית יִשְׁוִי לִבְרִיעָהזַרְעִית בְּרִיעָה:(מה) לִבְנֵ&#1443י בְרִיעָ&#1428ה לְחֵ&#1429בֶר מִשְׁפַּ&#1430חַת הַֽחֶבְרִ&#1425י לְמַ&#1448לְכִּיאֵ&#1428ל מִשְׁפַּ&#1430חַת הַמַּלְכִּֽיאֵלִֽי: לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֵבֶר זַרְעִית חֵבֶרלְמַלְכִּיאֵל זַרעִית מַלְכִּיאֵל:(מו) וְשֵׁ&#1445ם בַּת-אָשֵׁ&#1430ר … להמשך קריאה

מַהוּ גֶּדֶר מוֹתָרוֹת בְּחַיֵּי הָאָדָם?

——– באמת אין הקצבה בזה שווה אצל כל אדם, דיש אדם שגדל בתפנוקים, ובשבילו לחיות ללא ספה הדורה, או ללא שולחן וכסאות מהודרים, או ללא מקרר מודל חדש, וכיוצא הרי שחש הוא ברע, ודעתו מטורפת עליו, ואין יכול הוא לתפקד בפחות מהנ"ל, ואינו חש בנפשו כי הללו מותרות עבורו אלא חיי נפש ממש. ולעומתו יש … להמשך קריאה

אל תאמין בעצמך – תפארת ישראל

——– וראית בשביה אשת יפת תאר וגו' (כא, יא) כאן מלמדת התורה עוד, שגם אם יהודי נצח את היצר הרע בקרב הראשון, לבל יחשב שמעתה הוא כבר בטוח בנצחונותיו, אלא גם לאחר שנתנו ה' אלקיך בידך נותנים לו עוד נסיון, כמו שנאמר בהמשך: "וראית בשביה אשת יפת תאר" וכל הפרשה, שאחרי שנצח בנסיון אחד נותנים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן