וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר – דובב שפתי ישנים

——– ח', כ"ד: זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((חולין כ"ד ע"א.))) מִבֶּן כ"ה בָּא לִלְמֹד הִלְכוֹת עֲבוֹדָה וְלוֹמֵד חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבֶן שְׁלוֹשִׁים עוֹבֵד. מִכָּאן לְתַלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ בַּחֲמֵשׁ שָׁנִים שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה. *(((נדרים י"א ע"א.))) מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, … להמשך קריאה

שיר – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסיקתא רבתי כו) על הפסוק (משלי ג ט) כבד את ה' מהונך. מחינך, שאם יש לו קול ערב יתן חינו לפני קונו לכבוד קונו, ולזה צריך חזק ואמץ שלא לכון שלשומעים ינעם, אלא יהיו מעשיו לשם שמים לכבוד השם יתברך דוקא. וכבר ספרו על חסיד שהיה שומע קול משורר שהיה משורר … להמשך קריאה

רוֹאִים אָנוּ אַנְשֵׁי "חָכְמָה וְהַשְׂכֵּל" בְּחָכְמַת הַמּוּסָר, אוּלָם לְלִבָּם עֲדַיִן לֹא נָגַע הַדָּבָר, הָכֵיצַד?

——– לימדנו הרב "מכתב מאליהו" (ח"א עמ' כד-כה בהקדמה): "אין מוסר אלא מה שהאדם לומד על עצמו לעצמו וכו', אם מתכון האדם לתפוס רעיון נשגב במוסר בשכלו לבד, מבלי להשיב אל לבו אל יחשוב שעכ"פ בשכלו הבין הענין, אינו כן! תוכן הענין הוא האמת המוסרית הלבבית שמתבטאת בו, ומי שלבו ממאן להכיר האמת הזו, מחמת … להמשך קריאה

עמידה בקדיש

——– מנהג בני ספרד שהציבור אינם עומדים בעת אמירת הקדיש וברכו, וכן המנהג אצל חלק מבני אשכנז, אמנם רבים מהם נוהגים לעמוד. (המהרי"ל, רבנו האר"י ועוד. ד שפז) גם לנוהגים שלא לעמוד, מכל מקום אם כבר היה עומד בתחילת הקדיש, לא ישֵב עד שיסיים לענות 'יהא שמיה רבא… דאמירן בעלמא'. (המהרי"ל, רבנו האר"י ועוד. ד … להמשך קריאה

סעי' ה' – היה יושב בספינה או בעגלה, אם יכול לעמוד במקום הכריעות, עומד כדי שיהיה כורע מעומד, ופוסע ג' פסיעות. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וכן אם היה בספינה או על גבי קרון יושב ומתפלל. וכתב הב"י נראה שלמד כן מדתניא בפרק תפילת השחר (ל.) השכים לילך בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קורא. רבי שמעון בן אלעזר אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ואח"כ מתפלל. ואמרינן במאי קא מיפלגי מר סבר תפילה מעומד עדיף … להמשך קריאה

שליח צבור – ספר פלא יועץ

כבר מרן בשלחן ערוך, סימן ג"ן, באר דיני השליח צבור. ובספר שלמי צבור האריך הרחיב בתנאים הצריכים לשליח צבור. ובאמת שקשה המציאות למצא שליח צבור שלם בכל כמו שצריך, אבל על כל פנים ראוי למנהיגי הקהלות שלא למנות שליח צבור, אלא על פי חכם שיודע על בל פנים לבחר הרע במעוטו. ולפחות יהיה השליח צבור … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קכ"ח קכ"ט מַעֲשֵׂה בְּרַבֵּנוּ יַעֲקֹב בְּרַבִּי יָקָר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד בִּזְקָנוֹ לִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וּכְשֶׁהָיוּ הַקָּהָל הוֹלְכִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אוֹ לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן אָז חוֹלֵץ מִנְעָלָיו וְאוֹמֵר אֲנִי עָנִי הֵם בִכְסָפִים וַאֲנִי בְרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים נִמְצָא הֵם בְּשֶׁלָהֶם וַאֲנִי בְשֶׁלִי וְכֵן נָהֲגוּ הַקָּהָל אַחֲרָיו: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ אַתָּה קוֹנֶה אַרְגָּז לִשְׁמוֹר כֶּסֶף וְזָהָב … להמשך קריאה

שׂוֹנְאֵי ה' – דובב שפתי ישנים

——– י', ל"ה: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : "מְשַׂנְאֶיךָ" – אֵלּוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. מַבְהִיל הָרַעְיוֹן! אָדָם בְּלִבּוֹ רַחֲשֵׁי טִינָה וְשִׂנְאָה כְּלַפֵּי יְהוּדִי, וּבְעֵינֵי ה' הוּא נִקְרָא "שׂוֹנֵא ה' "! וְהִנֵּה צִוָּנוּ בּוֹרְאֵנוּ: *(((ויקרא י"ט, י"ח.))) … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן לַחֲכָמִים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

כל עבירה וכל מצווה הן מציאות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ונצעק אל ה' אלקי אבותינו וישמע ה' את קולנו וכו' (כו.ז) יש לדקדק, מדוע אמר וישמע ה' "את קולנו", ולא אמר "וישמע אותנו", או "ויעתר לנו" וכדו'? ב. והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת (כז.ב-ג) יש להבין, מה העניין שהוכרח משה לכתוב את כל התורה … להמשך קריאה

סימן שמז – על איזה הוצאה חיב מן התורה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמז – על איזה הוצאה חיב מן התורה א מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁעוֹקֵר חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַנִּיחוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ אִיפְּכָא, אֲבָל פָּשַׁט יָדוֹ לְפָנִים, וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, וּנְטָלוֹ חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בִּפְנִים, אוֹ שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ א לַחוּץ וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ וּנְטָלוֹ חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד בַּחוּץ, שֶׁזֶּה עָקַר וְזֶה הִנִּיחַ, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן … להמשך קריאה

האדם יש בו מערכת של ריבוי רצונות זו לפנים מזו

——– אדם במערכת היום יומית שלו נצרך להכריע בין רצונות הסותרים זה את זה. נבאר את הדברים: אדם הרוצה לקנות מיבש כביסה וגם מדיח כלים, אולם בידו סכום כסף שמספיק רק לאחד מהם, הוא מוכרח להכריע איזה מהם יקנה. במילים אחרות הוא יבדוק מה יותר נצרך, מה יותר חשוב לו במצבו כעת, וכשיתברר לו במה … להמשך קריאה

שמירת העינים – סוד ההצלחה – תפארת ישראל

——– הגאון רבי יהודה עדס שליט"א, ראש ישיבת "קול יעקב" בירושלים עיר הקדש, נכנס אל הצדיק הקדוש רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל מאשדוד, ערב התחלת הזמן בישיבה, ושאל אותו: מה יש לומר לבחורים בתחלת הזמן כדי שיצליחו בלמודיהם? נענה רבי מאיר ואמר: שמרו את העינים ואת הפה – זה סוד ההצלחה ! (מפי בעל המעשה) ——– … להמשך קריאה

פה – אגוזים הנקראים לוזים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הָעֶצֶם לוּז שֶׁיֵּשׁ בְּעֹרֶף הָאָדָם שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחַר כִּלְיוֹן הַגּוּף. וּמִמֶּנּוּ יִתְחַדֵּשׁ בִּנְיַן הַגּוּף בִּשְׁעַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. זֶהוּ עִקַּר נֶחָמָתֵנוּ (עַיֵּן פְּנִים): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי … להמשך קריאה

שסז. שלא לשים לבונה בקרבן סוטה. – ספר החינוך

שלא לשים לבונה בקרבן סוטה. שנאמר (במדבר ה טו) ולא יתן עליו לבונה. משרשי המצוה. כענין מה שכתבתי בשמן, כי הלבונה הדור הקרבן וריח טוב, ולכן אין ראוי לאשה החוטאת להדר קרבנה. ועוד אמרו זכרונם לברכה על זה (מדרש רבה נשא ט יג), שהאמהות הכשרות והצנועות קרויות לבונה, שנאמר (שיר השירים ד ו) ואל גבעת … להמשך קריאה

זוהר אמר דף צ' ע"א – חק לישראל

——– וְלֹא יְחַלֵל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדְּשׁוֹ. תָּא חֲזֵי כָל מָאן דְּאַפִּיק זֶרַע לְבַטָּלָה לָא זָכֵי לְמֶחֱמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא וְאִקְרֵי רָע דִּכְתִיב (תהלים ה') כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע הָאי מָאן דְּאַפֵּיק לֵיהּ בִּידֵיהּ אוֹ בְאִנְתּוּ אַחֲרָא דְלָא כַשְׁרָא. וְאִי תֵימָא דְאַפִּיק לֵיהּ בְּאִנְתּוּ דְלָא מִתְעַבְּרָא הָכִי נָמֵי לָא. … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ד א. אִם הָיָה מְלַמֵּד מִפִּיו לְתַלְמִידִים מְלַמֵד וְאִם הָיָה מְלַמֵּד עַל פִּי מְתַרְגֵּם הַמְתַרְגֵּם עוֹמֵד בֵּינוֹ וּבֵין הַתַּלְמִידִים וְהָרָב אוֹמֵר לִמְתַרְגֵּם וְהַמְתַרְגֵּם מַשְׁמִיעַ לְכָל הַתַּלְמִידִים. וּכְשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִין שׁוֹאֲלִין לִמְתַרְגֵּם הוּא שׁוֹאֵל לָרָב וְהָרָב מֵשִׁיב לִמְתַרְגֵּם וְהַמְתַרְגֵּם מֵשִׁיב לְשׁוֹאֵל. וְלֹא יַגְבִּיהַּ הָרָב קוֹלוֹ יוֹתֵר מִקּוֹל הַמְתַרְגֵּם וְלֹא יַגְבִּיהַּ הַמְתַרְגֵּם קוֹלוֹ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ב

——– [תהילים פרק-סט-ה]&nbsp רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב: [תהילים פרק-פה-ב]&nbsp רָצִיתָ יְהוָה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ (שבות) שְׁבִית יַעֲקֹב: [משלי פרק-טז-יג]&nbsp רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב: [איוב פרק-כד-כא]&nbsp רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב: [שיר השירים פרק-ה-יא]&nbsp רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב: ——– … להמשך קריאה

מלאכה קלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לכתחילה לא יכין משבת לחול גם דברים שיש בהם טרחה מועטת, כהבאת יין לבית הכנסת לצורך ההבדלה שבמוצאי שבת וכיוצא. אמנם אם יודע שלא יוכל להשיג לאחר מכן יין בקלות, רשאי להביאו, כי צורך מצוה הוא. (שבת ב תמז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף כט עב הַמִּתְלוֹצֵץ בִּדְבַר שְׂפָתַיִם עַל הַמַּעֲשִׂים וְהַדְּבָרִים לֹא שֶׁיָּבוֹז לָהֶם בְּלִבּוֹ אַךְ מִדֶּרֶךְ הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָּבָר וְחֹק הַשְּׂחוֹק וּפְעָמִים שֶׁגּוֹרֵם לָזֶה מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהַשִּׁכְרוּת שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ) לֵץ הַיַּיִן הוֹמֶה שֵׁכָר כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם. פֵּרוּשׁ לֵץ אִישׁ הַיַּיִן הוֹמֶה אִישׁ שֵׁכָר כָּל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם, כְּמוֹ (תהלים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ב' א. אִם הָיָה מָקוֹם גָּבוֹהַּ מֵהֶן (מִצוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם) עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ נָמוּךְ מֵהֶם עֲשָׂרָה טְפָחִים יוֹשֵׁב בְּצַד הַמָּקוֹם וְקוֹרֵא שֶׁהֲרֵי נִפְסַק בֵּינֵיהֶן וְהוּא שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לוֹ רֵיחַ רָע. וְכֵן אִם כָּפָה כְּלִי עַל הַצוֹאָה אוֹ עַל מֵימֵי רַגְלַיִם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עִמּוֹ בַּבַּית הֲרֵי אֵלּוּ כִּקְבוּרִין … להמשך קריאה

מַה הִיא תַּכְלִית סִבַּת הַיִּסּוּרִים?

——– א. לְעוֹרֵר וּלְהַזְכִּיר לָשׁוּב מִדֶּרֶךְ הָרָע לְדֶרֶךְ הַטּוֹב. ב. לְשֵׁם נִסָּיוֹן, דְּהַיְנוּ לְנַסּוֹת אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה וְהַהַכָּרָה בַּה' הַאִם נָסוֹג אָחוֹר מֵעֹל סִבְלוֹ, וְזוֹ סִבַּת יִסּוּרֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים. ג. לְנַקּוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת בְּבִטּוּשׁ הַחֹמֶר הַמִּשְׁתַּחֵק עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּמְקוֹם לִשְׁחֹק אֶת הָעֳבִיּוּת הַנִּדְבָּק בַּנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא. ד. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה … להמשך קריאה

מַהוּ גֶּדֶר שֶׁל צְדָקָה שֶׁחַיָּב לִתֵּן וְאִם לֹא כֵן נֶחְשָׁב לְגוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים?

——– היטיב לבאר זאת הרב, מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 296-297) שאם האדם מוציא על הוצאות ביתו בהרחבה יותר ממה שמבין שנצרך ליתן לעני ומדתו בהוצאותיו היא "איפה ואיפה", בזה נחשב לגוזל עניים. ולנחיצות הענין אצטט לך לשונו: …ועוד יש לפרש שממונו חביב על הצדיק מפני שהוא רואה בו פקדון שהפקיד אתו השי"ת, בבחינת "אתה ושלך … להמשך קריאה

סימן תמד – דין ערב פסח שחל להיות בשבת – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (מט א): ארבעה עשר שחל להיות בשבת – מבערין את הכל מלפני השבת, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: בזמנן. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: תרומה מלפני השבת, וחולין בזמנן. דתרומה אין לה אוכלים הרבה, אבל חולין ימצא הרבה אוכלין (רש"י). ומוטב לבער בזמנן בארבעה עשר. והביעור לא יהיה על ידי … להמשך קריאה

סימן תמה – באיזה דבר מבערין את החמץ – ערוך השולחן

——– א תנן ריש פרק כל שעה (כא א): רבי יהודה אומר: אין ביעור חמץ אלא שריפה. :וחכמים אומרים: אף מפרר וזורה לרוח, או מטיל לים. ופסקו רש"י ותוספות כרבי יהודה, והרמב"ם והגאונים פסקו כחכמים. וכל ישראל נהגו לשרוף החמץ. וטעם רש"י ותוספות משום דבשלהי תמורה – חשיב התנא חמץ בפסח בתוך הנשרפים כרבי יהודה, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ג א. נָהֲגוּ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְדוֹלָה וּקְטַנָּה וְהָאַחַת רְשׁוּת וְהוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל רְשׁוּת אֶלָּא הַגְּדוֹלָה. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר בְּכָל יוֹם. וְאִם הִתְפַּלֵּל הַגְּדוֹלָה חוֹבָה לֹא יִתְפַּלֵּל קְטַנָּה אֶלָּא רְשׁוּת: ב. הָא לָמַדְתָּ שֶׁזְּמַן מִנְחָה גְדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד תֵּשַׁע … להמשך קריאה

דילוג לתוכן