גמרא נדה דף כ"ג ע"ב – חק לישראל

——– וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל שֶׁאֵין בּוֹ וְכוּ' אָמַר רַב יִרְמְיָה בַר אַבָּא אָמַר רַב הַכֹּל מוֹדִים גּוּפוֹ תַּיִשׁ וּפָנָיו אָדָם אָדָם. גוּפוֹ אָדָם וּפָנָיו תַּיִשׁ וְלֹא כְלוּם. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁפָּנָיו אָדָם וְנִבְרָא בְעַיִן אַחַת כִּבְהֵמָה שֶׁרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִצוּרַת אָדָם וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל צוּרַת אָדָם. אָמְרוּ לוֹ לְרַב יִרְמְיָה בַר אַבָּא וְהָא אִיפְּכָא תַּנְיָא. … להמשך קריאה

גמרא נדה דף ל ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה וְכוּ'. תַּנְיָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: טִמֵּא וְטִהֵר בְּזָכָר וְטִמֵּא וְטִהֵר בִּנְקֵבָה. מַה כְּשֶׁטִּמֵּא וְטִהֵר בְּזָכָר יְצִירָתוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַף כְּשֶׁטִּמֵּא וְטִהֵר בִּנְקֵבָה יְצִירָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָּהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לְמֵדִין יְצִירָה מִטֻּמְאָה. אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל: מַעֲשֵׂה בִּקְלִיאוּפְטְרָא מַלְכַּת אַלֶכְּסַנְדְרוֹס שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שִׁפְחוֹתֶיהָ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת וּבְדָקָן וּמְצָאָן … להמשך קריאה

הַאִם מֻתָּר לְצַעֵר אֶת הַשֵּׁנִי לְתוֹעֶלֶת?

——– בשו"ע חו"מ (הלכות גניבה סימן שמ"ח סעי' א') מובא שאסור לגנוב על מנת לשלם כפל, דהיינו אף שרצונך להיטיב לנגזל או לניזק אין לך רשות להקדים לגוזלו ולצערו מקודם (ועיי"ש בש"ך הלכות גזילה סי' שנ"ט סעי' ב' באילו אופנים שרי, ועיי"ש אופנים שכמעט ואין צער לנגזל). ועוד דהנה מצינו שפנינה ציערה לחנה לשם שמים … להמשך קריאה

סימן שכז – דיני סיכה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכז – דיני סיכה בשבת א הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ שֶׁמֶן וְחֹמֶץ; אֲבָל סָךְ הוּא שֶׁמֶן לְבַדּוֹ, אֲבָל לֹא בְּשֶׁמֶן וֶרֶד, מִשּׁוּם דְּמוּכָחָא מִלְּתָא א דְּלִרְפוּאָה קָא עָבִיד; וְאִם הוּא מָקוֹם שֶׁמָּצוּי בּוֹ שֶׁמֶן וֶרֶד וְדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְסוּכוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא רְפוּאָה, מֻתָּר. { הַגָּה: וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לָסוּךְ בְּשֶׁמֶן כִּי אִם לִרְפוּאָה, בְּכָל … להמשך קריאה

משנה מקואות פרק ז – חק לישראל

——– א. יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלֹא פוֹסְלִין, פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, לֹא מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. אֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין, הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַטִּיט הַנָּרוֹק. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּן כְּנֶגְדִּי לוֹמַר, הַשֶּׁלֶג אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַמִּקְוֶה. וְהֵעִידוּ אַנְשֵׁי מֵידְבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהָבִיאוּ שֶׁלֶג וַעֲשׂוּ מִקְוֶה בַּתְּחִלָּה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן … להמשך קריאה

יג. החכם – מתענג בכל מעשה אשר יעשה ואף ממעשה הרשות

——– ומכאן נבוא לסיבת חוסר סיפוק שהוא המכה האנושה על האנושות כולה. רבים המה מקיימים מצוות מידי יום, אולם מקיימים זאת מצד מחוייבותם מבלי לתת את הלב האוהב בעשיית המצוה, ולכן נחשבים המה לאוכל ושותה לבדו, או כמו למתענג לבדו עם עצמו בממונו וברכושו בלבד שאין לו שום סיפוק בחייו מכך, מה שאין כן הנותן … להמשך קריאה

הבדלה ללא בשמים ונר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם אין לו בשמים ונר, יבדיל על הכוס, וכשימצא בשמים ונר יברך עליהם. ורשאי לברך על הנר אפילו לאחר עמוד השחר, כל זמן שלא האיר היום. (שבת ב תכב. ה"ע ג קנ) הנכנס באמצע ההבדלה ושמע רק את ברכת ההבדלה, בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול וכו', ולא … להמשך קריאה

סימן תכה – דיני ראש חודש שחל להיות בשבת – ערוך השולחן

——– א ראש חודש שחל להיות בשבת, ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע, ואומר "יעלה ויבוא" בעבודה, והיינו בברכת "רצה" קודם "ותחזינה". ואינו מזכיר של שבת ב"יעלה ויבוא", שהרי כבר הזכיר של שבת בברכה רביעית (טור). וגם בערבית של שבת, אם שכח לומר "יעלה ויבוא" – אין מחזירין אותו. ואף על פי שתפילת ערבית בשבת חובה … להמשך קריאה

מַהוּ גֶּדֶר מִדַּת הַבִּטָּחוֹן?

——– לִחְיוֹת תָּמִיד בְּתִקְוָה לְטוֹב וְלֹא לִפֹּל לְיֵאוּשׁ בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם כְּשֶׁנִּבְצָרִים אָפְנֵי הַיְשׁוּעָה לַחֲלוּטִין מֵהָאָדָם – עָלָיו לִבְטֹחַ בְּתִקְוָה שֶׁיְּשׁוּעָתוֹ תִּצְמַח בְּדֶרֶךְ לֹא צְפוּיָה וּכְכָל שֶׁרָגוּעַ וְשָׁלֵו הוּא בְּתִקְוָתוֹ זוֹ – חָזָק הוּא יוֹתֵר בְּמִדַּת בִּטְחוֹנוֹ, וּלְעֻמָּתוֹ הַדּוֹאֵג וְהַמְפַחֵד מֵחֹסֶר סִבּוֹת הַנִּרְאוֹת לִישׁוּעָתוֹ – הֲגַם כִּי מַאֲמִין הוּא, אוּלָם חָסֵר בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן. ——– … להמשך קריאה

סעי' א' – לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה. היה צריך לנקביו, אם אינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה והתפלל, צריך לחזור ולהתפלל, ואם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד {{{ {.} }}} – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מברכות כג. תניא היה צריך לנקביו אל יתפלל משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל. וכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. וא"ר אשי ואיתימא ר"ח בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל, וה"מ שאינו יכול לעמוד על עצמו שיעור הילוך פרסה, אבל … להמשך קריאה

פרשת ואתחנן – תפארת ישראל

——– ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג, כג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על … להמשך קריאה

י. יעקב אבינו בחייו הקרין דעת אמת על כל הסובבים אותו, וכשנפטר נסתם דעת זה לאמיתו

——– אם כן מי כיעקב אבינו שיכל לעודד ולתת דעת של אמונה לסובלים למיניהם, ולדוגמא מי כמוהו יכל לבוא לסובל מצער זיווג שזה כבר הינו מבוגר ובא בשנים ולא מוצא את זיווגו, מי יכל לספר לו סיפור שינחמהו מצרתו כמו שיכל יעקב אבינו לבוא ולספר לו כי הוא היה בן שבעים ושבע ולא ניתן לו … להמשך קריאה

הנצרך לנקביו

——– הנצרך לנקביו, ויודע שאם יפנה, יפסיד את התפילה בציבור, יפנה לנקביו ויתפלל בגוף נקי ביחיד, כי עדיף תפילה לכתחילה ביחיד, מתפילה בדיעבד בציבור. ואולם אם הזמן מצומצם, ואם יפנה לנקביו יעבור זמן תפילה, יתפלל עם הציבור. במה דברים אמורים שיכול להתאפק 72 דקות, אבל אם אינו יכול להתאפק, ילך לנקביו מיד, ויתפלל תפילת תשלומין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ת

——– [ישעיה פרק-י-ל]&nbsp צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת: [תהילים פרק-קיט-קמב]&nbsp צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת: [משלי פרק-יג-ו]&nbsp צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת: [משלי פרק-יד-לד]&nbsp צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' ב' – אם באמצע תפלתו נתעורר לו תאוה לא יפסיק; ואם בשעת ק"ש וברכותיה נתעורר, בין לקטנים בין לגדולים, קורא כדרכו. ואם רצה להרחיק ולהטיל מים, עושה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' קלא) אם קודם שיתחיל להתפלל הרגיש בעצמו שצריך לנקביו אסור לו להתפלל עד שיעשה צרכיו ואם התפלל לא יצא דתפילתו תועבה והוא שלא יכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה ודוקא כשהיה צריך לנקביו קודם שהתחיל להתפלל אבל אם לא היה צריך לנקביו כלל כשהתחיל להתפלל ושמר נקביו … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק ד – חק לישראל

——– א. מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֲוִיר, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בְעָבְיוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. כֵּלִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הָאָרֶץ, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַכֹּתֶל, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת, אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, … להמשך קריאה

יא. ראיה חותכת שעיקר הגלות הוא לא הקושי הפיזי שבגלות, אלא סתימת הדעת היא עיקר הקושי שבגלות

——– והראיה החותכת לכך שעיקר הגלות והצער הוא גלות הדעת, שהרי נראה בחוש אדם הנדקר מחבירו במחט באופן שהכאיב לגופו מעט, וכי ישתוק לחבירו על מעשהו, הלא יקום עליו בזעף, בחימה ובקצף גדול עד למאוד, ואפילו כשהוכה האדם מעצמו או על ידי חבירו שלא בכוונה קשה לו לסבול זאת, ולעומתו אדם ההולך לרופא להתרפאות, ואומר … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ר"ג ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי אִית יָמִים וְאִית יָמִים. יְמֵי חוֹל כְּמָה דְּאִתְמַר וְאִלֵּין קַיְימִין לְבַר לְעַמִּין. יְמֵי הַשַּׁבָּת דְאִינוּן יְמֵי הַשָּׁבוּעַ קַיְימִין לְיִשְׂרָאֵל. וְכַד סַלְקָא הָאי נְקוּדָה כֹלָא אִתְגַנִיז וְאִיהִי סַלְקָא. כֵיוַן דְאִיהִי סַלְקָא אִתְקְרֵי שַׁבָּת. מַהוּ שַׁבָּת. אִי תֵימָא בְּגִין שְׁבִיתָה דִכְתִיב כִּי בּוֹ שָׁבַת יֵאוּת הוּא. אֲבָל רָזָא דְמִלָּה כִּיוַן דְסַלְקָא הָאי נְקוּדָה וּנְהוֹרָא … להמשך קריאה

הנתינה והנטילה – הם שרשי כל המידות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא.כו) יש לבאר כוונת הפסוק! ב. למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך וכו' (יג.יח) יש לדקדק, מדוע הוסיף קרא באומרו: "ורחמך" [דמילא "ונתן לך רחמים" לבטל האכזריות אשר בה השתמש להכות החוטאים, אך מדוע אף "ורחמך"]? ג. והחסידה והאנפה למינה (יד.יח) איתא ברש"י … להמשך קריאה

סְפִירַת מְלַאי – דובב שפתי ישנים

——– א', א': וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק ד'.))) מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה. כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם דָּבָר שֶׁחָשׁוּב וְיָקָר לוֹ, הֲרֵי הוּא סוֹפְרוֹ שׁוּב וְשׁוּב מֵאַהֲבָתוֹ וְחִבָּתוֹ וְדַאֲגָתוֹ אֵלָיו, וְלָכֵן פָּסְקוּ חֲכָמִים *(((ביצה (ג' ע"ב) … להמשך קריאה

הַאִם נָכוֹן הוּא לְאָדָם לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ הָאִישִׁי דַּוְקָא?

——– אֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן. אֶלָּא עָלָיו לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרוֹ, יִתָּכֵן וִיהֵא הַטּוֹב נִרְאֶה לָעֵינַיִם כְּפִי שֶׁמְּצַפֶּה הָאָדָם וְיִתָּכֵן שֶׁיְּהֵא הַטּוֹב הַהוּא נִסְתָּר, וּלְשׁוֹן "בִּטָּחוֹן" הוּא: בּוֹטֵחַ וְסוֹמֵךְ אֲנִי עַל הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא עִמִּי שֶׁתְּהֵא בְּתַכְלִית הַטּוֹבָה, וְאֵינִי מְהַרְהֵר אַחֲרָיו לְחָשְׁדוֹ שׁעוֹשֶׂה עִמִּי דָּבָר לְרָעָתִי, אוּלָם פְּעָמִים מָצִינוּ שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ גְּדוֹלֵי … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רנו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֵׁם שֶׁהַתּוֹרָה מְגִינָה עַל לוֹמְדֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ מְגִינָה מֵעָנְשָׁהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא. וְקַל וָחֹמֶר מֵאֱלִישָׁע "אַחֵר", שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה, פֶּרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין (טו, ב): כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּ"אַחֵר", שַׁמְעִינְהוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דַּהֲווּ אָמְרֵי: לָא מֵידָן נְדַיְנֵיהּ וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי נֵיתֵיֵיהּ. "לָא מֵידָן נְדַיְנֵיהּ, מִשּׁוּם דְּגָמַר אוֹרַיְתָא; "וְלֹא לְעָלְמָא דְּאָתֵי נֵיתְיֵיהּ" מִשּׁוּם דְּחָטָא … להמשך קריאה

מאמר ט"ז

——– "ופסח ה' על הפתח" ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ג ע"ב – חק לישראל

——– חֵרֶשֶׁת אִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשָׁהּ דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי חֵרֶשֶׁת הָיְתָה בִּשְׁכוּנָתֵנוּ לֹא דַיָּה שֶׁבּוֹדֶקֶת לְעַצְמָהּ אֶלָּא שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ רוֹאוֹת וּמַרְאוֹת לָהּ הָתָם בִּמְדַבֶּרֶת וְאֵינָה שׁוֹמַעַת הָכָא בְּשֶׁאֵינָה מְדַבֶּרֶת וְאֵינָה שׁוֹמַעַת כְּדִתְנַן חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר: ומראות לה. שהיתה בקיאה במראה דם טמא ודם טהור: מדברת ואינה שומעת. כבר שמעה ולמדה לדבר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-א

——– [שמות פרק-יג-ב]&nbsp קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: [משלי פרק-יד-יז]&nbsp קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא: [איכה פרק-ג-נז]&nbsp קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל תִּירָא: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

הֵיאַךְ נֵדַע הַאִם כַּוָּנָתֵנוּ בַּתּוֹכָחָה לְשֵׁם שָׁמַיִם "טְהוֹרָה" אוֹ עִם תַּעֲרֹבֶת פְּנִיָּה, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנָהּ תַּעֲרֹבֶת פְּנִיָּה וְרַק מִשְׁתַּדְּלִים אָנוּ לְסַלְּקָהּ וּלְכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם?

——– נראה שהמבחן הוא בכך, האם באופן תוכחה זו שאתה קם להוכיח את חברך היית גם מוכיח את אהובך, כמו בנך או ידידך וכיוצא באלה שאתה איתם באהבה ובידידות, ואם כן, אז יש מקום להניח שכוונתך לשם שמים. וכמובן כשהנך מתאמץ להסיר תערובת פניה בתוכחתך. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן