——–
א. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא.כו)
יש להבין, מדוע נותן הקב"ה קללה ורעה בעולם, הרי הקב"ה הוא טוב ומטיב בלבד, וכיצד נותן הוא קללה ורעה בעולם?
ב. ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל (יא.כט)
איתא בסוטה (לב:) – ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים והלויים והארון עומדים למטה באמצע וכו'. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה וכו' ואלו ואלו עונין אמן. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה וכו' ואלו ואלו עונין אמן.
מבואר, כי התחלקו ישראל לב' קבוצות, שישה שבטים כנגד שישה. שישה שבטים בהר הברכה ושישה שבטים בהר הקללה.
ויש לתמוה, מדוע ששת השבטים אשר נקבע להם לעמוד על הר הקללה היו פחותים מאלו שעל הר הברכה? וכי מדוע ששת השבטים שבהר הקללה פחותים מאלו שעל הר הברכה!?
ג. עוד יל"ע, דמצינו שהברכות והקללות ניתנו בצורה זו, ברכה אחת בלבד לכיוון הר הברכה, וקללה אחת בלבד לכיוון הר הקללה לסירוגין, וכן הלאה.
וצ"ע, מדוע לא ברכו את כל הברכות בבת אחת ולאחר מכן היו מקללים את כל הקללות בבת אחת?
ד. עוד צריך להבין, דמצינו בקללות ובברכות ששבטי מנשה ואפרים חברו יחד כשבט אחד – שבט יוסף (מפורש בפרשת כי תבוא). בשונה ממקומות רבים בהם שבט יוסף נבדל תמיד כב' שבטים – מנשה ואפרים.
וצ"ב, מאי שנא הכא דשינו מן הרגילות בצירוף שבט מנשה ואפרים יחד?
ה. עוד יש להבין, דמצינו, כי שבט לוי היה בתוך העומדים על ההר, ולא עמדו יחד עם משה ואהרון באמצע – בין ההרים [כפי שמצינו במתן תורה ובמחנות שלא עמדו עם כל ישראל].
וצריך להבין, מאי שנא הכא ששבט לוי נכלל בתוך עם ישראל בין העומדים על ההרים לקללה או לברכה?
ו. כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת. ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר (יג.ב-ג)
יש להבין, כיצד ניתנה לאותו נביא או חולם החלום הכח לנסות להטעות את ישראל לסטות מדרך הישר, בכח עשיית אות או מופת. מדוע נותן לו הקב"ה כח זה להטעיית עם ישראל?
ז. כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם (יג.ד)
ויל"ע אכתי, מדוע מקשה ה' עלינו בניסיונות רק בכדי לראות אם אוהבים אנו אותו. וכי מצער ה' אותנו בחינם!?
ח. לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון (טו.ז)
איתא בב"ב (י.) – שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: אם אלקיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם. אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גהינום.
ויש לידע, מדוע יסבול העני כל ימיו מחסור רעב וצמא, רק בכדי שיזכה העשיר במצוות?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הגר"י ליבוביץ ממיר זצ"ל בספרו דעת חכמה ומוסר (ח"ב.מד) בעניין נסיונות העוה"ז. ואל"ד – אם נפקח עינינו נראה שהעולם מלא טעויות, וכו'. עלינו להתעורר מזה ולהבין כי כל ענין הטעות אינו דבר מקרי, אלא הטעויות והשיבושים הם מעצם הבריאה.
דוגמא לכך – מוצאים אנו בפרשת נביא השקר, שניתן לו כח, עד שמופתיו מתקיימים. מכאן שענין הטעות אינו סתם בלבול וטשטוש, אלא בעלות שניתנה על כוחות מסוימים כדי שיוכלו להטעות בני אדם.
מצאנו גם שהשטן בלבל את בני ישראל והראה להם את משה מת. ו"הראה להם" היינו מראה נבואה.
וכן מצינו במחלוקת ר' אליעזר וחכמים בתנורו של עכנאי, שנראו אז אותות ומופתים שהלכה כר' אליעזר (ראה בבא מציעא נט:) ומפרש רבנו נסים גאון (ברכות יט:) שכל זה היה כדי לנסות את החכמים אם יזוזו מקבלתם, כענין "ובא האות והמופת" ואכן הם עמדו בניסיון, לפי שהבינו שכל זה הוא רק ניסיון. וכו'.
מסירת כח ההטעיה לשטן היא היסוד לכל הטעויות, הקושיות והשיבושים, ובכל עת נתון האדם במצב של "ובא האות והמופת". וכו'.
מטרת הנהגה זו היא להעמיד את האדם בניסיונות, אשר מתוך עמידה בהן הוא יגיע לחיי העולם הבא, שכן בלעדי הניסיונות אין זוכים לעולם הבא.
ועל פי זה מתבארים יפה דברי חז"ל על הפסוק "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" (קהלת יב) ואמרו חז"ל "אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה" (שבת קנא:) ויש לתמוה בשלמא חובה ניחא אבל מדוע לא תהיה בהם זכות?
אלא, משום שבלי לעבור נסיונות בדרך הרע גם טוב אין, לפי שהעולם הבא מגיע דווקא מתוך עמידה בנסיונות העולם הזה. עכ"ד.
א"כ מבואר – כי הטעויות והשיבושים הינם מעצם הבריאה. מטרת הנהגה זו הינה להעמיד את האדם בניסיונות, אשר מתוך עמידה בהן יגיע האדם לחיי העולם הבא, שכן בלעדי הניסיונות אין זוכים לעולם הבא.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – "ראה אנכי נותן וכו' וקללה"- אין הכוונה כי הקב"ה נותן רעה בעולם ח"ו, כי הרי טוב הוא ונותן רק טובה לעמו, ואף מה שנותן קללה כביכול לעוברי רצונו כל עניינה הינה לשם הטובה – כדי שמכח עמידתו בניסיונות ועשייתו רצון ה', יזכה הוא לשכר גדול בעוה"ב.
לפ"ז גם הקושיות ב', ג' וד' מתורצות – עניין חלוקת השבטים שווה בשווה – שישה כנגד שישה. בא לרמז לנו, כי הברכה והקללה שוות הן, שהרי גם הקללה הינה בעיקרה ברכה – כדי לזכות לשכר הצפון בסופו.
לכן בכדי שיהיה המעמד שווה בשווה, שישה כנגד שישה, נכללו שבטי מנשה ואפרים כשבט אחד. כדי לרמז שהברכה והקללה שוות הן בערכן וכל מטרתן לטובה בלבד.
לפ"ז מובן מדוע אין ששת השבטים אשר בהר הקללה פחותים מאלו אשר בהר הברכה, מפני שהקללה הינה ג"כ ברכה וכולם עומדים בהרי ברכה.
אף הקללות והברכות לא נתנו בבת אחת – קללות בבת אחת וברכות בבת אחת. כדי לרמז לנו, שהברכה והקללה שוות לא רק בערכן אלא גם ביסודן ובמטרתן – שניהן ברכה הן.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – עניין צירוף שבט לוי להיות ג"כ מן העומדים על ההר בא ללמדנו, כי גם ל"משרתים בקודש"- לומדי התורה [בלימוד התורה] ישנן ניסיונות, שהרי הניסיונות הטעויות והשיבושים הם מעצם הבריאה להיטיב לאדם באחריתו.
לכן שבט לוי שהינו סמל ללומדי התורה, עמדו ג"כ בהר, אשר כל עניינו בא לרמז על עניין הניסיונות והקושי שישנם בעולם.
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – נתינת הכח לנביא השקר לפתות את ישראל באותות ומופתים – באה מאת ה'. כלשון הפסוק: "כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם"- מנסה ה' את ישראל, בכדי להיטיב לבסוף עם אלו אשר יעמדו בניסיונות ובקשיים.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – אותו עני אשר סובל צער ורעב – מנסים אותו מן השמים בניסיון העוני לראות אם יעמוד הוא בניסיונות ובקשיים, כדי לזכותו לבסוף בשכר הסופי הצפון לו – אף העני סוף סוף איננו סובל, אלא להיפך, מורווח הוא בשכר גדול הגנוז לו לעוה"ב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5