——–
ועד כמה השגחתו פרטית כאשר היא לצורכי האדם, יש לנו לראות נפלאות מדבריו של הגה"ק רבי סלמאן אליהו זצוק"ל בספרו כרם שלמה (חלק ו' עמ' קיח):
ואל תתמה וכו' ואיך נגדלין גופו ונשמתו על ידי האוכל שהוא אוכל, כי האוכל הוא גופני וחלק גידול נשמתו שהוא רוחני וכו', אלא עשה הקב"ה ישתבח שמו, שלו לבד נתכנו עלילות, אופן אחד שחלקי הרוחניות השייך לנשמת האדם הזה יִתְעַבְּרוּ או יתגלגלו או יתערבו בתוך האוכל הזה שעתיד האדם הזה לאכול, כדי שאחר כך יאכל אותו זה האדם ויתערב בו ויושלמו חלקי נשמתו. ובזה תבין גודל השגחת הבורא על ברואיו ועל פרטי בריותיו, עד ששני בני אדם הם קונים מין אוכל אחד מן כלי או סל אחד, שהאלקים יאנה לידו שזה יברור מן צפונה של הכלכלה, וזה יברור מן דרומה של כלכלה, לפי שאז יתן אל לבו שיערב לו פירות מבושלים יותר ורוצה אותם לאכלם מיד, ואלו הם בצפונה של כלכלה, וזה יערב לו פירות אינם מבושלים ורוצה אותם לערבם או לבשלם והם בדרומה של כלכלה או אחר, והוא לפי שהאוכל שבחלק צפון מעורב בו ניצוצי נשמתו של אחד מהם, וחלק האחר הוא שייך לנשמת האחר חבירו, ולא די בזה, אלא יתכן עוד, עד שאחד מאלו שני בני אדם שלקח חלק אחד מהאוכל הזה, אם יהיו מעורב בו חלק נשמת אדם שלישי, אז הקב"ה יתן בלבו שיזמין זה להשלישי כדי שיאכל חלק האוכל השייך לו ולנשמתו, וכל אחד יקח חלקו, וזה סוד פסוק: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת", פירוש: אני הקב"ה המשגיח על זה הדבר – אם תזכה – אז אתן העשב השייך לשדך, פירוש: "לנפשך", והיא נפש הבהמית של האדם, כי הנפש מן המלכות נמשכה וכו' והאוכל הוא תחילתו מזון לנפש הבהמית, וזה האוכל הנקרא בשם "עשב" אני מזמין אותו שתאכל אותו בהמתך [כלומר נפש הבהמית שלך] ולא בהמות אחרים [נפש בהמית של אחרים], וכן בהמתך [נפש בהמית שלך] לא תאכל עשב של אחרים [נפש בהמית של אחרים], אלא של "שדך" אני נותן "לבהמתך", כדי שתברור חלק השייך לנפשך במהרה ובזכות, בלי התערבות ניצוצות של אחרים. עכ"ל.
הראת לדעת גודל ההשגחה העליונה עד הפרט הזעיר ביותר, דהיינו גם איזה פרי או ירק יפול בחלקו של פלוני או של אחר זהו בהשגחה, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו, וגם כשקנה אדם דבר מסויים ואינו שייך לו, יזמין ה' שיארח הקונה את האדם ששייך לו זה המאכל הנקנה, ויהא לחלקו של אותו זה ששייך פרי זה או מאכל זה לחלקו, כפי שכך נקבע בהשגחה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5