כתובים – תהילים – פרק עז – חק לישראל

——– עז (א) לַמְנַצֵּ&#1445חַ עַֽל-(ידיתון) יְדוּת&#1431וּן לְאָסָ&#1445ף מִזְמֽוֹר: לְשַׁבָּחָא עַל יַד יְדוּתוּן לְאָסָףתּוּשְׁבְּחָא: על ידותון . על הדתות ועל הדינין העוברים על ישראל : (ב) קוֹלִ&#1443י אֶל-אֱלֹהִ&#1443ים וְאֶצְעָ&#1425קָה קוֹלִ&#1445י אֶל-אֱ&#1437לֹהִ&#1431ים וְהַאֲזִ&#1445ין אֵלָֽי: קָלִי קֳדָם יְיָ וְאֶקְבַּל קָלִיקֳדָם אֱלָהָא וְאַצֵית מֵימְרִי: (ג) בְּי&#1445וֹם צָרָתִי&#1454 אֲדֹנָ&#1450י דָּ&#1451רָ&#1445שְׁתִּי יָדִ&#1444י | לַ&#1443יְלָה נִ&#1453גְּרָה וְלֹ&#1443א תָפ&#1425וּג מֵאֲנָ&#1430ה הִנָּחֵ&#1443ם נַפְשִֽׁי: בְּיוֹם … להמשך קריאה

שע. שלא יאכל הנזיר צמוקים. – ספר החינוך

שלא יאכל הנזיר צמוקים, שנאמר (במדבווג) וענבים לחים ויבשים לא יאכל. שלא תאמר הואיל ונשתנה שמם שנקראים צמוקים ולא ענבים התרו, לפיכך באר הכתוב האסור גם בהם. וכל ענינה במצות הקודמות. ומי שאכל כזית מהם לוקה. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ט"ז: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת בהעלותך פרק י"ג.))) אוֹתָם שֶׁאַתָּה מַכִּיר שֶׁנִּתְמַנּוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹטְרִים בְּמִצְרַיִם בַּעֲבוֹדַת פָּרֶךְ, וְהָיוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וּמֻכִּים עַל יָדָם, עַתָּה יִתְמַנּוּ בִּגְדֻלָּתָם, … להמשך קריאה

האם יכירו אותנו ? – תפארת ישראל

——– "השרף מקוצק" זצ"ל הנהיג את עדתו בחריפות נוקבת, ואברכים מבקשי התעלות ואמת נהרו לקוצק כדי לקבל הדרכה, להתעלות ולהזדכך. לאחר תקופה של התעלות היו שבים לביתם עד לפעם הבאה. היה הרבי אומר במרירות: "כשהם באים לכאן, הריני עמל בפרך כדי לישרם ולהעמידם על רגליהם. וכשהם שבים וחוזרים – אי אפשר כבר להכירם"… אם כך … להמשך קריאה

נביאים – עובדיה – פרק א – חק לישראל

——– (יא) בְּיוֹם&#1433 עֲמָֽדְךָ&#1443 מִנֶּ&#1428גֶד בְּי&#1435וֹם שְׁב&#1445וֹת זָרִ&#1430ים חֵיל&#1425וֹ וְנָכְרִ&#1438ים בָּ&#1443אוּ (שערו) שְׁעָרָ&#1431יו וְעַל-יְרוּשָׁלִַ&#1433ם&#1433 יַדּ&#1443וּ גוֹרָ&#1428ל גַּם-אַתָּ&#1430ה כְּאַחַ&#1445ד מֵהֶֽם: בְּיוֹם מְקִימָךְ מִקָּבֵיל בְּיוֹמָא דִּבְזוּעַמְמַיָּא נִכְסוֹהִי וְנוּכְרָאִין עָאלוּ בְקִרְווֹהִיוְעַל יְרוּשְׁלֵם רְמוֹ עַדְבִין אַףאַתְּ כְּחַד מִנְּהוֹן: ביום עמדך מנגד . שלא באת לעזור לו : גם אתה כאחד מהם . אעלה אני עליך כאילו אתה מן הבאים … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי לְכַבֵּד לְרַבּוֹתָיו – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

מִיתַת בָּנִים לְאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ הָעֹנֶשׁ נִקְבַּע לַהוֹרִים אוֹ לַבָּנִים?

——– פְּעָמִים שֶׁמִּתְחַיֵּב אָדָם מִיתָה לַשָּׁמַיִם וּצְרִיכִים חַיָּיו לְהֵחָתֵךְ קֹדֶם זְמַנּוֹ, בְּאַהֲבַת ה' אוֹתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ עָלָיו מְזַמֵּן לוֹ בָּנִים שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בְּחַיָּיו, וְגַם אוֹתָם בָּנִים חַיָּבִים מִיתָה מֵעֲווֹן גִּלְגּוּלָם הַקּוֹדֵם שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִים לָמוּת בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. אֲזַי הַבָּנִים פּוֹרְעִים חוֹבָם, וְלַאֲבִיהֶם מִתְכַּפֵּר עֹנֶשׁ מִיתָה שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו, וְאִם נִתְחַיֵּב אוֹתוֹ הָאִישׁ מִיתָה כַּמָּה פְּעָמִים עַל … להמשך קריאה

מִי שֶׁבְּטִבְעוֹ הִנּוֹ בִּקָּרְתִּי, וְאוֹהֵב לְחַטֵּט בְּחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וּכְמוֹ כֵן בַּחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וּמִכָּךְ בָּא הוּא לְעַצְבוּת כִּי מְגַלֶּה הוּא בְּעַצְמוֹ וּבָאֲחֵרִים חֶסְרוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְרַבִּים וְהָעוֹלָם חוֹשֵׁךְ בַּעֲדוֹ, הֵיאַךְ יִנְהַג לְבַטֵּל מִנְהָג זֶה?

——– "חשבון הנפש" הוא מהמעלות הנשגבות ביותר, ואדם ללא חשבון נפש אינו אדם כלל, דמה שווה אדם שאינו שם דרכיו לפשפש בהם האם הולך הוא בדרכי ה' או לא, הלא אחד שכזה יאבד לגמרי ולא ישאר ממנו מאומה. וככל שחשבון הנפש הוא עמוק יותר, עדיף הוא למאד שבכך יביא עצמו לשלימות יותר. אלא שהיצר מתערב … להמשך קריאה

פח – שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לֶאֱכל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ עַל הָאִילָן. כִּי יָכוֹל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי-זֶה. גַּם אָסוּר לִתְלֹשׁ פְּרִי קֹדֶם בִּשּׁוּלוֹ כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָקוּץ אִילָן קֹדֶם זְמַנּוֹ: ב כְּשֶׁמְּבָרֵךְ הַבְּרָכָה עַל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם כָּרָאוּי. עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי הַפְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל. וּמְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ו

——– [שמות פרק-כג-יט]&nbsp רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ: [שמות פרק-כח-טז]&nbsp רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ: [שמות פרק-לד-כו]&nbsp רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ: [דברים פרק-ב-לה]&nbsp רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ: [דברים פרק-ב-לז]&nbsp רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן … להמשך קריאה

סעי' ח' – יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו, בשעת תפלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י נראה שיש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו בשעת תפילה דהויא לה עמידה מן הצד ולאו עמידה היא, כמו שיתבאר בסימן קמ"א (ד"ה ומטעם) בסייעתא דשמיא. וכן כתבו הגהות מיימוניות בפ"ה (אות ז): וכ"פ מרן יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו, בשעת תפלה. וכתב המ"ב (ס"ק כב') לטעם שעמידה … להמשך קריאה

הֵיאַךְ זוֹכִים שֶׁיִּפָּתַח הַלֵּב בִּבְרָכוֹת בִּתְפִלָּה, בְּוִדּוּי, בִּסְלִיחוֹת, בְּתִקּוּן חֲצוֹת וְכַיּוֹצֵא?

——– כל ההצלחה בעיקר זה של פתיחת הלב, ושהוא העיקר בעבודת ה', תלוי בכח הציור המוחשי, והוא בעצם לימוד המוסר – קודם שיעשה המצוה או הברכה והשבח לבורא. וכגון בברכת הנהנין, בא האדם להנות ממשקה או מפרי וכיוצא, יתכן אף שמברך הוא בכוונת פירוש המילות מילה במילה ומ"מ חסר כאן הלב, כי מהו הלב? הרגש! … להמשך קריאה

אמירת כמה אנשים יחד

——– מנהג בני ספרד וכן רבים מבני אשכנז, לומר את הקדיש כמה אנשים יחד, אך יש להשתדל שיאמרוהו כולם בשווה, ולא אחד לאט ואחד במרוצה. (ד תז) אם אחד הקדים את חברו באמירת הקדיש – אם יש הפסק ביניהם יותר מכדי דיבור [זמן אמירת 'שלום עליך רבי', והוא כשניה אחת], יענו הציבור אמן אחַר כל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ז

——– [בראשית פרק-מט-ג]&nbsp רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא … להמשך קריאה

משנה סוטה פרק ט – חק לישראל

——– א. עֶגְלָה עֲרוּפָה, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁלשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹצְאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ, שְׁנַיִם, וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד: (א) עגלה ערופה בלשון הקודש. מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה והכהנים … להמשך קריאה

על האדם להתביש מעצמו שמחד גיסא מטמא עיניו, ומאידך גיסא מבקש "והאר עינינו בתורתך" – תפארת ישראל

——– וזה ההתעוררות והחזוק הגדולים ביותר שעלינו להתעורר מכל הנאמר בענין זה של שמירת העינים מהסתכליות האסורות, הידיעה החשובה והמכרעת – שאי אפשר ולא שיך מצד טבע הדברים, וכנזכר לעיל – לזכות לתורה מבלי שמירת העינים ! ולא לחנם הקבע מנהג ישראל קדש, שביום הראשון בפעם הראשונה שלוקחים את הילד להכניסו ללמד אותיות הקדש – … להמשך קריאה

תכלית היסורים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וכו'. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וכו' (כז.יב-יג) יש להבין, דאם רצה משה לומר לישראל הברכות והקללות, יכל היה לאמרם להם אף ללא כל מעמד ההרים? ב. אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וכו'. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וכו' (כז.יב-יג) … להמשך קריאה

שק – ספר פלא יועץ

ענין לבישת שק על בשרו, הוא טוב ומועיל מאד לכלא פשע ולהתם חטאת ולקבול תפלות וסודו רם ונשא, עין בספר הקדוש ראשית חכמה. הנה כי כן, מי האיש אשר כל מגמתו לתקן את נפשו ולעשות נחת רוח ליוצרו, יעשה ויכין לעצמו כמין בגד קטן ללבשו תחת בגדיו בעת אמירת תקון חצות ובעת שהוא שופך שיחה, … להמשך קריאה

שעא. שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים. – ספר החינוך

שלא יאכל הנזיר זרע הענבים, שנאמר (במדבר ו ד) מחרצנים ועד זג לא יאכל. כל ענינה במצות הקודמות. ואם אכל מהן כזית לוקה. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות בעל ספר החינוך האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

הדחת כלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להדיח כלים אם יצטרך להשתמש בהם במהלך השבת, אבל אם לא ישתמש בהם, לא ידיחם. וכלי שתיה מותר להדיחם כל היום, כיון שמצוי שאדם שותה במשך היום ואולי יצטרך להם. אך אם ברור לו שלא ישתה עוד, אין להדיחם. (ה"ע ד רצג) מערכת כלים נוספת – אם … להמשך קריאה

מַהֵם הַיִּסּוּרִים הַקַּלִּים בְּיוֹתֵר וְהַמְזַכְּכִים בְּיוֹתֵר?

——– יִסּוּרֵי הַ"בִּזְיוֹנוֹת", מוֹעִילִים הֵמָּה יוֹתֵר מִתַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים וּמִכָּל מִינֵי מַלְקוּיוֹת. וְכָךְ כָּתַב הרמ"ק: מַה הֵם הַיִּסּוּרִים הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַטְרִידוּ מֵעֲבוֹדַת ה'? אֵין חָבִיב בְּכֻלָּם מֵאִלּוּ שֶׁיְּחָרְפוּהוּ וִיבַזּוּהוּ וִיגַדְּפוּהוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִמְנְעוּ כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ בָּחֳלָיִים, וְלֹא יִמְנְעוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, וְלֹא יֵעָנֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם בְּחַיָּיו וְחַיֵּי בָּנָיו בְּמִיתָה, אִם כֵּן יַחְפֹּץ בָּהֶם מַמָּשׁ, וְיֹאמַר: … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מד – חק לישראל

——– (כה) וְאֶל-מֵ&#1443ת אָדָ&#1428ם לֹ&#1445א יָב&#1430וֹא לְטָמְאָ&#1425ה כִּ&#1443י אִם-לְאָ&#1441ב וּ&#1440לְאֵם וּלְבֵ&#1448ן וּלְבַ&#1436ת לְאָ&#1431ח וּלְאָח&#1435וֹת אֲשֶֽׁר-לֹא-הָיְתָ&#1445ה לְאִ&#1430ישׁ יִטַּמָּֽאוּ: וְעַל מִיתָא דֶאֱנָשָׁא לָא יֵיעוּללְאִסְתָּאֲבָא אֶלָּהֵן לְאָב וּלְאֵם וּלְבַרוְלִבְרַת לְאָח וּלְאָחַת דְּלָא הֲוַתלִגְבַר יִסְתָּאֲבוּן: (כו) וְאַחֲרֵ&#1430י טָֽהֳרָת&#1425וֹ שִׁבְעַ&#1445ת יָמִ&#1430ים יִסְפְּרוּ-לֽוֹ: וּבָתַר דְכוּתֵי שַׁבְעָא יוֹמִין יִמְנוּןלֵיהּ: ואחרי טהרתו . אחר פרישתו מן המת כך שנויה במ"ק : (כז) וּבְיוֹם&#1449 … להמשך קריאה

צָרְכֵי צִבּוּר – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ט"ז: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : קָחֵם בִּדְבָרִים: אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנֵּיתֶם פַּרְנָסִים עַל בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם. גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה, וְדוֹאֲגִים לְטוֹבָתָן וּלְרַוְחָתָן שֶׁל עַם הַקֹּדֶשׁ, … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רעא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁחַיָּב אָדָם לְכַבֵּד לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְלִירָא מֵהֶם, גָּדוֹל הוּא חִיּוּבוֹ בְּשֶׁיְּכַבֵּד אֶת רַבּוֹתָיו וְיִירָא מֵהֶם. וְהִשְׁווּ רַבּוֹתֵינוּ מוֹרָא רַבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹרָא שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק ד מֵאָבוֹת: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךְ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁהִבְדִּילָם רַבִּי אֶלְעָזָר; שֶׁל חֲבֵרוֹ קְרָאוֹ "כָּבוֹד" … להמשך קריאה

מַהִי הָעֵצָה לָצֵאת בִּזְמַנֵּי הֶסְתֵּר מֵהַחֹשֶׁךְ הַקָּשֶׁה הַמַּסְתִּיר וְהַמַּחְשִׁיךְ עַל אוֹר ה' מִלִּהְיוֹת סָמוּךְ וְנִרְאֶה אֵצֶל הָאָדָם?

——– קודם עלינו להבין מה היא סיבת החושך האופף את האדם להסתיר ממנו את אורו ית'. והדברים מובאים ב"מכתב מאליהו" ח"ב עמ' 172 בשם הליקוטי מוהר"ן (קטו): ומהי העצה לעלות ממבוכה של הכלים השבורים על ידי ירידה? עי' ליקוטי מהר"ן (קט"ו) "ויעמד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים". עמידה מרחוק פירושה: מי … להמשך קריאה

בַּמֶּה יֵּשׁ לְקַדֵּם פְּנֵי הַיֵּצֶר הַלּוֹחֵם לְהַמְתִּיק אֶת הָעֲבֵרָה?

——– יש לדעת שהיצר עובד הרבה עם כח הדמיון, וזאת יכול לראות האדם בחוש היאך קודם העבירה ידמה לו היצר בציורים שונים את מתיקות העבירה, וכשיבוא לעבירה אכן יעשנה, אולם יתבונן שהרבה מהציורים שצייר לו היצר כיצד יהנה מהעבירה – כלל לא היו קיימים, כן הוא אפילו ביצר התאוה, ובודאי שכן ביתר מיני פיתויי היצר, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן