זוהר מקץ דף קצ"ז ע"ב – חק לישראל

——– דָּבָר אַחֵר, עָלְמָא דְּאָתֵי אִקְּרֵי נֹעַם וְכַד אִתְעָר עָלְמָא דְּאָתִי כָּל חִידוּ וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרִין וְכָל חֵירוּ דְּעָלְמָא אִתְעָר וּבְגִנֵּי כָּךְ אִקְּרֵי נֹעַם, וְעַל דָּא תָּנֵינָן חַיָּבִין דְּגֵיהִנָּם בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שַׁבַּתָּא נַיְּחִין כֻּלְּהוּ וְאִית לְהוּ חֵירוּת וְנַיְּחָא, בְּשַׁעְתָּא דְּנָפַק שַׁבְּתָא אִית לָן לְאִתְעָרָא חִידוּ עִלָּאָה עֲלָנָא דְּנִשְׁתֵּזִיב מֵהַהוּא עוֹנָשָׁא דְּחַיָּבַיָּא דְּאִתְדָנוּ (ס"א דְּאַהֲדְרוּ) … להמשך קריאה

בְּנִי תַּלְמִידִי – דובב שפתי ישנים

——– ג', א': וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין י"ט ע"ב.))) אֵינוֹ מַזְכִּיר אֶלָּא בְּנֵי אַהֲרֹן, וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת מֹשֶׁה לְפִי שֶׁלִּמְּדָן תּוֹרָה, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. *(((אבות ו', ז'. והיינו שהתורה היא חייו של האדם, וכמוש"כ (דברים … להמשך קריאה

כל מה שנכתב בתורה מראה לאדם הדרך איך לעבוד את בוראו

——– "ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף". יש להתבונן מדוע סימן ההצלה היה בדוקא ע"י דם של קרבן פסח. זאת ועוד, ידוע בספה"ק בשם ספר יצירה, שיש בחינת ע"ש"ן, ר"ת עולם שנה נפש. כלומר כל מה שיש … להמשך קריאה

איש ואישה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא.כו) יש לדקדק, כיצד שינה הפסוק בלשונו, דפתח בלשון יחיד "ראה", אך שינה לבסוף באומרו "לפניכם"- בלשון רבים? ב. והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם מעשרותיכם ותרמת ידכם וכו' (יב.יא) איתא בברכות … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ב

——– [ישעיה פרק-מא-כא]&nbsp קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יְהוָה הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב: [ירמיה פרק-ו-ד]&nbsp קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב: [משלי פרק-יט-ח]&nbsp קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

שנ. מצות מעריך אדם שיתן דמים הקצובים בתורה. – ספר החינוך

לדון בערכי אדם, כלומר, מי שאמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי, שיתן לכהן כפי הערך שאמר ולא פחות, כמו שבא בכתוב מפרש בזכר ונקבה ולפי חשבון השנים, שנאמר (ויקרא כז ב) איש כי יפליא נדר בערכך נפשות ליי. וענין הערכין הוא מכלל נדרי הקדש, ולפיכך חיבים עליהם משום לא יחל דברו (במדבר ל ג), … להמשך קריאה

מַהֵם סִימָנֵי הַבּוֹטֵחַ?

——– א. מִסִּימָנֵי הַבּוֹטֵחַ – שַׁלְוַת נֶפֶשׁ מֵהָרְדִיפָה הַתְּמִידִית אַחַר תַּאֲוַת הַגּוּף. ב. יֵשׁ לוֹ מְנוּחָה מֵהַנְּדִידָה אַחַר פַּרְנָסָה. ג. בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה וּבוֹטֵחַ שֶׁמִּשָּׁם תְּהֵא פַּרְנָסָתוֹ. ד. אֵין לוֹ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כִּי הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ. ה. שָׂמֵחַ בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לוֹ. (לב טוב) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

סימן תכח – סדר קביעת המועדים, וקריאת הפרשיות והפטרות – ערוך השולחן

——– א אלו הימים שאין קובעין בהם המועדים: לא אד"ו ראש השנה; ולא אג"ו יום הכיפורים; לא בד"ז פורים של ארבעה עשר; ולא בד"ו פסח; ולא גה"ז שבועות והושענא רבה; לא ג' חנוכה; ולא אג"ו צום אסתר; ולא בד"ו שבעה עשר בתמוז ותשעה באב באב. ולעולם ביום שיהיה פורים – יהיה אחר כך ל"ג בעומר, … להמשך קריאה

עד מתי מבדיל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עבר מוצאי שבת ולא הבדיל, בין בשוגג בין במזיד – אם עדיין לא טעם כלום, רשאי להבדיל ביום ראשון כולו על היין, בלי בשמים ונר. אך אם טעם או שעבר יום ראשון, לא יבדיל, שספק ברכות להקל. [אם לא הבדיל במוצאי יום טוב, יכול להבדיל למחרת ביום. ואם … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פ"ו א. אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בְּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפָר אוֹ סַכִּין לְמִילָה. אוֹ מֵבִיא לוֹ מֵחָצֵר לֶחָצֵר שֶׁאֵין עֵירוּב בֵּינֵיהֶן. מַיִם חַמִּין לְהַרְחִיץ בָּהֶם קָטָן וּמִצְטַעֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶּה: ב. הַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הַנָּכְרִי מֻתָּר לוֹ לוֹמַר לְנָכְרִי לִכְתּוֹב לוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קכ"ד קכ"ה אַל יַעֲמוֹד אָדָם לְדַבֵּר עִם מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת פֶּן יְבַטְּלֵם בִּדְבָרָיו צֵא וּלְמַד מֵאַבָּא חִלְקִיָה בַּר בְּרֵיה דְּחוֹנִי הַמַּעְגֶּל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָשִׁיב בַּמְלָאכָה אֲפִלּוּ שְׁלוֹם כִּדְאִיתָא בְתַעֲנִית כְּשֶׁנָּתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם זוּגָא דְרַבָּנָן לֹא הֵשִׁיב שָׁלוֹם כָּל שֶׁכֵּן בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם אָרוּר עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת שָׁמַיִם בִּרְמִיָּה: מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַבְּרִיּוֹת וְהוּא לוֹקֵחַ … להמשך קריאה

שנא. שלא נמיר הקדשים. – ספר החינוך

שלא נמיר הקדשים. כלומר בהמה שהקדישה למזבח שלא ימירוה אחר כן בבהמה אחרת, אלא תקרב היא בעצמה, ועל זה נאמר (ויקרא כז י) לא יחליפנו ולא ימיר אתו. ומכיון שהמירוה, כלומר, שאמרו זו תחת זו או זו תמורת זו וכיוצא בלשונות אלו, שזהו ענין התמורה (תמורה כו ב), אף על פי שאין שם מעשה יש … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ד

——– [ישעיה פרק-מז-ו]&nbsp קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד: [ירמיה פרק-מו-יז]&nbsp קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד: [ירמיה פרק-מח-טז]&nbsp קָרוֹב אֵיד מוֹאָב לָבוֹא וְרָעָתוֹ מִהֲרָה מְאֹד: [תהילים פרק-כט-ט]&nbsp קוֹל יְהוָה יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד: [דברי הימים א פרק-א-ב]&nbsp קֵינָן … להמשך קריאה

סעי' ד' – צריך לרחוץ ידיו במים, היה הולך בדרך והמים נמצאים לפניו, צריך לחזור אחריהם עד פרסה, ולאחוריו, עד מיל. ואם מתירא שיעבור זמן התפלה, ינקה ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי. – ספר מנחת שי

——– בברכות טו. מבואר שלתפלה צריך לחזר אחר מים ארבע מילין מלפניו ומיל לאחוריו, ופרש"י הטעם שלק"ש לא צריך לחזר אחר מים ומספיק לנקות במידי דמנקי משום דק"ש זמנה קבוע שמא יעבור הזמן אבל לתפילה דכל היום זמנה הוא צריך למיהדר אמיא. והקשה עליו הרשב"א (שם) ופירש הוא דבק"ש שהיא דאורייתא לא החמירו עליו למיהדר … להמשך קריאה

בדרך העבודה אין פשרות, הדבר צריך להיות חד ומוחלט

——– כתב הרמב"ם בהלכות דעות (פ"ב הלכה ב'): "מי שהוא בעל חמה, אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו וכו'. ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות, אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני, וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"ה ע"א – חק לישראל

——– רָזָא דְשַׁבָּת אִיהוּ שַׁבָּת דְאִתְאֲחָדַת בְּרָזָא דְאֶחָ"ד לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָ"ד צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא דְהָא אִתְאֲחָדַת כּוּרְסַיָא יַקִירָא קַדִּישָׁא בְרָזָא דְאֶחָ"ד וְאִתְתַּקָנַת לְמֵשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עֲיֵיל שַׁבַּתָּא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפָּרָשַׁת מִסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִינָהּ וְאִיהִי אִשְׁתָּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא וְאִתְעֲטָרַת בְּכַמָּה עִטְּרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רנח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם מְחֻבָּר בְּגוּף וּנְשָׁמָה, הַגּוּף מֵהָאֲדָמָה וְהַנְּשָׁמָה מִלְּמַעְלָה, כְּשֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁהַגּוּף מוֹשֵׁל עַל הַנֶּפֶשׁ בָּרֹב, לְפִי שֶׁהַגּוּף בִּתְחִלַּת בְּרִיָּתוֹ מִתְאַוֶּה תַּאֲווֹת גּוּפָנִיּוֹת. וְלָזֶה רָמְזָה תוֹרָה: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז). וְהַנְּשָׁמָה הִיא מוּכֶנֶת בְּכֹחַ לָבוֹא אֶל הַפֹּעַל וְלָזֶה צְרִיכָה הֲכָנוֹת גְּדוֹלוֹת בְּמִדּוֹת מֻשְׂכָּלוֹת. נִמְצָא, שֶׁכְּפִי טֶבַע הַמְּצִיאוּת, הַגּוּף מוֹלֵךְ בִּתְחִלָּה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ג א. תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא בֻּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ וְחַמִּין שֶׁלֹּא הוּחָמוּ כָּל צָרְכָּן אוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁבֻּשַּׁל כָּל צָרְכּוֹ וְכָל זְמַן שֶׁמִּצְטַמֵּק הוּא יָפֶה לוֹ אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַל גַבֵּי הָאֵשׁ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁהוּנַח מִבְּעוֹד יוֹם גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בְּגֶחָלִים כְּדֵי לְהַשְׁלִים בִּשּׁוּלוֹ אוֹ כְּדֵי לְצַמְּקוֹ לְפִיכָךְ אִם גָרַף הָאֵשׁ אוֹ … להמשך קריאה

רצון – ספר פלא יועץ

מי שהוא מלא רצון לא יקפיד ולא יכעס על שום דבר, ולא יצטמק ולא יצטער על שום דבר שבעולם. אין לך מדה טובה הימנה, שמחה לגוף ומנוחה לנפש וזו מתת אלהי"ם. ועל כל פנים אף מי שטבעו רע יכול להפכו ולהחליפו על ידי העמק והתמד במחשבות טהורות, ועל ידי חזוק להסיר כעס וצער מלבו, ולהעביר … להמשך קריאה

יָדוּעַ הוּא כְּשֶׁהָאָדָם מְדַקְדֵּק וּמַחְמִיר וּמַשְׁקִיעַ בִּפְרָט מְסֻיָּם בַּעֲבוֹדַת ה' קָרוֹב מְאֹד שֶׁיָּקֵל בְּדָבָר אַחֵר וְאַף יְזַלְזֵל בּוֹ, מָה הָעֵצָה לְכָךְ?

——– על כך עמד הרב "מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 294), והצעתו לכך להקדים ולהשקיע את הדקדוקים בדברים העיקריים כמו זהירות מביטול תורה, מלשון הרע וכיוצא, כי מאחר ותופעה זו כאמור שהאדם מזלזל בדבר אחד כשמשקיע בדבר אחר הינה תופעה בלתי נמנעת, הרי שאם ישקיע האדם את דקדוקיו וחומרותיו בדברים שאינם עיקריים עלול לזלזל בעיקריים, לכן … להמשך קריאה

מעלת המקדים תפלה – תפארת ישראל

——– לעולם יתפלל אדם קדם שיחלה – שאלמלי חלה כבר, אומרים לו: הבא זכות והפטר. (גמרא ברכות) במדרש רבה (פ' ברכה פ' יא) מצינו מאמר מדהים, אמר רבי יוחנן: עשר מיתות כתובות עליו על משה שימות בחוץ לארץ ולא יכנס לארץ ישראל, ודבר זה היה קל בעיניו של משה, שאמר: ישראל חטאו חטאות גדולות כמה … להמשך קריאה

שׁוֹמְרִים הַפְקֵד – דובב שפתי ישנים

——– ג', ח': וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : שֶׁכֻּלָּן הָיוּ זְקוּקִין לְצָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא שֶׁהַלְוִיִּם בָּאִים תַּחְתֵּיהֶם בִּשְׁלִיחוּתָם. לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, *(((מדרש תנחומא (פרשת כי תבוא ג'). וזה מה שכתוב בריש מסכת אבות "על שלשה דברים העולם עומד: על התורה וכו' ".))) שֶׁאֵין הָעוֹלָם … להמשך קריאה

סימן של – דיני יולדת בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן של – דיני יולדת בשבת א יוֹלֶדֶת הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, א וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ הַשַּׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכָה; קוֹרְאִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְיַלְּדִין { אוֹתָהּ, } ב וּמַדְלִיקִין לָהּ נֵר אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא; וּמִכָּל מָקוֹם בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לְשַׁנּוֹת מְשַׁנִּין, כְּגוֹן אִם צְרִיכִים לְהָבִיא לָהּ כְּלִי מְבִיאָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ ג תָּלוּי בִּשְׂעָרָהּ, … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף כח מִי שֶׁלּוֹעֵג תָּמִיד לִדְבָרִים וְלִפְעֻלּוֹת וְאֵין דַּעְתּוֹ לְהַבְזוֹת בַּעֲלֵיהֶן אַךְ מַרְחִיק הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לְהַרְחִיקָם וּמַרְחִיק תּוֹחֶלֶת הַפְּעֻלּוֹת שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְתוֹעַלְתָּם וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי יז) בָּז לְדָבָר יֵחָבֵל לוֹ וְאָמְרוּ אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין … להמשך קריאה

מַהִי הָעֵצָה לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת, וּלְסָבְלָם כְּשֶׁנּוֹהֲגִים בְּאֹפֶן מָאוּס?

——– כלל גדול במידות, והוא המבואר ברמב"ם הלכות דעות, להלך מתחילה בקיצוניות ואז יבוא לדרך המלך. לכן מה טוב אם יכול האדם לנדב עצמו לסייע בעתות מסוימים למוגבלים, שבשביל חיצוניותם הבריות נדחים ונגעלים מהם לסיבת מוגבלותם בנקיון גופם. וכשינדב עצמו לסייעם לכאלה, בוודאי יוכל שאת לסבול עול הסובבים אותו וכגון לסבול אדם האוכל ולועס לידו, … להמשך קריאה

הפסולים להיות שליחי ציבור

——– לא רצוי – אדם שאין רצוי לקהל שישמש כשליח ציבור, הן מחמת שקולו אינו ערב, הן מחמת שמתפלל בלחץ וכיוצא, אף על פי שיש בו מעלות טובות, לא יעלה שליח ציבור. וכתב המהרי"ק הטעם, מפני שהתפילה היא במקום קרבן התמיד שהיה בא מכספם של הציבור, ואין ראוי שיהיה אדם שליח להקריב את קרבן הציבור … להמשך קריאה

דילוג לתוכן