סימן שנו – דין אמת המים העוברת בחצר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנו – דין אמת המים העוברת בחצר א אַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר, א עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ ב מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה בִּכְנִיסָתָהּ וּבִיצִיאָתָהּ, וְיִהְיֶה טֶפַח מִמֶּנָּה ג מְשֻׁקָּע בַּמַּיִם, וְאִם הָיְתָה הַמְּחִצָּה כֻּלָּהּ יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ הַמַּיִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִמֶּנָּה יוֹצֵא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, וְאִם … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵדַע הָאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא עָלָיו כְּדֵי לְקַדֵּם פְּנֵי הָרָעָה?

——– כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה מִתְפָּרְצִים בְּמֹחוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ, יֵדַע שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא עָלָיו, וְיִרְאֶה לְהַקְדִּים תְּפִלָּה וּצְדָקָה. וּלְסִימָן יֵדַע לוֹ, אִם הֵם הִרְהוּרֵי עֲרָיוֹת סִימָן הוּא לְסֵבֶל מֵאֲחֵרִים, וְאִם קָפְצוּ עָלָיו הִרְהוּרֵי כְּפִירָה יֵדַע שֶׁסִּימָן הוּא לְסֵבֶל מֵעַצְמוֹ כְּגוֹן חֹלִי וְכַדּוֹמֶה. (תולדות יעקב יוסף צפנת פענח פ' בא). ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

שעו. שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טמאות. – ספר החינוך

שלא יטמא הנזיר במת. שנאמר (במדבר ו ז) לאביו ולאמו וכו' לא יטמא וגו'. אף על פי שכבר כתבתי במצוה ראשונה שבסדר זה (מצוה שסב) טעם בהרחקת הטמאה מן הקדש, עוד אגיד העולה על רוחי בטעם החמר הגדול שבנזיר, שנצטוה שלא יטמא גם לאביו ולאמו ואין צריך לומר בשאר קרובים, והרי הכהן הדיוט שגם הוא … להמשך קריאה

מעלת האחדות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם וכו' כל איש ישראל. וכו' וגרך וכו' מחוטב עציך עד שואב מימיך (כט.ט-י) פירש רש"י (לקמן פס' י"ב) – למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, הוריקו פניהם ואמרו: מי יכול לעמוד באלו? התחיל משה לפייסם: "אתם נצבים … להמשך קריאה

שעז. מצות גלוח הנזיר והבאת קרבנותיו. – ספר החינוך

שיגלח הנזיר שערו ויביא קרבנות כשישלים נזירותו, וכן כשיטמא שנאמר וביום מלאת ימי נזרו וגו' וכן וכי ימות מת עליו וגו'. ואמרו בספרא (מצורע ב, ו) שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה, הנזיר והמצרע והלוים, אולם שלשה אלה אינם שוים לכל דבריהם שגלוח הלוים היה לשעה במדבר ואינה נוהגת לדורות וגלוח מצרע ונזיר מצוה ונוהגת לדורות. וכתב … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ו' ע"ב זֹאת תּוֹרַת הַשָּׁב בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאוֹדוֹ לְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאוֹ וְעַל כָּל עֲבֵירָה וַעֲבֵירָה שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ יַחֲשׁוֹב חַס וְשָׁלוֹם אִם גּוֹזְרִים עָלָיו הַמָּרָה יֵהָרֵג עַל יִחוּד ה'. וְכִי זֶה דָבָר הַקָּשֶׁה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמוֹד בּוֹ יִסְבּוֹל עֲבוּר יִחוּד שְׁמוֹ אָז כָּל עֲבֵירָה יֵקַל עָלָיו לְהַעֲבִירָהּ מִמֶּנּוּ וּמִיַּד … להמשך קריאה

סימן שנז – דיני חצר פחות מד' אמות וביב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנז – דיני חצר פחות מד' אמות וביב א חָצֵר שֶׁפְּחוּתָהּ מִד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת, שֶׁהִיא סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת אֵין סְאָתַיִם מַיִם שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל יוֹם רָאוּי לִבָּלַע בָּהּ, וְהָוֵי כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לְכָךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גּוּמָא שֶׁתְּהֵא חֲלָלָהּ … להמשך קריאה

מַה הַבֵּאוּר בְּצִוּוּי הַתּוֹרָה "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", שֶׁהוּא לָדוּן לְכַף זְכוּת, וְכִי צִוִּיתָנוּ לְעַקֵּם שִׂכְלֵנוּ הַיָּשָׁר וְלָדוּן לְכַף זְכוּת, וּבִפְרָט כְּמוֹ בַּמִּקְרִים שֶׁרָאִינוּ בַּגְּמָרָא בְּאַבָּא אוּמְנָא וְאוֹתוֹ פּוֹעֵל מֵהַדָּרוֹם שֶׁדָּנוּ לְכַף זְכוּת בְּהַרְחָקַת הַמַּחְשָׁבָה בְּיוֹתֵר, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת עַל כָּךְ?

——– זו הטעות שלנו, לנו נראה שהתורה צוויתנו לעקם שכלנו, והוא להיפך, שכלנו הוא עקום והתורה צוותה לנו לישרו, כי השכל הישר דוקא מחייב לראות נקודה טובה וזכות בזולת, ובהתרגל האדם עצמו על כך יהפך לו זה לטבע, והוא בדוק ומנוסה, וזהו השכל הישר שציוותה אותנו התורה עליו, כי שכלנו הוא עקום ומפרש כל דבר … להמשך קריאה

שינה בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– החפץ להיות ערני במוצאי שבת כדי לעסוק בתורה או לעבודתו במשמרת לילה וכיוצא, מותר לו לנוח ביום שבת, כי לא ניכרת כאן הכנה, וגם לא יוכל לנוח בלילה. רק שלא יאמר שישן לצורך הלילה. (ב ריז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

זהירות מחברים קלי דעת – תפארת ישראל

——– בשום אפן לא תצליח להחזיק מעמד לעמד בנסיון שמירת העינים, כשהנך בחברת קלי דעת המזלזלים בערך חיוב השמירה. גם ככה קשה מאד להתמודד, מצד החשק והרצון העצמי, על אחת כמה וכמה כשיתוספו לך לחצים אחרים להפקר העינים מצד הלעג שילעגו לך, או אפלו מצד הבושה – שודאי תהא בוש להיות פנאטי וקיצוני ולא תמצא … להמשך קריאה

ספק אמן להקל

——– בכל מקום שיש ספק אם לברך ברכה מסויימת או לא, אין עונים אמן אחר המברך, שכשם שספק ברכות להקל, כך ספק אמן להקל. כגון, ספרדי השומע אשכנזי שמברך על תפילין של ראש 'על מצות תפילין', או על ההלל בראש חודש, או אשכנזיה שמברכת על מצוה שהנשים פטורות ממנה כשופר, סוכה, לולב וכיוצא, בכל אלו … להמשך קריאה

סימן תנד – באיזה מצה אדם יוצא ידי חובתו – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: עושין מצה מסולת נקייה, ואפילו היא יפה כמצות שלמה או מפת הדראה. ופירש רש"י: אפילו כולה סובין. אבל הרמב"ם ז"ל אסר כולה סובין, שכתב בפרק ששי: אין יוצאין לא בפת סובין, ולא בפת מורסן. אבל לש הוא העיסה בסובין שבה ובמורסנן, ויוצאין בה. וכן דעת רב אלפס. עד כאן לשונו. ביאור … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בַּחֲרָטָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק סג – חק לישראל

——– (ב) מַדּ&#1445וּעַ אָדֹ&#1430ם לִלְבוּשֶׁ&#1425ךָ וּבְגָדֶ&#1430יךָ כְּדֹרֵ&#1445ךְ בְּגַֽת: מָא דֵין יִסְמְקוּן טוּרִין מִדַםקְטִילִין וּמֵישְׁרִין יִפְקוּן כַּחֲמַר בְּמַעְצְרָא: (ג) פּוּרָ&#1443ה | דָּרַ&#1443כְתִּי לְבַדִּ&#1431י וּמֵֽעַמִּים&#1433 אֵֽין-אִ&#1443ישׁ אִתִּ&#1428י וְאֶדְרְכֵ&#1443ם בְּאַפִּ&#1428י וְאֶרְמְסֵ&#1430ם בַּחֲמָתִ&#1425י וְיֵ&#1444ז נִצְחָם&#1433 עַל-בְּגָדַ&#1428י וְכָל-מַלְבּוּשַׁ&#1430י אֶגְאָֽלְתִּי: הָא כְּבִיעוּט דְּמִתְבָּעֵיט בְּמַעְצְרָא כֵּןיִסְגֵי קְטוֹל בְמַשִׁרְיַת עַמְמַיָּא וְלָאיְהֵי לְהוֹן תְּקוֹף קֳדָמַי וְאֶקְטְלִינוּןבְּרוּגְזִי וַאֲדוּשִׁינוּן בְּחֵמְתִי וְאֶתְבַּר תְּקוֹףתַּקִּיפֵיהוֹן קֳדָמַי וְכָל חַכִּימֵיהוֹן אֱסַלְעֵים: … להמשך קריאה

קכה – מענין אמירת תהלים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים דִבֵּר עִם אֶחָד. וְאָמַר לוֹ. שֶׁעִקַּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ. לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל מִזְמוֹר וּמִזְמוֹר. וְשָׁאַל אוֹתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ. וּפֵרֵשׁ לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קְצָת. כִּי כָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהֶם. הַכֹּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו. … להמשך קריאה

שכר מצוה – ספר פלא יועץ

תמן תנינן (אבות ב א) הוי מחשב שכר מצוה. זה כלל גדול לכל היהידות, שהרי אדם טורח יום אחד כדי להרויח עשרה אריות או אפלו פחות, ובשביל רוח של מאה אריות יתרצה לטרח שבוע אחד, ואם יהיה רוח אלף אריות יתרצה לטרח חדש ימים, ואם יהיה רוח אלף זהובים יתרצה לטרח שנה אחת או כמה … להמשך קריאה

תצוה יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (יד) וּשְׁתֵּ&#1444י שַׁרְשְׁרֹת&#1433 זָהָ&#1443ב טָה&#1428וֹר מִגְבָּלֹ&#1435ת תַּֽעֲשֶׂ&#1445ה אֹתָ&#1430ם מַֽעֲשֵׂ&#1443ה עֲב&#1425ֹת וְנָֽתַתָּ&#1435ה אֶת-שַׁרְשְׁר&#1445ֹת הָֽעֲבֹת&#1430ֹת עַל-הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת: (ס) וְתַרְתֵּין תִּכִּין דְהַב דְכֵי מְתַחְמָןתַּעְבֵד יָתְהוֹן עוֹבַד גְדִילוּ וְתִתֵּןיָת תִּכַּיָא גְדִילָתָא עַל מְרַמְצָתָא: שרשרת זהב. שלשלאות: מגבלות. לסוף גבול החשן … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יט – חק לישראל

——– (טו) וַיֹּ&#1444אמֶר יְהוָה&#1433 אֵלָ&#1428יו לֵ&#1435ךְ שׁ&#1445וּב לְדַרְכְּךָ&#1430 מִדְבַּ&#1443רָה דַמָּ&#1425שֶׂק וּבָ&#1431אתָ וּמָשַׁחְתָּ&#1447 אֶת-חֲזָאֵ&#1435ל לְמֶ&#1430לֶךְ עַל-אֲרָֽם: וַאֲמַר יְיָ לֵיהּ אֱזִיל תּוּבלְאוֹרְחָךְ לְמַדְבְּרָא דַמֶשֶּׂק וּתְהַךְ וְתִמְשַׁךְיַת חֲזָאֵל לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַלאֲרָם: (טז) וְאֵת&#1433 יֵה&#1443וּא בֶן-נִמְשִׁ&#1428י תִּמְשַׁ&#1445ח לְמֶ&#1430לֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵ&#1425ל וְאֶת-אֱלִישָׁ&#1444ע בֶּן-שָׁפָט&#1433 מֵאָבֵ&#1443ל מְחוֹלָ&#1428ה תִּמְשַׁ&#1445ח לְנָבִ&#1430יא תַּחְתֶּֽיךָ: וְיַת יֵהוּא בַּר נִמְשִׁי תִּמְשַׁחלְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְּׂרָאֵל וְיַתאֱלִישָׁע בַּר שָׁפָט מִמֵּישַׁר מְחוֹלָהתִּמְשַׁח … להמשך קריאה

לָמָּה לָרִיב? – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, ט': וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ סִרְחוֹנוֹ. כַּמָּה מַחְלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת הָיוּ נֶחְסָכוֹת מִבְּנֵי אָדָם, אִלְמָלֵי הַחוֹלָה הָרָעָה הַזּוֹ שֶׁ"זֶּה לֹא מַסְבִּיר עַל מַה הוּא כּוֹעֵס", וְ"זֶה לֹא יוֹדֵעַ מִמַּה הַהוּא נִפְגַּע", וְהַקֶּרַע בֵּינֵיהֶם הוֹלֵךְ … להמשך קריאה

וישלח יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (יט) וְאָֽמַרְתָּ&#1433 לְעַבְדְּךָ&#1443 לְיַֽעֲק&#1428ֹב מִנְחָ&#1445ה הִוא&#1433 שְׁלוּחָ&#1428ה לַֽאדֹנִ&#1430י לְעֵשָׂ&#1425ו וְהִנֵּ&#1445ה גַם-ה&#1430וּא אַֽחֲרֵֽינוּ: וְתֵימַר לְעַבְדָךְ לְיַעֲקֹב תִּקְרֻבְתָּא הִיאדִמְשַׁלְּחָא לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו וְהָא אַףהוּא אָתֵי בַתְרָנָא: ואמרת לעבדך ליעקב. על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ששאלת (פסוק יז. … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-מ

——– [בראשית פרק-מז-כב]&nbsp רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם: [דברים פרק-א-ח]&nbsp רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם: [דברים פרק-ב-יא]&nbsp רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים … להמשך קריאה

הֲלֹא אִם הָיָה לִי פַּרְנָסָה בְּרֶוַח הָיִיתִי מַקְדִּישׁ מִזְּמַנִּי יוֹתֵר לְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַדּוּעַ נִמְנַע מִמֶּנִּי זֹאת?

——– לְכָךְ נָשִׁיב בְּכַמָּה שׁוּרוֹת – דְּבָרָיו שֶׁל בַּעַל הַתַּנְיָא (בסדורו שער כונת המקוה): עִנְיַן הַגִּלְגּוּלִים בִּנְשָׁמוֹת שֶׁתִּקּוּנָם שֶׁיְּצֹרְפוּ בְּגָלוּת אוֹ בַּעֲנִיּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵמָּה מְבֻלְבָּלִים לְגַמְרֵי וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים כְּלָל, זֶה יוֹתֵר טוֹב וְתִקּוּן לָהֶם מִשֶּׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת, לְפִי שֶׁצֵּרוּף וְהַיִּסּוּרִים הוּא מִתּוּק הָרָע, וְזֶה עִקַּר הַמְכֻוָּן, וְדַי לַמֵּבִין. ——– … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רעו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כַּאֲשֶׁר מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּחֹלִי הַגּוּף, אִם לֹא יַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ וִידַמֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בָּרִיא, אוֹ יַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ וְלֹא יִרְצֶה לְבַקֵּשׁ רְפוּאָה וְיִמָּשֵׁךְ אַחַר הֲנָאוֹתָיו, שֶׁיִּטְבַּע בְּגוּפוֹ הַחֹלִי עַד שֶׁיָּמוּת בְּסִבָּתוֹ בְּלִי סָפֵק; כֵּן יֶאֱרַע לַחוֹלֶה בְּחֹלִי הַנֶּפֶשׁ. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בְּחָלְיָם וִידַמּוּ שֶׁהֵם בְּרִיאִים וְאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרַע, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר: "דֶּרֶךְ … להמשך קריאה

פרשת ראה – תפארת ישראל

——– ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו… והקללה אם לא תשמעו… (יא, כו-כח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צו – חק לישראל

——– (ג) סַפְּר&#1443וּ בַגּוֹיִ&#1443ם כְּבוֹד&#1425וֹ בְּכָל-הָ&#1437ֽעַמִּ&#1431ים נִפְלְאוֹתָֽיו: אִשְׁתְּעָיוּ בְעַמְמַיָא אַיְקָרֵיהּ בְּכָל עַמַיָאפְּרִישְׁוָתֵיהּ: (ד) כִּ&#1445י גָ&#1432ד&#1444וֹל יְהוָ&#1443ה וּמְהֻלָּ&#1443ל מְאֹ&#1425ד נוֹרָ&#1445א ה&#1437&#1431וּא עַל-כָּל-אֱלֹהִֽים: אֲרוּם רַב יְיָ וּמְשַׁבַּח לַחֲדָאדִדְחִיל הוּא עַל כָּל אֱלָהַיָא: (ה) כִּ&#1444י | כָּל-אֱלֹהֵ&#1443י הָעַמִּ&#1443ים אֱלִילִ&#1425ים וַ&#1437ֽיהוָ&#1431ה שָׁמַ&#1445יִם עָשָֽׂה: אֲרוּם כָּל דַחֲלַת עַמְמַיָא טַעֲוָתָאוַיָי שְׁמַיָא עֲבָד: (ו) הוֹד-וְהָדָ&#1445ר לְפָנָ&#1425יו עֹ&#1445ז וְ&#1437תִפְאֶ&#1431רֶת בְּמִקְדָּשֽׁוֹ: שְׁבָחָא וְשִׁבְהוֹרָא קֳדָמוֹי … להמשך קריאה

סימן תנה – דין "מים שלנו" – ערוך השולחן

——– א דבר פשוט הוא שמים חמים כשילושו בהם עיסה – יביאוהו לידי חימוץ, ואפילו אין חמימותם רק כחמימות הרוק. ולכן אסור ללוש המצה שעל כל ימי הפסח רק במים צוננים. ואף על פי שבמקדש כל המנחות נלושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו (מנחות נה א), אך שאני כהנים דזריזין הן. אבל לא כן אנחנו, ואסור … להמשך קריאה

דילוג לתוכן