אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם מֻזְהָר שֶׁלֹּא יְבַזֶּה לְשׁוּם אָדָם הַנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְכָל שֶׁכֵּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם וְנִכְלְלוּ בַּכְּלָל, אֲבָל הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל הוּא עַל הַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם. שֶׁכְּבָר מָצִינוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ אָסָא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם בְּחָלְיוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (י, א): דָּרַשׁ רָבָא: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אָסָא? מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת־כָּל־יְהוּדָה אֵין נָקִי" (מלכים־א טו, כב). מַאי "אֵין נָקִי"? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲפִילוּ חָתָן מֵחַדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.
ונכללו בכלל. כל ישראל נקראו בנים שנאמר בנים אתם לה' אלקיכם: נענש אסא. לחלות: אנגריא. עבודת המלך דכתיב ואסא השמיע את כל יהודה הזעיקן וישאו את אבני הרמה שהיה מלך ישראל בונה עליהם כרך לבלתי תת יוצא ובא לאסא: חתן. שכתוב בו נקי יהיה לביתו שנה אחת:
וְגַם מֵתוּ תַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא עַל שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה עִם זֶה, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, ב): שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגְּבָת עַד אַנְטִיפַּטְרֶס וְכֻלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד. תָּנָא: כֻּלָּן מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה עִם זֶה.
וְגַם מָצִינוּ שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם עַל חֵטְא זֶה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק עַל כִּתְבֵי (קיט, ב): אָמַר רַב: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַםִ אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּזּוּ בָהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת־ה' בְּעַמּוֹ עַד־לְאֵין מַרְפֵּא" (דברי הימים־ב לו, טז). מַאי "עַד־לְאֵין מַרְפֵּא"? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ. וַאֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: " אַל־תִּגְעוּ בִּמְשִׁיחָי" (דברי הימים־א טז, כב)? אֵלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן; "וּבִנְבִיאַי אַל־תָּרֵעוּ" (שם), אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
במשיחי. אלו תינוקות של בית רבן שדרך תינוקות למושחן בשמן ובנביאי אלו תלמידי חכמים שנאמר ונביא לבב חכמה:
וְגַם קָרְאוּ לַמְבַזֶּה תַלְמִיד חָכָם "אֶפִּיקוֹרוֹס", כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, ב): אֶפִּיקוֹרוֹס, רַב וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרֵי תַרְוַויהוּ: זֶה הַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: זֶה הַמְבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם.
אפיקורוס. חציפותא וכופר בדברי חכמים וע"כ מבזה אותם:
וְגַם קְרָאוּהוּ "מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה", כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ: וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לָהּ הָכֵי: מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. רַב וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרֵי תַרְוַויהוּ: זֶה הַמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: זֶה הַמְּבַזֶּה חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם.
מגלה פנים בתורה. שלא כהלכה: ורבי יהושע בן לוי אמר זה המבזה חברו בפני תלמיד חכם. שבושתו יותר גדול ועונשם הכרת תכרת מעוה"ז ומעוה"ב:
עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִירָא מֵעָנְשָׁן וּלִזָּהֵר מִגַּחַלְתָּן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרק ב דְּאָבוֹת: וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.
והוי מתחמם כנגד אורן. של תורתם שיהיה לך אהבה והנאה מהם כאדם המתחמם בעת שקר לו מהאש ונמשל לאש דכתיב הלא כה דברי כאש נאום ה' ע"כ אמרו הוי זהיר בגחלתם כאדם המתקרב יותר אל האש נשרף כך יהא המורא עליך מהם ואל תתקרב להם ביותר כאלו אתה חשוב כהם וגם אם לא תשמור לעשות כדבריהם תכוה ועונשם קשה מי שיעבור עליהם יותר משל תורה וע"כ נמשל העונש לדברים אלו נשיכת שועל רפואתו קשה לפי ששיניו דקות ועקומות וצריך הרופא לחתוך הבשר באזמל ולהרחיב בנשיכה ועקיצת עקרב קשה מנשיכת נחש: ולחישתן. דבורן כלחישת שרף ששורף בארס של הבל פיו:
וְגַם הִשְׁווּ רַבּוֹתֵינוּ מוֹרָאָם לְמוֹרָא שָׁמַיִם וְרִבּוּהוּ מֵרִבּוּי "אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים ו, יג) כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים, פֶּרֶק כָּל שָׁעָה (כב, ב) וּבְמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה (מא, ב) וּבְפֶרֶק קַמָּא דִבְכוֹרוֹת (ו, ב): תַּנְיָא, שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרֵי לָהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל "אֶתִ"ים שֶׁבַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ "אֶת־ה' אֱלֹהֶךָ תִּירָא", פֵּרַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּינוּ כָּל אֶתִין שֶׁדָּרְשְׁתָּ מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה כָּךְ קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
מה תהא עליהם. שיאמרו אלו אתין דרשת ובזה אין אתה דורש וחזר מכולם: לרבות תלמידי חכמים. שיהא מורא רבך כמורא שמים:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5