מַצָּבֵנוּ הֲלֹא הוּא בְּכִי רַע, תַּחְלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ בְּתֹקֶף נִמְצָאִים בָּנוּ, א"כ בַּמֶּה נַּתְחִיל לְתַקֵּן אֶת עַצְמֵנוּ וּלְרַפֹּאת אֶת נַפְשֵׁנוּ?

——– העצה היחידה היא לימוד המוסר, אלא שלימוד המוסר צריך שיהיה בדרך ציורים והמחשות, כי רק זה הוא הדרך המועילה בלימוד המוסר. והיטיב לבאר זאת הרב מכתב מאליהו ח"ד עמ' 251-256 עיי"ש באורך ונביא כאן קטעים קצרים מדבריו: מה היא העצה לתיקון המצב? רק עצה אחת יש: ציורים – ציורי הלב. היינו, להרבות בכח הדמיון … להמשך קריאה

סימן שמט – דין ארבע אמות ברשות הרבים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמט – דין ארבע אמות ברשות הרבים א כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ א אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁיָּכוֹל לְטַלְטֵל בָּהֶם. וּמוֹדְדִים לוֹ ב בְּאַמָּה שֶׁלּוֹ, וְאִם אַמָּתוֹ ג קְטַנָּה נוֹתְנִים לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בֵּינוֹנִית שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים { וְע"ל סי' שצ"ו. } ב אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ, הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן שֶׁנִּמְצָא … להמשך קריאה

פז – כונת אלול הם תקון לפגם הברית – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית קָשֶׁה לְהָאָדָם לִמְצֹא זִוּוּגוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת. וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעַל-יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל מְתַקְּנִים פְּגַם הַבְּרִית וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ וְתִהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. (וְעַיֵּן סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל בְּ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' ח"א סִימָן ו): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ו' ע"ב בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים (קהלת ט) לְעוֹלָם יִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ נוֹטֶה לָמוּת וְאִם יָמוּת בְּשַׁעְתּוֹ נִמְצָא מֵת בְּחֶטְאוֹ לְפִיכָךְ יָשׁוּב מֵחֲטָאָיו מִיַּד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שׁוּב יוֹם אֶחָד וכו' לְפִיכָךְ יָשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתוֹ וְיָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה: אַל תֹּאמַר שֶׁאֵין לְחַפֵּשׂ בִּדְרָכָיו וְלָשׁוּב כִּי … להמשך קריאה

שחוק – ספר פלא יועץ

תנינן (אבות ג יא) שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לא א) אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה. והן בעוון יש בני אדם שמתענגים בשחוק, ויש עשירי עם שמגדלים אצלם בני אדם ליצני הדור, שידעו לדבר שחוק וירחיבו פיהם בשחוק רב ושמחה רבה, והמדבר ירחב לבו על שזכה … להמשך קריאה

תצוה יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (ט) וְלָ&#1443קַחְתָּ&#1428 אֶת-שְׁתֵּ&#1430י אַבְנֵי-שׁ&#1425ֹהַם וּפִתַּחְתָּ&#1443 עֲלֵיהֶ&#1428ם שְׁמ&#1430וֹת בְּנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵֽל: וְתִסַב יָת תַּרְתֵּין אַבְנֵי בוּרְלָאוְתִגְלוֹף עֲלֵיהֶן שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(י) שִׁשָּׁה&#1433 מִשְּׁמֹתָ&#1428ם עַ&#1430ל הָאֶ&#1443בֶן הָֽאֶחָ&#1425ת וְאֶת-שְׁמ&#1438וֹת הַשִּׁשָּׁ&#1447ה הַנּֽוֹתָרִ&#1435ים עַל-הָאֶ&#1445בֶן הַשֵּׁנִ&#1430ית כְּתֽוֹלְדֹתָֽם: שִׁתָּא מִשְׁמָהָתְהוֹן עַל אַבְנָא חֲדָאוְיָת … להמשך קריאה

סעי' ז' – המתיירא לעזוב מקחו אין דעתו מיושבת עליו, מתפלל יושב ופטור משלוש פסיעות, וכריעות כורע. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בארחות חיים (סי' מה) בשם רש"י שמי שהיו לו גוים מכאן ומכאן ומתיירא שמא יפסיקו תפילתו או יפסידו מקחו שישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו, ואע"פ שצריך לעשות שלוש פסיעות בסוף התפילה יושב ומתפלל וכורע עכ"ל. וכן כתב בשבלי הלקט (תפלה סי' יח) בשם רבינו האי שכיון שמתיירא לעזוב … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יט – חק לישראל

——– (י) וַיֹּאמֶר&#1449 קַנֹּ&#1448א קִנֵּ&#1436אתִי לַיהוָ&#1443ה | אֱלֹהֵ&#1443י צְבָא&#1431וֹת כִּֽי-עָזְב&#1444וּ בְרִֽיתְךָ&#1433 בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1428ל אֶת-מִזְבְּחֹתֶ&#1443יךָ הָרָ&#1428סוּ וְאֶת-נְבִיאֶ&#1430יךָ הָרְג&#1443וּ בֶחָ&#1425רֶב וָֽאִוָּתֵ&#1444ר אֲנִי&#1433 לְבַדִּ&#1428י וַיְבַקְשׁ&#1445וּ אֶת-נַפְשִׁ&#1430י לְקַחְתָּֽהּ: וַאֲמַר קַנָּאָה קַנֵיתִי קֳדָם יְיָאֱלָהָא צְבָאוֹת אֲרֵי שְׁבָקוּ קְיָמָךְבְּנֵי יִשְּׂרָאֵל יַת מַדְבֵחָךְ פַּגָרוּוְיַת נְבִיַיִךְ קְטָלוּ בְחַרְבָא וְאִשְׁתַאֲרִיתאֲנָא בִלְחוּדִי וּבְעוֹ יַת נַפְשִׁילְמִקְטְלָהּ: את מזבחותיך הרסו . במות יחיד הנעשות לשם שמים , … להמשך קריאה

ושכנתי בתוכם – תפארת ישראל

——– (עוד מהגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א) לפי כל זה מובן, שכאשר נוסעים באוטובוס, הרי זה נורא נוראות – עלולים להפסיד את כל הנפש ברגע. המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין היה אומר, שכאשר נאלץ הוא לנסע אל מחוץ לבני ברק, כשנוסע הוא במכונית סגורה, מבית לבית – זה עולה לו בעבודה של שבועים עד שהוא … להמשך קריאה

לחסוך זמן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עיקר האיסור להכין משבת לחול, הוא בדבר שאפשר לעשותו בחול, ורוצה לעשותו בשבת כדי לחסוך זמן מהחול. אבל דבר שאם לא יעשהו בשבת, שוב אי אפשר לעשותו בחול, מותר לעשותו בשבת. על כן, מותר להניח את הכלים בגמר הסעודה בכיור ולשפוך עליהם מים, כדי למנוע שלא יתייבש עליהם … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ רֵעוּתָא בְּכָךְ שֶׁאֵין הָאָדָם מְשַׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ לְהוֹדִיעָהּ אֶת מַתַּן צִדְקוֹתָיו כַּאֲשֶׁר עֲלוּלָה הִיא לְמָנְעוֹ מִכָּךְ?

——– פשוט שאין שום ריעותא בדבר, ויעשה הצדקות ללא ידיעת אשתו, ורמז לדבר דברי שלמה המלך "משוכבת חיקיך שמור פתחי פיך" (מיכה ז, ה), ומה הם פתחי פיו של האדם הלא המה מוצא שפתיו של האדם שהם פתחי פיו, ועליהם נאמר (דברים כג, כד) "מוצא שפתיך תשמור אשר נדרת בפיך", אם כן פעמים שגם מאשתו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ה

——– [שמות פרק-א-ב]&nbsp רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה: [שמות פרק-לא-ב]&nbsp רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: [במדבר פרק-טו-כ]&nbsp רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: [דברים פרק-ב-ג]&nbsp רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה: [דברים פרק-ד-ה]&nbsp רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן … להמשך קריאה

שמחה אמיתית רק כאשר מתמלא הרצון הפנימי ביותר בלב

——– עתה נשוב לראשית הדברים: כיצד אפשר לשמוח במצב של היום?! כתוב בתהלים (קד טו):"ויין ישמח לבב אנוש" ומצינו בחז"ל שאמרו: "נכנס יין יצא סוד" (יין גימ' סוד). נבאר להלן את עומק דברי חז"ל ומה השייכות בין שמחה לסוד. כפי שהתברר לעיל, אדם יש לו מערכת של רצונות זו לפנים מזו עד הרצונות הפנימיים ביותר … להמשך קריאה

אִשָּׁה הַמַּפֶּלֶת נְפָלִים הָעֹנֶשׁ לָאִשָּׁה אוֹ לַוָּלָד?

——– הָעֹנֶשׁ לִשְׁנֵיהֶם, הַוָּלָד נִתְחַיֵּב עֹנֶשׁ כָּרֵת וְגַם עֹנֶשׁ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאָמְנָם נִכְרַת בְּגִלְגּוּל הֶעָבָר, עֲדַיִן נִשְׁאַר לוֹ לִטְעֹם טַעַם מִיתַת בֵּית דִּין לְכָךְ נִתְגַּלְגֵּל בְּעֻבָּר וּמֵת, וְנִתְגַּלְגֵּל דַּוְקָא לִהְיוֹת עֻבָּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ אֵצֶל אָב וְאֵם אֵלּוּ דַּוְקָא הַחַיָּבִים בְּעֹנֶשׁ צַעַר זֶה דַּוְקָא, וְנִמְצָא מִשְׁפְּטֵי ה' צָדְקוּ יַחְדָּו (רמ"ק) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [ער] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מָצִינוּ שֶׁחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵיהֶם הָיוּ מְבַקְּשִׁין לִרְאוֹת לְכָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ וּמְכַבְּדִין אוֹתָם. מַה יֵּשׁ לַעֲשוֹת בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁנִּתְמַעֲטוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם בְּכָל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה. וְיֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מֵרַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹל הַדּוֹר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ הָיָה שׁוֹאֵל אִם הָיָה תַלְמִיד חָכָם בָּעִיר לִרְאוֹתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא … להמשך קריאה

סימן תמו – דין המוצא חמץ בפסח, מה יעשה – ערוך השולחן

——– א איתא בגמרא (ו א): המוציא חמץ בביתו ביום טוב – כופה עליו את הכלי. ופירש רש"י: דהא לא חזי לטלטולי ולאפוקי. ומיהו ב"בל יראה" לא עבר, דהא בטליה בלבו מאתמול. אלא משום שלא ישכח ויאכלנו – צריך כפיית כלי. עד כאן לשונו. מבואר מדבריו דאילו לא בטלו להחמץ מאתמול ועובר ב"בל יראה" – … להמשך קריאה

קדיש לעילוי נשמה

——– בכלל הכיבוד שמצווה הבן לאחר פטירת הוריו, הוא לומר קדיש בי"ב חודש הראשונים, ובשאר השנים מערבית של ליל שבת שקודם יום הפטירה עד יום הפטירה. ואם אינו אומר לפחות ביום הפטירה, הרי הוא מזלזל בהוריו. (ה"ב ד קצה) {וכמבואר בהרחבה בחוברת "כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה"}. מעלת הקדיש גדולה עד מאוד, לא רק להגן … להמשך קריאה

הקפאת מאכלים והחזרתם למקרר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להקפיא חלה או להחזיר מאכלים למקרר, לצורך אכילתם לאחר השבת. שהרי אם ימתין למוצאי שבת, יאבד טריותם. גם כי אינו אלא שומר על מצבם הקיים עתה. ועוד, שהרי רגילים להחזיר המאכלים, בלי לחשוב על כוונה מיוחדת לצורך ימי החול. (ב ריט, רכב, רכג) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מג – חק לישראל

——– (כ) וְלָקַחְתָּ&#1443 מִדָּמ&#1431וֹ וְנָ&#1448תַתָּ&#1436ה עַל-אַרְבַּ&#1444ע קַרְנֹתָיו&#1433 וְאֶל-אַרְבַּע&#1433 פִּנּ&#1443וֹת הָעֲזָרָ&#1428ה וְאֶֽל-הַגְּב&#1430וּל סָבִ&#1425יב וְחִטֵּאתָ&#1445 אוֹת&#1430וֹ וְכִפַּרְתָּֽהוּ: וְתִסַּב מִדָּמֵיהּ וְתִתֵּן עַל אַרְבַּעקַרְנָתֵיהּ וְעַל אַרְבַּע זִוְיַת מִסְמָתָאוְעַל תְּחוּמָא סְחוֹר סְחוֹר וְתִדְכֵּייָתֵיהּ וּתְכַפֵּר עֲלוֹהִי: על ארבע קרנותיו . של מזבח : פנות העזרה . גג המזבח : וכפרתהו . תקנח אותו מדרך חול שבו להכניסו בקדוש' להיותו ראוי לכפר … להמשך קריאה

אמור יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וְעַ&#1435ל כָּל-נַפְשׁ&#1445ֹת מֵ&#1430ת לֹ&#1443א יָב&#1425ֹא לְאָבִ&#1445יו וּלְאִמּ&#1430וֹ לֹ&#1445א יִטַּמָּֽא: וְעַל כָּל נַפְשַׁת מֵתָא לָאיֵיעוֹל לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵהּ לָא יִסְתָּאָב: ועל כל נפשת מת וגו' . באהל המת: נפשת מת. להביא רביעית דם מן המת … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עג – חק לישראל

——– (כו) כָּלָ&#1445ה שְׁאֵרִ&#1431י וּלְבָ&#1451בִ&#1445י צוּר-לְבָבִ&#1445י וְחֶלְקִ&#1431י אֱלֹהִ&#1445ים לְעוֹלָֽם: אִשְׁתֵּיצָא גוּשְׁמִי וְלִבְּבִי תַקִיפָא דְבָחֵיןלִבְבִי וְחוּלָקִי אֱלָהָא לְעַלְמָא: כלה שארי . נתאוה בשרי ולבבי לך : כלה שארי . ל' תאוה כמו ( לקמן קי"ט ) כלתה לתשועתך נפשי : (כז) כִּֽי-הִנֵּ&#1443ה רְחֵקֶ&#1443יךָ יֹאבֵ&#1425דוּ הִ&#1437צְמַ&#1431תָּה כָּל-זוֹנֶ&#1445ה מִמֶּֽךָּ: אֲרוּם הָא רַשִׁיעַיָא דִי מִתְרַחֲקִיןמִנָךְ יֹאבְדוּן שֵׁיצֵיתָא כָל דְטָעֵימִן … להמשך קריאה

הדקדוק בפרטים הקטנים יסוד התורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו.ב) איתא בבראשית רבה (א.ו) "בראשית ברא"- בזכות ביכורים שנקראו ראשית נברא העולם. וצריך להבין, וכי בזכות מצות הביכורים נברא העולם? ב. והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך וכו' (כו.ב) איתא במסכת בכורים (פ"ג מ"ב-ג) כיצד מעלין את הבכורים וכו', וכל בעלי אמניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלים … להמשך קריאה

סימן תמז – דיני תערובות חמץ בתוך הפסח – ערוך השולחן

——– א הלכה פסוקה היא דאף על גב דכל האיסורים בטלים בששים, מכל מקום חמץ בפסח איסורו במשהו, בין שנתערב במינו ובין בשאינו מינו. ויש בזה שלושה טעמים: הרמב"ם בפרק חמישה עשר ממאכלות אסורות ביאר הטעם: משום דחמץ הוה ליה דבר שיש לו מתירין, דאפילו באלף לא בטיל, דחמץ זה יהא מותר לאחר הפסח כשהוא … להמשך קריאה

סימן שנ – דין המוציא ראשו ורבו מרשות לרשות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנ – דין המוציא ראשו ורבו מרשות לרשות א עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹצִיא יָדוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל שָׁם חֲפָצִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד שֶׁנּוֹטְלָן מִכָּאן וּמַנִּיחָן כָּאן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא א יַעֲבִירֵם אַרְבַּע אַמּוֹת; וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יְבִיאֵם אֵלָיו, כֵּיוָן שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם הִלְכָּךְ מֻתָּר לַעֲמֹד, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים … להמשך קריאה

מהי שמחה אמיתית

——– הסיבה שנראה לנו שהצרות והפיגועים מהוים עילה לאי שמחה, הנה מפני שאין אנו מודעים לרצון הפנימי של עצמנו. נדמה לנו שהרצון הפנימי שלנו הוא שלוה, מנוחה, לחיות חיי רוגע בלי מפריעים, ולעבוד את ה' במנוחה. אולם האמת שונה לחלוטין, הרצון הפנימי שלנו הוא להתקרב לקב"ה באמת, שנרגיש אותו בפנימיות לבנו, שנחוש אותו, שהוא יהיה … להמשך קריאה

שמיעה – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (ישעיה נה ג) שמעו ותחי נפשכם. בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, אדם שנפל מן הגג ונתמלא כל גופו מכות, הרופא נכנס אצלו וממלא כל גופו רטיות, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אדם מלא עוונות, אמר לו הקדוש ברוך הוא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן