יג. "מלכות של מינות" – מלכות המתכחשת ומתנכרת להנהגה האלוקית

——– וזה מה שהסביר ה"חפץ חיים" את קללת הגלות "פני הדור כפני הכלב", דרכו של כלב כאשר מיידים בו אבנים קופץ הוא על האבן, וראייתו קצרה מאד מלהבין שבעצם האבן לא קפצה מאליה אלא מישהו יידה אותה בו. בעקבתא דמשיחא תהא הסתרה גדולה וחשכות גדולה באמונה שהדור ידמה לכלב, שיתייחסו ליסורים מצד עצמם, ותקצר ראייתם … להמשך קריאה

סה – כשמקנאין קנאת ה צבאות, נחשב כמו צדקה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה' צְבָאוֹת נֶחֱשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (בָּבָא-בַּתְרָא י: ) וּנְבוּזַרְאֲדָן עָשָׂה אָז צְדָקָה שֶׁקִּנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

כל מצוה וכל עבירה מכריעות את הכף לברכה או לקללה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וכו'. והיה כי יביאך ה' אל הארץ וכו'. ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל (יא.כו-כט) איתא בסוטה (לב:) – ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים והלויים והארון עומדים למטה באמצע וכו'. הפכו פניהם כלפי … להמשך קריאה

עַד כַּמָּה חִיּוּב הַהִשְׁתַּדְּלוּת אַחַר פַּרְנָסָה אוֹ צֹרֶךְ אַחֵר?

——– אֵין לִשאלה זוֹ תשובה מֻגְדֶּרֶת לַכְּלָל, אֶלָּא כָּל אֶחָד נִתְבָּע לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הָעַכְשָׁוִית בֶּאֱמוּנָתוֹ בַּה', כִּי כְּמוֹ שֶׁהַמַּאֲמִין הַפָּשׁוּט מֵבִין שֶׁגַּם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בָּאֱמוּנָה אֵין מִן הָרָאוּי לִטְרֹחַ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב לְפַרְנָסָתוֹ וְזוֹ כְּבָר גֻּזְמָא, אֶלָּא חַיָּב הוּא לְהַשְׁאִיר פִּנָּה לְבִטְחוֹנוֹ בַּה', כֵּן כָּל מַאֲמִין שֶׁהִנּוֹ בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר כְּבָר מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ מַהִי הִשְׁתַּדְּלוּת … להמשך קריאה

יד. אמונה הוא דבר עדין שבנקל יכול להיפגם

——– כי אמונה הוא דבר עדין, וכלשון החזו"א (בספרו "אמונה וביטחון"): "האמונה הינה נטיה דקה מעדינות הנפש", ובקל יכול האדם לשרוט בה שריטות ולחבל בה, ורק הפוקח עינו לשומרה מכל משמר יש לו סיכוי שתשאר אמונתו שלמה. כי על אמונה צריך שמירה מרובה, ולמשמש בה בכל עת לבל תיפגם, וכמו שהיה ה"חפץ חיים" אומר, דמי … להמשך קריאה

סעי' ה' – רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו, צריכים נטילה לתפלה, בלא ברכה, ואם אין לו מים אין צריך לחזור וליטול. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות טו. אם אין לו מים מועיל לנקות ידיו במידי דמנקי לק"ש. וכן לתפלה כשהוא בדרך ואין מים ארבע מילין לפניו ומיל לאחוריו, שכתוב ארחץ בנקיון כפי ולא כתוב ארחץ במים כפי. ונחלקו הראשונים על איזה לכלוך בידיו מועיל מידי דמנקי, לדעת הראבי"ה רק על לכלוך של טיט, ולא כשנגע במקומות המכוסים או … להמשך קריאה

ש"צ ספרדי בבית הכנסת אשכנזי

——– ספרדי הרוצה לעלות שליח צבור בבית הכנסת אשכנזי, אם יסכימו הקהל שיתפלל בנוסח הספרדים כמנהג אבותיו, יעלה. ואם לאו – אל יעלה. וכמבואר לעיל בענין נוסח אחיד. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [רנט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ נִתְאַמֵּת לַחֲכָמִים בַּחֲקִירָה וְעִיּוּן, כָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ דִּבְרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בַּתַּלְמוּד עָלָיו, לְפִי שֶׁאֵין כֻּלָּם בְּקִיאִים לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה בְּמוֹפֵת, לְהוֹדִיעֵנוּ הַהִשָּׁאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ לְנֶפֶשׁ הָאָדָם הַשָּׁלֵם בָּעוֹלָם הַבָּא, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ בִּהְיוֹת הַנֶּפֶשׁ כֹּחַ בַּגּוּף, כִּדְגָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא, פֶּרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (פה, ב): רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְצַיֵּן מְעָרָתָא דְּרַבָּנָן, כִּי מְטָא … להמשך קריאה

גאולת מצרים עיקרה ביטול כח אלהי מצרים

——– כתוב (שמות ח, כ"א) "ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלקיכם בארץ, ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח לה' אלקינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו". נבאר, בנ"י היו בגלות מצרים, אין עיקר הגלות החלק הגשמי שמשועבדים בפרך, אף שבודאי גם זה חלק קשה, אולם עיקר … להמשך קריאה

סו – הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹגְעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר כְּמוֹ כֵן נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק גַּם כֵּן. כִּי כָּל הָאַרְבַּעה יְסוֹדוֹת שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵהֶם הָאָדָם נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". וְעַל כֵּן "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק … להמשך קריאה

נסיונות בכדי להיטיב עמנו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא.כו) יש להבין, מדוע נותן הקב"ה קללה ורעה בעולם, הרי הקב"ה הוא טוב ומטיב בלבד, וכיצד נותן הוא קללה ורעה בעולם? ב. ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל (יא.כט) איתא בסוטה (לב:) – ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים … להמשך קריאה

שנב. מצות הממיר בהמת קרבן בבהמה אחרת שתהיינה שתיהן קדש. – ספר החינוך

להיות התמורה קדש, כלומר הממיר בהמת קרבנו בבהמה אחרת, כגון שאמר זו תהיה לקרבן תמורת זו שתהיינה היא והתמורה שתיהן קדש. שנאמר (ויקרא כז י) והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. וזה הכתוב מצות עשה הוא, כלומר, שתצוה אותנו התורה להיות התמורה קדושה ולנהג קדש בשתיהן. והראיה שזה מצות עשה הוא אמרם זכרונם לברכה במסכת תמורה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר סדר היום דף פ"ט ב' עִיקָר הַתְּשׁוּבָה הַתְּפִלּוֹת וְהַתַּחֲנוּנִים לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחָה לִפְנֵי אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וּבִפְרַט אִם מוֹרִיד דְּמָעוֹת מֵעֵינָיו כִּי וַדַּאי לֹא יָשׁוּבוּ רֵיקָם וּתְשׁוּבָתוֹ מִתְקַבֶּלֶת אֲפִילוּ יִהְיֶה רָשָׁע גָּמוּר וְהִרְבָּה אַשְׁמָה הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו חוֹתֵר לוֹ מַחְתֶּרֶת לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וּמְסַיְיעִין אוֹתוֹ לְטַהֵר עַצְמוֹ בִּשְׁלֵימוּת וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְאִם אֵין בּוֹ … להמשך קריאה

הֵיאַךְ הוּא שֶׁמְּקַיְּמִים אָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וַהֲלֹא כָּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת הֵמָּה אוֹרוֹת נִפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ הַשְׁפָּעָה עָצוּם לַנֶּפֶשׁ, ועכ"ז הַלְּבָבוֹת נִשְׁאָרִים אֲטוּמִים וְלֹא חֲלִי וְלֹא מַרְגִּישׁ הָאָדָם שׁוּם הַשְׁפָּעָה וְהִתְעוֹרְרוּת גַּם לְאַחַר תּוֹרָה וּמִצְוָה שֶׁמְּקַיֵּם, וְנִשְׁאַר בְּמַדְרֵגָתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, מַדּוּעַ הַדָּבָר כֵּן?

——– אכן, יתכן אדם שיחיה כאן בעוה"ז שבעים או שמונים שנה, בשמירת תורה ומצוות והכל בגדר חיצוניות, ופנימיותו עדיין לא הגיעה לזעזוע של כלום, ונשאר אדם זה עד זקנותו להיות שומר מצוות כקטן שהגיע לחינוך, שכל מצוותיו בחיצוניות. כי כדי לקנות עבודת ה' בפנימיות – שזה העיקר המבוקש מהאדם – הוא רק במאמץ, שיתמיד האדם … להמשך קריאה

סימן שלא – דין מילה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלא – דין מילה בשבת א עוֹשִׂים כָּל צָרְכֵי מִילָה בְּשַׁבָּת; מוֹהֲלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלָיו כַּמּוֹן. ב כָּל זְמַן שֶׁלֹּא סִלֵּק יָדוֹ מִן הַמִּילָה חוֹזֵר אֲפִלּוּ עַל צִיצִין שֶׁאֵינָם מְעַכְּבִין; סִלֵּק יָדוֹ, אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין. וְאֵלּוּ הֵם הַמְעַכְּבִין, בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֲפִלּוּ רֹב גֹּבַהּ שֶׁל עֲטָרָה בְּמָקוֹם א'. ג בֶּן ח', … להמשך קריאה

מִצַּד חִיּוּב הַבִּטָּחוֹן עָדִיף לִלְמֹד תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם אוֹ גַּם לֵהָנוֹת מִיגִיעַ כַּפָּיו?

——– בָּרַמְבַּ"ם נֶאֶמְרוּ ב' הֲלָכוֹת: א. בְּסוֹף הִלְכוֹת שְׁמִיטָה וְיוֹבֵל: כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִבָּאֵי עוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' וְכוּ' הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ וְכוּ'. הֲרֵי שֶׁזְּכוּת נִתֶּנֶת לְכָל אָדָם לַחְדֹּל לְגַמְרֵי מִיגִיעַ כַּפַּיִם וְלִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיְּפַרְנְסוֹ. מֵאִידָךְ הֲלָכָה אַחֶרֶת מוּבֵאת בָּרַמְבַּ"ם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַכּוֹעֵס אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וכו'. מְנָלָן מִמֹּשֶׁה וֶאֱלִישָׁע וכו'. וְאָמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרַב יְהוּדָה לֹא תִרְתַח וְלֹא תֶחֱטָא. וּבְזוֹהַר פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה אִי בַּר נַשׁ כָּעִיס עַקַר מִינֵיהּ נִשְׁמָתֵהּ עִלָּאָה קַדִּישָׁא לְמִשְׁרֵי בְאַתְרָא סִטְרָא אַחֲרָא. וְדָא אִיהוּ בַר … להמשך קריאה

הֵיאַךְ וּבַמֶּה יִּבָּחֵן הָאָדָם אִם יֵשׁ בּוֹ מִדָּה נִפְלָאָה זוֹ שֶׁל אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת?

——– אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו, נשתמש בב' פרטים האחרונים, ובכן אדם שמוכן להשקיע בחברו ממון, או זמן, שהוא בעצם ממון, שהרי בזמנו יכול האדם לעשות ממון, וכמו כן מבליג בשעת כעסו על חברו שבזהו או שהפסידו שלא להשיב לו כגמולו, ועושה זאת לא רק מפני הזכות שתהא לו עצמו מדין מעביר על מידותיו מעבירין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ה

——– [בראשית פרק-יג-יז]&nbsp קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: [שמות פרק-לח-יד]&nbsp קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אֶל הַכָּתֵף עַמּוּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה: [במדבר פרק-ג-מה]&nbsp קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי יְהוָה: [במדבר פרק-ז-כה]&nbsp קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף … להמשך קריאה

רועה – ספר פלא יועץ

כתיב (ישעיה מ יא) כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. וידוע שכל המנהיג לישראל קרוי רועה, כדכתיב (במדבר כז יז) ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה. ומפסוק זה יש ללמד כיצד צריך המנהיג את הקהל לרעות את ישראל, כי כמו שהרועה בזרועו יקבץ טלאים שלא יהיו מפזרים אנה … להמשך קריאה

הַהִשְׁתַּדְּלוּת – דובב שפתי ישנים

——– ג', ט"ז: וַיִּפְקֹד אַתֶּם מֹשֶׁה עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה: הֵיאַךְ אֲנִי נִכְנַס לְתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם לָדַעַת מִנְיַן יוֹנְקֵיהֶם? אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: עֲשֵׂה אַתָּה שֶׁלְּךָ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלִּי. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְפָנָיו, וּבַת קוֹל יוֹצֵאת מִן הָאֹהֶל וְאוֹמֶרֶת כָּךְ וְכָךְ תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בְּאֹהֶל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ה א. כָּל זֶרַע שֶׁקְּצִירָתוֹ מְצַמַחַת אוֹתוֹ וּמְגַדְּלַתּוֹ כְּגוֹן אַסְפַּסְתָּא וְסִלְקָא הַקּוֹצְרוֹ בִּשְׁגָגָה חַיָּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אַחַת מִפְּנֵי שֶׁהוּא קוֹצֵר וְאַחַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹטֵעַ. וְכֵן הַזּוֹמֵר וְהוּא צָרִיךְ לָעֵצִים חַיָּיב מִשּׁוּם קוֹצֵר וּמִשּׁוּם נוֹטֵעַ. גַּבְשׁוּשִׁית שֶׁל עָפָר שֶׁעָלוּ בָּהּ עֲשָׂבִים הִגְבִּיהָהּ מֵעַל הָאָרֶץ וְהִנִּיחָהּ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת חַיָּיב מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ. הָיְתָה … להמשך קריאה

אנכי אנכי הוא מנחמכם – תפארת ישראל

——– נחמו נחמו עמי (ישעיה מ, א) אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא, יב) עמנו, עם ישראל למוד הסבל, למוד היסורים ולמוד המסירת נפש במיתה וענויים על כבוד ה' יתברך, עם הקים לנצח, שלא בגד באלקיו על אף כל הנסיונות והמצבים הנוראים שהתחדשו עליו, הגזרות וההתעלליות והעלילות הרבות חדשים לבקרים. תקופות שמד רבות עבר עם … להמשך קריאה

שחיטת אלהי מצרים היא היא הגאולה

——– בשחיטה זו של אלהי מצרים לעיניהם טמון יסודו של הרמב"ם "ירחיק עצמו לקצה השני". אילו הדרך היתה רק לנטות לצד האמצע היה די בכך להגיע להסכם שלום עם מצרים וכדומה, אולם הרמב"ם דבריו ברור מיללו, "ירחיק עצמו לקצה השני", הרחקה לקצה השני פירושה ביטול גמור של כח הרע. אין לך ביטול גמור יותר משחיטת … להמשך קריאה

סעי' ו' – העומד בתפלה ונזכר שנגע במקום מטונף, די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מתשובות המיוחסות להרמב"ן סימן קצ"ה מי שעומד בתפילה ונזכר שנגע במקום מטונף די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל ואינו צריך לברך וכל שנגע שלא במקום טינופת אינו צריך כלום. וכ"פ מרן העומד בתפלה ונזכר שנגע במקום מטונף, די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל. וכתב המ"ב (ס"ק … להמשך קריאה

אזהרות לשליח ציבור

——– אין לעלות שליח ציבור שאינו מבטא את האותיות כהוגן, וכגון שקורא אות ח' כאות ה', או כאות כ' רפויה, ואות ע' כא', וא' כע', וה' כא', וכל כיוצא בזה. וכבר בארנו לעיל שעל כל אדם לבטא את האותיות והניקוד כהוגן ולא בלעגי שפה. (ד רעג) יש להקפיד שלא להאריך מדי בתיבה מסויימת, באופן שמאבד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן