סימן שנא – דין המושיט ידו לצנור ברשות הרבים לשתות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנא – דין המושיט ידו לצנור ברשות הרבים לשתות

א לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וִיחַבֵּר יָדוֹ לְמַזְחֵלָה, שֶׁהוּא צִנּוֹר אָרֹךְ מֻנָּח לְאֹרֶךְ הַגַּג, בְּתוֹךְ א ג' טְפָחִים סָמוּךְ לַגַּג וּלְקַבֵּל הַמַּיִם מִמֶּנָּה שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ ג' סָמוּךְ לַגַּג חָשׁוּב כְּגַג וְאָסוּר, בֵּין אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה; אֲבָל מֻתָּר לִקְלֹט מִן הָאֲוִיר אֲפִלּוּ אִם יָדוֹ תּוֹךְ ג' לַמַּזְחֵלָה. הָיְתָה מַזְחֵלָה בּוֹלֶטֶת ב ג' מִן הַגַּג, וְכֵן סְתָם צִנּוֹר שֶׁבּוֹלֵט ג', יָכוֹל לְחַבֵּר יָדוֹ אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל הַמַּיִם, וּכְגוֹן שֶׁאֵין בָּהֶן ג ד' עַל ד' וְהֵן לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה; אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהֶן ד' עַל ד', אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם ד' עַל ד', וְהֵן לְמַעְלָה ד מֵעֲשָׂרָה, אָסוּר.

באר היטב – סימן שנא – דין המושיט ידו לצנור ברשות הרבים לשתות

א א ג"ט. פי' המזחילה מונחת סמוך לגג ג' טפחים ואמרינן לבוד ושם גג על זה והוי כמוציא מגג לר"ה אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו ידו תוך ג' למזחילה ולא שייך בזה לבוד דהא עכ"פ אינו מוציא מרה"י ממש ואין בחיוב הוצאה אלא במוציא ממש מרה"י ועיין ט"ז: ב מן הגג. לא חשיב כגג: ג ד' על ד'. דהוי כרמלית: ד מעשרה. דגזרינן שמא יהא רחב ד' והוי רה"י ואסור ועיין מ"א:

מגן אברהם שנ״א – סימן שנא – דין המושיט ידו לצנור ברשות הרבים לשתות

א׳ חשוב כגג. דהוי רה"י עססי' שע"ד: ב׳ מן האויר. דמקום פטור הוא ואם הוא למט' מי' הוי ר"ה: ג׳ שבולט ג'. לא חשיב כגג: ד׳ יש בהן ד'. הוי כרמלית: ה׳ למעלה מי'. גזרי' שמא יהא רחב ד' והוי רה"י ואסור עמ"ש סי' שמ"ה ס"א דאם גדיים בוקעים תחתיו לא הוי רה"י הכא שאני דכיון שהגג רה"י הוי הצנור (חור רה"י) דומיא דזיז ע"ש סי"ו:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים שנ״א

א׳ בתוך ג' טפחים. פירוש המזחילה מונחת סמוך לגג תוך ג' טפחים אמרינן לבוד ושם גג על זה והוי כמוציא מגג לרשות הרבים אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו ידו תוך שלש למזחילה ולא שייך בזה לבוד דהא על כל פנים אינו מוציא מרה"י ממש ואין בחיוב הוצאה אלא מוציא ממש מרה"י אבל הרר"י כתב דגם בזה אסור בסמוך לשלשה למזחילה: ב׳ שאין בהם ארבע על ארבע. דאל"כ אסור דהוי כמוציא מרשות לרשות ואפילו למטה מעשרה הוי על כל פנים כרמלית:

ספר מחצית השקל על אורח חיים שנ״א

שנ״א:י׳ א׳ (ס"ק א) חשיב כגג דהוי רה"י ר"ל כיון דהגג הוי רה"י והמזחילה סמוכה לה ואיננ' נמוכה מן הגג ג"ט דינה כגג והוי ג"כ רה"י. ע' סוף סי' שע"ד מבואר דלפעמים אין לגג דין רה"י: שנ״א:י״א א׳ (ס"ק ב) מן האויר דמקום פטור ר"ל האויר של ר"ה שלמעל' מי': שנ״א:י״ד א׳ (ס"ק ה) למעל' כו' לא הוי רה"י אפי' למעל'. דומי' דזיז ע"ש סי"ז ר"ל בסי' שמ"ה סעי' י"ז מבואר דזיז הבולט חלון פתוח לו יש לזיז דין חורי רה"י דדינן כרה"י וה"ה הכא בצינור דהוי כמו חורי רה"י אלא דלפ"ז תיקשי ל"ל למיגזר אטו רחב ד' ת"ל דאפי' אינו רחב ד' מ"מ י"ל דין חורי רה"י נהי דאינו חייב אם מכניס או מוציא משם דבעי' עקיר' והנחה ע"ג מקום ד' אבל מ"מ אסור' איכ' וע' סי' שמ"ה במ"א ס"ק ט' ובמ"ש שם וכן קשיא למטה מי' כשאינו רחב ד' דשרי וגם כשרחב ד' כ' מ"א ס"ק ד' הטעם דהוי כרמלית ת"ל דהוי רה"י דהא כ' מ"א בסי' שמ"ה ס"ק ב' דאפי' למט' מי' מיקרי חורי רה"י אף דבני רה"ר יכולים ג"כ להשתמש שם דלא כע"ש ואין לחלק בין חור לזיז דהא מ"א גופי' הניא בצ"ע בסי' שנ"ג ס"ק ד' דגם בזיז למטה מי' אמרי' דהוי חורי רה"י וצ"ל דהצינור לא הוי חורי רה"י ממש דאינו דאוי לתשמיש דאינו עשוי כ"א לקבל המים ולהעבירה שלא יקלקלו הכותל לכן די אם ניתן להצינור דין רשות היחיד אם גבוה יו"ד ורחב ד' אף שהגדיים בוקעים בו מהני מה שדומה לחורי רה"י אף שגדיים בוקעים בו לא נתבטל ממנו שם רה"י משא"כ כשאינו גבוה יו"ד או אינו רחב ד' דמצד עצמו אין עליו שם רה"י לא מיקרי חורי רה"י:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א