——–
ט"ז, י"ב: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ק"י ע"א.))) מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחְלֹקֶת, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם לְהַשְׁלִימָם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם.
שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם! עַד כַּמָּה אֲהוּבָה וַחֲשׁוּבָה הִיא מִדַּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁבַּעֲבוּרָהּ גְּדוֹל יִשְׂרָאֵל, *(((כמו שכתוב (דברים ל"ד, י'): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה…".))) אֲבִי הַנְּבִיאִים, *(((כמו שכתוב (במדבר י"ב, ז'): "בכל ביתי נאמן הוא". וראה במדרש רבה (בראשית פ"א) שאמרו שמשה רבינו נקרא נאמן וצדיק בדומה להקב"ה שמכונה כך.))) נֶאֱמָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּבָּ"ה, הוֹלֵךְ וּמְחַזֵּר אַחַר בַּעֲלֵי הַמַּחְלֹקֶת לְהַשְׁלִים עִמָּם בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם. וּמִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו – שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מְחַזֵּר אַחַר הַשֵּׁנִי לְהַשְׁלִים עִמּוֹ בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם, שֶׁחָס וּמַקְפִּיד תָּמִיד עַל כְּבוֹדוֹ וְדוֹאֵג רַק עַל מַעֲמָדוֹ – אֵינוֹ נִמְנֶה בְּקֶרֶב גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים, בִּהְיוֹתוֹ מַחֲזִיק בְּמַחְלֹקֶת וּבְפֵרוּד, מַה שֶּׁסּוֹלֶדֶת מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר.
וְרַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל *(((וראה בגמרא (יומא פ"ז ע"א) מעשה בטבח אחד שחטא לרב, והלך רב בעצמו אליו כדי שאולי על ידי זה יפייסהו ויתנצל בפניו, ע"ש מה שקרה לבסוף. וכן הובא שם שרבי זירא אם היה מישהו חוטא לו ומשפילו, היה הולך בעצמו ועובר לידו פעמיים ושלוש כדי שיראהו ויבקש מחילתו וימחל לו. ואוי לנו שכיום נתהפכו היוצרות, וכל אחד מרגיש שהוא הנפגע, והוא הצודק, ואומר: "אני אלך אליו? הוא צריך לבוא אליי לבקש סליחה, ואולי אני אסלח לו…".))) מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרָמְסוּ וְהִפְקִירוּ מַעֲמָדָם וּכְבוֹדָם לְמַעַן הַשָּׁלוֹם, *(((ומכל מקום תלמיד חכם צריך להזהר שלא יימעט מכבודה של התורה אותה הוא מייצג, ולכן אמרו חז"ל (יומא כ"ב ע"ב): "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם" (ופירשו המפרשים שדייק לומר "כנחש" דווקא, שכשם שהנחש כל מה שאוכל אינו טועם טעם אלא עפר, כך הת"ח בשעה שישמור על כבוד תורתו יעשה זאת מחיוב בלית ברירה ולא יהנה ממתיקות הנקמה וחילותיה), ופעמים שאסור לו להראות שמוחל וסולח עד שיבואו ויבקשו את מחילתו (ומכל מקום בלב צריך הוא למחול בכל מקרה). וראה ספר "אורח מישרים" ערך "נקמה" מש"כ בזה. ))) הִשְׁפִּילוּ וְהוֹרִידוּ עַצְמָם וְהֵרִימוּ אֶת זוּלָתָם לִמְנֹעַ הַפֵּרוּד, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁאֵלּוּ פַּרְנָסָיו, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן וְהַזְּמַן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5