כתובים – תהילים – פרק צא – חק לישראל

——– (יד) כִּ&#1444י בִ&#1443י חָ&#1453שַׁק וַאֲפַלְּטֵ&#1425הוּ אֲ&#1437שַׂגְּבֵ&#1431הוּ כִּֽי-יָדַ&#1445ע שְׁמִֽי: מְטוּל דִי בְמֵימְרִי אִתְרְעִי וַאֲשֵׁזְבִנֵיהּאֲשַּׂגְבִנֵיהּ מְטוּל דְיָדַע שְׁמִי: (טו) יִקְרָאֵ&#1448נִי | וְֽאֶעֱנֵ&#1431הוּ עִמּֽוֹ-אָנֹכִ&#1445י בְצָרָ&#1425ה אֲ&#1437חַלְּצֵ&#1431הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ: יְצֵלִי קֳדָמַי וַאֲנָא עָנֵי יָתֵיהּעִמֵיהּ אֲנָא בְעַקְתָא אֶפְצִנֵיהּ וַאֲיַקְרִנֵיהּ: (טז) אֹ&#1443רֶךְ יָ&#1453מִים אַשְׂבִּיעֵ&#1425הוּ וְ&#1437אַרְאֵ&#1431הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי: אוֹרִיכוּת יוֹמִין אַסְבְּעִנֵיהּ וְאַחְמִנֵיהּ בְּפוּרְקָנִי: צב (א) מִזְמ&#1445וֹר שִׁ&#1431יר לְי&#1443וֹם הַשַּׁבָּֽת: שְׁבָחָא וְשִׁירָא דִי אֲמַר … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יְשַׁנֶּה הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְהִסְתַּכְּלוּתוֹ לִרְאוֹת זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁהַמְּצִיאוּת מוֹרָה עַל חִיּוּב?

——– בדוק ומנוסה שהדבר תלוי בהרגל, ונמחיש זאת: ביקשת מחברך הלואה או סיוע מסוים, וסירב להענות לבקשתך, יתכנו ב' הנהגות אצל בני אדם: האחד מיד ישפוט אותו לאכזר, ולאדם רע המסרב לעשות טובה, והשני יסתכל על זה אחרת לגמרי, בחושבו: מסכן זה האדם, מי יודע מה עובר עליו עתה שאין בידו לסייעני. וכמו כן מצינו … להמשך קריאה

שכל – ספר פלא יועץ

לפי שכלו יהלל איש, שיהא לו שכל טוב למען ילך בדרך טובים וארחות צדיקים ישמר (משלי ב כ) ויתנהג במדות טובות וישרות בעיני אלהי"ם ואדם, וידע להתנהג עם כל אדם על פי מדותיו, ויעשה כל דבר טוב ויתרחק מכל דבר רע, השכל יהיה למלך על כל האיברים הפנימים והחיצונים, והוא ימשל בם לנהגם ולנהלם בדרך … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מג – חק לישראל

——– (כה) שִׁבְעַ&#1443ת יָמִ&#1428ים תַּעֲשֶׂ&#1445ה שְׂעִיר-חַטָּ&#1430את לַיּ&#1425וֹם וּפַ&#1447ר בֶּן-בָּקָ&#1435ר וְאַ&#1445יִל מִן-הַצֹּ&#1430אן תְּמִימִ&#1445ים יַעֲשֽׂוּ: שַׁבְעָא יוֹמִין תֶּעֱבָד צְפִירָא דְּחַטָּאתָאלְיוֹמָא וְתוֹר בַּר תּוֹרֵי וּדְכָרמִן עָנָא שְׁלֵימִין יַעֲבְדוּן: תמימים יעשו . לעולה : (כו) שִׁבְעַ&#1443ת יָמִ&#1431ים יְכַפְּרוּ&#1433 אֶת-הַמִּזְבֵּ&#1428חַ וְטִֽהֲר&#1430וּ אֹת&#1425וֹ וּמִלְא&#1430וּ (ידו) יָדָֽיו: שִׁבְעָא יוֹמִין יְכַפְּרוּן עַל מַדְבְּחָאוְיִדְכּוּן יָתֵיהּ וְיַקְרִיבוּן קוּרְבָּנֵיהּ: (כז) וִֽיכַלּ&#1430וּ אֶת-הַיָּמִ&#1425ים וְהָיָה&#1449 בַיּ&#1448וֹם הַשְּׁמִינִ&#1436י וָהָ&#1431לְאָה … להמשך קריאה

סעי' א' – לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר, שלא יטרד ותתבטל כוונתו. ולולב בזמנו, מותר, כיון שהאחיזה בידו היא מצוה אינו נטרד בשבילו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כג: וסוכה מא: ולא יאחוז בידו תפילין ולא ס"ת בזרועו ולא קערה מלאה בידו ולא סכין ומעות וככר מפני שלבו עליהם שלא יפלו מידו ויטרד ותתבטל כוונתו. ולולב בזמנו מותר לאחזו בידו כיון שהוא צורך מצוה אינו נטרד בשבילו: ופירש רש"י תפילין וס"ת מפני שטרוד במחשבתו שלא יפלו מידו ויתבזו … להמשך קריאה

שידור ישיר

——– השומע קדיש או ברכה בשידור ישיר מהרדיו, עונה 'אמן'. וכן אם שומע את הסליחות הנאמרים ברוב עם דרך הרדיו או הלווין, עונה עמהם קדיש וי"ג מדות. אולם לכתחילה אין יוצאים כך ידי חובת קריאת מגילה וכיוצא, מאחר ולא ברור אם שומע את הקורא עצמו ממש. (ד שעט. ועיין בחוברת "ימי הפורים בהלכה ובאגדה".) [עיין … להמשך קריאה

אמור יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) &nbspשני&nbsp&nbspוַיְדַבֵּ&#1445ר יְהוָֹ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר:(יז) דַּבֵּ&#1445ר אֶֽל-אַֽהֲר&#1430ֹן לֵאמ&#1425ֹר אִ&#1443ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ&#1438 לְדֹֽרֹתָ&#1431ם אֲשֶׁ&#1448ר יִהְיֶ&#1445ה בוֹ&#1433 מ&#1428וּם לֹ&#1443א יִקְרַ&#1428ב לְהַקְרִ&#1430יב לֶ&#1445חֶם אֱלֹהָֽיו: מַלֵל עִם אַהֲרֹן לְמֵימָר גְבַרמִבְּנָיִךְ לְדָרֵיהוֹן דִי יְהֵּי בֵהּמוּמָא לָא … להמשך קריאה

נביאים – עובדיה – פרק א – חק לישראל

——– (טז) כִּ&#1431י כַּֽאֲשֶׁ&#1444ר שְׁתִיתֶם&#1433 עַל-הַ&#1443ר קָדְשִׁ&#1428י יִשְׁתּ&#1445וּ כָֽל-הַגּוֹיִ&#1430ם תָּמִ&#1425יד וְשָׁת&#1443וּ וְלָע&#1428וּ וְהָי&#1430וּ כְּל&#1445וֹא הָיֽוּ: אֲרֵי כְּמָא דְחַדִיתוּן עַל מְחַתטוּרָא דְקָדְשִׁי יִשְׁתּוּן כָּל עַמְּמַיָּאכֵּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן תְּדִירָא וְיִשְׁתּוּן וְיִסְתַּלְעֲמוּןוִיהוֹן כִּדְלָא הֲווֹ: כאשר שתיתם על הר קדשי . כמה דחדיתון על מחת טורא דקודשי : ולעו . כתרגומו ויסתלעמון ל' מהומה ושממון וטירוף דעת אישטורדישו"ן בלע"ז : … להמשך קריאה

שעח. מצות ברכת כהנים בכל יום. – ספר החינוך

שנצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום. שנאמר (במדבר ו כג) כה תברכו את בני ישראל אמור להם. משרשי המצוה. שחפץ השם בטובו הגדול לברך עמו על ידי המשרתים החונים תמיד בבית השם, וכל מחשבתם דבקה בעבודתו, ונפשם קשורה ביראתו כל היום, ובזכותם תחול הברכה עליהם, ויתברכו כל מעשיהם, ויהי נעם השם עליהם. ואל תתמה לאמר … להמשך קריאה

יִסּוּרֵי דִּכָּאוֹן וַחֲרָדוֹת – מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בָּהֶם?

——– תּוֹעֶלֶת א: בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּיִסּוּרִים שֶׁכָּאֵלֶּה אָזְלַת יַד אָדָם מִלְּהִוָּשַׁע בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁבָּהֶם שֶׁהָאָדָם נִסְּגָּר בְּלֵית בְּרֵרָה לְהָרִים עֵינָיו לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה הוּא לִהְיוֹת נִצָּל מִכְּלַל כָּל הַנִּשְׁטָפִים בְּזֶרֶם הַכְּפִירָה שֶׁל כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי וּכְאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ נִצּוֹל הוּא מֵהֶם לְהִשְׁתַּיֵּךְ לֶאֱמוּנַת ה' וּתְלוּתוֹ בּוֹ בִּלְבַד. … להמשך קריאה

סימן שנח – דין איזה מקומות נקראים מקפים לדירה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנח – דין איזה מקומות נקראים מקפים לדירה א כָּל הֶקֵּף שֶׁלֹּא הֻקַּף לַדִּירָה, כְּגוֹן גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וּבֻרְגָּנִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם אֶלָּא לִשְׁמֹר בְּתוֹכָן, אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל בְּתוֹכָהּ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת אִם הוּא יוֹתֵר א מִסְאָתַיִם; אֲבָל אִם הִיא סְאָתַיִם, שֶׁהוּא שִׁעוּר ע' אַמָּה וְד' טְפָחִים עַל ע' אַמָּה וְד' טְפָחִים, מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ בֵּין … להמשך קריאה

כֵּיצַד מְבַקְּשִׁין – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, י"ג: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שֶׁהַשּׁוֹאֵל דָּבָר מֵחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בִּשְׁבִיל שֶׁתְּקֻבָּל בַּקָּשָׁתוֹ, שֶׁאִם כֵּן הִגָּיוֹן וְשֵׂכֶל פָּשׁוּט הוּא וְלֹא דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֻבְטָח הוּא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-נ

——– [מלכים ב פרק-י-כט]&nbsp רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן: [מלכים ב פרק-טו-לה]&nbsp רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית יְהוָה הָעֶלְיוֹן: [ישעיה פרק-מא-ה]&nbsp רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן: [ישעיה פרק-מא-כז]&nbsp … להמשך קריאה

משנה סנהדרין פרק יא – חק לישראל

——– א. אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין, הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין, וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ. הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה. זֶה חֹמֶר בַּמְקַלֵּל מִבַּמַּכֶּה, שֶׁהַמְקַלֵּל לְאַחַר מִיתָה חַיָּב, וְהַמַּכֶּה לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר. הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

תורה היא חיים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך (כט.יח) יש להבין, כיצד מעניש הקב"ה את אותו אדם וכורת אותו מעמו, הרי ה' טוב הוא, ומיטיב עם ברואיו בלבד. וכיצד נענש אותו אדם כ"כ בחומרה? ב. לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך … להמשך קריאה

שם טוב – ספר פלא יועץ

תנינן (אבות ד יג) שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן. דהינו, שיהללוהו בשערים מעשיו ושלמות מדותיו. ואין צרך שיפרסם מעשיו או שישבח את עצמו, שהרי כתיב (משלי כז ב) יהללך זר ולא פיך, רק יעשה מעשיו בסתר לשם שמים דוקא וסוף הכבוד לבוא, אף שהוא יעשה … להמשך קריאה

משנה שבועות פרק ז – חק לישראל

——– א. כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה, נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִים וְנוֹטְלִין, הַשָּׂכִיר, וְהַנִּגְזָל, וְהַנֶּחְבָּל, וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְהַחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ. הַשָּׂכִיר כֵּיצַד, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שְׂכָרִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדֶךָ, הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא נָטַלְתִּי, הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שְׂכָרִי … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ז – חק לישראל

——– (כג) עַ&#1444ד יְפַלַּ&#1450ח חֵ&#1441ץ כְּֽבֵד&#1431וֹ כְּמַהֵ&#1443ר צִפּ&#1443וֹר אֶל-פָּ&#1425ח וְלֹֽא-יָ&#1437דַ&#1431ע כִּֽי-בְנַפְשׁ&#1445וֹ הֽוּא: וְהֵיךְ אַיְלָא דְמַפְרִיחַ גִּירָא בְכַבְדֵיהּוּמִסְתַּרְהֵב הֵיךְ צִפֳּרָא לְוַת פּוּחָאוְלָא יְדַע דִּלְמוֹתָא דְנַפְשֵׁיהּ אָזֵיל: כמהר צפור . לרוץ אל הפח ואינו יודע כי הפח נפרש שם בנפשו של צפור : (כד) וְעַתָּ&#1443ה בָ&#1453נִים שִׁמְעוּ-לִ&#1425י וְ&#1437הַקְשִׁ&#1431יבוּ לְאִמְרֵי-פִֽי: וְהַשְׁתָּא בְּנַיָא שְׁמַעוּן לִי וַאֲצִיתוּלְמֵימְרֵי דְפוּמִי: ועתה בנים … להמשך קריאה

מנוחה גופנית ונפשית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נאמר בנביא ישעיה (נח יג, יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי… וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ולמדו חז"ל (מסכת שבת קיג ע"א) שלא יהא הילוכו של אדם בשבת, כהילוכו בחול. על כן, לא ירוץ ולא יקפוץ, כי הרגילות בימי החול למהר ולרוץ אחר … להמשך קריאה

מַה הֵן הָעֵצוֹת לְהָקֵל אֶת סִבְלָן שֶׁל הַנִּטְרָדִים מֵחֲרָדוֹת וְדִכְאוֹנוֹת?

——– עֵצָה א – תְּפִלָּה עֲצַת הָעֵצוֹת הִיא הַתְּפִלָּה, לְהָשִׂיחַ אֶת דַּאֲגוֹתֶיךָ בֵּינְךָ לְבֵין הַבּוֹרֵא, פָּשׁוּט, בַּשָּׂפָה שֶׁלְּךָ, בַּלָּשׁוֹן שֶׁלְּךָ, סַפֵּר לְבוֹרַאֲךָ אֶת הַמֵּעִיק עָלֶיךָ וּשְׁפֹךְ לְפָנָיו לִבְּךָ, וְאִם קָשֶׁה לְךָ, קְרָא פְּסוּקֵי תְּהִלִּים הַמַּתְאִימִים לְמַצָּבְךָ וְהַתְאֵם אֶת עַצְמְךָ לַמִּלִּים אוֹתָם אַתָּה קוֹרֵא, וּבִבְכִיָּה – לְמִי שֶׁבֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ – זְעַק מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּלְלֹא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יח – חק לישראל

——– (ט) גַּ&#1453ם מִתְרַפֶּ&#1443ה בִמְלַאכְתּ&#1425וֹ אָ&#1445ח ה&#1437&#1431וּא לְבַ&#1443עַל מַשְׁחִֽית: וְאַף דְּמִתְרַפֵּה בַּעֲבִדְתֵּיהּ חַבְרָא הוּאלְגַבְרָא מְחַבְּלָנָא: גם מתרפה במלאכתו . פורש מן התורה והוא ת"ח : לבעל משחית . לשטן : (י) מִגְדַּל-עֹ&#1453ז שֵׁ&#1443ם יְהוָ&#1425ה בּֽוֹ-יָר&#1430וּץ צַדִּ&#1443יק וְנִשְׂגָּֽב: מַגְדְלָא דְעוּשְׁנָא שְׁמֵיהּ דֶּאֱלָהָא וּבֵיהּנִרְהַט צַדִיקָא וְנִּתְּרִים בֵּיהּ: מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב . והוא … להמשך קריאה

חינוך הקטנים

——– ילמד את בניו הקטנים שיענו אמן, כי מיד כשהתינוק עונה, יש לו חלק לעולם הבא. (הרמ"א קכד ס"ז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם … להמשך קריאה

סימן תנו – שיעור כמות לישת המצות – ערוך השולחן

——– א אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה, שהוא עשרון עשירית האיפה. והם כשיעור ארבעים ושלושה ביצים וחומש, מביצים בינוניות של ביצת תרנגולת. וכיצד ישער? יקח כלי מלא מים, ויערה המים לכלי אחר ריקנית, ויתן הארבעים ושלושה ביצים בהכלי הראשונה, ואחר כך יחזור וישפוך המים בחזרה מכלי השנייה להראשונה. והמים הנשארים בהשנייה – הם … להמשך קריאה

לסימן א' אות ה' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְעַל-כֵּן נִכְנַס בָּאָדָם עַרְמִימִיּוּת עַל-יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל-פָּסוּק אֲנִי חָכְמָה כוּ' בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד נִכְלֵי הַיֵּצֶר הָרָע: וְזֶהוּ עִנְיָן וְחָפְרָה הַלְּבָנָה כוּ'. חַמָּה הוּא הַשֵׂכֶל דְּסִטְרָא-אָחֳרָא וּנְכָלָיו. וּלְבָנָה הוּא כֹּחַ הַתַּאֲוָה הַנִּמְשָׁךְ מִכְּסִילוּת (דְּמָרָה לְבָנָה הוּא מוֹרֶה עַל כְּסִילוּת כַּיָּדוּעַ). וְהַתּוֹרָה רְפוּאָה לִשְּׁנֵיהֶם כוּ'. וְזֶה שֶׁכָּתוּב כִּי הַשֵׂכֶל מֵאִיר לוֹ … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מד – חק לישראל

——– (ל) וְרֵאשִׁית&#1449 כָּל-בִּכּ&#1448וּרֵי כֹ&#1436ל וְכָל-תְּר&#1443וּמַת כֹּ&#1431ל מִכֹּל&#1433 תְּרוּמ&#1443וֹתֵיכֶ&#1428ם לַכֹּהֲנִ&#1430ים יִֽהְיֶ&#1425ה וְרֵאשִׁ&#1444ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם&#1433 תִּתְּנ&#1443וּ לַכֹּהֵ&#1428ן לְהָנִ&#1445יחַ בְּרָכָ&#1430ה אֶל-בֵּיתֶֽךָ: וְרֵישׁ כָּל בִּכּוּרֵי כּוֹלָא וְכָלאַפְרָשׁוּת כּוֹלָא מִכָּל אַפְרָשׁוּתֵיכוֹן לְכַהֲנַיָּאיֻהֵי וְרֵישׁ אַצְוַתְכוֹן תִּתְּנוּן לַכַּהֲנַיָּאלְאַשְׁרָאָה בִּרְכָתָא בְּבֵיתָךְ: להניח . אפושי"ר בלע"ז כמו ( שמות ח' ) וינח בכל גבול מצרים : (לא) כָּל-נְבֵלָה&#1433 וּטְרֵפָ&#1428ה מִן-הָע&#1430וֹף וּמִן-הַבְּהֵמָ&#1425ה לֹ&#1445א יֹאכְל&#1430וּ הַכֹּהֲנִֽים: … להמשך קריאה

לפניכם – ולא לפני אמות העולם – תפארת ישראל

——– מובא במדרש: "אין ראויין להיות דוויין וסחופין מוכין ומצורעין אלא מישראל, ולמה יש באמות העולם מכין ומצרעין? כדי שלא יאמרו כמה מנוגעת אמה זו, שאין מצרעין אלא ממנה, ואין דוויין וסחופין אלא ממנה". אין טעם להכות בן כסיל שטבעיו ומהותו רעים, ויסודותיו בנויים מחמר עכור המביאים באפן טבעי לתאוות ומדות משחתות. הטעם בהכאה והתוכחה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן