חובה גמורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת בדרך כבוד, כדי ללַווֹת את השבת המלכה, ואפילו אינו אוכל אלא כזית [27 גרם]. וסעודה זו היא חובה, ואינה ממידת חסידות. ואמרו בזוהר הקדוש: מי שלא קיים סעודה רביעית, כאילו לא קיים גם סעודה שלישית. וכתב מרן החיד"א שמעלתה גדולה מאוד, ומצילה … להמשך קריאה

טו. זהירות ממפסידי האמונה

——– ואם בחוסר שמירה ומשמוש נפגמת האמונה, על אחת כמה וכמה שנפגמת היא כשמשמיע האדם לאוזנו מינות, ומינות לאו דוקא מינות להדיא אלא כל שמיעת דברי פוליטיקא מפי אנשים הרחוקים מאמונה, המפרשים בפרשנות טבעית את מאורעות העולם ומתכחשים ומתנכרים להנהגת ה', וכמו שכתבנו בזה בפרשה הקודמת – הרי השומעם מזדהה עם מאמריהם ופרשנותם לפחות בשעת … להמשך קריאה

סימן תכט – דיני חודש ניסן – ערוך השולחן

——– א ניסן הוא ראש החודשים. ומפני גדולתו לכן אף על פי שהשנה מונין מתשרי, מכל מקום החודשים מונין מניסן שנאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה". כלומר: שמפני שהוא הראש לכל החודשים – לכן ישאר ראשון למנין החודשים. ומה הוא גדולתו של חודש ניסן? מפני שבו היתה יציאת מצרים. שבזה … להמשך קריאה

הֵיאַךְ מַגִּיעִים לַעֲבוֹדַת ה' מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְשִׂמְחָה?

——– הרב "מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 120-121) מגלה לנו סוד נפלא, והוא שבעצם אהבת ה' ושמחה בעבודתו זו מתנת אלקים שמקבלה האדם לאחר שעובד את ה' מתוך יראה, וכשמשתדל בעבודת היראה זוכה שמן השמים יתנו לו מדת האהבה והשמחה. והנה לך לשונו הזהב של הרב "מכתב מאליהו": …למדנו מדברי הזוהר הקדוש יסוד עיקרי: שאחרי ההשתדלות … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

סימן שלב – שלא לילד הבהמה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלב – שלא לילד הבהמה בשבת א א אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּשַׁבָּת. ב אֵין מְפַרְכְּסִין לִבְהֵמָה גִּלְדֵי מַכָּה וְלֹא סָכִין אוֹתָהּ בְּשֶׁמֶן; וְהָנֵי מִילֵי בִּגְמַר מַכָּה, דְּלֵיכָּא אֶלָּא מִשּׁוּם תַּעֲנוּג, אֲבָל בִּתְחִלַּת מַכָּה, דְּאִיכָּא צַעְרָא, שָׁרֵי. ג אִם אָכְלָה כַּרְשִׁינִין הַרְבֵּה וּמִצְטַעֶרֶת, ב יָכוֹל לַהֲרִיצָהּ בֶּחָצֵר כְּדֵי שֶׁתִּיגַע וְתִתְרַפֵּא. ד אִם אֲחָזָהּ דָּם, … להמשך קריאה

פינחס יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (י) וַיְדַבֵּ&#1445ר יְהֹוָ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:(יא) פִּֽינְחָ&#1448ס בֶּן-אֶלְעָזָ&#1436ר בֶּן-אַֽהֲר&#1443ֹן הַכֹּהֵ&#1431ן הֵשִׁ&#1444יב אֶת-חֲמָתִי&#1433 מֵעַ&#1443ל בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1428ל בְּקַנְא&#1445וֹ אֶת-קִנְאָתִ&#1430י בְּתוֹכָ&#1425ם וְלֹֽא-כִלִּ&#1445יתִי אֶת-בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1430ל בְּקִנְאָתִֽי: פִּינְחָס בַּר אֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹןכַּהֲנָא אֲתֵיב יַת חֵמְתִי מֵעַלבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְקַנֵי … להמשך קריאה

סז – בראשית לעיני כל ישראל – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כִּי הוּא מֵאִיר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. כִּי הוּא הָאוֹר וְהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וּכְשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּדֵּל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ו

——– [בראשית פרק-כא-יח]&nbsp קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: [במדבר פרק-ז-ה]&nbsp קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ: [דברים פרק-ה-כז]&nbsp קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: … להמשך קריאה

לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ – דובב שפתי ישנים

——– ג', ל"ח: וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהַחוֹנִים עָלָיו יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן – טוֹב לַצַּדִּיק וְטוֹב לִשְׁכֵנוֹ, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נַעֲשׂוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה. אֱמֹר לִי מִי שְׁכֵנְךָ, … להמשך קריאה

הֵיאַךְ נִתָּן לְחַזֵּק אֶת אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת בְּלֵב הָאָדָם?

——– 1. להתחיל עם שלא לשמה, לזכות לטובה וברכה ולשם טוב בעוה"ז דהיינו על מנת להיות אהוב ומכובד, ואיזה מכובד המכבד את הבריות, וכמו כן אמרו: "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים", ולכך יתחיל בשביל הבטחה זו עם שלא לשמה על מנת לזכות בסוף ל"לשמה", דהיינו לעזור, לתמוך, לייעץ, להסתבלן, להעביר על המידות, … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ לַחְדֹּל מִבִּטָּחוֹן מִסִּבַּת "שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא"?

——– אֵין לַחְדֹּל מִלִּבְטֹחַ בַּה' מִסִּבַּת פֶּן יִגְרֹם הַחֵטְא מִכַּמָּה טְעָמִים: א. שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וּרְגִיעָה – חַיָּב לִהְיוֹת עַל אַף שֶׁאֵין הָאָדָם נָקִי מֵחֲטָאִים, כִּי הֲלֹא מַהוּת מִצְוַת הַבִּטָּחוֹן מְחַיֶּבֶת לְהֵרָגַע וּלְהִתְבַּטֵּל לִרְצוֹן ה' מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁמַּה שֶּׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ ה' זֶהוּ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרוֹ, כָּךְ שֶׁגַּם הַחוֹטֵא אֵינוֹ פָּטוּר מִלִּבְטֹחַ בַּה' שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּנְהַג עִמּוֹ זֶהוּ … להמשך קריאה

שנג. מצות מעריך בהמה שיתן כפי שיעריכנה הכהן. – ספר החינוך

לדון בדין ערכי בהמה כמו שצותנו התורה עליו, שנאמר (ויקרא כז יא יב) והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אותה. ולתת כפי הערך שיעריכנה הכהן ולא פחת, שאין לפחות ולשקר במה שאדם פותח פיו לשמים, ואפילו בדברי הדיוט אסור לשקר, כמו שפרשתי למעלה (מצוה שנ). ומשרשי המצוה. מה שכתבתי בדין ערכי אדם בראש הסדר. … להמשך קריאה

נצבים יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (ט) אַתֶּ&#1448ם נִצָּבִ&#1444ים הַיּוֹם&#1433 כֻּלְּכֶ&#1428ם לִפְנֵ&#1430י יְהֹוָ&#1443ה אֱלֹֽהֵיכֶ&#1425ם רָֽאשֵׁיכֶ&#1443ם שִׁבְטֵיכֶ&#1431ם זִקְנֵיכֶם&#1433 וְשׁ&#1443ֹטְרֵיכֶ&#1428ם כּ&#1430ֹל אִ&#1445ישׁ יִשְׂרָאֵֽל: אַתּוּן קָיְמִין יוֹמָא דֵין כֻּלְכוֹןקֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן רֵישֵׁיכוֹן שִׁבְטֵיכוֹןסָבֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן כָּל אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל: אתם נצבים. מלמד שכנסם משה לפני הקדוש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ח' ע"ב צָרִיךְ לִהְיוֹת חַטָּאתוֹ נֶגְדוֹ תָמִיד כִּי רָאוּי לְנֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת לִזְכּוֹר עָנְיָהּ תָּמִיד וְאַל תֶּשִׁי אוֹתָם לְקֵץ יָמִים וּמִלְּבָבוֹ לֹא יַחְטְפוּ עַד בֹּא חֲלִיפָתוֹ כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ"א) כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָאתִי נֶגְדִי תָמִיד. וְצָרִיךְ עֲזִיבַת חֵטְא בְּהִזְדַמֵּן וְהוּא בְּתוֹקֶף תַּאֲוָתוֹ. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵיזֶהוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר … להמשך קריאה

בַּמֶּה הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם וּבַמֶּה לֹא?

——– הַדָּבָר מְבֹאָר בחו"ה שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים אֵין לָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה כְּגוֹן בַּמֶּה יִּתְפַּרְנֵס הָאָדָם בְּעֵסֶק זֶה אוֹ בְּעֵסֶק אַחֵר, יֵלֵךְ לְרוֹפֵא זֶה אוֹ אַחֵר, יִטֹּל תְּרוּפָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, יִסַּע לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ לֹא יִסַּע, בִּכְגוֹן אֵלּוּ אֵין לָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה, אֶלָּא כָּל עֲצוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם לֹא יוֹעִילוּ לוֹ כִּי כָּל עִנְיָנָיו … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יח – חק לישראל

——– (מו) וְיַד-יְהוָ&#1431ה הָֽיְתָה&#1433 אֶל-אֵ&#1443לִיָּ&#1428הוּ וַיְשַׁנֵּ&#1430ס מָתְנָ&#1425יו וַיָּ&#1433רָץ&#1433 לִפְנֵ&#1443י אַחְאָ&#1428ב עַד-בֹּאֲכָ&#1430ה יִזְרְעֶֽאלָה: וְרוּחַ גְבוּרָה מִן קֳדָם יְיָהֲוַת עִם אֵלִיּהוּ וְזָרֵיז חַרְצֵיהּוּרְהַט קֳדָם אַחְאָב עַד דְּאָתָאלְיִזְרְעֶאל: ויד ה' . ( תרגום : ) רוח גבורה מן קדם ה' נתלבש כח לרוץ לפני המרכבה ברגליו , שלא ילך אחאב יחידי , שחלק כבוד למלכות ( מכילתא , … להמשך קריאה

לְעוֹלָם יַעֲסֹק הָאָדָם בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ יָבוֹא לִשְׁמָהּ", וְהִנֵּה פְּעָמִים שֶׁנִּמְנָע מֵהָאָדָם אַף הַשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּכְגוֹן שֶׁאֵין לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ לֹא אֶת הַכֶּסֶף וְלֹא אֶת הַכָּבוֹד, וּבִפְרָט בְּדוֹרֵנוּ דּוֹר עִקְבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁאֵין לֹא כָּבוֹד וְלֹא כֶּסֶף לְבַעֲלֵי הַחָכְמָה, וּמֵאַיִן אִם כֵּן הַסִּכּוּי לָבֹא לְלִשְׁמָהּ אַחַר שֶׁגַּם אֵין סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ?

——– והנה לך דבריו המופלאים: אבל יש דורות שהם במצב שאי-אפשר להשאיר להם את דרך העלייה הדרגתית מן החיצוניות אל הפנימיות, כי יש סכנה שבמקום שיעלו מן החיצוניות אל הפנימיות ישקעו בחיצוניות – בשלא לשמה, ולידי לשמה לא יגיעו. בדור הזה הנוהר אחרי החיצוניות והשקוע בגשמיות, ברורה הסכנה מאד שישארו גם עובדי ה' שבדור דבקים … להמשך קריאה

פרשת עקב – תפארת ישראל

——– והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד (ז, יב) והיה עקב תשמעון: אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון (רש"י) מצוות שבני אדם דשים בעקביהם רבים הם, אולם נעמד על אחד מהם – שמירת העינים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

תַּפְקִידוֹ שֶׁל רַב – דובב שפתי ישנים

——– ד', ט"ז: וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : עָלָיו מוּטָל לְצַוּוֹת וּלְזָרֵז וּלְהַקְרִיב בִּשְׁעַת חֲנָיָתָן. זוֹ הִיא חוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל רַב בִּמְקוֹמוֹ וּמַנְהִיג בִּקְהִלָּתוֹ לְצַוּוֹת אֶת צִוּוּיֵי ה', וּלְזָרֵז עֲדָתוֹ לְקַיְּמָם. שֶׁמִּבְּלִי זֶה, עַל מָה יִקָּרֵא … להמשך קריאה

שנד. מצות מעריך בתים שיתן כערך שיעריכנה הכהן ותוספת חמש. – ספר החינוך

לדון בערכי בתים. כלומר, מי שהקדיש ביתו ורוצה לפדותו מיד הקדש, הוא או אשתו או יורשיו שמעריך אותו הכהן, ונותן לו כפי הערך שיאמר הוא, ועוד חמש, כמו שכתוב (ויקרא כז יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש וגו'. משרשי המצוה. מה שכתבתי בתמורה בסדר זה (מצוה שנב), כי האל רצה לטובתנו לתת מוראת הקדש … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ח

——– [בראשית פרק-לג-יא]&nbsp קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח: [ויקרא פרק-ב-יב]&nbsp קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַיהוָה וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ: [ישעיה פרק-ס-א]&nbsp קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו … להמשך קריאה

סימן תל – טעם על קריאת שם "שבת הגדול" – ערוך השולחן

——– א שבת שלפני הפסח – קורין אותו "שבת הגדול" מפני הנס הגדול שנעשה בו. דפסח מצרים – מקחו מבעשור, ופסח שיצאו ממצרים היה יום חמישי ( שבת פז א). ונמצא ששבת שלפניו היה עשירי בחודש, ולקח כל אחד שה לפסחו, וקשרו בכרעי מטתו. ושאלום המצרים: מה זה? והשיבו שהקדוש ברוך הוא צוה לשוחטו. והמצרים … להמשך קריאה

נשים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נשים חייבות בסעודה רביעית כאנשים. ויאמרו בפיהן שאוכלות "לשם מצות סעודת מלוה מלכה", וסגולה היא להן ללדת בקלות והרווחה. ומעשה ברעייתו של הגאון מוילנא, שקיבלה עליה תענית הפסקה [ממוצאי שבת עד ערב שבת], והפסיקה לאכול אחר סעודה שלישית, ולאחר ששמעה ההבדלה הלכה לישון. כשנודע הדבר לבעלה הדגול, אמר: … להמשך קריאה

שלום – ספר פלא יועץ

כתיב (תהלים לד טו) בקש שלום ורדפהו. ותנן נמי, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום (אבות א, יב) ומאמרי רבותינו ז"ל בש"ס ומדרשים ופרק השלום וספרי המוסר מלאים זיו, יעידון יגידון כמה גדול השלום וכמה שנאוי המחלקת. ולא דברו חכמים אלא במי שהמחלקת רודף אחריו, והוא בורח ממנו והשלום בורח ממנו והוא רודף … להמשך קריאה

סימן שלג – שלא לפנות אוצר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלג – שלא לפנות אוצר בשבת א אוֹצָר שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל כַּדֵּי יַיִן, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ אָסוּר א לְהַתְחִיל בּוֹ לְפַנּוֹתוֹ אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁפִּנָּהוּ לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים אוֹ לִקְבֹּעַ בּוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְכֵיצַד מְפַנֶּהוּ, אִם הָיָה הָאוֹצָר גָּדוֹל מְפַנֶּה מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה קֻפּוֹת { שֶׁבְּכָל קֻפָּה שָׁלֹשׁ סְאִים } (הַגָּהוֹת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן