גמרא בכורות דף י"ב ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חַיָּיבִים בְּאַחֲרִיוּתוֹ אָמַר רַב יוֹסֵף מָאי טַעְמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב (במדבר י"ח) אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה וְגוֹ' מָה בְּכוֹר אָדָם חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי אִי מַה בְּכוֹר אָדָם מוּתָּר בַּהֲנָאָה אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מוּתָּר. וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵּי וְהָתְנַן מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ל

——– [ישעיה פרק-יב-ו]&nbsp צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: [משלי פרק-לא-כז]&nbsp צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

אימתי המאחר מתחיל את העמידה?

——– שאלה: המאחר לתפילה ועד שהגיע לעמידה, כבר היו הציבור באמצע העמידה, האם רשאי להתחיל עתה את העמידה או שימתין לחזרת הש"צ ויתפלל עמו? תשובה: עליו לשער אם יכול להספיק לסיים את העמידה [עד "אלוקי נצור"] קודם שיגיעו הציבור לקדושה, יתפלל. ואם לא יספיק לסיים, ימתין ויתחיל את העמידה עם חזרת השליח ציבור ויאמר קדושה … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רן] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל הַנּוֹתֵן חֶפְצוֹ לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה מְסַיְּעִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּמְסַלְּקִין מִמֶּנּוּ הַמּוֹנְעִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְמַלְאֹת חֶפְצוֹ בַלִּמּוּד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק ג מֵאָבוֹת: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר: כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ [וְכָל הַפּוֹררֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ]. עַל כֵּן טוֹב לוֹ … להמשך קריאה

משנה חולין פרק ג – חק לישראל

——– א. אֵלּוּ טְרֵפוֹת בַּבְּהֵמָה, נְקוּבַת הַוֵּשֶׁט, וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת, נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְנִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטַּל הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיַּר הֵימֶנּוּ כְלוּם, הָרֵאָה שֶׁנִּקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִמְפּוֹנוֹת. נִקְּבָה הַקֵּבָה, נִקְּבָה הַמָּרָה, נִקְּבוּ הַדַּקִּין, הַכֶּרֶס הַפְּנִימִית שֶׁנִּקְּבָה, אוֹ שֶׁנִּקְרַע רֹב הַחִיצוֹנָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, … להמשך קריאה

נְבֵלָה מַסְרַחַת – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, ג': אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הֱווּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה עַל מְנָת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: *(((דברים ה', א'.))) "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם". *(((קדושין מ' ע"ב.))) גָּדוֹל תַּלְמוּד שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, *(((אבות ד', ה'.))) שֶׁהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, *(((מדרש רבה ויקרא ל"ה, … להמשך קריאה

ה. רחמנא ליבא בעי – העיקר הוא לשתף את הלב בהרגשה עם מעשה החיצוני של המצוה

——– עבד שעושה רצון מלכו ומשרתו כראוי, הרי עושה לו נחת רוח. ונתבונן וכי מה חסר היה למלך מבלי שירותו של עבדו זה, וכי חסר למלך עבדים ומשרתים? אלא פשוט שהנחת של המלך היא בזה שעבדו אוהבו ומעריצו, ומתוך כך עושה רצונו, והנחת העיקרית למלך מעבדו זה, הוא מפנימיותו של העבד, ומעשיו החיצונים מהווים נחת … להמשך קריאה

נד – הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הַבְּחִירָה בְּיַד אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ בִּבְחִירָתוֹ. כִּי אֵצֶל אֲחֵרִים יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּהֶם אֲבָל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּגוֹן אֲפִלּוּ לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְכַיּוֹצֵא יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכֹּל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל … להמשך קריאה

י. המלכת את חברך

——– איתא בחז"ל, ששואלים לאדם ביום הדין: "המלכת את חברך בנחת רוח?" והוא תימה, דמה שייך לשון "המלכת" גבי חברך? ואפשר לבאר, דהרי מצווים אנו להמליך את הקב"ה עלינו לקבל את עול הנהגתו בין כשהוא בחסד ובין בדין, וכאומרו (תהלים קא, א): "חסד ומשפט אשירה" – בכל הנהגה שנוהג עמנו הקב"ה, צריכים אנו להתבטל ולהכנע, … להמשך קריאה

גמרא ערכין דף י ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן: אֲבוּב הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ חָלָק הָיָה דַּק הָיָה שֶׁל קָנֶה הָיָה וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיָה צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְצִפּוּהוּ זָהָב וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב, נָטְלוּ אֶת צִפּוּיוֹ וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹ שֶׁהָיָה. צִלְצוּל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁל נְחשֶת הָיָה וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב וְנִפְגַּם וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אוּמְנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם וְתִקְּנוּהוּ וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב. נָטְלוּ … להמשך קריאה

סימן שיט – דין הבורר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שיט – דין הבורר בשבת א הַבּוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת אוֹ שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי מִינֵי אֳכָלִים וּבוֹרֵר מִין מִמִּין אַחֵר, א בְּנָפָה וּבִכְבָרָה חַיָּב; בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. וְאִם בֵּרֵר בְּיָדוֹ (כְּדֵי) לֶאֱכֹל ב לְאַלְתַּר, מֻתָּר. { הַגָּה: וְכָל מַה שֶּׁבּוֹרֵר לְצֹרֶךְ אוֹתָהּ סְעֻדָּה שֶׁמֵּסֵב בָּהּ מִיָּד, מִקְרֵי לְאַלְתַּר } (הַמַּגִּיד פ"ח וְר"י … להמשך קריאה

להוציא ידי חובה את בני ביתו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– השומע הבדלה בבית הכנסת ורוצה להבדיל לבני ביתו, הנכון שיכוון שלא לצאת ידי חובה בבית הכנסת, וימנע עצמו מהרחת הבשמים ומאור הנר, ויענה "ברוך הוא וברוך שמו" להוכיח שאינו רוצה לצאת ידי חובה. [אך יענה בלחש, שלא לבלבל את השומעים]. ובדרך זו, רשאי להוציא את בני ביתו לכתחילה. … להמשך קריאה

מָה הַסִּבָּה לְהִתְנַכְּרוּת הָאֱמוּנָה בִּמְיֻחָד בְּדוֹרֵנוּ?

——– סִימָנִים רַבִּים נִתְּנוּ לָנוּ לָדַעַת אֵימָתַי יַגִּיעַ קֵץ שְׁלַבֵּי הַהֲכָנָה – שֶׁבְּעֶצֶם הֵחֵלּוּ מִיּוֹם בְּרוֹא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ – לִקְרַאת עוֹלָם מְתֻקָּן, שֶׁלּוֹ אָנוּ מְצַפִּים זֶה כְּ – 2000 שָׁנָה. בַּמִּשְׁנָה בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה וּבְעוֹד מִדְרָשִׁים רַבִּים שֶׁמְּקוֹרָם בִּפְסוּקֵי הַנְּבִיאִים מְבֹאָר כֵּיצַד וְאֵיךְ יֵרָאֶה הַמַּצָּב בְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁתַּגִּיעַ הַהֲכָנָה לְסִיּוּמָהּ, כָּל הַסִּימָנִים הַמְבֹאָרִים … להמשך קריאה

גמרא חולין דף פד ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן אֲשֶׁר יָצוּד לִמְדָה תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא בְּהַזְמָנָה הַזֹּאת. תָּנוּ רַבָּנָן (דברים יב) כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְבוּלְךָ לִמְדָה תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵיאֲבוֹן יָכוֹל יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכַל תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹאנְךָ יָכוֹל יִזְבַּח כָּל בְּקָרוֹ וְיֹאכַל כָּל צֹאנוֹ … להמשך קריאה

מַעֲלַת הַכְּלָל – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, ח': וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים פ"ד.))) וְכִי כָּךְ הוּא הַחֶשְׁבּוֹן? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא מֵאָה מִכֶּם שְׁנֵי אֲלָפִים יִרְדְּפוּ? אֶלָּא אֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה, לִמְרֻבִּין הָעוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה. *(((מכות י' ע"א.))) דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הַפָּסוּק: *(((קהלת … להמשך קריאה

מַה נִּתָּן לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהַיּוֹם יַעֲבֹר מֻצְלָח בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלֹא יוֹם מְאַכְזֵב מֵחֹסֶר הַצְלָחָה?

——– אחד הגורמים להצלחת היום הוא הזריזות מהבוקר, אם כשאדם מתעורר בבוקר, מיד קם בזריזות, מעיף את השמיכה מעליו ומתיצב על רגליו כגבור לעבודת קונו, ולא מתגלגל על מיטתו הנה והנה בעצלות וכבדות, בזה יש לו סיכוי ליום מבורך ומוצלח. בכך שגובר הוא על יצר העצלות בבוקר – מקדים הוא לתפילה בזמן מה, מספיק להכין … להמשך קריאה

הֵיאַךְ נִגְמָלִים מִקִּנְאָה בְּאֹפֶן שֶׁאֲנִי וַחֲבֵרִי לִכְאוֹרָה נוֹעַדְנוּ לְאוֹתוֹ תַּפְקִיד בַּעֲבוֹדַת ה', וְהָעֻבְדָּא שֶׁשְּׁנֵינוּ שׁוֹאֲפִים וּמִתְאַמְּצִים בְּחֵשֶׁק לְהַגִּיעַ לְאוֹתוֹ יַעַד, וְעִם כָּל זֶה חֲבֵרִי מַצְלִיחַ וַאֲנִי לֹא בַּמֶּה אָשִׁיב נַפְשִׁי מִמַּאֲכֶלֶת הַקִּנְאָה בָּזֶה?

——– אין שום אדם שעושה תפקיד בדומה לחבירו, לכל אחד ואחד יש תפקיד המוטל עליו בלבד, ואם הוא לא יעשהו אין בעולם מי שיעשהו, ואף שלנו נראה כאן שב' עושים אותו תפקיד, לשניהם אותה מגמה אותה שאיפה ורצון, לומדים אותו לימוד, נבחנים על אותו חומר, שואפים ללמוד באותה ישיבה אצל אותו ראש ישיבה, וכדומה, זהו … להמשך קריאה

עבודת ה' מתוך אמונה או מתוך חוש

——– "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן" וגו'. והביא רש"י את דברי חז"ל, "היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל, לחולה שנכנס אצלו רופא אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זרזו יותר מן הראשון … להמשך קריאה

נשים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בנות אשכנז נוהגות שלא להבדיל בעצמן אלא שומעות מאיש אחר, אבל אם לא מתאפשר להן לשמוע, חייבות להבדיל בעצמן על הכוס. (כן פסקו רעק"א, ערוך השלחן, ישועות יעקב, יד אליהו רגולר, שבט הלוי ועוד פוסקים רבים. שבת ב שנה, תח) וכן חייבות לברך על הבשמים והנר. (אגרות משה, … להמשך קריאה

נה – רוח העולם הזה אין לשער – קיצור ליקוטי מוהר"ן

רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר. הַיְנוּ מַה שֶּׁאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאֵין צָרִיךְ עַל-זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין אוֹס לָאג) רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ הַרְבֵּה מְאֹד. עַיִן לֹא רָאֳתָה וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל … להמשך קריאה

סימן תיח – דין תענית בראש חודש – ערוך השולחן

——– א ראש חודש אסור בתענית, כדאיתא בירושלמי (פ"ב הלכה י"ב) דתענית: בכל מתענין, חוץ משבתות, וימים טובים, וראש חודש, וחולו של מועד, וחנוכה, ופורים. ובגמרא תענית (יז ב) אומר לעניין מגילת תענית דראש חודש הוי דאורייתא. ויש שמסמיכים על מאי דכתיב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם", דהוקש למועד. וראש חודש עצמו אקרי "מועד", כדכתיב: … להמשך קריאה

סעי' א' – אסור להתפלל עד שיכסה לבו, ואם לא כסה את לבו, הואיל וכסה ערותו והתפלל, יצא. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כה. ואפילו אין לבו רואה את הערוה כגון שחוצץ בטליתו על מתניו שמותר לקרוא ק"ש, אסור להתפלל עד שיכסה את לבו. דתניא היתה טלית של בגד או של עור חגורה לו על מתניו קורא ק"ש, ולתפלה עד שיכסה את לבו. ופירש רש"י היתה טלית חגורה על מתניו. לכסותו ממתניו ולמטה … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רנא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הָרוֹצֶה לְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ בְיָדוֹ יְהֵא נָעִים וּמְרֻצֶּה לַבְּרִיּוֹת וְאַל יִתְגָּאֶה בְתוֹרָתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּעֵרוּבִין, פֶּרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין (נד, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: "וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ" (משלי א, ט)? אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲנָק זֶה שֶׁרָף לַצַּוָּאר וְרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה – תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו – אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: … להמשך קריאה

זוהר פקודי דף רל"ז ע"ב – חק לישראל

——– תָּא חָזֵי בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עָלְמָא אִתְדָן וּבֵי דִּינָא קַדִּישָׁא (קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא) יָתִיב וְדָן כָּל עָלְמָא וְהַהוּא סִטְרָא אָחֳרָא קָאִים מִסִטְרָא דָּא וְכָל אִנּוּן דְּאִתְדָנוּ לְמוֹתָא אַשְׁגַּח עֲלַיְהוּ וְאִתְרַשִּׁימוּ קַמֵּיהּ. וּבְשַׁעְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְעָרֵי רַחֲמֵי בְּהַהוּא קוֹל שׁוֹפָר כְּדֵין אִתְעַרְבְּבָא לֵיהּ כֹּלָּא דְּלָא יָדַע וְלָא מַשְׁגַּח בְּאִנּוּן דְּאִתְדָנוּ עַד דִּלְבָתַר כָּל אִנּוּן דְּלָא מְהַדְּרֵי … להמשך קריאה

גמרא מנחות דף מ"ג ע"ב – חק לישראל

——– תַּנְיָא אִידָךְ (במדבר ט"ו) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'. שְׁקוּלָה מִצְוָה זוּ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן. וְתַנְיָא אִידָךְ וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם. רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה. זְכִירָה מְבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיָּה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר כָּל הַזָּרִיז בְּמִצְוָה זוּ זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה כְּתִיב הָכָא (שם) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּכְתִיב הֲתָם (דברים י"א) … להמשך קריאה

זוהר ויצא דף קס"ה ע"א – חק לישראל

——– וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר (בראשית ב' ה') זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹ' כַּמָּה אִית לָן לְאִסְתַּכָּלָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא וַוי לוֹן לְאִנּוּן אֲטִימֵי לִבָּא וּסְתִימִין עַיְנִין הָא אוֹרַיְתָא קָארֵי קַמַּיְהוּ (משלי ט') לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיֵין מָסַכְתִּי, מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ וְלֵית מָאן דְּיַשְׁגַּח, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן