הבדלה בבית הכנסת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נכון מאוד להבדיל על היין בבית הכנסת, כדי להוציא ידי חובה את מי שאין לו יין, ואת מי שאינו יודע להבדיל. (סימן רצה ס"א. ועיין חושן משפט סימן רצא סט"ז, ובסמ"ע ס"ק כז. שבת ב תח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רמט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּשֶׁיִּהְיוּ בְיַחַד מוּכְרָחִים לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּלְהַנִּיחַ כָּל שִׂיחָה אַחֶרֶת, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק ג מֵאָבוֹת: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה וכו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה וכו'. וַאֲמְרִינָן הָתָם: רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפָר חֲנַנְיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה … להמשך קריאה

יב. מוסר מבעל "החרדים" על השתתפות בצער השכינה – תפארת ישראל

——– אמר המחבר: בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רשב"י, עוסקים באמרותיו אמרות טהורות כדרכנו פעמים בשנה מעת לעת ומפקידה לפקידה, שם ישבנו גם בכינו, צעקנו במרירות לבנו ויתכו כמים שאגותינו, בראותנו איך רשב"י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה, וכבוד ה' הגדול המחלל בגויים על רב פשעינו, ואותם הצדיקים לא … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק ז – חק לישראל

——– א. חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, כְּשֵׁרָה. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵה עוֹלָה לְשֵם חַטָּאת, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה, פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם, פְּסוּלָה: (א) חטאת העוף שעשאה למטה. מחוט הסקרא, כהלכתה שהיא נעשית למטה, כדאמרן בפרקין דלעיל: כמעשה חטאת. בהזאה ומיצוי: לשם חטאת. אע"פ ששינה בסדר מליקה כגון שמלק … להמשך קריאה

נג – גדל יקרת המחשבה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

גֹּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה אֵין לְשַׁעֵר. כִּי נַעֲשַׂה מִמֶּנָּה דְּבָרִים שְׁלֵמִים מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִיּוּם כָּל הַיָּמִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הָעוֹלָמוֹת לְעוֹלְמֵי עַד. וְחָכְמָה יָקָר יוֹתֵר. כִּי מַחֲשָׁבָה הִיא שֶׁעוֹלָה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד וְחָכְמָה הִיא שֶׁבּוֹנֶה בְּחָכְמָתוֹ בִּנְיָנִים בְּשִׂכְלוֹ וְהִיא יָקָר מְאֹד. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ פְּשָׁט שֶׁמְּחַדְּשִׁין הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. וְצָרִיךְ גַּם כֵּן … להמשך קריאה

הזהירות בשמירת המכונה השלימה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג) איתא בסוטה (יד.) – דרש ר' שמלאי: מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. … להמשך קריאה

ד. כל פגם קטן בשורש יכול להביא לפגמים גדולים בענפים, ומאידך כל מעשה גרוע בענף מורה על ריקבון גדול בשורש

——– וברור הוא שפגם בענף לא ישווה לפגם בשורש, כל קילקול קטן בענף הינו מורה על קילקול גדול בשורש, שהרי אדם מתאפק מלעשות ככל אשר יעלה על תאוותו וחשקו מסיבות חיצוניות כגון בושה או פחד, כך שאם בכל זאת גוברת עליו תאוותו לעשותה, מורה הוא על קילקול גדול בשורשו. ומאידך כל פגם קטן בשורש יכול … להמשך קריאה

א. כיון שנפטר יעקב אבינו, נסתמו עיניהם ולבם של ישראל

——– "פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו, נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד". רש"י. מדייק הרב "נתיבות שלום" בלשון רש"י – "שכיוון שנפטר יעקב נסתמו עיניהם וליבם של ישראל" וכו', כלומר הגרוע שנגרם מפטירת יעקב הוא לא עצם השעבוד, אלא סתימת העינים והלב שבאה מחמת השעבוד, כי אחרת היה לו לרש"י לומר … להמשך קריאה

חייבים לצאת מהבנה שיטחית רדודה

——– ישנם שתי גישות לחיים באופן כללי, יש אדם שניגש בצורה שחושב שהכל פשוט, וממילא הוא מבין הכל, כי אין צורך לעמול הרבה על דברים פשוטים. אולם יש אדם שיודע ומרגיש שהעולם נברא ע"י הקב"ה, ולתבונתנו אין חקר, וכל ענין וענין בבריאה עמוק מאוד, כדכתיב "מאוד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכסיל לא יבין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-כ

——– [בראשית פרק-ח-טז]&nbsp צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ: [דברים פרק-טז-כ]&nbsp צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: [דברים פרק-לב-יח]&nbsp צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ: [ישעיה פרק-כב-יח]&nbsp צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ: [תהילים פרק-פט-טו]&nbsp … להמשך קריאה

סעי' כז' – היה עומד בתפלה והשתין תינוק בביהכ"נ, ישתוק עד שיביאו מים להטיל על המי רגלים, או יהלך לפניו ד' אמות או לצדדיו או יצא מביהכ"נ ויגמור תפלתו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י אם היה עומד בתפילה והשתין תינוק בבית הכנסת נראה שיוצא מבית הכנסת וגומר תפילתו ולא יפסיק וישתוק עד שיביאו מים ויטילו על המי רגלים דשמא ישהה כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש . (עיין בב"י סימן עח' שפסק כדעת הרשב"א שאסור להפסיק וללכת להתרחק ד' אמות ממי רגלים באמצע שמתפלל שמונה … להמשך קריאה

"הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" הוּא אֶחָד מִמ"ח דְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם, וְהַכַּוָּנָה הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ – בְּרוּחָנִיּוּת (כמבואר ב"שפת אמת" על המשנה באבות (ו, ו), וְהֵיאַךְ מִסְתַּדֵּר מִצַּד אֶחָד "שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", וּמֵאִידָךְ "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה"?

——– אין סתירה בין הדברים, מצד אחד צריך אדם לשאוף ולהגדיל החכמה וזה רק בדרך של לקנאות בבעלי החכמה, ולא להסתפק במה שלמד והשיג, אולם מאידך לשמוח במה שהשיג בחכמה, כך שהשאיפה תהא באופן שלא על חשבון העדר השמחה ממה שכן השיג, ואז בהצטרף ב' מעלות אלו ישיג החכמה, מצד אחד לשמוח ולהודות לה' על … להמשך קריאה

מַדּוּעַ אֵצֶל רֹב בְּנֵי הָאָדָם יִמָּצֵא רִפְיוֹן גָּדוֹל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְכַוָּנַת הַתְּפִלָּה?

——– לא סיבה אחת ולא שתים לכך, אולם נתמקד על סיבה אחת שנראית כאחד הגורמים הגדולים לכך. והוא בקשת השלימות דוקא, ונבאר. אחת מההטעיות הגדולות של היצר להטעות את האדם ולהרפות ידיו בתורה ובתפילה היא משום שנותן בלבו: או שהנך עושה דבר שלם, או כלום. חצאי ורבעי מצוות אין בהם ממש!וזו טעות!חז"ל אמרו בגמרא (סוכה … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקִּנְאָה הַמְּצוּיָה אֵצֶל שׁוֹאֲפֵי הָעֲלִיָּה הַמְקַנְּאִים בְּחַבְרֵיהֶם הַמַּצְלִיחִים מֵהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה?

——– בתשובה זו נערוך משא ומתן בדרך שאלה ותשובה בין החכמה לבין הקנאה המצויה אצל שואפי העלייה המקנאים במצליחים מהם בתורה ובעבודת ה'. ונסדר את המשא ומתן בדרך שהשואל יסומן באות ח- חכמה, והמשיב יסומן באות ק- קנאה. 1. ח. ראשית, מדוע הינך מקנא בלמדן ממך או בבעל מידות והמוצלח יותר ממך? ק. מעריך הנני … להמשך קריאה

אֵימָתַי הָיְתָה הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת אֱמוּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל?

——– הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת חֻלְשַׁת הָאֱמוּנָה הֵחֵלָּה מִלִּפְנֵי כְּ- 150 שָׁנָה מֵהַמַּשְׂכִּילִים רוֹדְפֵי הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ שֶׁעָשׂוּ שַׁמּוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּפֵרוֹתֵיהֶם הַבְּאוּשִׁים עָשׂוּ גִּדּוּלִים וְגִדּוּלֵי גִּדּוּלִים עַד יָמֵינוּ. וּתְקוּפָה זוֹ קָשָׁה הִיא יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִתְּקוּפוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁאָז עוֹד הָיוּ מַאֲמִינִים בְּמַשֶּׁהוּ, חָיוּ בְּמַחְשָׁבָה כָּל שֶׁהִיא, הֶאֱמִינוּ … להמשך קריאה

גמרא זבחים דף ס"א ע"ב – חק לישראל

——– תְּנַן הָתָם וּכְשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה הוֹסִיפוּ עָלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב כְּמִן גַּמָּא. מָאי טַעֲמָא אָמַר רַב יוֹסֵף מִשּׁוּם דְּלָא סְפִיק. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי הָשַׁתָּא מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן דִּכְתִיב בֵּיהּ (מ"א ד') יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם סְפִיק מִקְדָּשׁ שֵׁנִי דִּכְתִיב בֵּיהּ (עזרא ב') כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע … להמשך קריאה

אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג) יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבות "בעת ההיא", דלכאורה מיותרות הן? ב. ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים (ד.א) יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "ועתה", דיכל לומר בפשטות "שמע ישראל אל החוקים וכו'"? ג. ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום (ד.ד) יש לדקדק, … להמשך קריאה

ב. עיקר הגלות והגאולה תלויים בדעת

——– ונראה קודם לבאר מהו בעצם עיקר הקושי שבגלות. כל ענייני גלות וגאולה תלויים בדעת, אין גלות קשה מגלות הדעת ואין גאולה אלא בהגאל הדעת, וכמו שנאמר (בישעיה ה', יג): "גלה עמי מבלי דעת", עצם זה שהדעת אינה בהירה אצל האדם ומבולבלת היא אצלו – זהו עצמו הגלות. והגאולה היא החזרת הדעת לתקונה, דהיינו לבהירותה … להמשך קריאה

סימן תיז – הלכות ראש חודש – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם ריש הלכות קידוש החודש: חודשי השנה הם חודשי הלבנה, שנאמר: "עולת חדש בחדשו". עד כאן לשונו, כלומר: חודש הלבנה נראית כדבר חדש, שבחצי הראשון הולכת וגדלה, ובחצי השני הולכת ומתמעטת, עד שתחשך כולה, ואחר כך מתחדשת. מה שאין כן חודשי החמה – אין ניכר לעין שום השתנות. ומדאמרה תורה "בחדשו" – … להמשך קריאה

משנה מנחות פרק ה – חק לישראל

——– א. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָה, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵן בָּאוֹת חָמֵץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שְׂאוֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן וּמְחַמְּצָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הִיא אֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר, אֶלָּא מֵבִיא אֶת הַשְּׂאוֹר, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמִּדָּה, וּמְמַלֵּא אֶת הַמִּדָּה. אָמְרוּ לוֹ, אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה: (א) כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ … להמשך קריאה

מאמר יד'

——– "אחרי מות שני בני אהרן" ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל … להמשך קריאה

רדיפה – ספר פלא יועץ

כתיב (משלי כא כא) רדף צדקה וחסד ימצא חיים. ענין "רודף" רצונו לומר שבורח ממנו והוא רודף אחריו, והינו כגון שיש אדם שאין לו ואינו רוצה לטל והוא מצטמק ורע לו, צריך לרדף אחריו לתן לו צדקה בלתי ידיעתו, כגון למכר לו בזול ולתן לפניו מעות במקום שהוא עובר כדי שימצאם בדרך מציאה, או יניח … להמשך קריאה

שמ. מצות השבת קרקע לבעליהן ביובל. – ספר החינוך

להשיב כל הקרקעות בין בית בין שדה וכרם ופרדסין בשנת היובל לבעליהן בלא כסף ובלא מחיר, שנאמר (ויקרא כד כד) ובכל ארץ אחזתכם גאולה תתנו לארץ. כלומר, בכל ארץ ישראל, שהיא אחזתכם, גאלה תתנו לארץ. וענין הגאלה באר הכתוב, שהיא חזרת הקרקע לבעליו, וכמו שכתוב בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו. משרשי המצוה. מה … להמשך קריאה

יג. השכינה נודדת בגלות ממקום למקום – תפארת ישראל

——– חביבין ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא, שבכל מקום שגלו ישראל שכינה גלתה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהן, גלו לבבל שכינה עמהן, ואף כשהן עתידין לגאל שכינה עמהן, שנאמר. "ושב ה' את שבותך" ו"השיב" לא נאמר אלא "ושב", מלמד שהקדוש-ברוך-הוא שב עמהן מהגליות (מגילה כ"ט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

יב. השגחה פרטית עד היכן?

——– ועד כמה השגחתו פרטית כאשר היא לצורכי האדם, יש לנו לראות נפלאות מדבריו של הגה"ק רבי סלמאן אליהו זצוק"ל בספרו כרם שלמה (חלק ו' עמ' קיח): ואל תתמה וכו' ואיך נגדלין גופו ונשמתו על ידי האוכל שהוא אוכל, כי האוכל הוא גופני וחלק גידול נשמתו שהוא רוחני וכו', אלא עשה הקב"ה ישתבח שמו, שלו … להמשך קריאה

מַדּוּעַ כִּמְעַט וּבְכָל הַחְלָטוֹת שֶׁאֲנִי מַחְלִיט עַל דְּבַר לִמּוּד תּוֹרָה אוֹ כַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה, אוֹ סוּר מֵרָע וְכַיּוֹצֵא אֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לַעֲמֹד בָּהֶם?

——– התשובה הניצחת לאי ישום ההחלטות הוא מפני פיתוי "הדחיות". רוב ככל "המחליטים", מתפתים ליצר "הדחיה", דהינו, ממחר אתחיל להתפלל בכוונה… בעוד שבוע יתחילו סוגיה חדשה… היום כבר עבר איכשהו, ממחר אתחיל בתנופה חדשה… חודש הבא אחליף תפילין שלי… ממחר אשמור על פי או על עיני… כל הדחיות ההללו עצת היצר הם, ומצליח הוא בהם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן