סימן שמ – כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמ – כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות א אָסוּר לִטֹּל שְׂעָרוֹ א אוֹ צִפָּרְנָיו, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים, וְחַיָּב עַל ב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת; וּמְלַקֵּט לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ בְּאַחַת, חַיָּב, וְדָבָר זֶה אֲפִלּוּ בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה { (דְּבָרִים כב, ה) הַגָּה: וְעַיִּןִ … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יִנָּצֵל הָאָדָם מִנְּקָמָה הַמְּתוּקָה כִּדְבַשׁ (כלשון המסילת ישרים)?

——– להינצל מנקמה ובפרט לטהר גם את פנימיותו ממחשבת נקם לא יתכן מבלעדי אמונה במדריגה גבוהה של בהירות והכרה ברורה. המאמין בהכרה ברורה שכל הנעשה הוא מאיתו יתברך, ידחה מחשבת נקם מלבו, והוא כמשל ראובן שהזיק לשמעון, היעלה על הדעת שתצטנן נקמתו של שמעון בהכותו את לוי, בודאי לא, שהרי ראובן הוא שהזיקו. כן המאמין … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַקַּפְדָנוּת הוּא עָנָף מִן הַגַאֲוָה וּמִן הַכַּעַס וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָאן דְקַפִּיד קַפְּדִין לֵיהּ. וְאֵין מוֹחֲלִין לוֹ עֲוֹנוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז') נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע וּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעוֹלָם יְבַקֵשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יִכְעוֹס בְּכָל … להמשך קריאה

נצבים יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (טו) &nbspשלישי&nbsp&nbspכִּֽי-אַתֶּ&#1443ם יְדַעְתֶּ&#1428ם אֵ&#1445ת אֲשֶׁר-יָשַׁ&#1430בְנוּ בְּאֶ&#1443רֶץ מִצְרָ&#1425יִם וְאֵ&#1447ת אֲשֶׁר-עָבַ&#1435רְנוּ בְּקֶ&#1445רֶב הַגּוֹיִ&#1430ם אֲשֶׁ&#1445ר עֲבַרְתֶּֽם: אֲרֵי אַתּוּן יְדַעְתּוּן יָת דִיתֵבְנָאבְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם וְיָת דִי עֲבַרְנָאבְּגוֹ עַמְמַיָא דִי עֲבַרְתּוּן: כי אתם ידעתם וגו' ותראו את שקוציהם. לפי שראיתם האמות … להמשך קריאה

הֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָ'הּ – דובב שפתי ישנים

——– ה', י"ח: וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סוטה ח' ע"א.))) סוֹתֵר אֶת קְלִיעַת שְׂעָרָה כְּדֵי לְבַזּוֹתָהּ, *(((כתובות ע"ב.))) מִכָּאן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁגִּלּוּי הָרֹאשׁ גְּנַאי לָהֶן. *(((תהלים מ"ה, י"א.))) שִׁמְעִי בַּת וּרְאִי … להמשך קריאה

עה – הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִים לְדַבֵּר עִמּוֹ טוֹב יוֹתֵר אַךְ גַּם הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד הוּא טוֹב מְאֹד וּמוֹעִיל לַקְּדֻשָּׁה מְאֹד: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי … להמשך קריאה

סעי' ג' – אין עומדים להתפלל מתוך דין, ולא מתוך הלכה שלא יהא לבו טרוד בה, אלא מתוך הלכה פסוקה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם לא. ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה ופירוש רש"י הלכה פסוקה שאינה צריכה עיון שלא יהא מהרהר בה בתפילתו: וכתב הטור והיינו נמי כמו מתוך שמחה שהתורה משמחתו דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכ"פ מרן אין עומדים להתפלל מתוך דין, ולא מתוך … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יט – חק לישראל

——– (ו) וַיַּבֵּ&#1429ט וְהִנֵּ&#1447ה מְרַאֲשֹׁתָ&#1435יו עֻגַ&#1445ת רְצָפִ&#1430ים וְצַפַּ&#1443חַת מָ&#1425יִם וַיֹּ&#1443אכַל וַיֵּ&#1428שְׁתְּ וַיָּ&#1430שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב: וְאִסְתְּכֵי וְהָא אִיסָדוֹהִי חֲרָרָא מְעוֹפְפָאוּצְלוֹחִיתָא דְמַיָא וַאֲכָל וּשְׁתִי וְתָבוּשְׁכִיב: רצפים . פחמים , וכן ( ישעיהו ו ו ) : ובידו רצפה : (ז) וַיָּשָׁב&#1449 מַלְאַ&#1448ךְ יְהוָ&#1444ה | שֵׁנִית&#1433 וַיִּגַּע-בּ&#1428וֹ וַיֹּ&#1430אמֶר ק&#1443וּם אֱכֹ&#1425ל כִּ&#1435י רַ&#1445ב מִמְּךָ&#1430 הַדָּֽרֶךְ: וְתָב מַלְאֲכָא דַיְיָ תִּנְיָנוּת וּקְרֵיבבֵּיהּ … להמשך קריאה

שתיקה – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מגילה יח, א) מלה בסלע, שתיקותא בתרין. מדאמרו מלה בסלע משמע דאירי בשיחה של התר, דאם לא כן אינה שוה סלע רק הפסד כמה וכמה סלעין, אלא אירי בדברים טובים, ואפלו הכי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים ג, ב) לעולם ילמד אדם את תלמידו דרך קצרה וארכה, דברים מועטים וענין רב, … להמשך קריאה

מאמר י"ח

——– שמחה ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם … להמשך קריאה

אוֹמְרִים אָנוּ: "הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה", מַהוּ לְשׁוֹן "בּוֹחֵר", הֲלֹא בּוֹחֵר בֵּאוּרוֹ בְּאֶחָד מִתּוֹךְ שְׁנַיִם וְכַיּוֹצֵא, וּמַה שַּׁיָּךְ כָּאן בּוֹחֵר, הָיָה לוֹ לוֹמַר "הֶחָפֵץ" אוֹ "הָרוֹצֶה" בְּשִׁירֵי זִמְרָה?

——– ישנם ב' מצבים בהם ניתן לאדם ליצור קשר עם בוראו לבלתי ישכחהו, האחד, עבודת ה' מתוך מצב של שמחה, להודות לה' על טובותיו וחסדיו. והשני, מצב של יסורים, שאז גם מאלץ מצב זה ליצור קשר עם הבורא לזעוק אליו שיושיע ויציל. ובכן במה בוחר ה' יתברך: האם בקשר שבא מתוך הודיה אליו, או בקשר … להמשך קריאה

סעי' ד' – העוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי, פירוש: לענין לעמוד מתוכו להתפלל, שגם זו שמחה. וי"מ דהיינו לענין דאינו צריך לפסוק להתפלל. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) כתבו הרא"ש שם: העוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה דמי. פירוש לענין לעמוד מתוכו להתפלל שגם זו שמחה הוא לו שעוסק בצרכי ציבור. וי"מ אותו לענין שא"צ לפסוק כדי להתפלל כמו שא"צ לפסוק מת"ת להתפלל למי שתורתו אומנתו: וכתב הב"י שדברי היש מפרשים כן נראה מדברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהִתְיַחֵס לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְפוּאָה הַמְקַיְּמִים אֶת הָאָדָם, אַחַר שֶׁלֹּא עַל הַלֶּחֶם יִחְיֶה הָאָדָם?

——– נִלְאוּ הַחוֹקְרִים מִלְּהַשִּׂיג פִּתְרוֹן הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד הָאָדָם חַי, אִם עַל יְדֵי אֹכֶל וּמָזוֹן הֲרֵי גּוּפַת הַמֵּת – רֶגַע לְאַחַר יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה לֹא יוֹעִיל שׁוּם הַזְרָקַת מָזוֹן וְשׁוּם אִינְפוּזְיָה שֶׁבָּעוֹלָם, אִם כֵּן הַגּוּף לֹא חַי עַל יְדֵי אֹכֶל, וְאִם הָאֹכֶל לְצֹרֶךְ הַנְּשָׁמָה – לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהֲרֵי הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית וּמַה לָּהּ וְלַמָּזוֹן הַגַּשְׁמִי. אֶלָּא, כָּךְ גָּזְרָה … להמשך קריאה

נוסחאות הקדיש

——– הנוסח הנכון בקדיש: לעלם וּלעלמי עלמיא, ולא לעלם לעלמי עלמיא. כן הוא הנוסח בתנא דבי אליהו, בסידור רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון, הרמב"ם, רש"י, הרוקח, המנהיג, הרשב"א, אבודרהם, הטור ועוד. וכן תרגם אונקלוס על הפסוק: "ה' ימלוך לעולם ועד", ה' מלכותיה קאם לעלם 'ו'לעלמי עלמיא. ומהר"י אבוהב כתב לומר לעלם לעלמי עלמיא בלי … להמשך קריאה

סימן שמא – התר נדרים בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמא – התר נדרים בשבת א מַתִּירִים נְדָרִים בְּשַׁבָּת אִם הֵם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי לְהַתִּירָם קֹדֶם הַשַּׁבָּת; אֲבָל הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאִם לֹא יָפֵר לָהּ הַיּוֹם לֹא יוּכַל עוֹד לַהֲפִירָם. ב מִי שֶׁנִּשְׁבַּע לַעֲשׂוֹת … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק סב – חק לישראל

——– (ה) כִּֽי-יִבְעַ&#1444ל בָּחוּר&#1433 בְּתוּלָ&#1428ה יִבְעָל&#1430וּךְ בָּנָ&#1425יִךְ וּמְשׂ&#1444וֹשׂ חָתָן&#1433 עַל-כַּלָּ&#1428ה יָשִׂ&#1445ישׂ עָלַ&#1430יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ: אֲרֵי כְּמָא דְמִתְיַתַּב עוּלֵים עִםבְּתוּלְתָא כֵּן יִתְיַתְבוּן בְּנַוַכִי בְּגַוַיכִיוּכְמָא דְחָדֵי חֲתָנָא עִם כַּלָּתָאיֶחְדֵי עֲלָךְ אֱלָהָיִךְ: כי יבעל וגו' . ארי כמה דמתיתב עולם עם בתולתא כן יתייתבין בגוייכי בנייכי : (ו) עַל-חוֹמֹתַ&#1443יִךְ יְרוּשָׁלִַ&#1431ם הִפְקַ&#1433דְתִּי&#1433 שֹֽׁמְרִ&#1428ים כָּל-הַיּ&#1447וֹם וְכָל-הַלַּ&#1435יְלָה תָּמִ&#1430יד לֹ&#1443א יֶחֱשׁ&#1425וּ הַמַּזְכִּרִים&#1433 אֶת-יְהוָ&#1428ה … להמשך קריאה

הפוגם עיניו – לא יוכל להביט באור פני ה' – תפארת ישראל

——– אם לא היה נזהר בעודו בחייו בזה העולם בכח הראיה שלו, והיה הפקר אצלו להביט במה שאסרה תורה [וכשמתכון להביט בנשים – לבד מה שהדבר מביא לידי הרהור, ולפעמים לידי זרע לבטלה, הוא מטמא בזה את עיניו], ידע בברור, כי לעתיד לבוא יהיה כמו סומא ולא יוכל להביט באור ה', ודגמת מי שהוא חולה … להמשך קריאה

סימן תלח – עכבר שנכנס למקום בדוק, וככר בפיו – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בפרק שני דין ז: אין חוששין שמא גררה חולדה חמץ למקום שאין מכניסין בו חמץ. שאם נחוש מבית לבית – נחוש מעיר לעיר, ואין לדבר סוף. בדק ליל ארבעה עשר… עד כאן לשונו. דאם נחוש לגרירת, חולדה אם כן היכי משכחת לה מקום שאין מכניסין בו חמץ דאינו צריך בדיקה? וניחוש … להמשך קריאה

רֹאשׁ טוֹב – דובב שפתי ישנים

——– ו', ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סוטה ב' ע"א.))) לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה? לוֹמַר לְךָ: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ – יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, שֶׁהוּא מֵבִיא לִידֵי נִאוּף. אָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם: *(((משלי כ"ג, כ"ט – ל'.))) "לְמִי … להמשך קריאה

מטרת הנישואין – נתינה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. כי תצא למלחמה וכו'. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה (כא.י-יא) יש להבין, הרי אותם היוצאים למלחמה צדיקים היו (כדאיתא בפר' מטות). כיצד א"כ, הגיע לוחם צדיק זה, לידי רצון לשאת גויה רק משום יופייה החיצוני? ב. ולקחת לך לאשה (כא.יא) איתא בספרי (תצא.ה) "ולקחת לך לאשה"- שלא תאמר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-פ

——– [זכריה פרק-א-ב]&nbsp קָצַף יְהוָה עַל אֲבוֹתֵיכֶם קָצֶף: [משלי פרק-טז-טז]&nbsp קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף … להמשך קריאה

תצוה יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ה) וְהֵם&#1433 יִקְח&#1443וּ אֶת-הַזָּהָ&#1428ב וְאֶֽת-הַתְּכֵ&#1430לֶת וְאֶת-הָֽאַרְגָּמָ&#1425ן וְאֶת-תּוֹלַ&#1445עַת הַשָּׁנִ&#1430י וְאֶת-הַשֵּֽׁשׁ: (פ) וְאִנוּן יִסְבוּן יָת דַהֲבָא וְיָתתִּכְלָא וְיָת אַרְגְוָנָא וְיָת צְבַעזְהוֹרִי וְיָת בּוּצָא: והם יקחו. אותם חכמי לב שיעשו הבגדים, יקבלו מן המתנדבים את הזהב ואת התכלת … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ו' ע"ב צָרִיךְ לְהָשִׁיב רַבִּים מֵעָוֹן כַּאֲשֶׁר תַּשִׂיג יָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח) שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מֵעַל כָּל פִּשְׁעֵיכֶם לָמַדְנוּ כִּי זֶה מֵעִיקְרֵי הַתְּשׁוּבָה וְנֶאֱמַר (ויקרא יט) הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא לָמַדְנוּ כִּי אִם לֹא יוֹכִיחֶנּוּ יֵעָנֵשׁ עַל חֲטָאָיו. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר בְּמִזְמוֹר הַתְּשׁוּבָה (תהלים נא) … להמשך קריאה

מחיאות כפיים וריקוד

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אמרו חז"ל (ביצה לו ע"ב): אין מטפחים [ביד, להכות כף אל כף] ואין מספקים [להכות כף על ירך] ואין מרקדים [ברגל], גזרה שמא יתקן כלי שיר. וכן פסקו הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, וכל הראשונים [חוץ מתוספות], ומרן השלחן ערוך (סימן שלט ס"ג). והרמ"א כתב: "ומה שאנחנו לא מוחים במקילים … להמשך קריאה

עו – ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא נָע וָנָד וּבָא לִפְעָמִים לִמְקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן בְּבָתֵּי רְשָׁעִים וַאֲפִלּוּ בְּבָתֵּי עַכּוּ"ם אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו … להמשך קריאה

ספר במדבר – ספר החינוך

סדר ראשון אין בו מצוה לחשבוננו פרשת נשא יש בה שמנה עשרה, מצות שבע מצות עשה ואחת עשרה מצות לא תעשה —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות בעל ספר החינוך האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן