סימן תנב – זמן ההגעלה, ועוד דינים בהגעלה – ערוך השולחן

——– א בסימן הקודם נתבארו דיני הכשר כלים לפסח, דהוי ככל האיסורים: דכלים שתשמישן באור כמו שפודין ואסכלאות – צריכין ליבון, ושתשמישן בבישול כמו קדרות וכיוצא בהם – צריכין הגעלה. והקשו הראשונים דבשלהי מסכת עבודה זרה פריך מקדשים אשאר איסורין, דבקדשים תנן: השפודין והאסכלאות שנעשין נותר לאחר זמן אכילתן, והבלוע בהם נעשה נותר, ונותר איסורו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן ק"ל קל"א קל"ב יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכָּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא בַּעֲבוּר תּוֹקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֶפְצוֹ: אִם יִשְׁאַל אָדָם דָּבָר שֶׁהוּא שְׁבַח לְבוֹרְאוֹ כְּגוֹן עַל לִמּוּד תּוֹרָה אוֹ דָבָר … להמשך קריאה

הַחוֹשֵׁד בַּחֲבֵרוֹ שֶׁלָּקוּי הוּא בְּמִדָּה רָעָה מְסֻיֶּמֶת, אוֹ בְּתַאֲוָה מְסֻיֶּמֶת, אוֹ שֶׁחָטָא בְּחֵטְא מְסֻיָּם כְּגֶזֶל וְאוֹנָאָה, גַּאֲוָה וְשֶׁקֶר וְכַיּוֹצֵא, הַאִם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא הַחוֹשֵׁד – כְּמוֹ כֵן לָקוּי בָּזֶה, דְּאִם לֹא כֵן מֵאַיִן לוֹ לְהַעֲלוֹת כָּזֹאת עַל חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר בְּהֶכְרֵחַ?

——– כפי הנראה הוא, יש "חושד" ויש "פוסל", אמרו חז"ל (קידושין ע' ע"א) כל הפוסל במומו פוסל. ואם כן יש חילוק, החושד בחבירו ואינו מחליט בדעתו לפוסלו, אלא שהדבר אצלו רק בגדר חשד, אזי אין בהכרח שהוא כמו כן לקוי באותו דבר, לפי שחשדו זה נובע מדמיון מפותח וכמו שביארנו לעיל, והעובדה, שיתכן אדם שהוא … להמשך קריאה

הַקְדָּמָה [ערה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתְּשׁוּבָה הִיא קִיּוּם בְּנֵי אָדָם וַעֲמִידָתָם. וְלוּלֵי הַתְּשׁוּבָה לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד אָדָם בִּפְנֵי מִדַּת הַדִּין הַחֲזָקָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק ג מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד וְעָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה מַחֲרִיט לְפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ שֶׁרָצָה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ, אִם … להמשך קריאה

סעי' ג' – מניח ידיו על לבו הימנית על השמאלית, ועומד כעבד לפני רבו, באימה, ביראה ובפחד, ולא יניח ידיו על חלציו, מפני שהוא דרך יוהרא. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, כתב הרמב"ם ז"ל מניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה וביראה ובפחד ולא יניח ידיו על חלציו: וכתב הב"י וטעמו מדאמרינן בפרק קמא דשבת (י.) רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי אמר כעבדא קמי מריה והא דאמר רב אשי חזיתיה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא … להמשך קריאה

"ובחרת בחיים"- מצות הבחירה – אפיקי אליהו על התורה

——– א.אתם ניצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. וכו' וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך וכו' (כט.ט-י) יש להבין – מהו לשון "אתם ניצבים"! ב. עוד יש להבין – מדוע כפל הפסוק במעמדות כל העם? ג. לעוברך בברית ה' אלקיך ובאלתו (כט.יא) יש לשאול – … להמשך קריאה

החזרת ספרים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בסיום הלימוד, יחזיר את הספרים למקומם. שאין כבוד הספרים שיהיו מונחים כך (ב רכו). גם אין כאן כוונת הכנה משבת לחול, כי זו הרגילות ודרך ארץ להחזיר את הספרים בסיום הלימוד. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ד א. אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרָב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְמִדְרָשׁ עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו וְאֵין הַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל כְּשֶׁיִּכָּנֵס עַד שֶׁיִּתְיַישֵּׁב וְיָנוּחַ וְאֵין שׁוֹאֲלִין שְׁנַיִם כְּאֶחָד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרָב מֵעִנְיָן אַחֵר אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁהֵן עֲסוּקִים בּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּישׁ וְיֵשׁ לָרָב לְהַטְעוֹת אֶת הַתַּלְמִידִים בִּשְׁאֵלוֹתָיו וּבְמַעֲשִׂים שֶׁעוֹשֶׂה בִפְנֵיהֶם כְּדֵי לְחַדְדָן וּכְדֵי … להמשך קריאה

זמן עניית 'אמן'

——– לא יאריך בעניית אמן מדי, שאז תאבד משמעותה. וגם לא יקצר בענייתה מדי, שנראית עליו כמשא כבד, אלא יענה כדי זמן אמירת: "אל מלך נאמן". (סימן קכד ס"ח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

שעה. שלא יכנס הנזיר לאהל המת. – ספר החינוך

שלא יכנס הנזיר לאהל המת שנאמר (במדבר ו) על נפש מת לא יבא. משרשי הרחקת הטמאה ממקום הקדש, כתבתי בסדר זה במצוה ראשונה (מצוה שסב) מה שידעתי, והוא הדין והוא הטעם להרחיק האיש הקדוש ממנה. ובטעם טמאת גוף האדם המת, כתבתי גם כן מה שהשגתי בסדר אמר אל הכהנים (רסג). מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם … להמשך קריאה

סעי' ד' – טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם ש"צ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב בתרומת הדשן (סי' כח) דיראה דשפיר דמי ליחיד לכוין את רגליו בשעה שאומר קדושה עם השליח ציבור דכיון דאמרינן נקדש את שמך כשם שמקדישין אותו בשמי מרום ובשמים מקדישים ברגל ישרה יש לנו להתדמות להם בכל היכולת ואין בזה משום יוהרא והדיוטות אלא במדה ישרה: וכ"פ מרן טוב לכוין רגליו גם … להמשך קריאה

הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן, בִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בַּחֲרָטָה; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בָּעֲזִיבָה; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בַּצּוֹמוֹת; הַחֵלֶק הָרְבִיעִי, בִּשְׂכָרָה))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף ר"ו ע"ב הָאַזְהָרָה מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים אֶחָד מֵהֶם חוֹבַת הַלְּבָבוֹת וְהַשֵׁנִי חוֹבַת הַאֵבָרִים. הָאַזְהָרָה שֶׁל חוֹבַת הַלְּבָבוֹת הוּא שֶׁיִּזָּהֵר מֵהִשְׁתַּתֵּף עִם הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שׁוּם שִׁתּוּף בָּעוֹלָם וְיַרְחִיק מִלִּבּוֹ שׁוּם תּוֹאַר מִתּוֹאֲרֵי הַגּוּף וּמִמַּשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְלִשְׂנוֹא בְּלִבּוֹ כָּל דָּבָר שֶׁהוּזְהַר עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ. וְיַרְחִיק מִלִּבּוֹ הַגַּאֲוָה וְהַגּוֹבַהּ וְהַגָּאוֹן וְהַדּוֹמֶה לּוֹ וְשֶׁלֹּא … להמשך קריאה

סימן תנג – באיזה תבואה יוצאים ידי מצת מצוה – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (לה א): אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח משום חובת מצה בלילה הראשונה, כדכתיב "בערב תאכלו מצות" (רש"י): בחטין, בשעורין, בכוסמין, ובשיפון, ובשבולת שועל. ופשוט הוא דכזית מכולם מצטרפין. ואף על גב דלענין חלה אין מצטרפין רק בנלושין יחד, כמו שכתבתי ביורה דעה סימן שכד, זהו משום דאין … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֶלָּא בְּמִי שֶׁבּוֹלֵם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה וכו' שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ"ו) תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה רִבִּי אַבָהוּ אוֹמֵר עַל מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ וכו'. וְתָנוּ רַבָּנָן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָן מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (שופטים ה') וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ … להמשך קריאה

גְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַמּוּסָר שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי עַיִן חַדָּה לַחְדֹּר לְעֹמֶק נִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל חֲנִיכֵיהֶם וּלְגַלּוֹת מִשָּׁם נְקֻדּוֹת תֻּרְפָּה שֶׁאֵין עַיִן רְגִילָה שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, וְרַק הֵם בְּעֹמֶק הִסְתַּכְּלוּתָם יְכוֹלִים לְגַלּוֹת זֹאת, הַאֵיךְ מִסְתַּדֶּרֶת תְּכוּנָה זוֹ עִם דִּבְרֵי הַגְּמָרָא "כָּל הַפּוֹסֵל" וְכוּ'? וּמֵאַיִן לָהֶם הִסְתַּכְּלוּת זוֹ בְּחִטּוּט הָרַע הַמְכֻסֶּה מֵעֵין כֹּל לְגַלּוֹתוֹ?

——– חכמי המוסר מרוב בקיאותם ועמקותם בחכמת הנפש יכולים לגלות מידה רעה או תאוה רעה בחניכיהם שלא מתוך "דמיונם", אלא מתוך בקיאותם בחכמת הנפש, וידיעתם זו הינה מדויקת וסיעתא דשמיא מלווה אותם לדייק בראייתם אחר שכל כוונתם לתקן ולסייע לחניכיהם להובילם לדרך הטובה, ואין שייך כאן "כל הפוסל" וכו', אחר שאינם באים לפסול אלא לתקן … להמשך קריאה

תּוֹכֵחָה נְכוֹחָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, ה': וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מִפְּנֵי מָה מְשָׁכָן וְהִפְרִידָן מִמֹּשֶׁה… שֶׁלֹּא יִשְׁמַע (מֹשֶׁה) בִּנְזִיפָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. מִצְוַת *(((ויקרא י"ט, י"ז.))) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה, אוּלָם אַזְהָרָתָהּ בְּצִדָּהּ: "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" – שֶׁלֹּא תַּלְבִּין פָּנָיו בְּהוֹכָחְתְּךָ אוֹתוֹ בִּפְנֵי … להמשך קריאה

גלילת ספר תורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם הוצרכו בקריאת התורה במנחה לגלול את הספר לעמוד הבא, לא יגללו לאחר הקריאה לעמוד הקודם, לצורך הקריאה שביום שני. (ב ריז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

פינחס יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (ז) אֵ&#1430לֶּה מִשְׁפְּח&#1443ֹת הָרֽאוּבֵנִ&#1425י וַיִּֽהְי&#1443וּ פְקֻֽדֵיהֶ&#1431ם שְׁלֹשָׁ&#1444ה וְאַרְבָּעִים&#1433 אֶ&#1428לֶף וּשְׁבַ&#1445ע מֵא&#1430וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים: אִלֵין זַרְעֲיַת רְאוּבֵן וַהֲווֹ מִנְיָנֵיהוֹןאַרְבְּעִין וּתְלָתָא אַלְפִין וּשְׁבַע מְאָהוּתְּלָתִין:(ח) וּבְנֵ&#1445י פַלּ&#1430וּא אֱלִיאָֽב: וּבְנֵי פַלוּא אֱלִיאָב:(ט) וּבְנֵ&#1443י אֱלִיאָ&#1428ב נְמוּאֵ&#1430ל וְדָתָ&#1443ן וַֽאֲבִירָ&#1425ם הֽוּא-דָתָ&#1448ן וַֽאֲבִירָ&#1436ם (קרואי) … להמשך קריאה

נצבים יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (כד) וְאָ&#1443מְר&#1428וּ ע&#1434ַל אֲשֶׁ&#1443ר עָֽזְב&#1428וּ אֶת-בְּרִ&#1445ית יְהֹוָ&#1430ה אֱלֹהֵ&#1443י אֲבֹתָ&#1425ם אֲשֶׁר&#1433 כָּרַ&#1443ת עִמָּ&#1428ם בְּהֽוֹצִיא&#1445וֹ אֹתָ&#1430ם מֵאֶ&#1445רֶץ מִצְרָֽיִם: וְיֵימְרוּן עַל דִשְׁבָקוּ יָת קְיָמָאדַיְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְהוֹן דִי גְזַרעִמְהוֹן בְּאַפָּקוּתֵהּ יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:(כה) וַיֵּֽלְכ&#1431וּ וַיַּֽעַבְדוּ&#1433 אֱלֹהִ&#1443ים אֲחֵרִ&#1428ים וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו&#1430וּ לָהֶ&#1425ם … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ג א. תְּפִלַת הָעֶרֶב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ זְמַנָּהּ מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּתְפִלַּת נְעִילָה זְמַנָּהּ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה: ב. הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קוֹדֶם זְמַנָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ. וְאִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּשְׁעַת הַדְחַק אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא. … להמשך קריאה

אמן חטופה, קטופה, יתומה

——– לא יענה אמן חטופה, ולא קטופה, ולא יתומה. חטופה – היינו כאילו האל"ף נקודה בשוא, ואינו מבטאה יפה. וכן שלא יחטוף וימהר לענות, קודם שסיים המברך. קטופה – שמחסר אות ן', ואומר 'אָמֶ'. יתומה – עונה אמן, ואינו יודע על מה עונה. אבל אם יודע על מה עונה, אף על פי שאינו שומע את … להמשך קריאה

קו – ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג – קיצור ליקוטי מוהר"ן

רָאוּי לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּשְׁעַת זִוּוּג. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יוּכַל לְהוֹלִיד בָּנִים אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ תִּהְיֶה דְּבוּקָה אָז בְּהִרְהוּרֵי תּוֹרָה. וְטוֹב מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ל

——– [שמות פרק-לט-ט]&nbsp רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ כָּפוּל: [דברים פרק-יב-טו]&nbsp רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל: [דברים פרק-לב-לט]&nbsp רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי … להמשך קריאה

שכר שכיר – ספר פלא יועץ

שכר שכיר היא אחת מתרי"ג מצות לשלם לו שכרו ביומו, דכתיב (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו. וכתבו המקבלים שסגלת מצוה זו שבקימו אותה בימי השבוע, יזכה באותו שבת לתוספת נפש רוח נשמה. ולפי התועלת הזה כי רב הוא, ראוי למי שחננו השם יכלת, שיבקש לתן לעשות מלאכה בתוך השבוע כדי לקים מצוה זו, ועל … להמשך קריאה

להאמין שאתה יכול – תפארת ישראל

——– כל ההתחלות קשות – ההתחלות דוקא. כלל גדול הוא. ולכן, אם תתגבר כמה פעמים בתחלה ותצליח, כבר לא יקשה לך הלאה, והנסיון יהא כמעט ולא מרגש. כי מדרכי היצר – כשהאדם נמצא בהתמודדות קשה, ובפרט כשהוא נכשלי הוא קץ בהמשך העבודה, כיון שחושב הוא שאותה התמודדות תחזר ותשנה, וכמה כבר יוכל הוא להחזיק מעמד? … להמשך קריאה

דילוג לתוכן