——–
א. כי תצא למלחמה וכו'. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה וכו'. והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה. והסירה את שמלת שביה וכו' (כא.י-יג)
יש להבין, מדוע מתירה התורה לאותו לוחם להכניס את אותה אישה נכריה לביתו, רק לאחר כל התהליך הארוך הנ"ל דווקא?
ב. והסירה את שמלת שביה וכו' וישבה בביתך וכו' ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה (כא.יג)
לכאורה משמע כי לאחר ירח הימים שהמתין הלוחם, מקילים עם אותו לוחם, לקחת את האישה בקידושי ביאה -"תבוא אליה ובעלתה והיתה לך".
וצ"ב, מדוע באמת, מקילה התורה על אותו לוחם שלא התגבר על תאוותיו, ומתירה לו לשאת את אותה גויה?
ג. ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים (כא.יג)
איתא בזוהר [החדש] "ירח ימים"- דא היא ירחא דאלול.
ויש להבין, מה שייכות ישנה בין ירח הימים גבי "יפת תואר" לבין "ירחא דאלול"?
ד. עוד יל"ע, מדוע בחר הזוהר דווקא את חודש אלול מבין כל שאר החודשים [הרי פרשה זו עשויה לקרות בכל חודש מחודשי השנה]?
ה. לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך (כב.ו-ז)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ו. שלח תשלח את האם (כב.ז)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא לומר "שלח תשלח", הרי יכל לומר בפשטות "שלח את האם וכו'"?
ז. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וכו' ואשר שכר עליך את בלעם וכו' (כג.ה)
יש להבין, אחר ששכרו להם המואבים את בלעם לקללנו ולהשמידנו, מה מקום יש לחוש על אשר לא קידמונו בלחם ובמים?
ח. ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וכו' (כה.ח-ט)
יש לבאר את עניין פרשת החליצה על דרך המוסר!
ט. זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'. והיה בהניח ה' אלקיך לך וכו'. תמחה את זכר עמלק מתחת השמים (כה.יז-יט)
מבואר, כי במחיית עמלק צריך ב' שלבים. ראשית, לזכור. ושנית, למחות לבסוף.
וצ"ב, מדוע יש למחות דווקא בדרך זו?
י. והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב תמחה את זכר עמלק וכו' (כה.יט)
יש להבין, מדוע מחיית עמלק צריכה להיות רק לאחר ש"יניח ה' לך מכל אויביך" דווקא?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של החפץ חיים בספרו משלי החפץ חיים [משל קנ] בעניין חזרה בתשובה בשלבים. וז"ל – אמנם גלוי וידוע לפניו יתברך שלמרות הבטחותינו נשוב ונחטא, אולם אף על פי כן, אין הוא, שרחום וחנון שמו, יכול להשיב פנינו ריקם בבקשתנו, ואפשר שאף היה נעתר לנו ושולח לנו באמת גואל צדק להעלותנו מבור גלותנו.
ברם, כאן באה מידת הדין ומעכבת בידו כביכול, וטוענת שאנו "בנים לא אמון בם"- מבטיחים אנו לחזור בתשובה שלימה אך מעולם לא עמדנו בדיבורינו ולא קיימנו הבטחותינו.
לפיכך אין דרך אחרת לפנינו אלא לעשות כאותו חנווני, אם אין בכחנו לקנות כמות גדולה של סחורה ולחזור בתשובה שלימה – האין טוב לנו לקנות מעט מעט ובמזומנים? הבה נתחיל ונחזור בתשובה על עוונות קלים שבידינו לשון הרע שקר ורכילות, קמעא קמעא נסלק את חובותינו עד אשר נעמוד על רגלינו כבני אדם מהוגנים ודיבור שלנו יהא נאמן עליו יתברך. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי דרך השיבה בתשובה, חייבת להיות שלב שלב קמעא קמעא, ולא בבת אחת, כי תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.
ותדע – שהרי האדם הינו גוף חומרי, עם נשמה רוחנית ואדם שהיה שקוע בחומר וטימא את נשמתו, צריך לטהרה ולזככה. הדבר יכול להיות רק בשלבים, במיוחד בזמן שהגוף החומרי מושך לכיוון הגשמיות להיטמא עוד ועוד. לכן כדי לבטל רצונותיו צריך להחדיר לאט לאט את התרופה – התורה הקדושה.
לזה אנו חייבים את ימי אלול הקדושים, "ירח ימים" הכנה לשוב בתשובה אל ה', לאט לאט ולא בבת אחת עד ליום הדין, כי "תפשת מרובה לא תפשת".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – אותו לוחם אשר סטה מדרך הישר, וחשק באותה יפת תואר נכריה. בכדי להחזירו למוטב, אין התורה מצווה אותו "לא תיקח אותה – אסור", כי אי אפשר שיחזור בתשובה מיד – בבת אחת. אלא מורה התורה לאותו לוחם צדיק, דרך לשוב בתשובה: תחילה, "הבא אותה אל תוך ביתך", אולם, צריך אתה "לגלח את שערה" בלבד, כ"כ "ועשתה את ציפורניה". בנוסף "הסר את שמלת שביה מעליה", אך ודאי שמותרת היא לך, ובלבד שתמתין ירח ימים בלבד.
אף שכביכול מקילה התורה על אותו לוחם – חוזר בתשובה, ואומרת לו כי מותר לו לקחתה בקידושי ביאה בלבד. רוצה התורה להשיב את אותו לוחם בתשובה, בדרך החזרה בתשובה, לאט לאט – לא בבת אחת.
התורה מגלה לנו את הדרך הישרה לחזרה בתשובה: "לאט לאט ובמזומנים", ע"י שאוסרת עליו פרטים קטנים בלבד אשר קל לו לקיימם, ואף מתירה לו כביכול את היפת תואר בביאה. ע"י כך, משיבתו התורה לדרך הישר.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – מטרת ירח הימים אשר צריך הלוחם לחכות, הינה בכדי להחזירו למוטב לאט לאט – לא בבת אחת. אין התורה אוסרת עליו את היפת תואר לאלתר, אלא מתירה לו אותה. אך מנסה התורה להשפיע עליו לאט לאט, בדברים הקלים אשר כן יכול הוא לקיימם.
כעת מבואר, כי מטרת ה"ירח ימים" היא ממש מטרת "חודש אלול"- לתת לנו לשוב ולהתקרב אל ה' לאט לאט. שלושים יום בהם נשוב מעט מעט, ולא בבת אחת סמוך ליום הדין. כי הרי תפשת מרובה לא תפשת, דרך התשובה חייבת להיות כחנווני – לאט לאט ובמזומנים.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – רצתה התורה לרמז לנו כי כדי להתקרב אל ה' ולחזור בתשובה לפניו, יש לשוב לאט לאט מן העוונות הקלות אשר יכול לחזור בהן. "לא תקח האם על הבנים"- לא הכל בבת אחת, אלא "שלח תשלח"- לאט לאט. ראשית, "שלח"- שלב ראשון, אח"כ תוסיף עוד שלב ועוד שלב -"תשלח".
עליך לשוב בתשובה לאט לאט, ראשית שלח את "האם" אשר קל להעיפה – העוונות הקלות. רק אחר כך "את הבנים תיקח לך"- תזכה לחזור בתשובה שלימה "למען ייטב לך".
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי בקשת התשובה מהאדם אינה שישוב בבת אחת מכל עוונותיו, אלא ראשית עליו לשוב בתשובה מן העוונות הקלים "על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים" רק אחר כך ישוב לבסוף אף מן העוונות הקשים "ואשר שכר עליך את בלעם".
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – עניין פרשת החליצה באה ללמדנו על דרך המוסר, כיצד שבים בתשובה אל ה'. כדי להשתחרר מן האיסור-מן היצר הרע, מבואר, כי צריכה האישה ראשית לחלוץ את נעלו של האיש – לתקן את העוונות הקלים השוליים אשר אפשר בנקל לתקנן, אז ממילא אפשר אחר כך לנצח את היצר ולפרוש מן האיסור. ואף לירוק בפני היצה"ר ולהגיע לתשובה השלימה.
ולפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – בכדי למחות את עמלק – היצה"ר, מוכרחים בתחילה "לזכור" את אשר עשה לך, רק לבסוף "תמחה" את זכר עמלק. כדי לשוב בתשובה חייבים אנו לשוב לאט לאט, שלב שלב, מהקל עד לקשה. בתחילה רק "לזכור" כדי שאחר כך נצליח "למחות" את זכר עמלק מתחת השמים.
ואומר הג"ר זלמן סורוצקין בספרו אזנים לתורה על הפסוק "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב". וז"ל – למדה תורה אותנו תכסיסי מלחמה, שאם יש לך שונאים "קטנים" מסביב, עליך לגמור אותם ואח"כ תנסה להתמודד עם השונא הגדול והעיקרי, אם הוא עוד מחריש ואינו נלחם בך, שאם תתחיל מהשונא הגדול והעיקרי, אפשר שימריד עליך את כל שונאיך מסביב, ויאחד אותם למלחמה נגדך, ותהיה לך המלחמה מפנים ומאחור. עכ"ל.
זהו היסוד במלחמה נגד היצה"ר-עמלק, ראשית יש לשוב בתשובה מן האויבים הקטנים -"המצוות הקלות", ורק אח"כ "להלחם בעמלק"- לשוב בתשובה מן העבירות החמורות והקשות. כי לשוב בתשובה שבים לאט לאט ובמזומנים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5