סעי' ט' – מי שהוכרח להתפלל מיושב, כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד, ואינו צריך להוסיף בה דבר. – ספר מנחת שי

——– בברכות ל. רב אשי מצלי בהדי ציבורא ביחיד מיושב כי הוה אתי לביתיה הדר ומצלי מעומד, ופירש רש"י בשבת הרגל היו העם הולכים לבית המדרש וכשמגיע זמן ק"ש קורין והדרשן דורש והעם נשמטין ומתפללין איש איש לבדו, ורב אשי היה ראש ישיבה במתא מחסיא ודרש והוא לא היה מתפלל קודם בית המדרש, אלא כשמגיע … להמשך קריאה

סימן שנא – דין המושיט ידו לצנור ברשות הרבים לשתות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנא – דין המושיט ידו לצנור ברשות הרבים לשתות א לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וִיחַבֵּר יָדוֹ לְמַזְחֵלָה, שֶׁהוּא צִנּוֹר אָרֹךְ מֻנָּח לְאֹרֶךְ הַגַּג, בְּתוֹךְ א ג' טְפָחִים סָמוּךְ לַגַּג וּלְקַבֵּל הַמַּיִם מִמֶּנָּה שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ ג' סָמוּךְ לַגַּג חָשׁוּב כְּגַג וְאָסוּר, בֵּין אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה; אֲבָל מֻתָּר לִקְלֹט מִן … להמשך קריאה

סימן תמח – דין חמץ שעבר עליו הפסח, ודיני מכירת חמץ – ערוך השולחן

——– א חמץ של אינו יהודי שעבר עליו הפסח – מותר אפילו באכילה. ויכול הישראל לקנות ממנו, ולאכול במקום שאוכלים מפיתם, או שישראל זרק קיסם בעת אפייתו, כמו שכתבתי ביורה דעה סימן קיב. וחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח – אסור בהנאה מדרבנן, וקנסוהו מפני שעבר על "בל יראה". אך אפילו ביטל החמץ – גם … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יח – חק לישראל

——– (ד) מַ&#1443יִם עֲ&#1453מֻקִּים דִּבְרֵ&#1443י פִי-אִ&#1425ישׁ נַ&#1445חַל נֹ&#1437בֵ&#1431עַ מְק&#1443וֹר חָכְמָֽה: מַיָא עֲמִיקֵי פּוּמֵיהּ דְּגַבְרָא נַחֲלָאדְנָבֵיעַ מַבּוּעַ דְּחָכְמְתָא: דברי פי איש . כל איש שבמקרא ל' גבור גדול בגבורה הוא : מקור חכמה . כנחל נובע וכמים עמוקים : (ה) שְׂאֵ&#1443ת פְּנֵי-רָשָׁ&#1443ע לֹא-ט&#1425וֹב לְהַטּ&#1445וֹת צַ&#1437דִּ&#1431יק בַּמִּשְׁפָּֽט: לְמֵסַב אַפֵּי לְרַשִׁיעָא לָא שַׁפִּיראַף לָא לְמִצְלֵי דִינָא לְצַדִּיקָא: שאת … להמשך קריאה

משנה גיטין פרק ח – חק לישראל

——– א. הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרָהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת: (א) הזורק. הרי זו מגורשת. דכתיב (דברים כ"ד) ונתן בידה, ומדלא כתיב ובידה יתננו, משמע ונתן מכל מקום. בין בחצרה … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ז – חק לישראל

——– (יח) לְכָ&#1444ה נִרְוֶ&#1443ה דֹ&#1453דִים עַד-הַבֹּ&#1425קֶר נִ&#1437תְעַלְּסָ&#1431ה בָּאֳהָבִֽים: תָּא נִתְבְּסַם בְּרַחֲמָתָא עַד צַפְרָאוְנֶעְסַק חַד לְחַד בְּרִגְאֲגָתָא: (יט) כִּ&#1444י אֵ&#1443ין הָאִ&#1443ישׁ בְּבֵית&#1425וֹ הָ&#1437לַ&#1431ךְ בְּדֶ&#1443רֶךְ מֵרָחֽוֹק: דְּגַבְרָא לֵית הוּא בְּבֵיתָא אֱזֵילבְּאוֹרַח רְחִיקָא: כי אין האיש בביתו . ראיתם שסילק הקב"ה שכינתו וכל טוב נתן לעו"ג : (כ) צְֽרוֹר-הַ&#1453כֶּסֶף לָקַ&#1443ח בְּיָד&#1425וֹ לְי&#1445וֹם הַ&#1437כֵּ&#1431סֶא יָבֹ&#1445א בֵיתֽוֹ: צְרָרָא דְכַסְפָּא נְסַב … להמשך קריאה

פט – הדעת משדך כל השדוכים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ הַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מִבַּר דַּעַת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

שבח – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ערובין יח ב) אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכלו שלא בפניו. והטעם שאין אומרים כלו בפניו, נראה דהינו כדי שלא תזוח דעתו ולא ירום לבבו. אבל מקצת אומרים, כדי שיזדרז בעשית הטוב בראותו שיהללוהו בשערים מעשיו, וגם כדי להרבות אהבה ואחוה, שלום ורעות, באפן שצריך פלס ומאזני משפט, שאם רואה … להמשך קריאה

משנה יבמות פרק ח – חק לישראל

——– א. הֶערֵל וְכָל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵּיהֶן, יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ, וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכֵלוּ. וְאִם לֹא יְדָעָהּ מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכֵלוּ: (א) הערל. כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה: אינו אוכל בתרומה. דילפינן מפסח דכתיב ביה (שמות י"ב) וכל ערל לא יאכל בו: … להמשך קריאה

רק הצדיקים ששמרו עיניהם יזכו לחזות בשוב שכינתו יתברך לציון – תפארת ישראל

——– והנה, לאחר כל הנתבאר עד הנה, שסבת הנסיונות הגדולים בשמירת העינים בזמננו בפרט, הוא מחמת שכלל ישראל לפני הגאלה חיב לעבר את הנסיונות שבקדשה, כפי שיוסף הצדיק עבר בטרם הגיע למלוכה. ויש להוסיף כאן את הידיעה החשובה, שבעזרת השם יתברך, בבוא הגאלה השלמה במהרה בימינו אמן, הרי מי ששמר על עיניו בגלות המר בטרם … להמשך קריאה

סימן תמט – דין חמץ שנמצא ברשות ישראל, והפועלים אינם יהודים, או להיפך – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: חנות של ישראל, והסחורה הנמכרת בה היא שלו, והפועלים שמשתדלין בו אינם יהודים – חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר אפילו באכילה, שאנו תולין אותו בפועלים. ואם החנות והסחורה של אינו יהודי, והפועלים ישראל – אסור, שאנו תולין אותו בפועלים ישראל. כך היא גירסת רבינו חננאל. ורב האי גורס איפכא, שהולך … להמשך קריאה

סימן שנב – הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנב – הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות א הַקּוֹרֵא בְּסֵפֶר עַל הָאַסְקֻפָּה וְנִתְגַּלְגֵּל רֹאשׁ הָאֶחָד מֵהַסֵפֶר מִיָּדוֹ, א וְנִשְׁאַר רֹאשׁ הַשֵּׁנִי בְּיָדוֹ, גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. אֲפִלּוּ נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְד' אַמּוֹת, וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָאַסְקֻפָּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, מִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הִתִּירוּ. { הַגָּה: דְּרַבִּים דָּרְסֵי עַל הָאַסְקֻפָּה. וְדַוְקָא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים אָסוּר, אֲפִלּוּ … להמשך קריאה

מִינִי וּמִינָךְ – דובב שפתי ישנים

——– י"א, י"ז: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת בהעלותך פרק י"ב.))) לְמָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְהַכֹּל מַדְלִיקִין הֵימֶנּוּ, וְאֵין אוֹרוֹ חָסֵר כְּלוּם. לִמְּדוּנוּ חֲכָמִים, *(((מדרש רבה בראשית פרק י"ט.))) … להמשך קריאה

פְּעָמִים שֶׁהָאָדָם מִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים, מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיְּסַלֵּק מֵעָלָיו אֶת הַיִּסּוּרִים וְהִנֵּה מִתְחַזְּקִים הֵמָּה בְּיוֹתֵר עָלָיו, מַה פֵּשֶׁר הַנְהָגָה זוֹ?

——– כמובן שדרכי ה' נסתרים ומי יעמוד בסוד ה', אולם ניתן לנו אפשרות להבין ולחקור בדרכי ההנהגה העליונה בדרך שהיא לתועלת לנו לתקן את מעוותינו. ובכן ננסה להסביר דרך במהלך הנהגה זו. בעיקר תיתכן הנהגה זו אצל בעלי הטרוניות, שהיסורים עבורם זוהי הצלה כפי שכך ראתה חכמתו יתברך, אלא שהמה זועפים וזועמים על ה' ואינם … להמשך קריאה

גמרא סוטה דף מח ע"א – חק לישראל

——– מִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין וְכוּלֵי. וּמִמַּאי דְּמִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין כְּתִיב: אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר קְרָא (איכה ה) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם. אָמַר רַב אוּדְנָא דְּשָׁמְעָא זִמְרָא תֵּעָקֵר. אָמַר רָבָא: זִמְרָא בְּבֵיתָא חוּרְבָא בְּסִיפָא שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ב) קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חוֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה. מַאי אַרְזָה עֵרָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק: וְכִי בַּיִת הַמְסֻבָּךְ … להמשך קריאה

גמרא גיטין דף מ"ט ע"ב – חק לישראל

——– תַּנְיָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ הַנִּיזָקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִידִית מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר אָדָם לָמָה אֲנִי גוֹזֵל וְלָמָה אֲנִי חוֹמֵס לְמָחָר בֵּית דִין יוֹרְדִין לִנְכָסַי וְנוֹטְלִין שָׂדֶה נָאָה שֶׁלִי וְסוֹמְכִים עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כ"ט) מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם לְפִיכָךְ אָמְרוּ הַנִּיזָקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִידִית וּמִפְּנֵי מַה אָמְרוּ … להמשך קריאה

מַה סִּבַּת רִבּוּי וּתְכִיפוּת הַיִּסּוּרִים בִּזְמַנֵּנוּ?

——– תְּשׁוּבַת הֶחָפֵץ חַיִּים: כְּחֶנְוָנִי הָעוֹמֵד לִסְגֹּר אֶת עִסְקוֹ, הֲרֵי שֶׁמֵּעַתָּה מַפְסִיק לְהַקִּיף לְלָקוֹחוֹתָיו, כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי סְגִירַת עוֹלַם הַהֲכָנָה, וְעוֹמֵד לִפְתֹּחַ עוֹלָם מְתֻקָּן שֶׁאֵין בּוֹ לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה, וְלָכֵן אֵין הַקָּפָה בְּחוֹבוֹת הָעוֹמְדִים לִפְנֵי סְגִירַת הָעֵסֶק וְנִפְרָעִים מֵהָאָדָם מִיָּד. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

שעב. שלא יאכל הנזיר קלפת הענבים. – ספר החינוך

שלא יאכל הנזיר קלפת הענבים. שנאמר (במדבר ו ד) ועד זג לא יאכל. ופרוש זג היא הקלפה. כל ענינה במצות הקודמות. ונתרבו האזהרות בהרחקת היין ובכל היוצא מן הגפן לפי הדומה, מפני שיש בכל היוצא ממנה, כח רב להגדיל היצר, וזה ידוע לחכמי הטבע. וכתב הרב משה בן מימון זכרונו לברכה (ספה"מ ל"ת רו) והראיה … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ח

——– [ישעיה פרק-סא-א]&nbsp רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ: [משלי פרק-יא-טו]&nbsp רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ: [קהלת פרק-א-יד]&nbsp רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

משנה כתובות פרק ד – חק לישראל

——– א. נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה, בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ שֶׁל אָבִיהָ, וְהַצַעַר בַּתְּפוּסָה. עָמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב. מֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. עָמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא בָגְרָה, הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב. מֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כז – חק לישראל

——– (כב) אִ&#1445ם תִּכְתּֽוֹשׁ-אֶת-הָאֱוִ&#1448יל | בַּֽמַּכְתֵּ&#1441שׁ בְּת&#1443וֹךְ הָ&#1453רִיפוֹת בַּֽעֱלִ&#1425י לֹא-תָס&#1445וּר מֵ&#1437עָלָ&#1431יו אִוַּלְתּֽוֹ: אִין מָחְיַת לֵיהּ לְשַׁטְיָא בְּמַכְתְּשֵׁיבְּגוֹ סִיַעְתָּא וּבְאוּדְרָךְ לָא תַעֲבִירמִנֵיהּ שַׁטְיוּתֵיהּ: הריפות . חטים הנידוכים במכתש : מכתש . אסיתא מורטיו"ר בלעז : בעלי . הוא בוכנא פולין מורטר"ו בלעז על שם שמעלין אותו ומכין בו תמיד נקרא עלי : (כג) יָדֹ&#1443עַ תֵּ&#1453דַע פְּנֵ&#1443י … להמשך קריאה

סידור השולחן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לפנות את הכלים מהשולחן ולנקותו לאחר סעודה שלישית, כאשר כוונתו שיהיה המקום נקי ומסודר לכבוד שבת. אבל אם אכל בחדר צדדי ולא נכנסים בו עד מוצאי שבת, לא יסדר השולחן בשבת. (ב ריט) בתי כנסת המקיימים בחדר הסמוך סעודה שלישית, ואחר הסעודה נכנסים להתפלל בבית הכנסת, לא … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [ערב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתַּלְמִיד לְרַבּוֹ מֻבְהָק חַיָּב לָקוּם מִפָּנָיו מִשֶּׁיִּרְאֶנּוּ כִּמְלֹא עֵינָיו, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לג, א): תָּנָא: אֵי זוֹ הִיא קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִדּוּר? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר אַבַּיֵּי: לָא אֲמָרָן אֶלָּא בְּרַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מֻבְהָק, אֲבָל בְּרַבּוֹ מֻבְהָק כִּמְלֹא עֵינָיו. אַבַּיֵּי מְכִי חָזְיָא לֵיהּ לְאוֹדְנֵיהּ דְּחַמָרָא דְּרַב יוֹסֵף דַּאֲתֵי הֲוָה קָאֵים. אַבַּיֵּי הֲוָה רָכִיב … להמשך קריאה

צ – טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך – קיצור ליקוטי מוהר"ן

בָּזֶה שֶׁמְּשַׁבְּרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ מְרַמְּזִין לְהָאָדָם וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנֹּם. לְמַעַן יִזְכֹּר בָּזֶה וְלֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּזִוּוּגוֹ כָּרָאוּי. גַּם מְרַמְּזִים לוֹ שֶׁבְּאִם תִּהְיֶה אִשָּׁה רָעָה אַל יִבְגֹּד בָּהּ וְלֹא יְגָרְשֶׁנָּה כִּי עַל יָדָהּ אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ: … להמשך קריאה

הבנת הקדיש

——– כתב בספר ערוך השולחן (סימן נו סעיף ה): "הקדיש צריך כוונה להבין מה שאומר, ולשים לב לתפילה הקדושה הזו, ובלא כוונה אינו כלום, ומוטב שלא יאמרנה". על כן הבאנו להלן את ביאור תיבות הקדיש בקצרה: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {יתגדל ויתקדש שמו הגדול של ה' לעיני כל העולם.} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ {בעולם שברא … להמשך קריאה

מַדּוּעַ עִם כָּל הַמּוּסָר וַעֲבוֹדַת ה' וְהַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּתַכְלִית הָאָדָם, וְעַל אַף כָּל הָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ לְהִשְׁתַּנּוֹת וְעִם כָּל הַהַכָּרָה בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ הָעֲבוֹדָה עֲדַיִן רוֹפֶפֶת אֶצְלֵנוּ, וְכוֹשְׁלִים אָנוּ בָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁאֵין שִׂכְלֵנוּ מְסֻגָּל לְהָבִין הֵיאַךְ מַגִּיעִים אָנוּ לְשִׁפְלוּת כָּזוֹ שֶׁשְּׁקוּעִים אָנוּ בָּהּ?

——– הסיבה העיקרית לכך היא הקטיעות ברצף העבודה מחמת הטרדות הרבות, אנו מתיחסים לטרדותינו עם כל ראשינו ורובנו, ובכך מתנתקים מהעבודה. זאת עלינו להבין אי אפשר שהמוסר על התמדת התורה יועיל לנו, או המוסר על כוונת התפילה יועיל ועם כל רצוננו החזק – בו בזמן שכאשר מטרידה אותנו איזו טרדה מעניני עוה"ז כבר פורקים אנו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן