סימן שמח – דין המושיט מרשות לרשות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמח – דין המושיט מרשות לרשות א הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהוֹצִיא יָדוֹ מְלֵאָה פֵּרוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, בְּשׁוֹגֵג, מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ לְאוֹתוֹ חָצֵר וְאָסוּר לְהוֹשִׁיטָהּ לְחָצֵר אַחֵר; וְאִם בְּמֵזִיד, אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַחְזִירָהּ לְאוֹתוֹ חָצֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהוֹצִיא מִבְּעוֹד יוֹם, אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ מִשֶּׁחָשְׁכָה מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ שֶׁמָּא יַשְׁלִיכֵם מִיָּדוֹ וְיָבֹא לִידֵי א … להמשך קריאה

שסח. שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שכר. – ספר החינוך

שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שכר שעקר ערובו יהיה יין, שהוא מיחל הענבים. דאלו מיחל שאר פרות, אף על פי שנקרא שכר לא נאסר על הנזיר, אלא בתערבת היוצא מן הגפן, ועל זה נאמר (במדבר ו ג) מיין ושכר יזיר וגו'. וכל משרת ענבים לא ישתה. כלומר, שכל תערבת שיש בו ענבים בכלל … להמשך קריאה

פו – על ידי שהעולם הם מקטני אמנה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בְּהָאֱמוּנָה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כְּגוֹן תַּעֲנִית וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר. כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" … להמשך קריאה

אוֹהֲבֵי ה' – דובב שפתי ישנים

——– י"א, א': וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הָאֵיךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם. מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, שֶׁכְּשֶׁאוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ – מְחַפְּשִׂים הִזְדַּמְּנוּיוֹת לְהָשִׂיחַ עִמּוֹ, וּלְהִמָּצֵא בְּחֶבְרָתוֹ, וְאִלּוּ כְּשֶׁלֹּא אוֹהֲבִים – מְחַפְּשִׂים הֵיאַךְ לְהִתְחַמֵּק וּלְהִפָּטֵר. וְעַתָּה, שָׁאוֹל נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאִם נָכוֹן … להמשך קריאה

לִפְעָמִים בִּגְלַל הַיִּסּוּרִים מִתְמַעֵט אֵצֶל הָאָדָם עֲבוֹדַת ה', כֵּיצַד יִתְיַחֵס לָזֶה?

——– יִתָּכֵן וַחֲשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַט עֲבוֹדָה שֶׁל אָדָם שֶׁעַל אַף מִגְבְּלוֹתָיו, נִסְיוֹנוֹתָיו וּקְשָׁיָיו חוֹטֵף אֵיזֶה שָׁעָה שֶׁל תּוֹרָה, מִתְאַמֵּץ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, מִתְאַמֵּץ לִתֵּן צְדָקָה, וְזֶה חָשׁוּב לִפְנֵי ה' יוֹתֵר מֵאִלּוּ יָבִיא לוֹ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת מִתּוֹךְ מְנוּחַת וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי אִם הָיָה רוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ הַהַרְוָחָה – הֲרֵי שֶׁהַנְּתוּנִים … להמשך קריאה

הרחוב בוער! – תפארת ישראל

——– בזמננו יש צרך גדול לעמד ולהתחזק, כיון שרבים קמים עלינו, וצריך לאזר חיל ולהלחם בזרם הזה. ועל מה עלינו להלחם נגד הרחוב? כי הרחוב מלא פריצות שאי אפשר לתארה. ראו לאיזה מצב הגענו. כיצד נראים פניו של הרחוב. הרי כיום ממש קשה לצאת החוצה, לעבר ברחוב. אפלו מי שצריך לצאת לקנות רק דבר קטן … להמשך קריאה

הַמַּתְרִים לִצְדָקָה, מַה יַּעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִשָּׁחֵת בְּמִדּוֹתָיו בְּהַנְהָגָה זוֹ, אַחַר שֶׁעַל פָּנָיו הוּא מַגְבִּיר בְּלִבּוֹ אַהֲבַת מָמוֹן?

——– הרב "מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 91) התיחס לבעיה זו, ואף ראה בה כסיבה לסגירת וחורבן מוסדות תורה וחסד כאשר עוסקים המה בהתרמה לארגונם בדרך השלילית והלא רצויה. ותוכן דבריו שיזהר המתרים להתרים בדרך שהוא "הנותן" ולא שהוא הנוטל, דהיינו שהוא מזכה את האחרים ליתן, ובכך מזכה אותם להיות המה הזוכים והנוטלים הרבה יותר ממה … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רסט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם מֻזְהָר שֶׁלֹּא יְבַזֶּה לְשׁוּם אָדָם הַנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְכָל שֶׁכֵּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם וְנִכְלְלוּ בַּכְּלָל, אֲבָל הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל הוּא עַל הַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם. שֶׁכְּבָר מָצִינוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ אָסָא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם בְּחָלְיוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (י, א): דָּרַשׁ רָבָא: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אָסָא? מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ד

——– [שמות פרק-ט-כו]&nbsp רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד: [דברים פרק-יז-טז]&nbsp רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד: [ירמיה פרק-יח-ז]&nbsp רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד: [תהילים פרק-קג-ח]&nbsp רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם … להמשך קריאה

הפשרת מאכלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להוציא חלה מהמקפיא להפשירה לסעודה רביעית וכיוצא. וכן יום טוב שחל במוצאי שבת, מותר להפשיר מאכלים קפואים לסעודת החג. כי אין כאן מעשה הכנה, שהרי ההפשרה נעשית מאליה. מה גם שאין בזה טרחה וזה לצורך מצוה. (שבת ב תמז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף ר"ו ע"א א. גֶּדֶר הָעֲבוֹדָה לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִיא הַכְּנִיעָה עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמָלָהוּ מֵעֵת יְצִירָתוֹ עַד עֵת בְּחִינָתוֹ וַהֲכָנַת שִׂכְלוֹ בִּלְתִּי טוֹבָה אֲשֶׁר קִדְּמָהוּ רַק הַכֹּל בִּגְדוּלָתוֹ וְחַסְדוֹ הַגָדוֹל לָכֵן הַשֵׂכֶל יְחַיֵּיב שֶׁיִהְיֶה נִכְנַע לְפָנָיו וְיָרוּץ לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְמִצְוָתוֹ כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ וְתָמִיד יוֹם יוֹם יוֹסִיף הַכְנָעָה וְכָל אֲשֶׁר יוֹסִיף לוֹ … להמשך קריאה

נצבים יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יט) לֹֽא-יֹאבֶ&#1443ה יְהֹוָה&#1432 סְלֹ&#1443חַ לוֹ&#1426 כִּ&#1443י א&#1440ָז יֶעְשַׁ&#1448ן אַף-יְהֹוָ&#1444ה וְקִנְאָתוֹ&#1433 בָּאִ&#1443ישׁ הַה&#1428וּא וְרָ&#1444בְצָה בּוֹ&#1433 כָּל-הָ&#1443אָלָ&#1428ה הַכְּתוּבָ&#1430ה בַּסֵּ&#1443פֶר הַזֶּ&#1425ה וּמָחָ&#1444ה יְהֹוָה&#1433 אֶת-שְׁמ&#1428וֹ מִתַּ&#1430חַת הַשָּׁמָֽיִם: לָא יֵיבֵי יְיָ לְמִשְׁבַּק לֵהּאֲרֵי בְּכֵן יִתְקֵף רָגְזָא דַיְיָוְחֶמְתֵהּ בְּגַבְרָא הַהוּא … להמשך קריאה

מעלת האחדות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל (כו.טו) יש לדקדק, מדוע כפל קרא ליתר תיבת "את" תרי זימני -"את עמך את ישראל", די היה לומר "את עמך ישראל"? ב. ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך (כח.ב) יש לדקדק, דהכא לגבי הברכות נאמר: "והשיגך" בכתיב חסר ללא ו', בעוד שלהלן (פסוק … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' שָׁאַל רִבִּי עֲקִיבָא לְרִבִּי נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים. אָמַר לוֹ מִיָּמַי לֹא קִבַּלְתִּי מַתָּנוֹת וְלֹא עָמַדְתִּי עַל מִדּוֹתַי וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רַב הוּנָא בַּר יְהוֹשֻׁעַ חָלַשׁ וכו' וְאָמְרוּ לוֹ מָאי חָזִיתָ אָמַר לְהוּ הָכִי אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוֹאִיל וְלֹא מוֹקֵי בְמִלְתָא לָא תְקִימוּ בַּהֲדֵיהּ שֶׁנֶּאֱמַר … להמשך קריאה

איסור דיבור בקדיש

——– אסור לדבר בעת אמירת הקדיש. וכתב בספר חסידים (סימן נח): מעשה באחד שראה בחלום צדיק שנפטר ופניו ירוקות, אמר לו מפני מה פניך ירוקות? אמר לו משום שהייתי מדבר בקדיש (ד שסז. ה"ב ד קצח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

שמירה – ספר פלא יועץ

כתיב (דברים ד טו) ונשמרתם מאד לנפשתיכם. וכתיב (שם) רק השמר לך ושמר נפשך מאד. הביטה וראה שבשום מצוה לא נאמר מאד כמו במצוה זו שחיב אדם לשמר נפשו מסכנה ומחשש סכנה. והטעם הוא, כי יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא (אבות ד, יז). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה … להמשך קריאה

עַתָּה, בְּיָמֵינוּ דּוֹר שֶׁל הֶסְתֵּר פָּנִים וְהָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית קָשָׁה הִיא לִמְאֹד, מַה הַדֶּרֶךְ שֶׁנּוֹתְרָה לָנוּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְתַכְלִיתֵנוּ?

——– על כך עונה הרב "מכתב מאליהו": בעת נוראה כזאת, אשר לא נדע מה ילד יום, אין פנאי לעסוק בעבודת העליה בהדרגה כבשנים כתיקונן, זקוקים אנו לתשובה דרך קצרה, בגדר "יש קונה עולמו בשעה אחת"; היינו רפואה כללית לחטאים, בגדר "עזרה ראשונה". וזה בד' דרכים: א. לימוד התורה – להבריח היצה"ר. ב. לימוד המוסר – … להמשך קריאה

סעי' ו' – חולה, מתפלל אפי' שוכב על צידו, והוא שיכול לכוין דעתו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרמב"ם בפ"ה (ה"ב) חולה מתפלל אפילו שוכב על צדו והוא שיכול לכוין את דעתו. ובהגהות מימוניות החדשות (אות ב) כתוב רש"י היה נוהג שלא להתפלל בשעת חליו אלא ק"ש בלבד קרא. וכן כתוב בכל בו (סי' יא ה ע"ג). וכתוב בכתבי מה"ר ישראל (תרומת הדשן ח"ב) סימן נ"ז דרש"י לא היה … להמשך קריאה

פינחס יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (ב) שְׂא&#1438וּ אֶת-ר&#1443ֹאשׁ | כָּל-עֲדַ&#1443ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1431ל מִבֶּ&#1448ן עֶשְׂרִ&#1445ים שָׁנָ&#1435ה וָמַ&#1430עְלָה לְבֵ&#1443ית אֲבֹתָ&#1425ם כָּל-יֹצֵ&#1445א צָבָ&#1430א בְּיִשְׂרָאֵֽל: קַבִּילוּ יַת חוּשְׁבַּן כָּל כְּנִשְׁתָּאדִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִיןוּלְעֵילָא לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן כָּל נָפֵיקחֵילָא בְּיִשְׂרָאֵל: לבית אבתם. על שבט האב … להמשך קריאה

תפילתו של אדם צריכה בדיקה מאיזה עומק בלב היא יוצאת

——– עתה נשוב ליישב את הקושיה שהקשנו לעיל: מה חסר בתפילה שאנו מתפללים יום יום שעדיין הקב"ה מתאוה לשמוע את קולנו, והרי קולנו נשמע?! תשובה לדבר: בודאי קולנו נשמע, אולם נבדוק מאיזה עומק בלב יוצא קול זה, האם מחיצוניות הלב או מהעומק הפנימי של הלב. הרי מבחן פשוט לבדיקה: יבדוק האדם את עצמו, אם כשיש … להמשך קריאה

לעבור לפני האומר קדיש

——– אין לעבור לפני האומר קדיש, אבל לאחר שגמר חצי קדיש, רשאי לעבור. (ד שפד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. … להמשך קריאה

שסט. שלא יאכל הנזיר ענבים לחים. – ספר החינוך

שלא יאכל הנזיר ענבים לחים, שנאמר (במדבר ו ג) וענבים לחים וגו' לא יאכל. ואמרו זכרונם לברכה במסכת נזיר (לה ב) וענבים לחים לא יאכל להביא את הבסר. כל ענין מצוה זו במצוה הקודמת לה. ומשרשי ענין הנזירות אכתב למטה במצות גדול שער נזיר (מצוה שעד). —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו … להמשך קריאה

תְּלוּנוֹת הַצִּבּוּר – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ז': וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : רְאוּ בָּאֵי עוֹלָם עַל מָה מִתְלוֹנְנִים בָּנַי, וְהַמָּן כָּךְ וְכָךְ הוּא חָשׁוּב! זְהִירוּת גְּדוֹלָה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר כְּשֶׁבָּא לִרְטֹן וּלְהִתְלוֹנֵן עַל דָּבָר. שֶׁיִּשְׂרָאֵל הִתְלוֹנְנוּ עַל הַטּוֹבָה שֶׁקִּבְּלוּ – וְנֶעֶנְשׁוּ עַל כָּךְ. וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּמוֹצָא פִּיו, עָלוּל לִפְעָמִים מֵחֹסֶר שִׂימַת לֵב, תּוֹךְ … להמשך קריאה

כל אחד ועבודת ה' המיוחדת רק לו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' וכו'. ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך (כו.י-יא) יש לתמוה, הרי בדרך כלל כשיש לאדם כל טוב אין צורך לצוותו שישמח כי ממילא שמח הוא, מדוע א"כ בהבאת פירותיו הנאים צותהו התורה "ושמחת בכל … להמשך קריאה

וישלח יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יד) &nbspשני&nbsp&nbspוַיָּ&#1445לֶן שָׁ&#1430ם בַּלַּ&#1443יְלָה הַה&#1425וּא וַיִּקַּ&#1438ח מִן-הַבָּ&#1447א בְיָד&#1435וֹ מִנְחָ&#1430ה לְעֵשָׂ&#1445ו אָחִֽיו: וּבָת תַּמָּן בְּלֵילְיָא הַהוּא וּנְסִיבמִן דְּאַיְתִי בִּידֵהּ תִּקְרֻבְתָּא לְעֵשָׂואֲחוּהִי: הבא בידו. ברשותו, וכן (במדבר כא כו) ויקח את כל ארצו מידו. ומדרש אגדה … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק סב – חק לישראל

——– (ט) כִּ&#1444י מְאַסְפָיו&#1433 יֹאכְלֻ&#1428הוּ וְהִֽלְל&#1430וּ אֶת-יְהוָ&#1425ה וּֽמְקַבְּצָ&#1445יו יִשְׁתֻּ&#1430הוּ בְּחַצְר&#1445וֹת קָדְשִֽׁי: (ס) אֲרֵי דְכַנְשׁוֹהִי לְעִבּוּרָא יֵיכְלוּנֵהּ וִישַׁבְּחוּןקֳדָם יְיָ וּדְעַצְרוֹהִי לְחַמְרָא יִשְׁתּוּנֵיהּבְּדָרַת קוּדְשִׁי: יאכלוהו . מוסב על דגנך : (י) עִבְר&#1444וּ עִבְרוּ&#1433 בַּשְּׁעָרִ&#1428ים פַּנּ&#1430וּ דֶּ&#1443רֶךְ הָעָ&#1425ם סֹ&#1443לּוּ סֹ&#1444לּוּ הַֽמְסִלָּה&#1433 סַקְּל&#1443וּ מֵאֶ&#1428בֶן הָרִ&#1445ימוּ נֵ&#1430ס עַל-הָעַמִּֽים: אֲמַר נְבִיָּא עֲבָרוּ וְתוּבוּ בְּתַרְעַיָּאאָפְנוּ לֵב עַמָּא לְאוֹרַח תַּקְנָאבַּסְרוּ בְּשּׂוּרָן טָבָן וְנֶחָמָן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן